לדלג לתוכן

מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוקי הכרה בזוגיות חד-מינית לפי מדינה או טריטוריה:
  מדינות בהן מוכרים נישואים של זוגות מאותו המין
  בהן הממשלה פועלת להכרה או שעדיין לא נכנסו לתוקף
  בהן הנישואים מוכרים בנסיבות מסוימות
  בהן קיים איחוד אזרחי
  הכרה משפטית מוגבלת
  הכרה משפטית מוגבלת (מבוצעת במקום אחר)
  מדינה כפופה לפסיקת בית משפט בינלאומית

המעמד המשפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין שהפך לחוקי לראשונה בהולנד בשנת 2001, השתנה באופן בינלאומי מאז תחילת המאה ה-21. נכון לפברואר 2024, 37 מדינות ברחבי העולם מכירות באופן רשמי בנישואים חד-מיניים בשטחן.

מעמד משפטי לפי מדינה או טריטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקי דין של בתי משפט בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – האיחוד האירופי, הפרלמנט האירופי, בית הדין האירופי לצדק, בית הדין האירופי לזכויות אדם, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם

האיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במרץ 2015, הפרלמנט האירופי קיבל החלטה לא מחייבת המעודדת את מוסדות האיחוד והמדינות החברות בארגון "להרהר בהכרה בנישואים של זוגות מאותו המין או באיחוד אזרחי מאותו מין כנושא זכויות פוליטיות, חברתיות, אדם ואזרח".[1][2]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק קבע, במקרה מרומניה, כי בתנאים הספציפיים של הזוג המדובר, לזוגות מאותו המין נשואים קיימות זכויות תושבות זהות לזוגות נשואים אחרים במדינות האיחוד האירופי, אפילו אם אותה מדינה אינה מתירה או מכירה בנישואים של זוגות מאותו המין.[3][4]

בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בינואר 2018, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מחייבת החלת לגליזציה של נישואים של זוגות מאותו המין. פסק הדין הוביל ישירות ללגליזצית הנישואים בקוסטה ריקה ובאקוודור וקבע תקדים מחייב במדינות החתומות האחרות. בית המשפט המליץ לממשלות להוציא הוראות שעה, המתאימות לנישואים של זוגות מאותו המין עד להכנסת חקיקה חדשה רשמית. פסק הדין חל על ברבדוס, בוליביה, צ'ילה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלוודור, גואטמלה, האיטי, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו וסורינאם.

בית המשפט קבע כי על הממשלות "להכיר ולהבטיח את כל הזכויות שמקורן בקשר משפחתי בין אנשים מאותו המין". עוד נאמר בפסק הדין כי אין זה קביל ומפלה לקבוע הוראה חוקית נפרדת (כגון איחודים אזרחיים) במקום נישואים של זוגות מאותו המין. בית המשפט דרש מהממשלות "להבטיח גישה לכל הצורות הקיימות של מערכות משפט מקומיות, כולל הזכות לנישואים, על מנת להבטיח את ההגנה על כל הזכויות של משפחות שהוקמו על ידי זוגות מאותו המין ללא אפליה". מתוך הכרה בקושי בהעברת חוקים מסוג זה במדינות בהן יש התנגדות חריפה לנישואים של זוגות מאותו המין, המליץ לממשלות להעביר הוראות שעה, עד להכנסת חקיקה חדשה.[5]

פסק הדין הוביל ישירות ללגליזציה של נישואים של זוגות מאותו המין בקוסטה ריקה ובאקוודור. בעקבות פסק הדין הוגשו תביעות בנוגע לנישואים של זוגות מאותו המין גם בבוליביה, הונדורס,[6] פנמה,[7] פרגוואי (להכרת נישואים שנערכו מחוץ למדינה),[8] ופרו,[9] מדינות הנמצאות בסמכותו של בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם.

אוקיאניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב באוקיאניה

אוסטרליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה הפכה למדינה השנייה ביבשת אוקיאניה שהפכה נישואים חד-מיניים לחוקים (לאחר ניו זילנד) כאשר הפרלמנט האוסטרלי העביר הצעת חוק בנושא ב-7 בדצמבר 2017.[10] הצעת החוק קיבלה הסכמה מלכותית ב-8 בדצמבר ונכנסה לתוקף ב-9 בדצמבר 2017.[10][11] החוק הסיר את האיסור על נישואים חד-מיניים שהיה קודם לכן. אותה חקיקה התירה גם נישואים חד-מיניים בכל השטחים החיצוניים של אוסטרליה.[12]

ונואטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונואטו אינה מכירה באיגודים חד-מיניים או נישואים מאותו המין.[13]

ביוני 2014 דנה הוועדה לחוקי ונואטו בנושא נישואים חד-מיניים, וציינה את ההתפתחויות במדינות היבשת אוסטרליה השכנה וניו זילנד. הנציבות ציינה כי חוק הנישואים אינו אוסר על הכרתם של נישואים חד-מיניים (וגם לא זה מאפשר אות קיומם במפורש). כמו כן, נקבע כי לגליזציה של נישואים חד-מיניים תאפשר לאנשי קהילת הלהט"ב "להגשים את זהותם המינית או את נטייתם המינית ללא דיכוי או חשש שיעמידו אותם לדין", אך נמצא כי ההתנגדות הדתית ללגליזציה תהיה גבוהה.[14]

ניו זילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי 2012, הצהירה חברת הפרלמנט, לואיזה וול, ממפלגת הלייבור כי תגיש את הצעת חוק לתיקון הנישואים (הגדרת הנישואים), שתאפשר לזוגות חד-מיניים להינשא.[15] הצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה והשנייה ב-29 באוגוסט 2012 וב-13 במרץ 2013, בהתאמה.[16][17] הצעת החוק קיבלה הסכמה מלכותית מהמושל הכללי ב-19 באפריל ונכנסה לתוקף ב-19 באוגוסט 2013.[18]

חוק הנישואים הניו זילנדי חל רק על מדינת ניו זילנד ושטח חסות רוס ביבשת אנטארקטיקה. לטריטוריה הקשורה של ניו זילנד, טוקלאו והמדינות הקשורות אליה, איי קוק וניואה, יש חוקי נישואים משלהם והן אינן מקיימות או מכירות בנישואים חד-מיניים נכון ליולי 2021.[19]

פלאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת פלאו מגדירה את הנישואים בין גבר לאישה בלבד. איסור הנישואים של זוגות מאותו המין נוסף לחוקה בשנת 2008 בין 22 התיקונים שהועברו במהלך משאל ה-4 בנובמבר 2008.[20][21]

בשנים האחרונות החלו מהלכים לביטול איסור החוקה לנישואים חד-מיניים. ביולי 2019, בתשובה לשאלה במסיבת עיתונאים שבועית על מחשבותיו בנושא, אמר הנשיא טומי רמנגסו ג'וניור כי הוא תומך במחיקת האיסור, ואמר כי הוא מאמין בשוויון מלא, ומיתג אותו כמפלה באומרו, "מי ששונה לא אומר שהם צריך להיות אזרח ממדרגה שנייה, או שהוא לא יכול לתרום לקהילה. לכן אני רוצה להבהיר שאני לא מאמין בתיקון החוקתי שקידם אפליה. אני רוצה שיהיה מתועד שאני תומך בזכויות של כל אדם, כל פלואן, שיתייחסו אליו באופן שווה... בואו נתייחס זה לזה בכבוד ובכבוד. זה לא יהיה חיובי עבורנו ברמת האו"ם כמגמה ברחבי העולם אשר נפתחת לזכויות הפרט הללו, ואנו במקום לוקחים צעד אחורה". רמנגסאו סיים את הצהרותיו במשפט, "כל עוד הם מאמינים באלוהים כמו כולם, אנו יכולים להתייחס זה לזה בכבוד ובכבוד". פעילים מקומיים מחאו כפיים לתגובותיו וכינו זאת "מעשה מפתיע ומתקדם מאוד".[22][23][24]

אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעמד חוקי של הכרה בזוגיות חד-מינית ברחבי מדינות החברות באיחוד האירופי
  מדינות המאפשרות נישואים של זוגות מאותו המין
  מדינות המאפשרות סוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי
  הכרה מקומית מוגבלת (מגורים משותפים)
  נישואים זרים שהוכרו לצורכי מגורים בלבד
ערך מורחב – זכויות להט"ב באירופה

אוסטריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1 בינואר 2010, זוגות חד-מיניים באוסטריה הורשו להיכנס לשותפויות רשומות.[25]

בדצמבר 2015 דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בווינה תיק הקובע איסור על נישואים חד-מיניים. התובעים ערערו לבית המשפט החוקתי, אשר ביטל את האיסור בטענה כי אינו חוקתי ב-5 בדצמבר 2017, החל מ-1 בינואר 2019. בית המשפט החליט בנוסף כי איגודים אזרחיים יהיו פתוחים הן עבור בני אותו המין והן עבור אנשים אחרים - זוגות מין מאותו תאריך ואילך.[26]

אוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 51 לחוקה האוקראינית מגדיר את הנישואים כאיגוד מרצון בין גבר לאישה.[27][28] לא קיימת הכרה משפטית בנישואים חד-מיניים, ואין הכרה מוגבלת יותר לזוגות חד-מיניים.[29]

ב-23 בנובמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית פעולה ליישום האסטרטגיה הלאומית לזכויות אדם עד שנת 2020, הכוללת את ההבטחה לנסח הצעת חוק ליצירת שותפויות אזרחיות רשומות לזוגות חד-מיניים עד 2017 בין היתר. עם זאת, בתחילת 2018, משרד המשפטים הצהיר כי "לא ניתן ליישם פיתוח והגשת טיוטה לחוק בנושא לגליזציה של שותפות אזרחית רשומה באוקראינה" בגלל "פניות רבות מהמועצות האזוריות, המועצה. של כנסיות וארגונים דתיים אחרים".[29] ביוני 2018 אישר משרד המשפטים כי נכון להיום "אין כל עילה משפטית" לנישואים חד-מיניים ולשותפויות אזרחיות באוקראינה של זוגות חד-מיניים.[30]

איטליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטליה, הערים בולוניה, נאפולי ופאנו החלו להכיר בנישואים חד-מיניים אשר נעשו בתחומי שיפוט אחרים ביולי 2014,[31][32] ואחריהן אמפולי, פורדנוה, אודינה וטריאסטה בספטמבר,[33][34] ופירנצה., פיומבינו, מילאנו ורומא באוקטובר,[35] ועל ידי באגריה בנובמבר.[36] עם זאת, מועצת המדינה האיטלקית ביטלה את הנישואים הללו באוקטובר 2015 בטענה כי אינם חוקיים.

ב־25 בפברואר 2016 העביר הסנאט האיטלקי הצעת חוק המתירה איגודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים. אותה הצעת חוק אושרה על ידי לשכת הצירים ב-11 במאי 2016.[37] נשיא איטליה חתם על החוק בחוק ב-22 במאי 2016 והחוק נכנס לתוקף ב-5 ביוני 2016.

ביום 31 בינואר 2017 קבע בית המשפט העליון לקסציה באיטליה כי ניתן להכיר במלואם בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה, כאשר לפחות אחד משני בני הזוג הוא אזרח במדינות האיחוד האירופי בהן נישואים חד-מיניים הם חוקיים.[38]

איסלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים הונהגו באיסלנד באמצעות חקיקה שקבעה הגדרה נייטרלית מגדרית לנישואים שהונהגה על ידי ממשלת הקואליציה של הברית הסוציאל-דמוקרטית ותנועת השמאל הירוק. החקיקה הועברה פה אחד על ידי הפרלמנט האיסלנדי ב-11 ביוני 2010, ונכנסה לתוקף ב-27 ביוני 2010, והחליפה מערכת קודמת שהיוותה רק שותפויות רשומות לזוגות חד-מיניים.[39]

ראש הממשלה יוהנה סיגורדרדוטיר בין השנים 2009–2013 ובת זוגה היו בין הזוגות החד-מיניים הנשואים הראשונים במדינה.

אירלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני החלתם של נישואים חד-מיניים באירלנד, החוק לשותפות אזרחית ולזכויות וחובות מסוימות של מגורים משותפים לשנת 2010 אפשר לזוגות מאותו המין להיכנס לשותפויות אזרחיות. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2011 והעניק לזוגות חד-מיניים זכויות ואחריות הדומות לאלה שנישואים אזרחיים, אך לא שוות.[40]

ב-22 במאי 2015 קיימה אירלנד משאל עם שהציע להוסיף לחוקה האירית: "ניתן לכרות נישואים על פי חוק על ידי שני אנשים ללא הבחנה במינם". ההצעה אושרה וב-29 באוגוסט 2015, נשיא אירלנד, מייקל היגינס, חתם על תוצאת משאל העם באותו החודש,[41] ואירלנד הפכה למדינה הראשונה בעולם שאישרה נישואים חד-מיניים במשאל ארצי.[42] נישואים חד-מיניים זכו להכרה חוקית באירלנד ב-16 בנובמבר 2015.[43]

אלבניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים או איגודים אזרחיים אינם מוכרים כיום באלבניה. אף על פי שראש הממשלה סאלי ברישה הודיע ביולי 2009 כי מועצת השרים תדחוף להצעת חוק להכרה בנישואים בין בני זוג מאותו מין אשר לדבריו, הצעת החוק כבר הובאה לפרלמנט של אלבניה.[44] החוק נגד אפליה על רקע נטייה מינית המוצע, שאושר פה אחד ב-4 בפברואר 2010, לא התייחס לנישואים חד-מיניים.[45][46] ארגונים לזכויות הומוסקסואלים שיבחו את החוק החדש אך אמרו כי הם מקווים כי ברישה יעמוד בסופו של דבר על הבטחתו על לגליזציה של נישואים חד-מיניים.

איגלי טוטוזאני, עו"ד העם (המשרד האלבני של היועמ"ש, גוף המייעץ לצדק לציבור), הודיע באוקטובר 2013 כי הוא יערוך הצעת חוק לפרלמנט לדיון על שינויים בקוד המשפחתי שיאפשר הכנסת נישואים חד-מיניים.[47] בשנת 2017 הודיע קריסטי פינדר, מנכ"ל קבוצת הלהט"ב האלבנית "PRO LGBT" כי ארגונו יגיש תביעה בבקשה להכרה באיגודים חד-מיניים.[48] באפריל 2018 פרקליטת העם החדשה, ארינדה בלנקה, יצאה לתמיכה בנישואים חד-מיניים והתחייבה לתמוך בזכויות להט"ב,[49] אך נכון לשנת 2020 לא קרה שום שינוי, כאשר פעילי להט"ב מתחו ביקורת על חוסר המעש של הממשלה.[50]

ביוני 2020 ציינה הנציבות האירופית נגד גזענות ואי-סובלנות כי היעדר הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים "עלולה להוביל לצורות שונות של אפליה ויש לתקנן", והמליצה לפרלמנט של אלבניה להעביר חקיקה המספקת הכרה משפטית של שותפויות חד-מיניות.[51]

אנדורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2005, זוגות חד-מיניים יכלו לרשום את השותפות שלהם בשם "איחוד יציב של זוג" באנדורה.[52] ב-21 באפריל 2009 הודיע ז'אומה ברטומאו קסאני, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כי המפלגה תדחף לדיון בנושא נישואים חד-מיניים באנדורה אם תנצח בבחירות 2009. הסוציאל-דמוקרטים ניצחו בבחירות וברטומאו הפך לראש ממשלה ב-5 ביוני 2009, אך לא ננקטה שום פעולה לאחר מכן כדי להכשיר נישואים חד-מיניים.[53] בינואר 2013 העניקה מועצת המשפט העליון של אנדורה לצדק לקבצת ביטוח לאומי לחואן גרסיה פרז, שהתחתן עם בעלו המנוח בספרד, אך מעולם לא הגיש בקשה למעמד של שותפות פנים באנדורה. הנישואים החד-מיניים הראשונים אשר הוכרו באנדורה התרחשו בשגרירות צרפת באנדורה לה ולה בנובמבר 2013. הנישואים נערכו על פי החוק הצרפתי, שכן צרפת אישרה נישואים חד-מיניים מוקדם יותר באותה שנה.[54]

ב-31 במרץ 2014, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הציגה הצעת חוק להכנת נישואים חד-מיניים.[55][56] ב-29 במאי 2014 הצעת החוק נדחתה על ידי המועצה הכללית.[57] תומכי הצעת החוק אספו כ-3,000 חתימות לתמיכת נישואים חד-מיניים, שהגישו בפני המועצה (עם אוכלוסייה של כ-77,386 בכלל המדינה נכון ל-2021). ב-2 ביוני 2014, בעקבות הודעה מוקדמת יותר,[58] הציגה מפלגת הדמוקרטים למען אנדורה הצעת חוק לאיחוד אזרחי בפני המועצה הכללית במקום נישואים. הצעת החוק המוצעת תקים איגודים אזרחיים השווים לנישואים בכל פרט לשם, ותעניק גם לזוגות חד-מיניים אימוץ משותף. ב-27 בנובמבר 2014 הצעת החוק הועברה להצבעה. ב-24 בדצמבר, הצעת החוק פורסמה בכתב העת הרשמי, לאחר פרסום הודעתו של הנסיך-שותף פרנסואה הולנד, משום שנדרשה חתימת אחד משני הנסיכים המשותפים להעברתה. הוא נכנס לתוקף ב-25 בדצמבר.[59] קבוצות זכויות להט"ב מקומיות, בראשות קרלס פריאה, גינו את חוק האיחוד האזרחי כמפלה ומלא ליקויים משפטיים. הקבוצות הציעו צעדים משפטיים להשגת הזכות לנישואים.[60]

