מבצע העיר הלבנה
.jpg) | ||||||||||||||||||
| מערכה: מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| תאריך | 19 בדצמבר 2024 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע צלילי הכרם | |||||||||||||||||
| מקום |
ראס עיסא, מאריב, אל-חודיידה, א-סאליף, צנעא,  תימן | |||||||||||||||||
| עילה | ירי טילים וכטב"מים לישראל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע העיר הלבנה היה מבצע צבאי של חיל האוויר הישראלי בסיוע אגף המודיעין במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שבו הופצצו כל הנמלים של החות'ים, והופצצה לראשונה על ידי ישראל עיר הבירה של תימן, צנעא. המתקפה התרחשה ב-19 בדצמבר 2024 בשני גלים, הראשון בשעה 3:15 והשני בשעה 4:30.[1]
חלק מן המטוסים המריאו מבסיס רמון, המרוחק 2,127 קילומטר[2] מהעיר תעיז. לפיכך זהו המבצע המרוחק ביותר מישראל, למעט "מבצע רגל עץ".
בשעה 2:36 בלילה, כ-39 דקות לפני תחילת המבצע, הופעלו אזעקות במרכז הארץ בעקבות שיגור טיל מתימן. באותה העת, מטוסי חיל האוויר הישראלי כבר היו בדרכם לתימן, כחלק מתקיפה שתוכננה מראש, וזו יצאה לפועל באותו לילה.[3][4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]החות'ים הם ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן, בשיתוף פעולה עם איראן וכשליחה בתימן. הקבוצה נחשבת לארגון טרור על ידי ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות. התנועה מתנגדת לממשלת תימן הפורמלית ושולטת מאז 2014 בשטח נרחב לאורך ים סוף.
לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023 החלו החות'ים לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל. בנוסף תקפו החות'ים ספינות בין-לאומיות בים סוף במעשים שהוגדרו כפשעים בין-לאומיים ואף הביאו לתגובה צבאית נגדם ממספר מדינות. בינואר 2024 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2722, המגנה את מתקפות החות'ים. מבצע שומר השגשוג בהובלת ארצות הברית החל להגן על הספנות בים סוף. מ־12 בינואר הובילו ארצות הברית ובריטניה תקיפות אוויריות וטילים נגד החות'ים, בעוד מדינות אחרות סיירו באופן עצמאי במים הסמוכים לתימן, ותקפו כלי שיט של החות'ים בים סוף.
בתגובות קודמות של ישראל לתקיפות החות'ים ערכה ישראל את מבצע יד ארוכה ב-20 ביולי 2024 ותקיפה נוספת ב-29 בספטמבר 2024.
המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגל הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3:15 לפנות בוקר מטוסי חיל האוויר תקפו את הנמלים ראס עיסא, אל-חודיידה, וא-סליף (אנ'). בגל זה הושמדו שמונה גוררות ושתי תחנות כוח ששימשו כמקור החשמל לשלושת הנמלים.[5][6][7]
הגל השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4:30, 14 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו את מערכות החשמל ושתי תחנות כוח בעיר צנעא. התקיפה הובילה להפסקת חשמל ברחבי צנעא. בנמל ראס עיסא מטוסי קרב תקפו שוב והשמידו מפעלי נפט.[7]
בשני הגלים נהרגו לפחות תשעה אנשים.[5][1]
לאחר התקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התקיפה החות'ים הגבירו את ירי הרקטות והכטב"מים לכיוון ישראל, בתגובה לכך צה"ל פתח במערכה נגד החות'ים שהתחיל במבצע צלילי הכרם.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצע העיר הלבנה
-
-
-
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצע יד ארוכה התקיפה הישראלית הראשנה בתימן במסגרת חרבות ברזל
- התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) תקיפה הישראלית השניה בתימן במסגרת חרבות ברזל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואב זיתון, ליאור בן ארי, המטרה - לשתק את פעילות נמלי החות'ים: "פגיעה כלכלית קשה" | זה שם המבצע בתימן, באתר ynet, 19 בדצמבר 2024.
- ^ http://www.gcmap.com/dist?P=oytz-+LLRM&DU=km&DM=&SG=380&SU=kts, Great Circle Mapper
- ^ איתי בלומנטל, התקיפה בתימן: בזמן השיגורים מתימן לישראל - מטוסי חיל האוויר כבר היו באוויר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2024
- ^ ניר דבורי, דקה אחרי דקה, כך יצאה לדרך התקיפה בתימן, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 ניר דבורי, דקה אחרי דקה, כך יצאה לדרך התקיפה בתימן, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, צפו: כך נראתה התקיפה הישראלית בחופי תימן, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 אבי אשכנזי, אותה כוויה כמו לחיזבאללה: המכה האנושה שספגו החות'ים מישראל, באתר מעריב אונליין, 19 בדצמבר 2024.