משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל
 | |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
|---|---|
| מפקדים | |
| יחידות משנה |
|
| עימות | מלחמת חרבות ברזל |
| גזרת פעילות | הנגב המערבי ועוטף עזה |
| קרבות | |
| לחם נגד | |
| אבדות |
הרוגים: 66 שוטרים ולוחמים |
במלחמת חרבות ברזל נטלה משטרת ישראל חלק בקרבות רבים, בעיקר סביב מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יומה הראשון של המלחמה. במסגרת הקרבות נפלו 63 שוטרים ושוטרות, 56 מתוכם ביום הראשון ללחימה.[1][2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחריות על ביטחון פנים במדינת ישראל מוטלת על משטרת ישראל,[3] אולם באזור קו העימות ועוטף עזה מוטלת האחריות על צה"ל[4] ולא על המשטרה.[5] למרות זאת המענה האפקטיבי הראשוני לאירועי 7 באוקטובר ניתן על ידי משטרה ישראל.[6]
פעילות המשטרה ב-7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעלת פקודת "פרש פלשת"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 06:42 הכריז מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן על הפעלת פקודת "פרש פלשת", אשר קובעת בין השאר הצבת חסימות על צירי תנועה המובילים מרצועת עזה לעורף הישראלי. החלטתו התקבלה על סמך מטח הטילים החריג ועל סמך מידע שקיבל מקצין המודיעין המחוזי, שמתגורר בזיקים וראה את החדירה מהים במו עיניו.[7][8]
זירות לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרב לבלימת הטבח במסיבה ליד רעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד רעים
פסטיבל "סופרנובה" לרגל חג הסוכות, שהופק על ידי "נובה" או "השבט של נובה" (Tribe Of Nova),[9] התקיים בין התאריכים 6 ל-7 באוקטובר. בפסטיבל השתתפו כ-3,500 איש בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים במרחק של כ-5 ק"מ מרצועת עזה ובמהלכו הופיעו אומני מוזיקה אלקטרונית וטראנס מוכרים. הפסטיבל אושר על ידי החטיבה הצפונית של אוגדת עזה.[10]
בסביבות 06:30 בבוקרו של יום שבת ושמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו מעל ל-3,000 מחבלים, חלקם מכוח נוח'בה, ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים. המחבלים חדרו דרך גדר המערכת והפתיעו את כוחות צה"ל הסמוכים לגבול. המחבלים ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון, והתקדמו לתוך היישובים. במהלך החדירה לישראל, הגיעו המחבלים לאתר המסיבה בסביבות 7:00 בבוקר והחלו לטבוח במשתתפים.
כ-40 שוטרים אבטחו את האירוע. 17 מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים.[11]
שוטר ימ"ר רס"ב יגאל זינגר הציל למעלה מ-500 מבאי המסיבה, כאשר הוביל 100 כלי רכב דרך השדות עד לעיר נתיבות. לאחר מכן חזר לאזור הלחימה ושם נפצע ברגלו.[12][13][14]
רפ"ק שפרה בוכריס היא מפקדת יחידת הסיירות במשמר הגבול דרום. בבוקר טבח 7 באוקטובר החליטה לפעול אף על פי שלא קיבלה פקודה על כך. בשבת בבוקר יצאה רפ"ק שפרה בוכריס עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"ם ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן לרעים למבצע חילוץ. בוכריס הגיעה עם צוותה בשני כלי רכב פרטיים ולא ממוגנים לאתר בו התקיימה קודם לכן מסיבת הטבע, ובמשך 12 שעות, פעלה תחת אש לחילוץ והצלה של עשרות צעירים וצעירות.[15]
הקרבות בשדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב שדרות
ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס חמושים שהגיעו מרצועת עזה נכנסו לשדרות והחלו בחילופי אש עם שוטרים ועם אזרחים במקום, מחבלים תועדו בשכונת ניר עם סמוך לתחנת המשטרה המקומית,[16] 6 משוטרי התחנה נהרגו בקרבות, ועוד שוטרים נוספים שבאו לעזרתם.[17]עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות וטבחו באזרחים רבים בעיר. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים נחושים שבמשך שעות ארוכות השיבו אש ונלחמו בהם. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה ב"קרב שדרות" ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ־16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, מה שהוביל למותם. בקרב נפלו שוטרים ולוחמים.
