לדלג לתוכן

תהילים ס"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ס"א
לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד.

א לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד.
ב שִׁמְעָה אֱלֹהִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי.
ג מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא - בַּעֲטֹף לִבִּי;
בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי.
ד כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי; מִגְדַּל-עֹז, מִפְּנֵי אוֹיֵב.
ה אָגוּרָה בְאָהָלְךָ, עוֹלָמִים; אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.
ו כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי; נָתַתָּ יְרֻשַּׁת, יִרְאֵי שְׁמֶךָ.
ז יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר.
ח יֵשֵׁב עוֹלָם, לִפְנֵי אֱלֹהִים; חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ.
ט כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד - לְשַׁלְּמִי נְדָרַי, יוֹם יוֹם.

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים. מזמור זה מבטא את תפילתו של היחיד הקורא לה'. בתחינתו לאל מבקש בעל המזמור שה' יגן עליו. בהמשך המזמור מבקש בעל המזמור כי האל יגן על המלך ועל שלטונו.

תוכן המזמור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הכותרת מחולק המזמור לשני חלקים, תפילה להצלה מהאויבים (פסוקים ב-ה), ותפילה לשלום המלך (פסוקים ו-ט), החלק השני פותח ומסיים בהתרצות ה' לנדריו של המשורר[1].

במזמור ישנם פסוקים המדברים בלשון עבר ("כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל-עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב" וכן "כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ") אך יש מן המפרשים שפירשו אותם כבקשה לעתיד[2].

יש המסווגים מזמור זה כמזמור הודיה[3], מאידך יש שסיוגו אותו כתפילה[4]. תפילתו של המלך שונה מתפילת היחיד. פסוקים ג'-ד' מבטאים את מצוקתו של המשורר ואילו פסוקים ז'-ח' מתארים אווירה חגיגית. מכאן סברו החוקרים כי המזמור שייך לתקופה מאוחרת בה התגבש קובץ המזמורים, תקופה בה ראה היחיד את הגאולה כתשובה לסבלו, ולכן רצונו בגאולה השתקף בביטויי תפילה להגנתו של המלך ובמלכותו שתהא יציבה.[5] יש הסוברים כי זהו מזמור מלך הנמצא במצוקה, הרחק מארצו. שמאי גלנדר רואה מזמור זה כמזמור בקשה או כתפילה לאומית בה מבקש בעל המזמור הגנה מאויבי ישראל. לשיטתו אין במזמור די פרטים המזהים את המתפלל כמלך.[6]

המזמור בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחין הצ'כי דבוז'אק כתב מוזיקה למזמור כאשר הוא משלב ביצירה גם את מזמור ס"ג[7] בהשראת המזמור כתבה המלחינה אדית שטיין יצירה מוזיקלית.[8]

לפסוק "יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר" קיימת גרסה מוזיקלית בזמר החסידי. בציבור החרדי מקובל לשיר את הפסוק בקבלה או פרידה של רבנים חשובים.[9]

תהילים ס"א כתב יד פארמה

ביצועים בולטים: עמירן דביר[10] ואברהם פריד באלבומו מעגל השנה 3.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"א בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוס חכם, דעת מקרא, תהלים א, עמ' שנו-שנח
  2. ^ עמוס חכם, דעת מקרא, תהלים א, עמ' שנו-שנח, וכן נקט רד"ק, פסוק ו', לגבי פסוק ו'
  3. ^ משה ויינפלד, הליטורגיה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן וספרות חז"ל, ירושלים, הוצאת מאגנס, תשס"ד, עמ' 7
  4. ^ עמוס חכם, דעת מקרא, תהלים א, עמ' שנו
  5. ^ שמאי גלנדר, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 259
  6. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 162
  7. ^ יצירתו של אנטונין דבוז'אק באתר יוטיוב
  8. ^ יצירה מאת אדית שטיין באתר יוטיוב
  9. ^ ראו למשל כאן, בכנס הייסוד של מפלגת דגל התורה
  10. ^ ימים על ימי מלך תוסיף - בערוץ היוטיוב הרשמי של עמירן דביר