פורטל:אשדוד
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. |
רחוב הטיילת הוא שדרת ברים ומסעדות ברובע א'. ממוקמות בה כמה מהמסעדות הטובות והפופולריות בעיר, והיא סמוכה למקומות בילוי נוספים, כמו גן אלישבע, רחוב רוגוזין וגבעת יונה. רחוב הטיילת נושק לחוף הים – חוף לידו וחוף מי-עמי, וממוקם קרוב לגן השעשועים "פארק הפיראטים". כמו כן, הוא נמצא במרחק הליכה מפארק לכיש.
הערה עודכן במרץ 2024.
|
לחצו כדי להקטין חזרה
מפה לחיצה של רובעי אשדוד
המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות. במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קָלעת אל-מינָא". |
באשדוד, הבנויה במתווה של רחובות שתי וערב, בתי הספר התיכונים המקיפים – בדומה לרובעי אשדוד – גם הם נקראים על שם ספרות עבריות. עם זאת, אין התאמה בין מספר בית הספר המקיף לרובע בו הוא ממוקם.
| רובעי אשדוד | בית ספר מקיף |
|---|---|
| ב' | מקיף א', מקיף אמית ב' |
| ד' | מקיף ג' ע"ש ישראל רוגוזין |
| ה' | מקיף ד' |
| ח' | מקיף ה' |
| י"א | מקיף ו', מקיף אמית י' |
| י"ב | מקיף ט' |
| י"ג | מקיף ח' |
| י"ז | מקיף י"א |
| הקריה ("הסיטי") | מקיף ז' |
מומלצי ויקיפדיה: אשדוד 
- היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
- אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד
- מרכז קליטה בית קנדה
- תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
- תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - Reway - מסוף ריביירה - מסוף בני ברית - מסוף ביג
- עירוניות ורחובות: תכנון עירוני של אשדוד - רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
- ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
- אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
- חינוך מרכז פסג"ה
- אמנות תיאטרון ברמוזה - ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין
הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העירספרים
- איריס גרייצר ואחרים, אשדוד: קובץ מאמרים, תל אביב-יפו: החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עיריית אשדוד, 1976
- בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
- בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
- ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
- מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
- אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
- משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022
מאמרים
- דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
- נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241, JSTOR 23710644
- ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148, JSTOR 23442062
- ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
- Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל תל אביב-יפו | פורטל חיפה | פורטל היישוב | פורטל אתרי מורשת בישראל | פורטל האדריכלות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה
כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec