לדלג לתוכן

כללי דה מורגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
 
(45 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''כללי דה מורגן''', הקרויים על-שמו של ה[[מתמטיקאי]] וה[[לוגיקן]] בן [[המאה ה-19]], [[אוגוסטוס דה מורגן]], הם שני כללים ב[[לוגיקה]], ב[[תורת הקבוצות]] וב[[אלגברה בוליאנית]] (בפרט, [[לוגיקה בוליאנית]]), הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.
'''כללי דה מורגן''', הקרויים על-שמו של ה[[מתמטיקאי]] וה[[לוגיקן]] בן [[המאה ה-19]], [[אוגוסטוס דה מורגן]], הם שני כללים ב[[לוגיקה]], ב[[תורת הקבוצות]] וב[[אלגברה בוליאנית]] (בפרט, [[לוגיקה בוליאנית]]), הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.
* '''לוגיקה''': הכללים קושרים את הפעולות "[[או (לוגיקה)|או]]", "[[וגם (לוגיקה)|גם]]", "[[לא (לוגיקה)|לא]]". באופן מילולי בכתיב לא פורמלי, קובעים הכללים כי השלילה של- קיום א' '''וגם''' קיום ב', היא אי קיום א' '''או''' אי קיום ב'; וכן כי השלילה של קיום א' '''או''' קיום ב', היא אי קיום א' '''וגם''' אי קיום ב'.
בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
:<math>\neg(P\wedge Q)\equiv(\neg P)\vee(\neg Q)</math>


:<math>\neg(P\vee Q)\equiv(\neg P)\wedge(\neg Q)</math>
* '''לוגיקה''': הכללים קושרים את הפעולות "או", "גם", "לא". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
לדוגמה, המשפט "היום לא יום ראשון או שלא יורד עכשיו גשם" שקול לוגית למשפט: "לא נכון ש'היום יום ראשון וגם יורד עכשיו גשם'"
:<math>\neg(P\wedge Q)=(\neg P)\vee(\neg Q)</math>
{|class="wikitable" style="float:left; text-align:center;"

|-
:<math>\neg(P\vee Q)=(\neg P)\wedge(\neg Q)</math>
|[[קובץ:Venn1100.svg|150px]]

|[[קובץ:Venn1010.svg|150px]]
|-
|[[קובץ:Venn1000.svg|150px]]
|
|-
|colspan="3"| הדגמה של אחד הכללים בעזרת [[דיאגרמת ון]]. שתי התמונות{{ש}} העליונות הן המשלימים של הקבוצות המיוצגות על ידי המעגלים.{{ש}} התמונה התחתונה מייצגת את החיתוך שלהן- השטח המשותף שלהן{{ש}}
|}
* '''תורת הקבוצות''': הכללים קושרים את הפעולות "[[איחוד (מתמטיקה)|איחוד]]", "[[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]]", "[[משלים (מתמטיקה)|משלים]]". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
* '''תורת הקבוצות''': הכללים קושרים את הפעולות "[[איחוד (מתמטיקה)|איחוד]]", "[[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]]", "[[משלים (מתמטיקה)|משלים]]". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
:<math>(A\cap B)^C=A^C\cup B^C</math>
:<math>(A\cap B)^C=A^C\cup B^C</math>
שורה 11: שורה 21:
:<math>(A\cup B)^C=A^C\cap B^C</math>
:<math>(A\cup B)^C=A^C\cap B^C</math>


ובאופן כללי: <math>\ \left(\bigcup_{} A_i \right )^C = \bigcap_{} A_i^C</math>, ו-<math>\ \left(\bigcap_{} A_i \right )^C = \bigcup_{} A_i^C</math>
* '''אלגברה בוליאנית''': הכללים קושרים את ה[[פעולה בוליאנית|פעולות]] "חיבור", "כפל", "שלילה".
* '''[[אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)|אלגברה בוליאנית]]''': הכללים קושרים את ה[[פעולה בוליאנית|פעולות]] "חיבור", "כפל", "שלילה".
:בהתאם להגדרת השלילה, הביטוי '(P+Q) הוא שלילת הביטוי (P+Q), ועל כן יקבל ערך אמת רק אם P+Q הוא בעל ערך 0, כלומר ערך שקרי. כללי דה מורגן קובעים כי שלילת P+Q זהה למכפלת שלילת P בשלילת Q, ואילו שלילת P*Q זהה לחיבור שלילת P עם שלילת Q. בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
:בהתאם להגדרת השלילה, הביטוי '(P+Q) הוא שלילת הביטוי (P+Q), ועל כן יקבל ערך אמת רק אם P+Q הוא בעל ערך 0, כלומר ערך שקרי. כללי דה מורגן קובעים כי שלילת P+Q זהה למכפלת שלילת P בשלילת Q, ואילו שלילת P*Q זהה לחיבור שלילת P עם שלילת Q. בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
:<math>(P+Q)^{\prime}=P'\cdot Q'</math>
:<math>(P+Q)^{\prime}=P'\cdot Q'</math>
שורה 25: שורה 36:
למעשה, ההבדל בין הגרסאות השונות לניסוח הכלל אשר הוצגו לעיל הוא בסימון בלבד.
למעשה, ההבדל בין הגרסאות השונות לניסוח הכלל אשר הוצגו לעיל הוא בסימון בלבד.