הקרב על תחנת משטרת שדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב 7 באוקטובר, בתחנה שוטרי משמרת הלילה של תחנת שדרות, בראשות מפקד המשמרת רס"ר אליהו מיכאל הרוש.[18][19]
ב-06:00 בבוקר מגיעה לתחנה רפ"ק מלי שושנה, קצינת המתנדבים ששימשה בפועל כקצינה התורנית של התחנה.
ב-06:30, עם פרוץ אזעקות הצבע האדום וירי התלול מסלול הבלתי פוסק, התקבל טלפון ביומן התחנה המדווח על חמש-שש סירות של מחבלים בחוף זיקים.
במקביל, חוליות מחבלי "נוחבה" של חמאס פולשות לשטח ישראל ומשוטטות בעיר שדרות. רפ"ק שושנה, שעמדה באותו זמן מחוץ לבניין התחנה, ראתה לפתע טנדר מחבלים מגיח ורץ לעבר התחנה. באותו הרגע עמדו על סף דלת התחנה מפקד משמרת הלילה רס"ר אליהו מיכאל הרוש, סמ"ש רם רייבי שוטר שח"מ וקצין החקירות והמודיעין של התחנה רפ"ק אביעד עכא. הרוש, רייבי ועכא יצאו החוצה ונקלעו למכת אש חזקה. הרוש הראשון שהסתער על המחבלים וגם הצליח לירות ולפגוע בהם, תוך כדי חילופי יריות של המחבלים הרוש נפגע מאש מחבל, צנח ונהרג במקום. הרוש הוא השוטר הראשון שנהרג בקרב על התחנה ובהסתערות שלו אפשר לחבריו כמה שניות להתכונן, להתייצב בעמדות ולהיערך לקרב. במקביל, רפ"ק עכא דיווח ברשת הקשר המשטרתית, "מחבלים בתחנת שדרות", ופתאום המחבלים פתחו בירי צרורות וירי RPG לעבר יומן התחנה. רפ"ק שושנה פקדה על כל השוטרים לרוץ לגג ולתפוס עמדות בין פינותיו. רפ"ק עכא, הביט מטה והצליח לחסל שלושה מחבלים בעזרת נשקו האישי. רס"ב שלומי לוי ורטהיים מיחידת האיתורים של מרחב לכיש ירד באותו זמן לסגור את דלת גרם המדרגות לגג, ובעודו עושה זאת, נתקל במחבל וחיסל אותו. לאחר מכן, הגיע מחבל נוסף ופגע ברס"ב ורטהיים ברגל. ורטהיים המשיך לרדת לעבר הדלת ובזמן שהגיע אליה, ראה מהמשקוף את שוטרי התנועה רנ"ג שמואל גולימה[20] ורנ"ג דוד בן דיין,[21] שנמצאו ירויים בתוך ניידת לאחר שנפגעו מאש המחבלים.[19]
כעבור דקות ספורות, הוא ראה את ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז דרום, יחד עם קצין האג"מ של המחוז. במקביל, על גג התחנה היו חמישה שוטרים. רפ"ק שושנה ביקשה בקשר תגבורת. ניצב כהן, בשיתוף פעולה עם קצין האג"ם של התחנה, מתי צרפתי ומרטין קוזמיצקיס,[22] החליטו להסתער לעבר התחנה. במהלך ההסתערות, מותו של מרטין נגרם מפגיעת אש, אולם צרפתי הצליח לחסל את המחבל שירה בו. זמן קצר לאחר מכן, צרפתי נפגע מאש צלף.
אחד המחבלים זרק רימון לעבר הגג, והרימון נפל סמוך לרגליה של רפ"ק שושנה, שהגיבה במהירות וזרקה את הרימון לגרם המדרגות, שם שהו שני מחבלים, וחיסלה אותם. בחדר המדרגות, ורטהיים, שנפגע בירכו, החליט לפנות לחדר החקירות, ואז נתקל במחבל ונפגע מכדור ביד. במקביל, נזרק רימון וההתפוצצות גרמה לקריסת דלת החדר על ורטהיים, ש"דימה את עצמו כמת" כדי לא להיפגע מאש המחבלים.
בחוץ, מפקד מג"ב דרום, ניצב משנה תומר אלדר, יחד עם בר מנשורי, קצינת השיטור והקהילה, ואלרואי לוחם יחידת דובדבן שהגיע מביתו לסייע בקרב בתחנה, נכנסו אליה. אלרואי נפגע בכתף, ומנשורי משכה אותו לחדר התדריכים. מנשורי ניסתה לטפל באלרואי, שאיבד דם ואיבד הכרה. תוך כדי כך, המחבלים התבצרו בקומה השנייה של התחנה והחלו לירות במסדרון, מה שגרם למותו של רנ"ג דניס בלנקי.[23] במקביל, מחבלים החלו לעלות בגרם המדרגות לגג, ורפ"ק שושנה חזרה וירתה לעברם, אך נפגעה.
לאורך הצהריים, הקרב נמשך, ובשעות אחר הצהריים, כאשר השמש שקעה, המחבלים פורצים את דלת הגג ומתחילים לירות לעבר השוטרים. כתוצאה מכך, רס"ם מור שאקורי,[24] רנ"ג אדיר שלמה,[25] רנ"ג מאיר אברג'יל[26] ורנ"ג מוריס דיין[27] נהרגו, והשוטר הראל עמר נפגע ונפצע. בין לבין, הירי הבלתי פוסק מצד המחבלים נמשך. בשלב זה, כוח של ימ"מ הגיע ועלה במנוף כבאית אל הגג, תוך שהוא מנהל קרב אש עם המחבלים.[19]
לוחמי הימ"מ הצליחו להוריד ולחלץ את השוטרים הנצורים מהגג. במקביל, כוחות ימ"מ נוספים ברכבים ממוגנים הגיעו לשטח התחנה ופינו את הפצועים, מלבד מור וירון שלא הורדו ונשארו על גג התחנה. לוחמי הימ"מ התמודדו עם אש תופת, ובמהלך הקרב נהרג קצין היחידה רפ"ק אלכסי שמקלוב,[28] בעוד מפקד הפלגה הביא שופל כדי לחשוף את הקירות. ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז הדרום, הורה על הריסת מבנה התחנה. באותו זמן, אשתו של השוטר ורטהיים, ששכב פצוע בחדר חקירות הנוער, התקשרה לעוזרו, וניצב לוי הורה על חילוצו. מאוחר יותר, התבצע שימוש בירי טנק ובשופל ממוגן כדי להשמיד את תחנת המשטרה ובתוכה את כל המחבלים הנותרים שהתבצרו בה.[16][29][30]
הקרבות באופקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הטבח באופקים
גם לאופקים פלשו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, וניהלו קרבות מול שוטרים ואזרחים. במהלך הקרבות ברחבי העיר נהרגו 8 שוטרים.
