מבצע ימי תשובה (2024)
 | ||||||||||||||||||||||
| הרמטכ"ל הרצי הלוי מנהל הערכת מצב בעקבות התקיפה עם חברי המטה הכללי | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | תקיפה אווירית | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך | 26 באוקטובר 2024 | |||||||||||||||||||||
| קרב לפני | המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) | |||||||||||||||||||||
| מקום |
 טהראן, זנג'אן, אלסמשהר, משהד, כורדסתאן, איראן.  דמשק, סוריה.  שכונת אל-קדיסיה, נפת תיכרית, עיראק.  ביירות, לבנון. | |||||||||||||||||||||
| עילה | ירי של 181 טילים בליסטיים על ידי איראן ב-1 באוקטובר 2024. | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מבצע ימי תשובה[3] הוא תקיפה אווירית של ישראל באיראן שנערכה ב-26 באוקטובר 2024, כתגובה למתקפה האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר. המבצע התרחש במהלך מלחמת חרבות ברזל והיווה ציון דרך ביחסי שתי המדינות בהיותו המקרה הראשון בו נטלה ישראל אחריות רשמית על תקיפה בשטח איראן.[4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי
בין איראן לישראל מתקיים סכסוך רב שנים, שהסלים במלחמת חרבות ברזל. סכסוך זה החל ב-1979 עם המהפכה האסלאמית באיראן והפלת שלטון השאה, אז התגבשה התנגדות פוליטית ודתית של שלטון האייתולות באיראן לעצם קיומה של ישראל שעבורה טבע האייתולה חומייני את הכינויים "השטן הקטן" ו"הישות הציונית", הסכסוך מתבטא בעיקר בהקמת טבעת האש האיראנית סביב ישראל ובקידום תוכנית הגרעין האיראנית המהווה איום קיומי למדינת ישראל[5] ומנגד בפעילות הישראלית לסיכול תוכנית הגרעין ובמערכה בין המלחמות, שבה פעלה ישראל לסיכול התעצמות חזבאללה.
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל פרצה מלחמת חרבות ברזל, שבה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, ובה התמודדה ישראל, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון וסוריה ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.
בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. אף שישראל לא קיבלה אחריות על הריגתו, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.
ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה ונהרג גם עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.
ב-1 באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה ולהתנקשות בעבאס נילפורושאן ובחסן נסראללה, פתחה איראן במתקפה אווירית שכללה שיגור 181 טילים בליסטיים אל עבר ישראל. רוב הטילים יורטו, אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים, ובאזורים אזרחיים.
היערכות לתקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איומי ישראל בתקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר התקיפה האיראנית אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, "איראן עשתה טעות גדולה - והיא תשלם על כך. נעמוד בכלל שקבענו: מי שתוקף אותנו - אנחנו נתקוף אותו." גם שר החוץ, ישראל כ"ץ אמר כי "משטר האייתולות חצה את הקו האדום - ומדינת ישראל לא תשתוק מול המתקפה הנפשעת של איראן על אזרחינו."[6] שר הביטחון, יואב גלנט, הבטיח פעמים אחדות שתבוא תגובה ישראלית.[7]
מאמצים דיפלומטיים של איראן לצמצם את המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המתקפה האיראנית, מחשש שישראל תתקוף מתקנים גרעיניים ותשתיות נפט, איראן התחילה במאמצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו, איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן, איראן תתקוף את מתקני הנפט של המדינות הללו. בתגובה, הודיעה ארצות הברית שתגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.[8] לאחר שזה נכשל,[דרושה הבהרה] נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן טען לאו"ם כי מדינתו פונה לשלום ודרש מהאו"ם לפעול על מנת שישראל לא תתקוף את איראן, אך גם מאמצים אלו נכשלו.[9] ב-24 באוקטובר פנתה איראן למדינות בארגון BRICS שיפעלו נגד ישראל, בכלל זה פנייה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בדרישה שלא ידבר עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בנוסף שוחח פזשכיאן עם שאר המדינות בארגון על מנת להרחיב את הסחר הכלכלי של איראן איתן ולצמצם את הסחר עם ישראל.[10][11]
הדלפת מסמכים סודיים על ההכנות לתקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 באוקטובר 2024 נחשפו ברשת החברתית X מסמכים סודיים מהפנטגון המתוארכים ל-16 באוקטובר 2024, ובהם דו"ח מעקב אחר היערכות ישראל לתקיפה.[12] מהדו"ח עלה כי בוצעו תרגילים של חיל האוויר הישראלי לתקיפה באיראן.
המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל שבת, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את הפעולה טלפונית, וצה"ל יצא להתקפה.[13]
המתקפה התנהלה בשלושה גלים עיקריים. בגל הראשון, בסביבות השעה 2:00 בלילה (זמן ישראל), נשמעו דיווחים על פיצוצים עזים במוקדים שונים באיראן. בגל זה התמקדה התקיפה במערכות ההגנה האווירית האיראניות ובמתקני מכ"ם. בגל הראשון הושמדו ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג S-300 שאיראן רכשה מרוסיה ובנוסף מערכות הגנה מתוצרת מקומית. כמו כן בוצעה תקיפת מתקן מכ"ם באזור סווידא שבדרום סוריה.[14] במקביל הותקפו מערכות מכ"ם גם בשטח עיראק. נשמעו פיצוצים בכמה ערים מרכזיות באיראן: טהראן, כרג' ואיספהאן, כאשר בטהראן תועדו מספר פיצוצים משמעותיים.[15] על פי הערכות, ישראל ביצעה תקיפה ממוקדת נגד מערכי ההגנה האווירית באיראן, ובמסגרתה הותקפו מערכות מכ"ם ומערכות S-300, המהוות את עמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית האיראני.
בגלי התקיפה השני והשלישי בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר (זמן ישראל) הורחבה המתקפה למטרות נוספות, ביניהם שלושה בסיסים גדולים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים ושיגור של טילים בליסטיים - פלאח, שאיד גאדירי ועבדול פתח - השייכים למשמרות המהפכה האסלאמית.[16] בין היעדים נכלל נמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני של טהראן, המשמש גם כבסיס צבאי. ומרכז החלל שאהרוד. דווח גם על פגיעה בתחנת כוח בעיר כרג' ופגיעות בעיר שיראז שבדרום המדינה.
בנוסף לתקיפות באיראן צה"ל תקף בסוריה ולפי דיווחים השמיד את כל מערך ההגנה האווירי של סוריה.[17]
בנוסף דווח על פגיעה, ככל הנראה באמצעות כטב"מים, בבסיס הסודי בפרצ'ין, הממוקם כ-30 קילומטרים מטהראן. הבסיס שימש בעבר למחקר ופיתוח של נשק גרעיני.[18]
דווח כי 12 מערבלים פלנטריים, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים, הושמדו בגלים השני והשלישי, מה שצפוי לגרום לפגיעה אסטרטגית ביכולת ייצור הטילים הבליסטיים ולעכב את ייצורם בשנתיים, ובכך לשתק את יכולתה של איראן לחדש את מלאי הטילים שלה.[19]
בתקיפה השתתפו כ-140 מטוסי קרב, מטוסי תדלוק אווירי, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה ומטוסי פיקוד ושליטה.[20]
ב-6:30, עם חזרתם של המטוסים ארצה, הצהיר דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי:
לפני זמן קצר מטוסינו שבו בשלום לאחר שתקפו מטרות צבאיות באיראן. זאת בתגובה להתקפות של איראן לעבר מדינת ישראל בחודשים האחרונים. תקיפת התגובה הושלמה ומטרותיה הושגו.
בהנחיית הדרג המדיני, תקפנו באופן מדויק וממוקד מטרות באזורים שונים באיראן. בהן אמצעי ייצור טילים אותם איראן שיגרה לעבר מדינת ישראל בהתקפותיה בשנה האחרונה. במקביל, תקפנו את מערכי טילי הקרקע-אוויר ויכולות אוויריות של איראן, שנועדו להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל לפעולה באיראן. כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן.
פרשנויות והערכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובר צה"ל ציין בסיום התקיפה כי "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן".[21] אתר ynet ציין "דיווח: לאיראן היו 4 מערכות S-300 - וכולן הושמדו. גורם איראני: דאגה עמוקה בטהרן".[16]
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל – ישראל אישרה את התקיפה, הצהירה שהיא השיגה את מטרותיה והזהירה את איראן שלא תגיב.
ארצות הברית – שון סביט, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, תיאר את ההתקפות של ישראל על איראן כפעולה להגנה עצמית ואמר שאמריקה לא הייתה מעורבת במבצע. ההתקפות נגד שני אתרים במערב איראן וסביב הבירה טהראן "נמנעו במיוחד מאזורים מאוכלסים והתמקדו אך ורק במטרות צבאיות".[13]
איראן – סוכנות הידיעות תסנים, המקורבת למשטר, הכחישה דיווחים על תקיפת שדות תעופה בטהראן, ואחראי ההסברה בממשלת איראן קרא לציבור "להימנע מלהשתתף במשחק התקשורת והשמועות של המשטר הציוני". עם זאת, מדיווחים שונים עולה כי היקף הנזק והפגיעות משמעותי יותר מכפי שמוצג באופן רשמי, אם כי מודגש כי לא נגרם נזק למתקני הגרעין האיראניים או מתקני הנפט באזורים שהותקפו.[22]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב זיתון, קודם במתקני ההגנה האווירית, ואז בטילים | שלב אחר שלב מליל התקיפות באיראן, באתר ynet, 26 באוקטובר 2024
מערכת את"צ, זה מה שקרה במהלך ליל התקיפה באיראן, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024
עודד ירון, צילומי לוויין חושפים בהדרגה מה תקפה ישראל באיראן, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיכוב של שנים בייצור טילים: הרכיב הסודי שהושמד בתקיפה באיראן, באתר חדשות 13, 27 באוקטובר 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, החזרנו את איראן שנה אחורה: הנזק של טהרן נחשף והוא סכין בלב, באתר ynet, 26 באוקטובר 2024
- ^ זה מה שקרה במהלך ליל התקיפה באיראן, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024
- ^ בשונה מאירועים קודמים כדוגמת התקיפה באפריל 2024, אשר יוחסה לישראל אך לא אושרה רשמית על ידה
- ^ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "איראן עשתה טעות גדולה, ותשלם עליה". דיווח: ישראל תפגע במתקני גרעין או נפט, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024
- ^ אנה ברסקי, גלנט: "ישראל תגיב ובקרוב, זו תהיה תגובה קטלנית ומדויקת", באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2024;
יואב זיתון, ליאור בן ארי, הבטחת גלנט בשיחה עם הטייסים - ואיום נשיא איראן: "נגיב בעוצמה שלא תדמיינו", באתר ynet, 23 באוקטובר 2024 - ^ לא רק פגישה דיפלומטית: האיום שהעביר שר החוץ האיראני ליורש העצר הסעודי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
- ^ איראן מנסה למנוע תגובה ישראלית: "לא יזמנו שום התקפה, פנינו לשלום", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2024
- ^ עמית בר, פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית, באתר ביזפורטל, 24 באוקטובר 2024
- ^ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ^ רון בן ישי, הדלפה מכוונת מהפנטגון? המסמכים על "היערכות ישראל לתקוף באיראן" - והמסר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 ירון אברהם, הקבינט אישר את התקיפה באיראן טלפונית, הבית הלבן עודכן על כך מראש, באתר מאקו, 26 באוקטובר 2024
- ^ שחר קליימן, לילך שובל, התקיפה הישראלית החלה: צה״ל תוקף מטרות צבאיות באיראן, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2024
- ^ ישראל תקפה עשרות מטרות צבאיות באיראן, בצה"ל איימו: אם תפתחו בסבב חדש - נגיב, באתר מאקו, 26 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 דיווח: לאיראן היו 4 מערכות S-300 - וכולן הושמדו. גורם איראני: דאגה עמוקה בטהרן, באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
- ^ יוסי נכטיגל, דיווח בתקשורת הגרמנית: בדרך לאיר.., באתר כיכר השבת, 2024-10-31
- ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, "כטב"ם פגע בו": זה הבסיס האיראני הסודי שהותקף, ושימש בעבר לפיתוח נשק גרעיני, באתר ynet, 26 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, דיווח סעודי חושף את הרכיב הקריטי שהותקף: "פגיעה אסטרטגית באיראן", באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
- ^ דן ארקין, חיל האוויר תקף באיראן: "מבצע ימי תשובה" הסתיים בהצלחה, באתר "IsraelDefense"
- ^ 1 2 מערכת את"צ, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024.
- ^ כתבי חדשות 12, ישראל תקפה עשרות מטרות צבאיות באיראן, בצה"ל איימו: אם תפתחו בסבב חדש - נגיב, באתר מאקו, 26 באוקטובר 2024
| מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| |||||||||||||
| אירועים עיקריים | מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר | |||||||||||||
| מתקפת הפתע |
| |||||||||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים | |||||||||||||
| פיגועים | פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4 • פיגועים נוספים בישראל ב-2024 | |||||||||||||
| מודיעין ישראלי לפני המתקפה |  אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
| |||||||||||||
| הרוגים |
| |||||||||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | |||||||||||||
| שונות | מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||
| אמצעי לחימה ישראליים | אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 (כולל פנדה) • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת מגן • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M-109 | |||||||||||||
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
