ריצ'רד המינג

ריצ'רד המינג
Richard Hamming
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1915; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	7 בינואר 1998 (בגיל 82); מונטריי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת שיקגו (1937); אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1942); אוניברסיטת נברסקה-לינקולן; תיכון קריין ;
מנחה לדוקטורט	Waldemar Joseph Trjitzinsky
מוסדות	מעבדות נוקיה בל (1946–1976); פרויקט מנהטן (1945–1946); בית הספר של הצי ללימודים מתקדמים (1976–1997); אוניברסיטת לואיוויל (1944–1945); מערכת האוניברסיטאות של אילינוי (1942–1944) ;
תלמידי דוקטורט	מרטין מנדלברג
פרסים והוקרה	פרס (1996); עמית ACM (1994); מדליית ריצ'רד המינג של IEEE (1988); פרס הארולד פנדר (1981); פרס עמנואל פיור מטעם IEEE (1979); עמית IEEE (1968); פרס טיורינג (1968) ;
תרומות עיקריות
	קוד המינג; חלון המינג; מספרי המינג; Sphere-packing; מרחק המינג; Association for Computing Machinery

ריצ'רד ווסלי המינג (באנגלית: Richard Wesley Hamming‏; 11 בפברואר 1915 - 7 בינואר 1998) היה מתמטיקאי אמריקאי שלעבודתו היו השלכות רבות על מדעי המחשב וטלקומוניקציה. תרומותיו כוללות את קוד המינג (העושה שימוש במטריצת המינג), חלון המינג, מספרי המינג, sphere-packing (או חסם המינג) ומרחק המינג.

קורות חיים

המינג סיים תואר ראשון באוניברסיטת שיקגו בשנת 1937, תואר שני באוניברסיטת נברסקה-לינקולן בשנת 1939 ולבסוף דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין בשנת 1942. הוא היה פרופסור באוניברסיטת לואיוויל במהלך מלחמת העולם השנייה ועזב כדי לעבוד על פרויקט מנהטן בשנת 1945. במסגרת זאת תכנת את אחד המחשבים הדיגיטליים החשמליים הראשונים כדי לחשב את הפתרון עבור משוואות שסופקו על ידי הפיזיקאים בפרויקט. מטרת התוכנית הייתה לגלות אם פיצוץ של פצצת אטום יצית את אטמוספירת כדור הארץ ^[1]. תוצאת החישוב שללה תרחיש זה וכך ארצות הברית השתמשה בפצצה, תחילה בניסוי בניו מקסיקו ולאחר-מכן פעמיים נגד יפן.

מאוחר יותר, בין השנים 1946–1976, המינג עבד במעבדות בל, שם שיתף פעולה עם קלוד שאנון. הוא פיתח את תורת הקודים לתיקון שגיאות ובפרט את קוד המינג. זהו קוד ליניארי המאפשר זיהוי ותיקון שגיאות בסיבית בודדת, וכן זיהוי (אך לא תיקון) שגיאה בשתי סיביות.

במהלך תקופה זו שימש כמורה מן החוץ בבית הספר להנדסה בסיטי קולג' של ניו יורק. ב-23 ביולי 1976, עבר לבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים שם עבד כמורה מן החוץ עד 1997 כשמונה לפרופסור אמריטוס. הוא מת שנה מאוחר יותר.

המינג היה ממייסדי Association for Computing Machinery‏ (ACM) ונשיאהּ הראשון. בשנת 1994 נבחר לעמית ACM. גישתו כלפי מחשוב מדעי מופיעה כהקדמה לספרו משנת 1962: "המטרה של מחשוב היא תובנות, לא מספרים".

פרסים והכרה מקצועית

פרס טיורינג, 1968
חבר בארגון IEEE‏, 1968
פרס עמנואל פיור, 1979
חבר באקדמיה הלאומית של ארצות הברית להנדסה, 1980
פרס הרולד פנדר, אוניברסיטת פנסילבניה, 1981
מדליית ריצ'רד המינג, 1988
חבר ב-Association for Computing Machinery‏, 1994
פרס אדוארד ריין, קרן אדוארד ריין, 1996
תעודת הצטיינות של מכון פרנקלין, מכון פרנקלין, 1996

מדליית ריצ'רד המינג, הקרויה על שמו, היא פרס הניתן מדי שנה על ידי ארגון ה-IEEE עבור "תרומה יוצאת דופן למדעי מידע, מערכות מידע וטכנולוגיית מידע" והוא היה הראשון לקבל פרס זה.

הופעות

המינג שוחח על השימוש והפוטנציאל של מחשבים בסרט משנת 1965, Logic By Machine.

קישורים חיצוניים

ריצ'רד המינג, ברשת החברתית Goodreads
ריצ'רד המינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ריצ'רד המינג, באתר MacTutor (באנגלית)
ריצ'רד המינג, באתר dblp
ריצ'רד המינג באתר פרס טיורינג (באנגלית)
ריצ'רד המינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Hamming, Richard W. (1998). "Mathematics on a Distant Planet". The American Mathematical Monthly. 105 (7): 640–650.

[1] Hamming, Richard W. (1998). "Mathematics on a Distant Planet". The American Mathematical Monthly. 105 (7): 640–650.

[1]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)