בסביבות השעה 6:45 בבוקר הגיעו המחבלים לאופקים. לעיר הגיעו 22 מחבלים בשני כלי-רכב עמוסים ברובים, מאות רימוני יד, עשרות רקטות RPG, מטעני חבלה ומוקשים, הם נכנסו מהכניסה המערבית לעיר ומשם המשיכו לשכונת מישור הגפן. בדקות הראשונות לאחר חדירת המחבלים התקדמו שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים וחיילים בחופשה לעבר מקור הירי וניהלו קרב עם המחבלים. הקרב התחולל ברחוב הגורן וסביבתו[31] אל מול קבוצה של כ-14 מחבלים. הם מנעו מהמחבלים להתקדם לשכונות מגורים נוספות ולהשתלט על תחנת המשטרה. לאחר כשלוש שעות, בסביבות השעה 10 בבוקר, נהרגו מרבית המחבלים. קרוב לעשרים אזרחים חמושים, שוטרים וחיילים בחופשה נהרגו בלחימה במחבלים המשטרה נלחמה במחבלים והרגה אותם.[32] ברחוב התמר, בחסות ירי הטילים הבלתי פוסק השתלטו חמישה מחבלים על בית באופקים השייך לבני הזוג אדרי ולקחו אותם כבני ערובה. בכוח המשטרה שהגיע למקום על מנת לחלץ את הזוג אדרי היה גם בנם, שהכיר היטב את מבנה הבית. לאחר כ-20 שעות[33] שבמהלכן ניהלה יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל משא ומתן עם המחבלים, שוחררו בני הזוג על ידי הימ"מ וכל המחבלים במקום חוסלו.[34]
הקרב בצומת שער הנגב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באוקטובר עם פרוץ מתקפת הפתע ופלישת מחבלי חמאס ליישובי וצירי התנועה בעוטף, בשעה 7:28, רס"ם אבשלום יאיר פרץ,[35] לוחם הימ"מ, היה בדרכו ליחידה לאחר שהוקפץ מביתו בנתיבות. בת זוגו הסיעה אותו, ובצומת נהרגו שניהם כאשר מחבלים ירו על מכוניתם טיל RPG.[36]
עם קבלת הדיווחים על התחלת הקרב בתחנת משטרת שדרות, כוח ראשוני של לוחמי ימ"מ מוקפץ לאזור שדרות ובדרכו לשם הכוח נתקל בכמות עצומה של מחבלים. הלוחמים היו צריכים לתפעל את האירוע. במהלך הקרב בצומת הנגב נהרגו במהלך הקרב בצומת שער הנגב נרצחו כ-15 אזרחים כאשר חלקם צעירים ומבלים אשר נמלטו מזירת הטבח במסיבת הנובה ברעים וכן עוברי אורח שנקלעו לטבח בצומת.[37] במהלך קרבות הבלימה נהרגו כ-5 לוחמי ימ"מ ביניהם: רס"ם אבשלום יאיר פרץ[38], רס"ם יוראי אליהו כהן,[39] רפ"ק אברהם הנקין,[40] פקד משהאל שלמה,[41] ורס"ם דרור אלטון.[42]
ב-8 באוקטובר כוח של יחידת מתיל"ן מהחטיבה הטקטית של משמר הגבול אשר היה כוח כונן בגזרת הדרום פעל לאור דיווח שהתקבל על הימצאותם של מחבלים על ציר 34 סמוך לצומת ׳שער הנגב׳. לוחמי המתיל"ן הגיבו והחלו בסריקות על הציר, במסגרתן זיהו רכב חשוד והחלו לבדוק אותו. במקביל לכך החל להיפתח ירי לעבר הכוח שהתמגן והחל בבדיקה האם מדובר בכוח צה״ל. בסיוע של רחפנים, הופרך החשד כי מדובר בכוח צה"ל ולוחמי מג"ב השיבו באש וחיסלו את המחבלים. במסגרת הלחימה, מפקד הכוח נפצע מרסיס בחזה ופונה לקבלת טיפול רפואי.
בהמשך זיהו הלוחמים כי ישנה חוליית מחבלים נוספת בסמוך אליהם. לוחמי החטיבה הטקטית של מג"ב יחד עם לוחמי יס"מ יואב של מחוז הדרום, ניהלו קרב יריות שכלל סיוע של ירי מטנק והכוונה אווירית של מסוק ורחפנים. במסגרת הלחימה חוסלו על ידי כוחותינו כ-8 מחבלים.[43][44]
הקרב בכביש 232
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך קרבות הבלימה בגזרת כביש 232 המכונה כביש העוטף, לחמו כוחות יחידת הימ"מ בקרבות בלימה קשים מול מחבלי חמאס במהלך הקרבות נהרגו 2 לוחמי ימ"מ ביניהם:, רס"ם בר סיון ז"ל, רס"ם דרור.