ב-10 במרץ 2020, שלוש מפלגות שהקימו את הקואליציה השלטונית, הדמוקרטים, המפלגה הליברלית והאזרחים המחויבים, הציגו את טיוטת הצעת החוק להתרת נישואים חד-מיניים.[61][62][63] הצעת החוק הובאה בפני המועצה הכללית ב-24 בנובמבר 2020.[64] ב-17 בדצמבר, לאחר התייעצות ציבורית, פרסמה הממשלה את אישור הצעת החוק.[65] הצעת החוק נמצאת כעת בהתייעצות ציבורית עד 16 בספטמבר 2021, בעקבות מספר הארכות ותכלול "נישואים קנוניים" המבוצעים על ידי הרשויות הדתיות ו"נישואים אזרחיים".[64]

אסטוניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטוניה הכירה הסכם נישואי חוזה מאז 1 בינואר 2016 בכך שהיא מאפשרת לזוגות חד-מיניים לחתום על הסכם משותף ובכך הפכה למדינה הראשונה לשעבר הסובייטית שעשתה זאת.[66]

בנוסף, בדצמבר 2016 הוכרו על ידי בית משפט נישואים חד-מיניים שנערכו בשוודיה ונרשמו במרשם האוכלוסין.[67][68][69][70] בספטמבר 2018, לאחר פסק דין של בית הדין האירופי לצדק, קבע בית משפט באסטוניה כי יש להתייחס לזוגות חד-מיניים באותה צורה כמו לזוגות אחרים במתן היתרי תושבות שאושר על ידי בית המשפט העליון ביוני 2019.[71]

במאי 2023, אושר חוק המאפשר נישואים של בני אותו מין ובכך הפכה אסטוניה למדינה הפוסט סובייטית הראשונה שמתירה נישואים חד מיניים באופן מלא. החוק עתיד להיכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2024.

בולגריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולגריה אינה מכירה בשום סוג של איגודים חד-מיניים. נושאי הנישואים החד-מיניים, שותפויות רשומות חד-מיניות, אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים נדונו לעיתים קרובות בשנים האחרונות. חוקת בולגריה מגדירה את הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה, ולמעשה אוסרת על לגליזציה של נישואים חד-מיניים.[72] רק נישואים אזרחיים מוכרים על פי החוק בבולגריה.

בשנים 2008 ו-2009 התקיימו דיונים רבים בכמה תחנות טלוויזיה לאומיות בנושא שותפויות רשומות בהשתתפות פוליטיקאים, מנהיגים דתיים, פעילים הומואים ואנשים אחרים.[73] החל מאפריל 2009 התקיים דיון על הכנסת שותפויות רשומות חד-מיניות בבולגריה. הממשלה הציעה לאספה הלאומית להצביע בעד קוד המשפחה החדש, שהיה אמור לכלול שותפויות רשומות.

איגודים אלה לא היו פתוחים לזוגות חד-מיניים. עם זאת, ב-16 ביולי 2008 הציעה הוועדה להגנה מפני אפליה בבולגריה להרחיב את הזכות לשותפויות רשומות גם לזוגות חד-מיניים. הכנסייה הקתולית הודיעה לאחר מכן על התנגדותם להכרה בשותפויות רשומות, והביעה חשש שהכרה משפטית רשומה בשותפויות רשומות הן לזוגות מינים שונים והן לזוגות חד-מיניים "תחליש ותסכן את מוסד הנישואים". חלק מהמתנגדים הצהירו עוד כי קוד המשפחה יאפשר לגליזציה של גילוי עריות ופוליגמיה למרות טיוטת הקוד האוסרת במפורש על שניהם. לבסוף, ב-12 ביוני 2009, לאחר שנתיים של דיונים, קוד המשפחה החדש הועבר ללא הסעיף על שותפויות רשומות לזוגות חד-מיניים.

בשנת 2012 החלו שוב דיונים בשאלה האם על קוד המשפחה להכיר בשותפויות רשומות, ולהעניק לזוגות מגורים מספר זכויות העומדות לזוגות נשואים, כולל הזכות לאמץ, זיכויים משותפים ומתן הסכמה לטיפול רפואי. המתנגדים טענו כי לגליזציה של שותפויות רשומות "תחליש" את הנישואים, שהיא מנוגדת למוסר של בולגריה וכי היא "תבלבל" ילדים, ואילו התומכים טענו כי היא תגן על משפחות שבוחרות שלא להתחתן, כמו גם על ילדים במשפחות כאלה. על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה, כ-59% מכלל הילדים הבולגרים שנולדו בשנת 2012 נולדו להורים לא נשואים.

החוקה הבולגרית אוסרת על הכרה בנישואים חד-מיניים. לפיכך, הדרך היחידה להכשיר נישואים חד-מיניים בבולגריה היא תיקון החוקה, המחייבת רוב של שני שלישים בפרלמנט בשלוש הזדמנויות.

בשנת 2017, זוג נשים בולגרי, לילי באבולקובה ודרינה קוילובה, שנישאו בממלכה המאוחדת, הגישו תביעה על מנת להכיר בנישואיהם. בית המשפט לעניינים מנהליים בסופיה דחה את עניינם בינואר 2018.[74] עם זאת, קבוצת עורכי דין מארגון הלהט"ב דייסטווי הגישה ערעור על ההחלטה, והחלה באיסוף חתימות פומביות בתמיכה לתביעת בנות הזוג.[75]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע כי על מדינות חברות באיחוד האירופי (כולל בולגריה) להכיר בחופש התנועה ובזכויות התושבות של בני זוג מאותו המין, בתנאי שבן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי.[76] בית המשפט קבע כי מדינות חברות באיחוד האירופי רשאיות לבחור אם לאפשר נישואים חד-מיניים, אך אינן יכולות לפגוע בחופש המגורים של אזרח האיחוד האירופי ובן זוגם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המונח "spouse" (בן/בת זוג) הוא נייטרלי מגדרית, וכי אין זה מרמז בהכרח על אדם מהמין השני.[4][77]

בהסתמך על פסק הדין, בית משפט בסופיה העניק לזוג חד-מיני את הזכות להתגורר בבולגריה ב-29 ביוני 2018. בני הזוג, אישה אוסטרלית ובת זוגה הצרפתייה, נישאו בצרפת בשנת 2016, אך לא קיבלו תושבות בבולגריה בשנה. מאוחר יותר כשניסו לחדש את מעמד התושבות שלהם, אשר הוענק בעבר על פי הנחיית הניידות של האיחוד האירופי.[78] בינואר 2019 הגישו גורמי הגירה בולגרים ערעור על ההחלטה.[79] עם זאת, ב-25 ביולי 2019, בית המשפט לעניינים מנהליים עליון בבולגריה אישר את פסיקת בית משפט.[80] עורכת הדין של בנות הזוג, דניצה ליובנובה, אמרה כי המהלך יכול להיות צעד ראשון חשוב לקראת לגליזציה של נישואים חד-מיניים בבולגריה.[81]

בוסניה והרצגובינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוסניה והרצגובינה אין הכרה משפטית בזוגות חד-מיניים ברמה הלאומית או תת-לאומית, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה, מגבילות את הנישואים לזוגות מיניים אחרים, כפי שנקבע בקודים המשפחתיים שלהן.

ב-19 באוקטובר 2018 אימצה הפדרציה של בוסניה והרצגובינה (FBiH) בקשה ללגליזציה של איגודים אזרחיים "הפריט האמור היה על סדר היום של הישיבה והוא אומץ באותה צורה בה הוצע", אמר ראש ממשלת FBiH, פאדיל נובאליץ'. הממשלה אמורה להקים כעת קבוצת עבודה לניתוח ההצעה, שתצטרך להיות מאומצת מאוחר יותר על ידי הפרלמנט.[82]

בלגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה הפכה למדינה השנייה בעולם שהכירה חוקית בנישואים חד-מיניים כאשר הצעת חוק שהועברה על ידי הפרלמנט הפדרלי הבלגי נכנסה לתוקף ב-1 ביוני 2003.[83]

במקור, בלגיה התירה את הנישואים של זוגות זרים חד-מיניים רק אם מדינת מוצאם התירה גם איגודים אלה, אולם חקיקה שנחקקה באוקטובר 2004 אפשרה לכל זוג להתחתן אם לפחות אחד מבני הזוג התגורר במדינה לפחות שלושה חודשים.

גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני החלת לגליזציה של נישואים חד-מיניים, גרמניה הייתה אחת המדינות הראשונות שחוקקו שותפויות רשומות לזוגות חד-מיניים, אשר סיפקו את מרבית זכויות הנישואים. החוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2001, והמעשה תוקן בהדרגה בהזדמנויות הבאות כדי לשקף את פסיקות בתי המשפט שהרחיבו את זכויותיהם של שותפים רשומים.

הצעת חוק המכירה בנישואים עברה בבונדסטאג ב-30 ביוני 2017 הצעת החוק נחתמה על ידי נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר ב-20 ביולי ונכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר 2017.[84]

דנמרק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 1989, דנמרק הפכה למדינה הראשונה שהכירה באופן חוקי בשותפויות רשומות בין זוגות חד-מיניים. שותפות רשומה הייתה זהה לנישואים אזרחיים, אך לא נתפסה כנישואים בעיני הכנסיות.[85]

ב-7 ביוני 2012 אישר הפולקטינג (הפרלמנט הדני) חוקים חדשים הנוגעים לנישואים אזרחיים ודתיים חד-מיניים. חוקים אלה אפשרו לזוגות חד-מיניים להתחתן בכנסיית דנמרק. החוקים קיבלו הסכמה מלכותית ב-12 ביוני ונכנסו לתוקף ב-15 ביוני 2012.[86]

ב-26 במאי 2015, גרינלנד, אחת משתי מדינות אחרות בנות בממלכת דנמרק, העבירה פה אחד חוק המתיר נישואים חד-מיניים.[87][88] הזוג מאותו המין הראשון שהתחתן בגרינלנד התחתן ב-1 באפריל 2016, ביום כניסת החוק לתוקף.[89]

ב-29 באפריל 2016, איי פארו, המדינה השנייה השייכת לממלכה, העבירה הצעת חוק ללגליזציית נישואים חד-מיניים.[90] החוק נדרש לאשרור בפרלמנט הדני, אשר סיפק אותו ב-25 באפריל 2017.[91] החוק נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2017.[92]

האיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האיחוד האירופי

נישואים חד-מיניים ברחבי האיחוד האירופי אושרו באוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, ספרד ושוודיה. איגודים אזרחיים חד-מיניים אושרו באוסטריה, בלגיה, קרואטיה, קפריסין, צ'כיה, אסטוניה, צרפת, יוון, הונגריה, איטליה, לוקסמבורג, הולנד וסלובניה. בדנמרק, שוודיה, פינלנד ואירלנד, שותפויות אזרחיות היו חוקיות בין השנים 1989–2012, ובין השנים 1995–2009, ובין 2002 ל-2017, ובין 2011 ל-2015, בהתאמה. בגרמניה, שותפויות חיים רשומות היו חוקיות בין השנים 2001 לשנת 2017. עם זאת, איגודים אזרחיים קיימים / שותפויות חיים רשומות עדיין מוכרים בכל המדינות הללו.

עם זאת, בניגוד למדינות אשר הכירו במשך השנים בזוגיות חד-מינית המדינות: בולגריה, קרואטיה, הונגריה, לטביה, ליטא, פולין וסלובקיה הגדירו את הנישואים בשטחיהן באופן חוקתי רק בין גבר לאישה.[93]

החוק של האיחוד האירופי (הוראת זכויות האזרח 2004/38 / EC) מחייב את המדינות חברות אשר חוקקו שותפויות חד-מיניות להכיר זו בזו בשותפויות לצורך חופש תנועה. הפרלמנט האירופי אישר דו"ח הקורא להכרה הדדית.[94]

על פי הפסיקה של בית הדין האירופי לצדק המבוססת על הוראת המסגרת לשוויון בעבודה, יש להעניק לעובדים בשותפות אזרחית עם בן / בת זוגן מאותו המין את אותן הטבות כמו אלה המוענקות לעמיתיהם בנישואיהם, כאשר לא ניתן לבצע נישואים זוגות מיניים בשטח המדינה. בית המשפט קבע עיקרון זה בשנת 2008 בכל הנוגע לשותפות חיים רשומה בגרמניה. בדצמבר 2013 אישר בית המשפט זאת בפרשה בכל הנוגע לברית הסולידריות האזרחית הצרפתית, שהיא נחותה משמעותית מנישואים מאשר שותפות חיים רשומה בגרמניה.[95]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק קבע, במקרה מרומניה, כי בתנאים הספציפיים של הזוג המדובר, לזוגות חד-מיניים נשואים קיימות זכויות תושבות זהות לזוגות נשואים אחרים במדינות האיחוד האירופי, אפילו אם אותה מדינה אינה מתירה או מכירה בנישואים חד-מיניים.[3][4]

הולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד הייתה המדינה הראשונה שהרחיבה את חוקי הנישואים גם לזוגות חד-מיניים, בעקבות המלצת ועדה מיוחדת שמונתה לחקור את הנושא בשנת 1995. הצעת חוק נישואים חד-מיניים עברה בבית הנבחרים והסנאט בשנת 2000, ונכנסה לתוקף ב-1 באפריל 2001.[96]

באיי הולנד הקריבית בהם בונייר, סנט אוסטטיוס וסאבא, נישואי זוגות חד-מיניים הם חוקים. חוק המאפשר לזוגות חד-מיניים להינשא בעיריות אלה עבר ונכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2012.[97] מדינות הקריביים ארובה, קוראסאו וסנט מארטן, המהוות חלק ממלכת הולנד, אינן מקיימות נישואים חד-מיניים אלא מחויבות להכיר בנישואים חד-מיניים אשר התקיימו בהולנד. איגודים אזרחיים חוקים בארובה מאז אוקטובר 2016. הצעת חוק להתרת נישואים חד-מיניים נמצאת בבחינת הפרלמנט בקוראסאו.

הממלכה המאוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2005 הורשו זוגות חד-מיניים להיכנס לשותפויות אזרחיות, איחוד נפרד המספק את ההשלכות המשפטיות של הנישואים.

נישואים חד-מיניים הם חוקיים בכל חלקי הממלכה המאוחדת. מכיוון שנישואים הם עניין חקיקתי, חלקים שונים בממלכה הכשירו נישואים חד-מיניים בזמנים שונים. באנגליה ובויילס מאז מרץ 2014, בסקוטלנד מאז דצמבר 2014, ובצפון אירלנד מאז ינואר 2020.[98]

  • החקיקה להתרת נישואים חד-מיניים באנגליה ובויילס הועברה על ידי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת ביולי 2013 ונכנסה לתוקף ב-13 במרץ 2014. תיעוד הנישואים החד-מיניים הראשונים התקיימו ב-29 במרץ 2014.
  • החקיקה להתרת נישואים חד-מיניים בסקוטלנד הועברה על ידי הפרלמנט הסקוטי בפברואר 2014 ונכנסה לתוקף ב-16 בדצמבר 2014. טקסי הנישואים החד-מיניים הראשונים לזוגות חד-מיניים שהיו בעבר בשותפויות אזרחיות התרחשו ב-16 בדצמבר. טקסי הנישואים החד-מיניים הראשונים לזוגות שאינם שותפים אזרחיים התרחשו ב-31 בדצמבר 2014.
  • החקיקה להתרת נישואים חד-מיניים בצפון אירלנד הועברה על ידי הפרלמנט של בריטניה (מכיוון שהאסיפה בצפון אירלנד הושעתה) ביולי 2019 ונכנס לתוקף ב-13 בינואר 2020. טקס הנישואים הראשון התקיים ב-11 פברואר 2020.

נישואים חד-מיניים הם חוקיים ב-9 מתוך 14 השטחים הבריטיים שמעבר לים. הם הוכרו באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים מאז 2014, באקרוטירי ודקליה ובטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי (לאנשי צבא בריטניה בלבד) מאז 3 ביוני 2014, פיטקרן מאז 14 במאי 2015, הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה מאז 13 באוקטובר 2016, גיברלטר מאז 15 בדצמבר 2016, איי פוקלנד מאז 29 באפריל 2017, סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה מאז 20 בדצמבר 2017, וברמודה מאז 23 בנובמבר 2018. שותפויות אזרחיות אושרו באיי קיימן ב-4 בספטמבר 2020.

נישואים חד-מיניים הם חוקיים בשטחי חסות של הכתר הבריטי. הם הוכרו והוצגו באי מאן מאז 22 ביולי 2016, בג'רזי מאז 1 ביולי 2018, בתחום השיפוט של גרנזי מאז 2 במאי 2017, באלדרני מאז 14 ביוני 2018, ובסרק מאז 23 באפריל 2020.

הונגריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגורים משותפים לא רשומים מוכרים בהונגריה מאז שנת 1996. היא חלה על כל זוג שחי יחד כולל זוגות חד-מיניים. אין צורך ברישום רשמי. החוק מעניק זכויות והטבות מוגדרות לשני אנשים החיים יחד. מגורים משותפים לא רשומים מוגדרים בקוד האזרחי כ"שני אנשים החיים יחד מחוץ לנישואים בקהילה רגשית וכלכלית באותו בית, ובלבד שאף אחד מהם אינו עוסק בנישואים או בשותפות עם אדם אחר, רשום או אחר, וכן שהם לא קשורים בקו ישיר, והם לא אחים". ירושה אפשרית רק עם צוואה, וקצבת אלמנות זמינה עבור זוגות המגוררים חיים במעלה 10 שנים.

ב-17 בדצמבר 2007 אימץ הפרלמנט הצעת חוק רשומה שהוגשה על ידי המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית וברית הדמוקרטים החופשיים לוועדת זכויות האדם של הפרלמנט שהייתה מאפשרת קיום של נישואים חד-מיניים מלאים על ידי הגדרת הנישואים בין שני אנשים מעל גיל 18. הצעת החוק נמצאה כבלתי חוקתית על ידי בית המשפט לחוקה בטענה כי היא "שכפלה את מוסד הנישואים לזוגות אחרים". בפברואר 2009 אישר הפרלמנט גרסה שונה של הצעת החוק. מאז 1 ביולי 2009, זוגות חד-מיניים יכולים להיכנס לשותפויות רשומות. החוק נותן את אותן הזכויות לשותפים רשומים כמו לבני זוג למעט אימוץ, רבייה בסיוע או לקיחת שם משפחה.[99][100]

ב-1 בינואר 2012 נכנסה לתוקף חוקה חדשה, שנחקקה על ידי הפרלמנט בשנת 2011, המגבילה את הנישואים לזוגות אשר אינם הטרוסקסואלים ולא הכילה שום ערבויות להגנה מפני אפליה בגלל נטייה מינית.[101] עם זאת, אפליה על רקע נטייה מינית נותרה אסורה באמצעות פרשנות להוראת האפליה הכללית בחוקה, כמו גם על ידי החוק לטיפול שוויוני.

ב-29 ביוני 2015 הציג סגן גבור פודור מהמפלגה הליברלית תיקון לחוקה להגדרת הנישואים כאיחוד של שני אנשים אשר נדחתה על ידי ועדת המשפטים של הפרלמנט ב-26 באוקטובר 2015.

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע כי על מדינות חברות באיחוד האירופי (כולל הונגריה) להכיר בחופש התנועה ובזכויות התושבות של בני זוג מאותו המין, בתנאי שבן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי.[76] בפברואר 2018 פסק בית המשפט המחוזי בבודפשט כי על הונגריה להכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוצה לה כשווים לשותפויות רשומות.[102]

יוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 אישר הפרלמנט היווני חוק המתיר נישואים אזרחיים לזוגות חד-מיניים. החוק נחתם על ידי נשיא יוון, פרוקופיס פבלופולוס, ופורסם בכתב העת הממשלתי ב-24 בדצמבר 2015. הוא נכנס לתוקף עם פרסומו. הסכם החיים המשותף בין בני זוג חד-מיניים הראשון נערך באתונה ב-25 בינואר 2016 על ידי ראש העיר ג'ורגוס קמיניס.[103][104] עד לאותה שנה היו נהוגים נישואים דתיים בלבד במדינה בדומה לזה הנהוג בישראל.

בשנת 2008, ארגון זכויות הלהט"ב "OLKE" הודיע על כוונתו לתבוע עיריות ביוון המסרבות להתיר לזוגות חד-מיניים להינשא, והצביעה על פרצה בחוק משנת 1982 שהפכה חוקי נישואים אזרחיים בין "אנשים", ללא התייחסות למין.

ב-3 ביוני 2008, ראש עיריית טילוס, אנסטסיוס אליפריס, חיתן שני זוגות חד-מיניים, לסביות והומוסקסואלים, תוך ציון הפרצה החוקית. הוא ספג ביקורת קשה על ידי אנשי דת מתוך כנסיית יוון, שבעבר התנגדו גם להכנסת נישואים אזרחיים הטרוסקסואליים, הכוונה המקורית של החוק מ-1982 אולם לדבריו, לא היה בכוונתו לבטל את הנישואים.[105] גורמים שמרנים ממשלתיים הגישו בקשה לבית המשפט לבטל את שני הנישואים החד-מיניים, לצד הפגנות ומחאות בקרב קהילת הלהט"ב.[106]

ב-5 במאי 2009 קבע בית המשפט קמא ברודוס כי הנישואים אינם תקפים, אולם הזוגות ערערו על פסק הדין.[107] דיון בתיק של בית הדין לערעורים נערך ב-14 בינואר 2011. בית המשפט נתן החלטה לפסילת הנישואים ב-14 באפריל 2011. ב-30 בנובמבר 2017 אושר פסק דין זה על ידי בית המשפט העליון. הזוגות הודיעו כי בכוונתם לתבוע את יוון בפני בית הדין האירופי לזכויות אדם.[108]

ב-10 ביוני 2019 הצהיר ראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, כי הנישואים החד-מיניים יהפכו לחוקיים אם מפלגתו, סיריזה, תזכה בבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב-7 ביולי 2019. עם זאת, מפלגתו לא נבחרה מחדש לשלטון.[109][110] בפברואר 2024 אישר הפרלמנט היווני הצעת חוק המתירה נישואים חד מיניים.[111]

לוקסמבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט בלוקסמבורג אישר הצעת חוק לחוק נישואים חד-מיניים ב-18 ביוני 2014. החוק פורסם בכתב העת הרשמי ב־17 ביולי ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015.

ב-15 במאי 2015 התחתן ראש הממשלה הגאה, קסאבייה בטל, עם בן זוגו גוטייה דסטניי, איתו היה בשותפות אזרחית מאז שנת 2010. בכך הפכה לוקסמבורג למדינה הראשונה באיחוד האירופי שמהווה מדינה עם ראש ממשלה גאה הנמצא בנישואים חד-מיניים, והשנייה באירופה.

לטביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 2016 ביטל בית המשפט החוקתי של לטביה החלטת בית משפט מנהלי שסירבה לבקשה לרישום נישואים חד-מיניים במדינה. דוברת העיתונות של בית המשפט העליון אמרה כי בית המשפט מסכים עם בית המשפט לעניינים מינהליים כי התקנות הנוכחיות אינן מאפשרות לבצע נישואים חד-מיניים באופן חוקי בלטביה, אך עם זאת, צריך לשקול את העניין בהקשר אם לא לנישואים, לפחות לרישום שותפות משפחתית. יתר על כן, אי אפשר היה להגיע למסקנה האם זכויות המבקשים נפגעו או לא, אלא אם כן תביעתם תתקבל ותיבחן באופן ראוי.[112] בית המשפט העליון יחליט כעת אם הסירוב היה מפר את החוקה הלטבית ואת האמנה האירופית לזכויות אדם.

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע כי על מדינות חברות באיחוד האירופי (כולל לטביה) להכיר בחופש התנועה ובזכויות התושבות של בני זוג מאותו המין, בתנאי שבן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי.[113][114][115] בית המשפט קבע כי מדינות חברות באיחוד האירופי רשאיות לבחור אם לאפשר נישואים חד-מיניים, אך אינן יכולות לפגוע בחופש המגורים של אזרח האיחוד האירופי ובן זוגם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המונח "בן / בת זוג" הוא נייטרלי מגדרי, וכי אין זה מרמז בהכרח על אדם מהמין השני.[4][116] ממשלת לטביה והמשרד לענייני אזרחות והגירה עוקבים אחר הוראות זו. לפחות זוג אחד מאותו המין, נכון ליוני 2018, קיבל אישור שהייה עבור השותף הלא לטבי. הזוג המדובר התחתן בפורטוגל.[117]

ליטא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטא אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או בשותפויות אזרחיות אלא רק בין זוגות הטרוסקסואלים של גבר ואישה. בפרלמנט תלויה ועומדת הצעת חוק להכרה בזוגות לא נשואים (כולל זוגות חד-מיניים).

בשנת 2011 קבע בית הדין החוקתי של ליטא כי המשפחה אינה נובעת אך ורק מנישואים, ופותחת אפשרות לשותפויות או צורות אחרות של הכרה משפטית בהם זוגות חד-מיניים.[118] מתוך שמונת המועמדים שהתמודדו בבחירות לנשיאות 2019, חמישה הביעו תמיכה בשותפויות רשומות (בהם המנצח גיטנאס נאוסדה). שלושת האחרים הביעו תמיכה בזכויות מוגבלות (כגון ירושה, רכוש משותף וכו'), תוך שהם מצהירים על התנגדותם לנישואים חד-מיניים.[118]

ב-25 במרץ 2015 הציגו תשעה מחברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והתנועה הליברלית הצעת חוק לשותפות אזרחית.[119] ראש הממשלה ומנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אלגירדאס בוטקביצ'יוס הביעו את התנגדותם להצעת החוק.[120] ב-6 במאי 2015 הוועדה לעניינים משפטיים הודיעה כי הם אינם יכולים למצוא חסמים חוקתיים לשותפויות אזרחיות חד-מיניות.[121] הצעת החוק לא הושבעה ונדחתה בסוף כהונתו של הפרלמנט בנובמבר 2016. הצעה חוק דומה הוצגה על ידי סגני התנועה הליברלית ב־30 במאי 2017 אך נדחתה בקריאה ראשונה ב-15 ביוני 2017.[122][123]

