חות'ים

החוּת'ים
الحوثيون
דגל החוּת'ים	לוגו חות'י ובו הכיתוב: "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־30 שנה)
אידאולוגיה	אסלאמיזם שיעי-זיידי; אנטי-אמריקניזם; אנטי-ציונות; אנטישמיות ; פאן-ערביזם ; אחדות שיעית–סונית
מוטו	סיסמת החות'ים
כינוי	"אנצאר אללה" - أنصار الله "א-שבאב אל-מואמן" - الشباب المؤمن
קבוצות אתניות	חות'ים (שבט), תת-שבט ערבי-מוסלמי-שיעי-זיידי במחוזות סעדה ועמראן שבצפון תימן
מנהיגים	חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (עד 2004); עבד אל-מלכ אל-חות'י; בדר א-דין אל-חות'י
מטה	בערים סעדה וצנעא, תימן
אזורי פעילות	צפון תימן ודרום-מערב סעודיה (חלקו הדרומי של חצי-האי ערב)
חברים	350,000
בעלי ברית	מדינות בעלות ברית; איראן; סוריה; קוריאה הצפונית; סין ; לבנון ; לוב ; עומאן ; עיראק ; הרשות הפלסטינית ; טורקיה ; רוסיה ארגונים בעלי ברית; חזבאללה (ראו ערך מורחב: מיליציות פרו-איראניות) ; חמאס ; החזית העממית לשחרור פלסטין ; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
מתנגדים	מדינות מתנגדות; תימן ; ערב הסעודית; ישראל; ארצות הברית ; הממלכה המאוחדת ; אוסטרליה; ניו זילנד ; צרפת; גרמניה; בלגיה ; קנדה ; איחוד האמירויות הערביות ; בחריין ; מרוקו; סרי לנקה; סנגל; ירדן; מצרים ; הודו ; דרום קוריאה ; אוקראינה ; קוסובו ; הולנד ארגונים מתנגדים; מועצת המעבר הדרומית
קרבות	מרד החות'ים; מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
	www.ansarollah.com

ערך זה עוסק בארגון טרור. אם התכוונתם לשבט, ראו חות'ים (שבט).

החוּתִ'ים (בערבית: الحوثيون, בתעתיק מדויק: אלחוּתִ'יוּן) הוא ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. הארגון נודע באופן רשמי בשם "אנצאר אללה" (أنصار الله, "תומכי האל") וגם בשם "אַ-שבַּאב אל-מוּאְמִן" (الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

הארגון צמח מתוך תת-השבט של החות'ים, פלג של מוסלמים-שיעים-זיידים שהיווה כ-30% מאוכלוסיית תימן. נקרא על שמו של חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מנהיגם הראשון, שדווח כי נהרג על ידי כוחות הביטחון של תימן בספטמבר 2004. מאז נהרגו על ידי כוחות הביטחון מפקדים נוספים ובהם עלי אל-קטוואני, אבו חיידר, עבאס עיאדה ויוסוף אל-מדאני.

עקב אופיו השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה, והארגון מהווה חלק מ"ציר ההתנגדות". במקביל, הארגון רואה בגופים מוסלמים סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעדה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש) אויבים של החות'ים, ובה בשעה הוא רואה גם במערב, ובפרט בארצות הברית ובישראל, אויבים.

אידאולוגיה

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

הארגון משויך לפלג באסלאם השיעי הידוע כ"זיידים", קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בסונים את אויבי האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון "אל-קאעדה בחצי האי ערב". כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל ואת ארצות הברית.

לטענת הארגון, הוא הוקם כדי להגן על אוכלוסייתו מאפליה שיטתית נמשכת מצד המשטר בתימן. לאחר שהארגון הצליח באופן יוצא דופן במאבקיו בשלטונות ובפלגים סוניים הפועלים בתימן, הוא החל לכוון לקראת הפיכה של ממש בתימן וכינון ממשל חדש.