קרב צומת יד מרדכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב יד מרדכי (2023)
בעקבות הפעלת פקודת "פרש פלשת" הגיע כוח מג"ב לצומת יד מרדכי וחסם את הכביש לתנועה. כעבור דקה הגיעו למקום שמונה אופנועים ועליהם 16 מחבלי כוח נוח'בה. שוטרי מג"ב החלו לנהל קרב יריות עם המחבלים, במהלכו נקרה לצומת כוח ימ"מ שהיה בדרכו לזירות השונות, הצטרף לקרב ואנשי המשטרה חיסלו את המחבלים. ברשות המחבלים נמצאו מסמכים שלימדו כי מטרת מחבלים אלה הייתה להגיע למרכז ולצפון הארץ לביצוע פיגועים נוספים.[7][8]
קרבות הימ"מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי הימ"מ נטלו חלק משמעותי בקרבות הבלימה של 7 באוקטובר, ואף ביצעו מספר פעולות מוצלחות של חילוץ בני ערובה – באופקים וליד שדרות – בהן הם שחררו את החטופים והרגו את כל החוטפים. ב-7 באוקטובר הצילו לוחמי ימ"מ 12 תצפיתניות בחמ"ל בנחל עוז שהמחבלים שפשטו על המוצב התכוונו לשרוף אותן.[45] בקרבות בקיבוץ בארי חיסלו לוחמי ימ"מ 60 מחבלים.[45][46] כוחות ימ"מ שחררו גם את משטרת שדרות שהייתה כבושה שעות ארוכות. במסגרת הקרבות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר הרגו לוחמי הימ"מ 200 מחבלים בקרבות קשים.[47][45] תשעה לוחמי וקציני ימ"מ נהרגו בקרבות.[46][48]
מבצע יד זהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע יד זהב
ב-12 בפברואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, לוחמי הימ"מ, בשיתוף צה"ל והשב"כ, חילצו שני חטופים ישראלים מבניין ברפיח בדרום רצועת עזה. לוחמי הימ"מ פרצו לבית שבו הוחזקו החטופים, חילצו את החטופים וניהלו קרב עם מחבלים שהיו בבית. במקביל, חיל האוויר הישראלי תקף ברפיח לצורך מתן אש חיפוי וחיפוי אווירי והפלסטינים דיווחו על למעלה ממאה הרוגים. לאחר שחרור החטופים, פונו הלוחמים והחטופים ששוחררו באמצעות מסוק.[49][50][51][52]
הפעולה בטול כרם (מאי 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 במאי 2024, פעלו כוחות הימ"מ, יחידת דובדבן וסיירת חרוב פעלו בעיירה דיר אל-ע'וסון, ליד טול כרם שבשומרון, שם מחבלים התבצרו באחד הבתים. חמישה מחבלים שהיו מעורבים ברצח אלחנן קליין בנובמבר חוסלו בחילופי האש, ואחד הסגיר את עצמו. בפעילות נפצע באורח אנוש אחד מלוחמי הימ"מ, שפונה לבית החולים בילינסון בפתח תקווה.[53] ב-8 במאי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה נקבע מותו של לוחם הימ"מ פקד ייטב לב הלוי, שנפצע אנושות בפעולה ב-4 במאי במהלך בחילופי האש עם מחבלים בעיירה הפלסטינית דיר א-רוסון ליד טול כרם שבשומרון. פקד הלוי הוא בנו של ניצב בדימוס יורם הלוי מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד משמר הגבול לשעבר.[54]
המבצע לשחרור החטופים בנוסריאת (יוני 2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע ארנון
ב-8 ביוני 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל, בשעות היום, חילצו כוחות ימ"מ ושב"כ ובגיבוי צה"ל את ארבעת החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו אשר חולצו בחיים. הארבעה נחטפו מהטבח בפסטיבל נובה. המבצע לשחרורם אירע בשני מוקדים במקביל, והם שוחררו במצב בריאותי תקין. במבצע נהרג לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[55]
נתוני הדיפת מתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז תחילת ימי הלחימה בדרום חיסלו שוטרי ולוחמי משטרת ישראל 356 מחבלים ועצרו עוד 45 מחבלים בחיים שנלקחו לכליאה. על פי נתוני משטרת ישראל פירוט של חיסולי המחבלים מחולק לפי יחידות במשטרה שביצעו את החיסולים:[47]
- לוחמי הימ"מ – 150 מחבלים מחוסלים (בהמשך התעדכן מספר זה ל-200 מחבלים מחוסלים).