'''שימוש בכללי דה מורגן'''
== שימוש בכללי דה מורגן ==


לכללים אלה מספר שימושים, ביניהם:
לכללים אלה מספר שימושים, ביניהם:


# פישוט של ביטויים מתחומי הלוגיקה והמתמטיקה המתואים לעיל.
* פישוט של ביטויים מתחומי הלוגיקה והמתמטיקה המתוארים לעיל.
# פישוט התניות בעת כתיבת [[תוכנית מחשב|תוכניות מחשב]] .
* פישוט התניות בעת כתיבת [[תוכנית מחשב|תוכניות מחשב]].
# שימוש ב[[אלקטרוניקה ספרתית]] (בה במקרים רבים נעשה שימוש בשתי רמות מתח בלבד) לצרכי פישוט תכנונם של מעגלים חשמליים, למשל, כאלה העושים שימוש ב[[שער לוגי|שערים לוגיים]].
* שימוש ב[[אלקטרוניקה ספרתית]] (בה במקרים רבים נעשה שימוש בשתי רמות מתח בלבד) לצורכי פישוט תכנונם של [[מעגל חשמלי|מעגלים חשמליים]], למשל, כאלה העושים שימוש ב[[שער לוגי|שערים לוגיים]].
# נתן לעשות שימוש בכללים אלה לצורך ייצוג של ביטויים על ידי שימוש בסוג אחד בלבד של פעולות, למשל [[NAND לוגי|פעולות NAND]]. להרחבה ראה הערך [[NAND לוגי]].
* ניתן לעשות שימוש בכללים אלה לצורך ייצוג של ביטויים על ידי שימוש בסוג אחד בלבד של פעולות, למשל [[NAND לוגי|פעולות NAND]]. להרחבה ראו הערך NAND לוגי.


==הוכחה==
==הוכחה==
ההוכחה של כללי דה-מורגן מתבצעת ב[[אינדוקציה שלמה]]. כלומר, הצבה של כל הצירופים האפשריים בכל אחד מהפסוקים, נותנת ערכים שווים. כך, אם נציב ערכי אמת ב-P וב-Q, אזי הביטוי (P+Q) יקבל את הערך "אמת" והביטוי '(P+Q), ערכו יהי שקר, כמו גם ערכו של 'p'*q. לאחר הצבת כל הצירופים האפשריים של P ו-Q מתקבל, למעשה, הכלל.
ההוכחה של כללי דה-מורגן מתבצעת ב[[אינדוקציה שלמה]]. כלומר, הצבה של כל הצירופים האפשריים בכל אחד מהפסוקים, נותנת ערכים שווים. כך, אם נציב ערכי אמת ב-P וב-Q, אזי הביטוי (P+Q) יקבל את הערך "אמת" והביטוי '(P+Q), ערכו יהי שקר, כמו גם ערכו של 'p'*q. לאחר הצבת כל הצירופים האפשריים של P ו-Q מתקבל, למעשה, הכלל.


הכלל בנוגע לתורת הקבוצות, ניתן להוכחה על נקלה בעזרת הכללים הנ"ל, זאת, בהנתן ההגדרות של [[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]], [[איחוד (מתמטיקה)|איחוד]] ו[[משלים (מתמטיקה)|משלים]] של [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]].
הכלל בנוגע לתורת הקבוצות, ניתן להוכחה על נקלה בעזרת הכללים הנ"ל, זאת, בהינתן ההגדרות של [[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]], [[איחוד (מתמטיקה)|איחוד]] ו[[משלים (מתמטיקה)|משלים]] של [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]].
ההוכחה היא כדלהלן:
ההוכחה היא כדלהלן:
<div style="direction: ltr;">

<math>
<math>
a\in(A\cap B)^C
a\in(A\cap B)^C
שורה 66: שורה 77:
<math>
<math>
\iff a \in A^C\cup B^C
\iff a \in A^C\cup B^C
</math>
</math></div>
ובצורה דומה מוכח גם המשפט השני.
ובצורה דומה מוכח גם המשפט השני.
==קישורים חיצוניים==
* {{MathWorld}}