היסטוריה

ערך מורחב – מרד החות'ים

ארגון החות'ים החל כארגון "הצעירים המאמינים" (BY) שנוסד בשנת 1992 במחוז סעדה, על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין בדר א-דין אל-חות'י. BY ייסדו מועדוני בתי ספר ומחנות קיץ במטרה "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" בסעדה. כשנתיים לאחר מכן כבר השתתפו בין 15,000–20,000 תלמידים במחנות הקיץ שלהם.

לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, BY החלו בקריאות הטפה אנטי-אמריקאיות ואנטישמיות במסגד סאלח שבצנעא, לאחר תפילות יום שישי. הדבר הוביל לחיכוכים עם השלטון, שבהם אף נעצרו כ-800 מחברי BY בשנת 2004. בשנה זו הזמין הנשיא עלי עבדאללה סאלח את חוסיין אל-חות'י להיפגש בצנעא, אך הלה סירב. ב-18 ביוני 2004 שלח סאלח כוחות ביטחון לעצור את חוסיין. פעולה זו הביאה את חוסיין לפתוח במערכה מזוינת נגד השלטון. הוא עצמו נהרג ב-10 בספטמבר 2004, אך פעילות הטרור של הארגון הוסיפה לפרוח ונמשכה עד להסכם הפסקת האש שנחתם ב-2010.

החות'ים השתתפו בהפיכה בתימן (2011) אולם הם דחו את החלטות "November 2011 Gulf Cooperation Council" אשר כללו חסינות לנשיא סאלח וכן סירבו להשתתף בקואליציה עימו.

באמצעות התנגדות אלימה הצליחו החות'ים להשיג שליטה מלאה על מחוז סעדה וב-2011 גם על חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה.

בספטמבר 2014 תוך התמודדות עם התנגדות עזה, כבשו החות'ים בהדרגה שטחים נרחבים בעיר הבירה צנעא, כולל משרדי ממשלה ותחנות תקשורת. החות'ים המשיכו להתקדם למרות התנגדות עזה מצד גורמים שונים, כולל פלוגות אל-קאעידה סוניות. בינואר 2015, השתלטו החותים על ארמון הנשיאות בבירה ובפברואר פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון מועצת המהפכה כגוף השולט על תימן.^[2]^[3]

על פי הערכות של ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, שאפשר להם את הניצחונות במערכות שניהלו.

במרץ 2015 החל מבצע סופה נחרצת, של קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, שנועד לסייע למשטר הסוני לחזור למקומו ולמגר את החות'ים.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף^[4] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".^[5] ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.^[6]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.^[7] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", שחלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האונייה.^[8] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.^[9]

לאורך מלחמת חרבות ברזל המשיכו החות'ים בשיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל. מרביתם יורטו בידי ישראל ובנות בריתה, אך אחדים פגעו וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק לרכוש. בתגובה חיל האוויר הישראלי הפציץ פעמים אחדות מטרות של החות'ים, במבצע יד ארוכה ב-20 ביולי 2024, בתקיפה נוספת ב-29 ספטמבר 2024, במבצע העיר הלבנה ב-19 בדצמבר 2024 ובתקיפה רביעית ב-26 בדצמבר 2024.^[10]

נוסף על תקיפותם לעבר ישראל, תקפו החות'ים ספינות בעלות קשר לישראל (לכאורה) ופגעו במסחר בים האדום באזור באב אל-מנדב ומפרץ עדן, מה שהביא למשבר בים סוף. בעקבות זאת החל מבצע שומר השגשוג, שמנהלת קואליציה צבאית שעל הקמתה הכריז מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין ב־18 בדצמבר 2023 בביקורו בישראל. הקואליציה משלבת כוחות של מספר מדינות בתמיכה רחבה. למרות זאת, כוחות הקואליציה לא השתתפו בפעולות צבאיות נגד החות'ים, מלבד אלה העומדות בראש הקואליציה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית, שביצעו בעצמן את הפעילות ההתקפית של המבצע.^[11]

אנטישמיות

סיסמת התנועה, الله أكبر, الموت لأمريكا, الموت لإسرائيل, اللعنة علی اليهود, النصر للإسلام, (”אללה הגדול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”)^[12] משקפת אידאולוגיה אנטי-מערבית, אנטישמית ואנטי-ישראלית קיצונית. סיסמה זו, המשמשת כמעין מנטרה עבור חברי התנועה, מבטאת את השקפת עולמם הקיצונית ואת שאיפותיהם הפוליטיות.