- לוחמי היחידה הטקטית של מג"ב – 68 מחבלים מחוסלים.
- לוחמי מג"ב דרום – 78 מחבלים מחוסלים.
- שוטרי המחוז הדרומי – 16 מחבלים מחוסלים.
- לוחמי יחידה 33 (הגדעונים) של להב 433 – 15 מחבלים מחוסלים.
- לוחמי החטיבה לביטחון פנים – 7 מחבלים מחוסלים.
- לוחמי יחידת מתפ"א – 22 מחבלים מחוסלים.
פעילות המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר למערכה שנוהלה ב-7 באוקטובר, לצד הפעילות המשטרתית השוטפת, שלא נעצרה, נטלה משטרת ישראל חלק בזיהוי החללים, באיסוף פריטים וראיות בזירות השונות, הסדרת צירי התנועה לפי הצרכים שנגזרו מפרוץ המלחמה, הקמת כיתות כוננות ביישובים בכל שטח מדינת ישראל, סריקות ובדיקות בעקבות הודעות פתע רבות על חשודים בכל רחבי הארץ, חקירת אירועי הסתה נגד המדינה באמצעי תקשורת שונים וברשתות החברתיות.[8]
ב-1 בספטמבר 2024 אירע פיגוע ירי בכביש 35 בסמוך למחסום תרקומיא שבסמוך לחברון. מחבלים הגיעו לאזור ברכב וירו ממנו לעבר רכב הישראלים ואז נטשו אותו. כוחות הביטחון פתחו במצוד אחר המחבלים. ברכב היו שני שוטרים ושוטרת. מותם של שניים מהם נקבע לאחר שנפצעו אנוש מהירי. בפיגוע נהרגו פקד אריק בן אליהו, רנ"ג הדס ברנץ ורס"ם רוני שקורי.[56]
מערך תמיכה נפשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר ימים לאחת מתקפת הפתע, מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, יזם הקמת מערך סיוע נפשי לשוטרים שנכחו בעת הקרבות. כאלפיים שוטרים קיבלו סיוע ממרכזי החוסן של המשטרה על מנת להתמודד עם המראות הקשים והאירועים שעברו בחזית ובעורף.[57]
אבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיום מתקפת הפתע ותחילתה של מלחמת חרבות הברזל בגזרותיה השונות איבדו משטרת ישראל ומשמר הגבול כ-68 שוטרים ולוחמים. (נכון ל-1 בנובמבר 2024).[58]
אבדות קרבות הבלימה במתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קרב/יחידה | שוטרי סיור | ימ"מ | יחידת | יס"מ | החטיבה | מתפ"א | מג"ב | ימ"ס | החטיבה | מג"ב | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מסיבת הנובה ורעים | 14 | 2 | 1 | 2 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 1 | 21 |
| כביש 232 | 2 | 2 | |||||||||
| יכיני | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
| צומת שער הנגב | 0 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 5 |
| אופקים | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 5 |
| בארי | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 8 | 0 | 0 | 0 | 0 | 9 |
| שדרות | 6 | 1 | 0 | 1 | 8 | ||||||
| עין הבשור | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 1 |
| פרי גן | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
| עלומים | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
| נחל עוז | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 1 |
| נירעם | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 1 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "'פרש פלשת'L הפקודה שהצילה את מדינת ישראל", עמ' 271–282
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מודיעין בכחול, מבט מל"מ 98, אוקטובר 2024, עמ' 20
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חללי משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל, באתר משטרת ישראל
- ^ הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ סעיף 3 לפקודת המשטרה
- ^
הגנת היישובים וההתגוננות האזרחית בפיקודים המרחביים 9.0102, באתר צה"ל, 29 ביוני 2004
- ^ ראו גם: משה שטיינמץ, לקח ממתקפת חמאס? השר והמפכ"ל דורשים להעביר את האחריות ליישובי הגבול מצה"ל למשטרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בנובמבר 2023 וכן: איציק סבן, כחלק מלקחי 7 באוקטובר: נבחנת העברת האחריות הביטחונית בעוטף עזה מהצבא - למשטרה, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^ איציק סבן, כחלק מלקחי 7 באוקטובר: נבחנת העברת האחריות הביטחונית בעוטף עזה מהצבא - למשטרה, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אלון חכמון, האסון הגדול שנמנע בקיבוץ יד מרדכי: "60 שניות שבהן התושבים ניצלו", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3