[[קטגוריה:לוגיקה מתמטית]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:לוגיקה בוליאנית]]
[[קטגוריה:משפטים בלוגיקה|דה מורגן]]
[[קטגוריה:תורת הקבוצות]]
[[קטגוריה:לוגיקה בוליאנית]]
[[קטגוריה:משפטים בתורת הקבוצות|דה מורגן]]

[[en:De Morgan's laws]]
[[de:De Morgansche Gesetze]]
[[es:Leyes de De Morgan]]
[[fi:De Morganin lait]]
[[fr:Lois de De Morgan]]
[[is:De Morgan reglan]]
[[it:Teoremi di De Morgan]]
[[ja:ド・モルガンの法則]]
[[ko:드 모르간의 법칙]]
[[lt:Dualioji funkcija]]
[[nl:Wetten van De Morgan]]
[[pl:Prawa De Morgana]]
[[pt:Teoremas de deMorgan]]
[[ru:Законы де Моргана]]
[[sk:De Morganove zákony]]
[[sv:De Morgans lagar]]
[[th:กฎเดอมอร์แกน]]
[[vi:Luật De Morgan]]
[[zh:德·摩根定律]]

גרסה אחרונה מ־08:32, 20 ביולי 2023

כללי דה מורגן, הקרויים על-שמו של המתמטיקאי והלוגיקן בן המאה ה-19, אוגוסטוס דה מורגן, הם שני כללים בלוגיקה, בתורת הקבוצות ובאלגברה בוליאנית (בפרט, לוגיקה בוליאנית), הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.

  • לוגיקה: הכללים קושרים את הפעולות "או", "גם", "לא". באופן מילולי בכתיב לא פורמלי, קובעים הכללים כי השלילה של- קיום א' וגם קיום ב', היא אי קיום א' או אי קיום ב'; וכן כי השלילה של קיום א' או קיום ב', היא אי קיום א' וגם אי קיום ב'.

בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:

לדוגמה, המשפט "היום לא יום ראשון או שלא יורד עכשיו גשם" שקול לוגית למשפט: "לא נכון ש'היום יום ראשון וגם יורד עכשיו גשם'"

הדגמה של אחד הכללים בעזרת דיאגרמת ון. שתי התמונות
העליונות הן המשלימים של הקבוצות המיוצגות על ידי המעגלים.
התמונה התחתונה מייצגת את החיתוך שלהן- השטח המשותף שלהן
  • תורת הקבוצות: הכללים קושרים את הפעולות "איחוד", "חיתוך", "משלים". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:

ובאופן כללי: , ו-

בהתאם להגדרת השלילה, הביטוי '(P+Q) הוא שלילת הביטוי (P+Q), ועל כן יקבל ערך אמת רק אם P+Q הוא בעל ערך 0, כלומר ערך שקרי. כללי דה מורגן קובעים כי שלילת P+Q זהה למכפלת שלילת P בשלילת Q, ואילו שלילת P*Q זהה לחיבור שלילת P עם שלילת Q. בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:

או כך:

למעשה, ההבדל בין הגרסאות השונות לניסוח הכלל אשר הוצגו לעיל הוא בסימון בלבד.

שימוש בכללי דה מורגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכללים אלה מספר שימושים, ביניהם:

  • פישוט של ביטויים מתחומי הלוגיקה והמתמטיקה המתוארים לעיל.
  • פישוט התניות בעת כתיבת תוכניות מחשב.
  • שימוש באלקטרוניקה ספרתית (בה במקרים רבים נעשה שימוש בשתי רמות מתח בלבד) לצורכי פישוט תכנונם של מעגלים חשמליים, למשל, כאלה העושים שימוש בשערים לוגיים.
  • ניתן לעשות שימוש בכללים אלה לצורך ייצוג של ביטויים על ידי שימוש בסוג אחד בלבד של פעולות, למשל פעולות NAND. להרחבה ראו הערך NAND לוגי.

ההוכחה של כללי דה-מורגן מתבצעת באינדוקציה שלמה. כלומר, הצבה של כל הצירופים האפשריים בכל אחד מהפסוקים, נותנת ערכים שווים. כך, אם נציב ערכי אמת ב-P וב-Q, אזי הביטוי (P+Q) יקבל את הערך "אמת" והביטוי '(P+Q), ערכו יהי שקר, כמו גם ערכו של 'p'*q. לאחר הצבת כל הצירופים האפשריים של P ו-Q מתקבל, למעשה, הכלל.

הכלל בנוגע לתורת הקבוצות, ניתן להוכחה על נקלה בעזרת הכללים הנ"ל, זאת, בהינתן ההגדרות של חיתוך, איחוד ומשלים של קבוצה. ההוכחה היא כדלהלן:

ובצורה דומה מוכח גם המשפט השני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]