בשנת 2017, איגוד החקלאים והירוקים הליטאי ואיחוד המולדת הציעו הצעת חוק להקמת "הסכמי חיים משותפים" כחלופה לשותפויות אזרחיות. החקיקה המוצעת תבטיח לזכויות ביקור בבית חולים ולזכות לרשת רכוש של שותף. אחד ממחברי ההצעה אמר כי "הפרויקט הרשום שלנו יתרום למעשה לבהירות משפטית, ויסדיר זכויות קניין וכמה יחסים שאינם קשורים בקניין בין אנשים החיים ביחד וכן יסייע במניעת השלכות שליליות עם פירוק החיים המשותפים".[124] ההצעה, שעליה זכו לביקורות מצד קבוצות זכויות להט"ב, קובעת במפורש כי השותפים השותפים להיכנס להסכם אינם מתכוונים ליצור יחסי משפחה. ההצעה אושרה באופן ראשוני ב-31 במאי 2017 ונשלחה לבדיקה נוספת.[125] ב-25 באוקטובר 2017 הודיעה ממשלת ליטא על תמיכתה בהצעת החוק.[126]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע כי על מדינות חברות באיחוד האירופי (כולל הונגריה) להכיר בחופש התנועה ובזכויות התושבות של בני זוג מאותו המין, בתנאי שבן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי.[76] בפברואר 2018 פסק בית המשפט המחוזי בבודפשט כי על הונגריה להכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו"ל כשווים לשותפויות רשומות.[102] ב-11 בינואר 2019 קבע בית המשפט העליון במדינה בהתאם לפסק הדין, כי על ליטא להעניק זכויות תושבות לשותפים מאותו המין של אזרחי האיחוד האירופי.[127][128]

ב-14 בפברואר 2018, כשהופיע בעצרת להט"ב בווילנה, קרא ראש הממשלה, סאוליוס סקוורניאליס, להכיר בשותפויות חד-מיניות.[129] בדצמבר 2020 אמר חבר הפרלמנט תומאס רסקביביוס ממפלגת החירות כי ממשלת ליטא תגיש הצעת חוק לשותפויות אזרחיות במרץ 2021. הצגת החוק הייתה תנאי ליצירת הקואליציה השלטונית.[130]

ליכטנשטיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 החלה הרשימה החופשית, אחת משלוש המפלגות הפוליטיות בליכטנשטיין, לעבוד על טיוטה לחוק שותפות חד-מינית. הטיוטה התקבלה ונמסרה לממשלת ליכטנשטיין. הצעת החוק לשותפות רשומה שהוצעה נדחתה על ידי הפרלמנט בקיץ 2003. הצעה חדשה של המפלגה אומצה באוקטובר 2007. שרת המשפטים אורליה פריק הציגה את טיוטת השותפות הרשומה באפריל 2010. ב-23 בנובמבר אישרה הממשלה את הגרסה הסופית של הצעת החוק.[131][132] ב-16 בדצמבר 2010 היא אושרה על ידי הפרלמנט בקריאה ראשונה, ב-16 במרץ ופורסמה ב-21 במרץ 2011.[133][134] הארגון הדתי ווקס פופולי הודיע על כוונתו לכפות משאל עם בנושא.[135] על פי החוקה, לארגון היו 30 יום לאסוף לפחות 1,000 חתימות. משאל העם נערך ב-17 וב-19 ביוני 2011 אשר במהלכו כ-68.8% מהמצביעים אישרו את החוק, שנכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2011.

החל מ-1 בינואר 2017, שותפים רשומים הורשו לקבל שם משותף (המקביל לשם משפחה) לזוגות נשואים. ביוני 2017 אמרה שרת המשפטים אורליה פריק שהיא פתוחה לדיון ציבורי בנושא לגליזציה של נישואים חד-מיניים. חבר הפרלמנט דניאל סגר ממפלגת האזרחים המתקדמים, שסייע בניסוח חוק השותפות, בירך על החלתם של נישואים חד-מיניים בגרמניה וקיווה כי ליכטנשטיין תלך בעקבותיה.[136]

בשנת 2018, זוג הומוסקסואלי הגישו בקשה לרישיון נישואים בלשכת הרישום האזרחי. בקשתם נדחתה על סמך ההחלטה כי זוגות חד-מיניים יכולים להיכנס רק לשותפויות ואינם יכולים להינשא כדין. לאחר מכן הגישו תביעה לבית המשפט וטענו כי איסור הנישואים מאותו מין מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם וחוקת ליכטנשטיין. בית המשפט לעיניים מנהליים פסק בתחילה עבור בני הזוג אולם פסק הדין בוטל לאחר מכן בערעור על ידי בית המשפט הממלכתי (StGH) שקבע בספטמבר 2019 כי איסור נישואים חד-מיניים איננו חוקתי. בית המשפט הגיע למסקנה כי מספר הוראות בחוק השותפות משנת 2011 היו מקפחות, בעיקר הוראותיו האוסרות על שותפים אזרחיים לאמץ את ילדיהם החורגים (מה שמכונה אימוץ ילדים חורגים).[137] בתגובה הודיעה הממשלה כי תעריך את הנושא לאחר "דיון מדוקדק".

השר לעניינים חברתיים מאורו פדרציני אמר כי הוא מצפה שהדיון בנושא יהיה נוכח למדי לקראת הבחירות לפרלמנט בפברואר 2021. דובר האיחוד הפריוטי אמר כי למפלגה יש "נושאים דחופים יותר", אך אמר כי הם יעקבו אחר ההתפתחויות בנושא לאחר התרתם של נישואים חד-מיניים על ידי הפרלמנט של שווייץ ויקבלו החלטה רשמית בהמשך. נשיא המפלגה של מפלגת האזרחים המתקדמים מרקוס ווגט אמר כי המפלגה עדיין מתלבטת אם לנקוט עמדה רשמית לתמיכה בנישואים חד-מיניים.[138]

בראיון לרדיו ליכטנשטיין בפברואר 2021 הביע הנס אדם השני, נסיך ליכטנשטיין את תמיכתו בנישואים חד-מיניים, אך הצהיר כי הוא מתנגד לאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. מפלגות השלטון, האיחוד הפטריוטי (VU) ומפלגת האזרחים הפרוגרסיבית (PBP), היו ביקורתיות כלפי הערתו של הנסיך. לפני הבחירות בפברואר 2021, למעלה מ-80% מהמועמדים לפרלמנט אמרו כי הם תומכים בלגליזציה של נישואים חד-מיניים.[139] לאחר הבחירות דיווח העיתון Liechtensteiner Vaterland כי יש "רוב איתן" כדי להכשיר נישואים חד-מיניים בפרלמנט.[140]

ב-24 במרץ 2021 חתמו מפלגות איחוד הפטריוטיה ומפלגת האזרחים המתקדמת על הסכם קואליציוני, שהקימו את הממשלה הבאה, בעודה כוללת את המשפט, "ישתפר הביטחון המשפטי למודלים משפחתיים לא מסורתיים".[141]

מונטנגרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטנגרו מכירה במערכות יחסים חד-מיניות החל מיולי 2021. ביולי 2020 הפרלמנט העביר הצעת חוק להכרה בשותפויות חיים לזוגות חד-מיניים. הוא נחתם בחוק ב-3 ביולי על ידי הנשיא מילו לוקאנוביץ' ויוחל החל משנת 2021.

ב-13 בנובמבר 2012, הצהיר סגן ראש הממשלה דושקו מרקוביץ' כי ממשלת מונטנגרו תכין הצעת חוק המעניקה הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים.[142] המשרד לזכויות אדם ומיעוטים ניסח הצעת חוק לחוק שותפויות רשומות, שתקנה חלק מהזכויות, ההטבות והאחריות של הנישואים, אך לא תכלול זכויות אימוץ. הכנסייה האורתודוקסית הסרבית והחזית הדמוקרטית הביעו התנגדות להצעה בטענה שהיא "תהרוס את הערכים הנוצריים ואת חיי המשפחה במונטנגרו".[143] ב-27 בדצמבר 2018 נתנה הממשלה את תמיכתה בטיוטה, אך ב-31 ביולי 2019 נחסמה הצעת החוק. ב-12 בדצמבר 2019 אישרה הממשלה טיוטה שנייה, דומה.[144][145] היא הוצגה בפני הפרלמנט ב-14 בינואר 2020 וב-18 ביוני נתמכה על ידי הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם.[146] ב-1 ביולי 2020 אושרה על ידי הפרלמנט. הצעת החוק נחתמה ב-3 ביולי על ידי הנשיא מילו ג'וקאנוביץ', ופורסמה ב-7 ביולי 2020 בכתב העת הרשמי של מונטנגרו. היא נכנסה לתוקף ב-15 ביולי 2021, לאחר סיום השלמת התקנות והכשרת פקידות הממשלה.[147]

מונקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונקו אינה מכירה בנישואים חד-מיניים נכון ליולי 2021. עם זאת, מאז 27 ביוני 2020, המדינה התירה לזוגות חד-מיניים לחתום על נישואי חוזה.[148] תהליך החקיקה שהוביל להכרה בזוגות חד-מיניים החל בראשית שנות העשרים. בנובמבר 2010, בראיון הוזכר כי ז'אן צ'ארלס גרדטו, חבר המועצה הלאומית ועורך דין, מכין טיוטת הצעת חוק המתכוונת להגדיר באופן חוקי מגורים משותפים, בין עבור זוגות הומוסקסואליים.[149] ב-18 ביוני 2013 הגישה מפלגת האופוזיציה מונגאסק הצעת חוק לפרלמנט לקביעת הסכמי חיים משותפים נייטרליים מגדריים. הצעת החוק נשלחה מייד לנציבות זכויות נשים ומשפחה לבדיקה. ביולי 2015 הצהיר נשיא הוועדה כי הדיון על הצעת החוק יחל בסוף 2015.[150]

