יחסי ארצות הברית – סוריה
| יחסי ארצות הברית – סוריה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | סוריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 187,437 |
| אוכלוסייה | |
| 346,357,555 | 25,146,024 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 8,980 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 78,996 | 357 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה נשיאותית, בפועל דיקטטורה |
יחסי ארצות הברית–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה הערבית הסורית.
ארצות הברית השעתה את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2012.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1835-1957
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים החלו לראשונה כאשר ארצות הברית מינתה קונסול לחלב, שהייתה אז תחת האימפריה העות'מאנית. ב-7 בספטמבר 1946, הכירה ארצות הברית בסוריה העצמאית.
1957-1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1957, בעקבות ניסיון הפיכה כושל של ה-CIA להפיל את נשיא סוריה, שוכרי אל-קוותלי, הכריזה סוריה על שגריר ארצות הברית בסוריה, ג'יימס ס. מוס, כפרסונה נון גראטה. ביוני 1967 ניתקה סוריה את יחסיה עם ארצות הברית בעקבות מלחמת ששת הימים.[1] ב-1974 התחדשו היחסים בין שתי המדינות ונשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ביקר בדמשק.[2]
בראיון שנערך ב-1986 ל-CNN, אמר מזכיר המדינה של ארצות הברית, אלכסנדר הייג, כשנשאל מי היא המדינה הגרועה ביותר בחסות הטרור, אמר "ללא ספק סוריה".
1990-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת המפרץ ב-1990 שיתפה סוריה פעולה בקואליציה תחת ארצות הברית כנגד עיראק.
ב-1991 החליט נשיא סוריה חאפז אל-אסד להשתתף בוועידת שלום במזרח התיכון, שארגן נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ולנהל משא ומתן דו-צדדי עם ישראל.
סוריה שיפרה את יחסיה עם ארצות הברית על ידי הבטחת שחרורם של בני ערובה מערביים בלבנון והסרת ההגבלות על ידי יהודי סוריה.
לאורך שנות כהונתו של הנשיא ביל קלינטון, היה ניסיון לערב את הנשיא אל-אסד במשא ומתן לשלום במזרח התיכון. אלה כוללים כמה פסגות נשיאותיות בין השניים. האחרונה אירעה כאשר הנשיא חאפז אל-אסד נפגש עם ביל קלינטון במרץ 2000.
2001-2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, החלה סוריה בשיתוף פעולה מוגבל עם ארצות הברית במלחמה בטרור.
התנגדותה של סוריה לפלישת הקואליציה לעיראק ב-2003 הידרדרה, שכן התעוררה מחלוקת קשה בעקבות אי הצלחת סוריה, למנוע מגורמים זרים לפלוש באמצעות גבולה לעיראק. ב-2008, ביצע ה-CIA ופיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית, פשיטה צבאית על העיירה סוכרייה באבו כמאל.
ארצות הברית החזירה את השגרירה מסוריה בעקבות ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי בשנת 2005. הוא הושב לסוריה כעבור כמה שנים.[3]
2008 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשל אובמה יזם מדיניות של התקרבות לסוריה. עם זאת, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, היחסים הצטננו וגורמים אמריקאים שונים, כולל אובמה, קראו לנשיא סוריה בשאר אל-אסד להתפטר. ב-24 באוקטובר 2011, החזירה ארצות הברית את שגרירה מדמשק לאחר מלחמת האזרחים ובשנת 2012 היחסים בין שתי המדינות נותקו.
באוגוסט 2016 נפרסו כוחות ארצות הברית בא-תנף שבסוריה כסיוע לכוחות האופוזיציה הסורית. היא הובילה את הקואליציה הבין-לאומית נגד דאעש ותמכה באופוזיציה המתונה, במיוחד בכוחות הדמוקרטיים הסוריים (SDF) הכורדים.[4] למשל, במהלך המערכה על כובאני הכורדים הדפו את המדינה האסלאמית בעזרת תמיכה אווירית מארצות הברית.
עם תחילת כהונתו, הציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אזורי ביטחון המיועדים כתחלופה לפליטים הסורים במקום הגירתם לארצות הברית. ב-30 בינואר 2017, הודיעה ממשלת ערב הסעודית כי היא תומכת בהקמת אזורי ביטחון בסוריה ובתימן. בתגובה, דחה נשיא סוריה אל-אסד את ההצעה, וטען כי היא "לא מציאותית בכלל".
ב-7 באפריל 2017, תקף הצבא האמריקאי את הבסיס הסורי שביצע את המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון.
במרץ 2019 הכריז טראמפ כי ארצות הברית מכירה ברמת גולן, שישראל החילה עליו את ריבונותה ב־1981 אך סוריה טוענת עליו לריבונות, כחלק ממדינת ישראל.[5]
בדצמבר 2024, לאחר נפילת משטר אל-אסד, החל ממשל ביידן לנהל יחסים עם המשטר החדש במדינה והמשיך להאבק בנסיונות המדינה האסלאמית להשתקם במדינה.[6] דיפלומטים אמריקאים הגיעו למדינה אחרי 12 שנים שכף רגלו של גורם אמריקני רשמי לא דרכה בסוריה בגלוי. גורמים אמריקניים אמרו ש"החלטות על הכרה דיפלומטית יתקבלו כאשר נראה מעשים מצד המנהיגים החדשים של סוריה".[7]
האשמות בטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוריה נחשבת לדיקטטורה בה רמת זכויות האדם בה הוא ירוד. סוריה נמצאת ברשימת המדינה המצדדות לטרור של ארצות הברית מאז תחילת הרשימה, ב-1979. אמנם סוריה לא הייתה קשורה ישירות לפיגועי טרור בינלאומיים, אך היא תומכת בקבוצות התנגדות שבהן היא רואה כלגיטימיות.
סנקציות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת ארצות הברית הטילה מספר של סנקציות כלכליות על סוריה. הצורה העיקרית של הסנקציות גורמת להכללתה ברשימת המדינות המממנות טרור.
הסנקציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השאר, הסנקציות כוללות איסור על אמריקאים לעשות עסקים עם ממשלת סוריה, איסור על ייבוא נפט מסוריה ואיסור על אנשים אמריקאים להשקיע בסוריה. ב-2006, חוקקה ארצות הברית סנקציות נגד בנק המסחר של סוריה וממשל בוש חוקק חוק בשנת 2004, האוסר על ייצוא לסוריה, למעט תרופות ומזון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מצרים, סוריה ואלג'יריה ניתקו היחסים עם ארצות הברית ובריטניה, היום, 7 ביוני 1967
- ^ סוריה מחדשת היחסים עם ארה"ב, על המשמר, 5 ביוני 1974
- ^ יצחק בן-חורין, יחסי סוריה-ארה"ב מתחממים: מיטשל ייצא לביקור, באתר ynet, 2 ביוני 2009
- ^ והסוכנויות, ynet (2024-12-21). "קרבות על השליטה במעוזי הכורדים בצפון סוריה: "הרוגים בתקיפות של טורקיה"". Ynet. נבדק ב-2024-12-21.
- ^ גילי כהן ונתן גוטמן, "זהו יום היסטורי": טראמפ חתם על צו המכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 במרץ 2019
- ^ ארצות הברית הסירה את הפרס על ראשו של מנהיג המורדים בסוריה - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-12-20
- ^ ארי, ליאור בן; אייכנר, איתמר (2024-12-20). "ארה"ב מסירה את הפרס על ראשו של אל-ג'ולאני: "התחייב שארגוני טרור לא יאיימו"". Ynet. נבדק ב-2024-12-21.