ד"ר שלומי שטרית -- "אגף החפירות": תיעוד היסטורי במשטרת ישראל בלחימה -- "בארץ אהבתי"- הרצאות לימי מלחמה, הרצאה באתר יוטיוב
- ^ האיוונט הרשמי של הפסטיבל
- ^ דפנה ליאל, הכתבת דפנה ליאל פרסמה בפוסט בפייסבוק את האישור לקיום הפסטיל על ידי הצבא, באתר פייסבוק
- ^ שמעון איפרגן, הטבח במסיבה ליד רעים: 9 שוטרים מוגדרים נעדרים, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ הלוחמים לשעבר שהקימו אתר לתיעוד סיפורי הגבורה והנופלים בשבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2023
- ^
שילה פריד, "חולצנו כשלא נשארו כדורים בנשק": עדויות שוטרים מהקרבות עם חמאס, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
- ^ השוטר שהוביל 100 רכבים והציל מאות בני אדם משחזר מבית החולים, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2023
- ^ מאיר תורג'מן, השוטרת הדתייה חילצה ברכבה עשרות פצועים מהתופת ברעים: "אנחנו לא גיבורים, עשינו את המשימה שלנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 כתבי ynet, כ-20 שעות קרב בתחנת שדרות: הושגה שליטה מלאה, 10 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ שמעון איפרגן, "משמרת שלמה נמחקה": 6 משוטרי תחנת שדרות נהרגו בקרב עם המחבלים, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2023
- ^
רס"ר אליהו מיכאל ז"ל באתר לזכרם
- ^ 1 2 3 כאן דוקו | הקרב על משטרת שדרות, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 1:23:51), 27 באוק׳ 2024
- ^ רנ"ג שמואל סמצ'או גולימה ז"ל באתר לזכרם
- ^ רנ"ג דוד בן דיין ז"ל באתר לזכרם
- ^
סנ"צ מרטין קוזמיצקס ז"ל באתר לזכרם
- ^ רנ"ג דניס בלנקי ז"ל באתר זכרם
- ^ רס"ם מור שקורי ז"ל באתר לזכרם
- ^ רנ"ג אדיר (יען) שלמה ז"ל באתר זכרם
- ^ רנ"ג מאיר אברג'ל ז"ל באתר לזכרם
- ^ רנ"ג ירון דיין ז"ל באתר לזכרם
- ^
רפ"ק אלכסי שמקלוב ז"ל באתר זכרם
- ^ יניר יגנה, הקרב על תחנת שדרות וגבורת השוטרת: "נפגעתי ביד והמשכתי להילחם", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ "תשעה חורים בלב שלנו": תיעוד פעילות הימ"מ בשבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 11:09)
- ^ אלמוג בוקר, קרב הגבורה על אופקים – דקה אחר דקה: "כל מי שהיה לו נשק יצא מהבית", באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2023
- ^ "רימון רימון": הקרבות ההירואים של כוחות הביטחון באופקים - וגבורת התושבים, נבדק ב-2023-11-12
- ^ קלמן ליברמן ברשת ב', 14/2/24, ראיון עם השוטר ארקדי שניהל את המשא ומתן
- ^ עמרי מניב, הזוג שהוחזק כבני ערובה באופקים משחזר: "הם איימו להרוג, הכדורים עברו מעלינו", באתר מאקו, 8 באוקטובר 2023
- ^ רס"ם אבשלום יאיר (אבשי) פרץ ז"ל באתר לזכרם
- ^ תחיה ברק, שירז ואבשלום נרצחו יחד מירי מחבלים: "בשבעה גילינו טבעת אירוסין", באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
- ^ Mapping the Massacres, oct7map.com (באנגלית)
- ^ רס"ם אבשלום יאיר (אבשי) פרץ ז"ל באתר לזכרם
- ^ רס"ב יוראי אליהו כהן ז"ל באתר לזכרם
- ^ רפ"ק אברהם הנקין ז"ל באתר לזכרם
- ^ רפ"ק משהאל שלמה ז"ל באתר לזכרם
- ^ רס"ם דרור אלטון ז"ל באתר לזכרם
- ^ תיעוד: לוחמי מג"ב חיסלו מחבלים סמוך לצומת שער הנגב, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ מאיר תורג'מן, תיעוד: חילופי אש וחיסול שמונה מחבלים סמוך לצומת שער הנגב, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מאיר תורג'מן, 9 לוחמי ימ"מ נפלו בלחימה: "היינו קו ההגנה האחרון בין המחבלים לתושבים", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אלחנן מזוז, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14
- ^ מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, יעל צ'כנובר, ההגעה החשאית, גל התקיפות - והחילוץ: "הלוחמים הגנו בגופם על לואיס ופרננדו", באתר ynet, 12 בפברואר 2024
- ^ לילך שובל, במבצע הירואי תחת אש: צה"ל חילץ את פרננדו סימון מרמן ולואיס הר מהשבי ברפיח, באתר ישראל היום, 12 בפברואר 2024.
- ^ צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 12 בפברואר 2024
- ^ עדכון דובר צה"ל - 12.02, בוקר, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 07:42), 12 בפברואר 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, לוחם ימ"מ נפצע אנוש ליד טול כרם, חוסלו המחבלים שרצחו את אלחנן קליין, באתר ynet, 4 במאי 2024.
- ^ מאיר תורג'מן, נקבע מות לוחם הימ"מ שנפצע אנושות בהיתקלות עם מחבלים ליד טול כרם, באתר ynet, 8 במאי 2024.
- ^ ניר דבורי, הותר לפרסום: נקבע מותו של לוחם הימ"מ ארנון זמורה שנפצע במבצע החילוץ, באתר מאקו, 8 ביוני 2024
- ^ ניצן שפירא ניר דבורי, בפעילות של צה"ל: חוסל המחבל שביצע את הפיגוע בתרקומיא | תיעוד חילופי האש, באתר מאקו, 1 בספטמבר 2024
- ^ מתמודדים עם המראות הקשים: כאלפיים שוטרים נעזרו במערך החוסן המשטרתי, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2023
- ^ לזכרם, חללי משטרת ישראל ”חרבות ברזל”, באתר משטרת ישראל
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| משטרת ישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מחוזות ומרחבים | מחוז הצפון: מרחב גליל • מרחב העמקים • מרחב כנרת
מחוז חוף: מרחב אשר • מרחב מנשה • מרחב כרמל מחוז מרכז: מרחב שרון • מרחב שפלה • מרחב נתב"ג מחוז תל אביב: מרחב ירקון • מרחב דן • מרחב איילון מחוז ירושלים: מרחב ציון • מרחב דוד • מרחב קדם מחוז ש"י: מרחב שומרון • מרחב יהודה מחוז הדרום: מרחב לכיש • מרחב נגב • מרחב אילת משמר הגבול: מג"ב צפון • מג"ב מרכז • מג"ב דרום • מג"ב ירושלים • מג"ב איו"ש • מג"ב חוף • מג"ב עוטף ירושלים • (המשמר הלאומי) |
| |||
| אגפים | אגף משאבי אנוש • אגף החקירות והמודיעין: (להב 433) • אגף התנועה • אגף תמיכה לוגיסטית • אגף תכנון וארגון • אגף מבצעים ושיטור • אגף ההדרכה • אגף הטכנולוגיה והתקשוב | ||||
| יחידות |
| ||||
| יחידות היסטוריות | המשמר האזרחי • לשכה 06 • המדור המרכזי • המרכז ללימודי משטרה | ||||
| שונות | המפקח הכללי של משטרת ישראל • בניין המטה הארצי של משטרת ישראל • דרגות משטרת ישראל • עיטורי משטרת ישראל • מדי משטרת ישראל • שירות נשים במשטרת ישראל • צוות חקירה מיוחד • 999 (כתב עת) • משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל | ||||