ב-27 באוקטובר 2016, המועצה הלאומית אישרה פה אחד החלטה המחייבת את מועצת הממשלה לנסח הצעת חוק להכרת איגודים חד-מיניים. ב-27 באפריל 2017, הגיבה המועצה בחיוב להצעה, ואמרה שהיא תציג טיוטת חוק עד אפריל 2018 בעקבות הבחירות הכלליות בפברואר 2018. הצעת החוק להסכם השיתוף הוכנסה לבסוף למועצה הארצית ב-16 באפריל 2018. על פי הצעת החוק, זוגות חד-מיניים יחשבו כשווים לאחים בגין מיסי ירושה אך לא באותה רמה כמו זוגות נשואים. ההסכם, שפתוח גם לאחים ולהורים וילדים, מספק קבוצה מונה של זכויות קניין והתחייבויות הדדיות. הסכם זה נחתם מול נוטריון ואז מופקד במרשם הציבורי. ב-4 בדצמבר 2019, המועצה הלאומית אישרה פה אחד את הצעת החוק. החוק נכנס לתוקף בשנת 2020, חצי שנה לאחר פרסומו בכתב העת "Journal de Monaco".

מלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלטה הכירה באיגודים חד-מיניים מאז אפריל 2014, לאחר חקיקת חוק האיגודים האזרחיים, שהונהג לראשונה בספטמבר 2013. היא הקימה איגודים אזרחיים עם אותן זכויות השוות לנישואים, כולל זכות אימוץ משותף והכרה בנישואים זרים חד-מיניים. הפרלמנט של מלטה נתן אישור סופי לחקיקה ב-14 באפריל 2014. הנשיאה מארי לואיז קוליירו פרקה חתמה על כך בחוק ב-16 באפריל. הנישואים הזרים החד-מיניים הראשונים במדינה נרשמו ב-29 באפריל 2014 והאיחוד האזרחי הראשון נערך ב-14 ביוני 2014.

ב-21 בפברואר 2017, השרה לדיאלוג חברתי, לענייני צרכנות וחירויות אזרחיות, הלנה דאלי, אמרה כי היא מכינה הצעת חוק להכרה בנישואים חד-מיניים. הצעת החוק הוצגה בפני הפרלמנט ב-5 ביולי 2017.[151] הקריאה האחרונה של הצעת החוק התקיימה בפרלמנט ב-12 ביולי 2017, שם אושרה פה אחד. הוא נחתם בחוק ופורסם בכתב העת הממשלתי ב-1 באוגוסט 2017.[152] מלטה הפכה למדינה ה-14 באירופה שהפכה נישואים חד-מיניים לחוקים.[153][154]

מקדוניה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה של זוגות חד-מיניים במקדוניה הצפונית. חוק המשפחה במדינה מגדיר נישואים כאיחוד בין גבר ואישה בלבד.[155]

בספטמבר 2013, הוצע תיקון חוקתי להגדרת הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה אשר לא הצליחה לעמוד ברוב של שני שלישים בבית הנבחרים של מקדוניה הצפונית (אנ')‏.[156] בסוף יוני 2014, המפלגה VMRO-DPMNE שנבחרה מחדש הגישה את הצעת החוק, הפעם בתקווה שמפלגת האופוזיציה השמרנית, המפלגה הדמוקרטית של האלבנים (אנ'), תספק את הקולות הנוספים הדרושים בכדי שהחוק יעבור.[157]

בינואר 2015, הצביע הפרלמנט בעד ההגדרה החוקתית של הנישואים כאיחוד אך ורק בין גבר לאישה.[158] בנוסף, פוליטיקאים אימצו תיקון בכדי להבטיח כי יהיה צורך ברוב של שני שלישים להסדרת הנישואים, איגודים משפחתיים ואזרחיים. רוב כזה היה בעבר שמור רק לנושאים כמו ריבונות ושאלות טריטוריאליות. ב-9 בינואר אישרה הוועדה הפרלמנטרית לסוגיות חוקתיות בשורה של תיקונים, כולל הגבלת הנישואים ודרישת הרוב של שני שלישים שנכללה ברגע האחרון. ב-20 בינואר אושרו התיקונים בפרלמנט. כדי להוסיף תיקונים אלה לחוקה (אנ'), נדרשה הצבעה סופית. הישיבה הפרלמנטרית האחרונה החלה ב-26 בינואר, אך מעולם לא הסתיימה, מאחר שהקואליציה לא השיגה את הרוב של שני שלישים הדרושים. מושב הפרלמנט בנושא התיקונים החוקתיים היה בהפסקה עד סוף 2015, ולכן התיקון נכשל.[159]

נורווגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים בנורווגיה ב-1 בינואר 2009, כאשר הצעת חוק נישואים נטרלית-מגדרית נכנסה לתוקף לאחר שהתקבלה על ידי בית הפרלמנט המחוקק הנורווגי, הסטורטינג, ביוני 2008.[160][161]

נורווגיה הפכה למדינה הסקנדינבית הראשונה והמדינה השישית בעולם שהפכה נישואים חד-מיניים לחוקיים. נישואים נייטרלים מגדרית החליפו את המערכת הקודמת של נורווגיה של שותפויות רשומות לזוגות חד-מיניים. זוגות בשותפויות רשומות יכולים לשמור על מעמד זה או להמיר את השותפות הרשומה שלהם לנישואים.[162]

סלובניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלובניה מכירה בזוגיות רשומה משנת 2006 ובנישואי חוזה משנת 2017.

בדצמבר 2014 הציגה מפלגת השמאל המאוחד האקו-סוציאליסטית הצעת חוק לתיקון הגדרת הנישואים בחוק הנישואים והמשפחה משנת 1976 כך שתכלול זוגות חד-מיניים. בינואר 2015 לא הביעה הממשלה התנגדות להצעת החוק. בפברואר 2015 הועברה הצעת החוק. במרץ העבירה האספה את הצעת החוק הסופית בהצבעה.

ב-10 במרץ 2015 דחתה המועצה הלאומית הצעה לחייב את האספה להצביע שוב על הצעת החוק, המתנגדים להצעת החוק פתחו בעתירה למשאל עם והצליחו לאסוף 40,000 חתימות. הפרלמנט הצביע אז לחסום את משאל העם עם הבהרה כי זה יהיה נגד החוקה הסלובנית להצביע בעניינים הנוגעים לזכויות אדם. לבסוף, בית המשפט החוקתי פסק נגד איסור משאל העם (5-4) והמשאל נערך ב-20 בדצמבר 2015 עם רוב אשר הצביעו נגד החוק, מה שהופך את הצעת החוק לפסולה.[163] נישואים שנערכו מחוץ למדינה במדינות האיחוד האירופי מוכרים לצורכי תושבות לאחר פיסקת בית הדין האירופי לצדק בשנת 2018.

סלובקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלובקיה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. בנוסף, החוקה מגבילה את הנישואים לזוגות בין המינים. הצעות חוק להכרה בשותפויות חד-מיניות הונהגו ארבע פעמים, בשנת 1997, בשנת 2000, בשנת 2012 ו-2018, אך נדחו. ישנה הכרה משפטית מסוימת עבור זוגות חד-מיניים המגוררים יחד. זכויות מוגבלות ל"אדם קרוב" מוכרות על פי החוק האזרחי והעונשי.[164][165] יתר על כן, על פי פסק הדין של בית הדין האירופי לצדק מיוני 2018, הוכרה זכות חופש התנועה עבור זוגות חד-מיניים וזכויות התושבות שלהם. פסיקה זו חלה רק אם לפחות בן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי ואם נישואיהם נערכו במדינה חברה באיחוד האירופי.[4] הרשויות בסלובקיה הודיעו במהירות על קיומן של פסק הדין.[77]

בשנים 2008 ו-2009, קבוצת זכויות הלהט"ב אינסיאטיבה אינאקוס פתחה בקמפיין מודעות ציבורית להכרה בשותפויות חיים רשומות בין זוגות חד-מיניים. בינואר 2008 נפגשו הפעילים עם סגן ראש הממשלה, דושאן צ'פלוביץ', כדי לדון בהצעה זו. במהלך שנת 2008 קיימה הקבוצה גם מספר דיונים פומביים על שותפויות רשומות. המפלגה הירוקה ידועה כתומכת בהצעה.