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה, גברו החששות של יהודי תימן,^[13] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.^[14] עקב הסכנה הגוברת, עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.^[15] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שְלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כ-13 גברים, נשים וילדים.^[16] במהלך 2021, בעזרת סיוע ממדינה ערבית שעימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים, חולצו כמאה יהודים מתימן והועברו לקהיר, שם הם מתגוררים במתחם סגור.^[17] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.^[18] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.^[19]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.^[20] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן ובין היתר:

טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל קדר-110 האיראני.
סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
פלסטין 2 – טיל בליסטי לטווח בינוני בעל טווח של 2,150 ק"מ.
קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.^[21]
סמאד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.
הטם 2 - ייצור מקומי של ח'ייבר שכן בעל טווח מוגדל, מספר טילים כאלה הם ששוגרו על ישראל בסוף 2024.^[22]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חות'ים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של החות'ים (באנגלית)

חות'ים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חות'ים, ביישום טלגרם
ניר דבורי, ‏האיום התימני: קבוצת המורדים המרוחקת שמבעירה את הים האדום ומאיימת בירי טילים על אילת, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2021
טילים בליסטיים ו"מוות לישראל": כך הפכו החות'ים לאיום החדש על המזרח התיכון, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 7:36), 18 בפברואר 2022
אי-פי וג'קי חורי, יומיים לפני מרוץ פורמולה 1 בסעודיה: החותים תקפו מאגר נפט בעיר ג'דה, באתר הארץ, 25 במרץ 2022
אוריאל לוי, ‏לא עושי דברה של איראן, מזדהים עם המאבק הפלסטיני: מיהם החות'ים מתימן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 באוקטובר 2023
איילת שני, למה החותים מתערבים בסכסוך הישראלי־פלסטיני? לא רק בגלל איראן, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
ניצן סדן, כטב"מ חות'י נגד F35: איך יעצור צה"ל את האיום מתימן?, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2023
אריאל ויטמן, ‏המומחית שמסבירה: למה החות'ים תוקפים אותנו וממה כדאי להיזהר, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2023
פרופ' עוזי רבי, החות'ים: איום מתימן (פודקסט), אתר מערכות, 2024

הערות שוליים

^ אייל פינקו, ארצות הברית מכריזה על החות'ים בתימן כארגון טרור, באתר IsraelDefense, ‏14 בינואר 2021
^ עופר וולפסון, המורדים החות'ים בתימן הכריזו על החלפת שלטון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2015
^ החותים בתימן הכריזו על פירוק הפרלמנט והשתלטות על המדינה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2015
^ יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2023
^ טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
^ Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, ‏2023-10-31 (באנגלית אמריקאית)
^ שחר קליימן, מנהיג החות'ים מאיים: "נתקוף ספינות ישראליות בים האדום", באתר ישראל היום, ‏15/11/2023
^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, החות'ים? "גורם לא מזוהה" השתלט על ספינה שקשורה לישראל בים הערבי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, ישראל תקפה בתימן עם 25 מטוסי קרב: "הרוגים בנמל התעופה בצנעא", באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
^ איתי בלומנטל מואב ורדי, החות'ים והאיום על הים האדום: ארצות הברית הכריזה על הקמת כוח בין לאומי לשמירת נתיבי השיט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023
^ US envoy to combat antisemitism urges Houthis to release Yemeni Jew, The Jerusalem Post (באנגלית)
^ רוד נורלנד, יהודי תימן חוששים מפני השתלטות החותים על המדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
^ חנן גרינווד, דיווח מטריד: החות'ים מכחידים את יהדות תימן, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020
^ רויטרס, תימן: היהודים האחרונים מחפשים מוצא, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2015
^ שחר קליימן, דיווח: גורשו המשפחות היהודיות האחרונות מתימן, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2021
^ שלום ירושלמי, הסיפור המדהים על חילוץ יהודי תימן הנותרים, באתר זמן ישראל, 8 במרץ 2024
^ סמדר פרי, זרוע איראנית מחומשת עם מרגלים בכל המפרץ | מה שצריך לדעת על החות'ים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
^ "חמינאי מעורב אישית במצור בים האדום, החות'ים הוכשרו באקדמיה איראנית מובחרת", באתר ynet, 10 בינואר 2024
^ ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
^ Houthis a New Cruise Missile, Quds-3
^ Boaz Shapira, The “New” Houthi “Hatem 2” Missile is actually the Iranian Kheibar Shaken, Alma Research and Education Center, ‏2024-06-27 (באנגלית אמריקאית)

[1] אייל פינקו, ארצות הברית מכריזה על החות'ים בתימן כארגון טרור, באתר IsraelDefense, ‏14 בינואר 2021

[2] עופר וולפסון, המורדים החות'ים בתימן הכריזו על החלפת שלטון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2015

[3] החותים בתימן הכריזו על פירוק הפרלמנט והשתלטות על המדינה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2015

[MAKO1-4] יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2023

[5] טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023

[6] Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, ‏2023-10-31 (באנגלית אמריקאית)

[7] שחר קליימן, מנהיג החות'ים מאיים: "נתקוף ספינות ישראליות בים האדום", באתר ישראל היום, ‏15/11/2023

[8] ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023

[9] ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, החות'ים? "גורם לא מזוהה" השתלט על ספינה שקשורה לישראל בים הערבי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023

[10] ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, ישראל תקפה בתימן עם 25 מטוסי קרב: "הרוגים בנמל התעופה בצנעא", באתר ynet, 26 בדצמבר 2024

[11] איתי בלומנטל מואב ורדי, החות'ים והאיום על הים האדום: ארצות הברית הכריזה על הקמת כוח בין לאומי לשמירת נתיבי השיט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023

[12] US envoy to combat antisemitism urges Houthis to release Yemeni Jew, The Jerusalem Post (באנגלית)

[13] רוד נורלנד, יהודי תימן חוששים מפני השתלטות החותים על המדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015

[14] חנן גרינווד, דיווח מטריד: החות'ים מכחידים את יהדות תימן, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020

[15] רויטרס, תימן: היהודים האחרונים מחפשים מוצא, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2015

[16] שחר קליימן, דיווח: גורשו המשפחות היהודיות האחרונות מתימן, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2021

[17] שלום ירושלמי, הסיפור המדהים על חילוץ יהודי תימן הנותרים, באתר זמן ישראל, 8 במרץ 2024

[18] סמדר פרי, זרוע איראנית מחומשת עם מרגלים בכל המפרץ | מה שצריך לדעת על החות'ים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023

[19] "חמינאי מעורב אישית במצור בים האדום, החות'ים הוכשרו באקדמיה איראנית מובחרת", באתר ynet, 10 בינואר 2024

[20] ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי

[21] Houthis a New Cruise Missile, Quds-3

[22] Boaz Shapira, The “New” Houthi “Hatem 2” Missile is actually the Iranian Kheibar Shaken, Alma Research and Education Center, ‏2024-06-27 (באנגלית אמריקאית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

כוחות צבאיים בעולם הערבי
מדינות ריבוניות	אלג'יריה אלג'יריה • בחריין בחריין • קומורו קומורו • ג'יבוטי ג'יבוטי • מצרים מצרים • עיראק עיראק • ירדן ירדן • כווית כווית • לבנון לבנון • לוב לוב • מאוריטניה מאוריטניה • מרוקו מרוקו • עומאן עומאן • קטר (מדינה) קטר • ערב הסעודית ערב הסעודית • סומליה סומליה • סודאן סודאן • סוריה סוריה • תוניסיה תוניסיה • איחוד האמירויות הערביות • תימן תימן • צ'אד צ'אד
מדינות עם הכרה מוגבלת	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית • הרפובליקה הדמוקרטית הערבית הסהראווית • סומלילנד סומלילנד
כוחות מזוינים אזוריים אוטונומיים	פשמרגה
שחקנים משמעותיים אחרים	המדינה האסלאמית המדינה האסלאמית • חמאס חמאס • חזבאללה חזבאללה • חות'ים חות'ים • היחידות להגנת העם