במרץ 2012 הודיעה מפלגת החירות והסולידריות הליברלית כי תגיש טיוטת חוק בנושא שותפויות רשומות.[166] ב-23 באוגוסט הוגשה לפרלמנט הצעת החוק הרשומה, אשר הייתה מעניקה לזוגות חד-מיניים זכויות דומות לזוגות נשואים, כולל מזונות, ירושה, גישה לתיעוד רפואי וזכות לקצבת אלמנה / אלמן, אך למעט זכויות אימוץ.[167][168] ב-19 בספטמבר הודיעה מפלגת השלטון "כיוון - סוציאל-דמוקרטיה" כי תצביע נגד הצעת החוק,[169] שנדחתה מאוחר יותר.[170]

באוגוסט 2017 הבטיח סגן יושב ראש המועצה הלאומית לוסיה לוריש ניקולסונובה ממפלגת החירות והסולידריות הליברלית להגיש שוב טיוטת חקיקה בנושא שותפויות רשומות לפרלמנט.[171] ב-11 בדצמבר 2017, לאחר פגישה עם נציגי קבוצת הלהט"ב אינסיאטיבה אינאקוס, קרא הנשיא אנדריי קיסקה לדיון ציבורי אודות זכויותיהם של זוגות חד-מיניים.[172] באותו יום חזרה נציג מפלגת החירות על כוונתו להציג את הצעת החוק לשותפות רשומה.[173]

מפלגת החירות הציגה את הצעת החוק לשותפות רשומה במועצה הלאומית ביולי 2018. על פי הצעת החוק המוצעת, השותפויות היו פתוחות גם לזוגות חד-מיניים וגם לזוגות הטרוסקסואלים והיו מעניקים לזוגות מספר זכויות והטבות שזוגות נשואים נהנים מהם, כלומר תחום הירושה והבריאות, בין היתר.[174] הצעת החוק הובסה בספטמבר 2018, כאשר רק 31 מתוך 150 מחוקקים תמכו בה.[175]

בינואר 2014 הודיעה התנועה הנוצרית-דמוקרטית (KDH) כי תגיש טיוטת חוק לאיסור נישואים חד-מיניים בחוקה הסלובקית. בפברואר 2014, שר התרבות מרק מאריץ' אמר כי יש מספיק חברי פרלמנט בעד האיסור החוקתי כדי שיעבור.[176] 40 חברי פרלמנט באופוזיציה הציגו טיוטת חוק למועצה הלאומית לאיסור נישואים חד-מיניים בחוקה הסלובקית.[177] הצעת החוק עברה את קריאתה הראשונה בהצבעה 103–5 במרץ 2014.[178] התיקון עלול לגרום לכל החוקים עתידיים המכירים בזוגות חד-מיניים להיות אי חוקתיים.[179][180] ביוני 2014 הוא הועבר ונחתם בחוק על ידי הנשיא איוואן גספרוביץ', כאשר 102 חברי פרלמנט הצביעו בעד ו-18 נגד.[181] סעיף 41 נקרא כך,[182]

"נישואים הם איחוד ייחודי בין גבר לאישה. הרפובליקה הסלובקית מגנה על הנישואים על כל היבטיו ותומכת ברווחתם. נישואים, הורות ומשפחה הם תחת הגנת החוק. מוגנת הגנה מיוחדת על ילדים וצעירים".

על פי סקר של מרכז המחקר "Pew" בשנת 2017, 47% מהסלובקים תמכו בנישואים חד-מיניים, כאשר 47% התנגדו ו-6% התלבטו.[183]

סן מרינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן מרינו הכירה באיגודים אזרחיים עבור זוגות חד-מיניים מאז 5 בדצמבר 2018. החוק להתרת האיגודים החל לפעול באופן מלא ב-11 בפברואר 2019, בעקבות מספר שינויים משפטיים ומנהלתיים נוספים.

ב-17 ביוני 2012 העביר הפרלמנט הצעת חוק לאפשר לאנשים זרים בקשרים חד-מיניים עם אזרחי סן מרינו להישאר במדינה. הצעת החוק לא התירה זכויות לזוגות אלה (פרט להגירה), אך היא הוגדרה כצעד היסטורי קדימה. מישל פציני, מזכירת עמותת להט"ב בסן מרינו, אמרה: "זהו צעד קטן לקראת הכרה מלאה של זוגות חד-מיניים".[184]

באפריל 2014 הגיש גבר שנישא בלונדון עתירה לפתיחת דיון בנושא הכרה בנישואים זרים חד-מיניים בסן מרינו. ב-19 בספטמבר 2014 התלבט הפרלמנט ודחה את השינויים המוצעים ב-8 באפריל 2015, אותו גבר ניסה לרשום את נישואיו במדינה. במרץ 2016 הודיעו שלוש מפלגות על הצעות משלהן ליצור חוק שותפות נייטרלי-מגדרי שירחיב את זכויותיהם של כל הזוגות הלא-נשואים.

בדצמבר 2017, לאחר הזכייה בבחירות בנובמבר 2016, התחייבה קואליציית המרכז-שמאל לאשר הצעת חוק לאיחוד אזרחי. יוזמה פופולרית להכשרת איגודים אזרחיים הוצגה בפני הפרלמנט ב-18 בדצמבר 2017, ועברה בקריאה ראשונה ב-7 במרץ 2018. על פי החוק המוצע, זוגות (ממינים שונים או חד-מיניים) באיגודים אזרחיים יוכלו לקבל הטבות בריאות, זכויות פנסיה ויהיו להם זכויות תושבות זהות לזוגות נשואים, בין זכויות והטבות רבות אחרות. ההצעה זכתה לשבחים על כך שהרחיקה לכת מחוק האיחוד האזרחי האיטלקי, שאושר בשנת 2016, מכיוון שהוא יאפשר אימוץ ילדים חורגים. בנוסף, ילדים שנולדו במהלך האיחוד האזרחי יוכרו כחוק כילדי שני ההורים, וילדים שנולדו בחו"ל יוכרו גם הם.[185] התייעצות ציבורית התקיימה ב-6 באפריל 2018. הממשלה ציינה כי תנסה להעביר את היוזמה בהקדם האפשרי. ב-27 בספטמבר 2018, ועדת המועצה לעניינים חוקתיים אישרה את הצעת החוק בהצבעה עם מספר תיקונים.

בדצמבר 2017 אישר הפרלמנט, תיקון לחוק תקציב 2018 המוצע שיאפשר נישואים חד-מיניים לזרים. עם זאת, על זוגות סמאמרינאסים עדיין ייאסר להינשא. התיקון נעשה במטרה לעודד תיירות.[186][187]

ב-15 בנובמבר 2018, המועצה הגדולה אישרה את הצעת החוק בקריאה שנייה ואחרונה. החוק פורסם בעלון הרשמי ב-20 בנובמבר 2018 ונכנס לתוקף ב-5 בדצמבר 2018, אך טרם יושם במלואו, כאשר מנהלת הסטטוס האזרחי לורלה סטפנלי קבעה כי פברואר 2019 הוא מועד סביר לתחילתו, בהמתנה לגזירה מוסמכת המוסיפה את הבסיס המשפטי הדרוש ושורה של התאמות מנהליות. בפברואר 2019 הצהיר גררינו זנוטי, חבר המועצה הגדולה והכללית ומזכיר המדינה לענייני פנים, כי הצו המוקצה יאומץ על ידי קונגרס המדינה תוך מספר ימים, ויאפשר למעמד האזרחי ליישם את החוק החדש. הצו אושר ב-11 בפברואר 2019. ב-25 בפברואר 2019 התקיים טקס האיחוד האזרחי הראשון בין עמנואל לאוצי למרקו צ'רווליני, שהגישו בקשה ב-12 בפברואר.[188][189]

ספרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד הייתה למדינה השלישית בעולם שהכשירה נישואים חד-מיניים ב-3 ביולי 2005.[190]

בשנת 2004 החלה הממשלה הסוציאליסטית שנבחרה לאחרונה, בראשות הנשיא חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, במסע לגליזציה נישואים חד-מיניים.[191] לאחר ויכוח רב, החוק שהתיר נישואים חד-מיניים הועבר על ידי הפרלמנט הדו-קאמרי בספרד ב-30 ביוני 2005. המלך חואן קרלוס חתם עליו ב-1 ביולי 2005 והוא נכנס לתוקף יומיים אחרי.

סרביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרביה, נישואים מוכרים רק בין גבר ואישה סעיף 62 לחוקה של סרביה קובע: "נישואים ייערכו על סמך הסכמתם החופשית של גבר ואישה בפני גוף המדינה". הכרה בשותפויות חד-מיניות ממתינה לאישור בפרלמנט נכון לשנת 2021.

במאי 2013 הוכרז כי טיוטת חוק בנושא שותפויות חד-מיניות תוצג בפני הפרלמנט הסרבי ב-4 ביוני. החוק יאפשר ביקור בבית חולים וזכויות בירושה לפנסיה עבור בני זוג מאותו המין, אם כי לא היה ידוע אם זה יהיה בצורה של מגורים משותפים לא רשומים או שותפות רשומה.[192] טיוטת הצעת החוק נתקעה ומעולם לא הגיעה להצבעה.

ביולי 2019, זוג לסביות מהעיר נובי סאד פתחו באתגר משפטי לזכות בהכרה משפטית לזוגות חד-מיניים. בנות הזוג, ג'לינה דובובי וסונצ'יקה קופונוביץ', ביקשו לרשום שותפות אזרחית במשרד הרשם המקומי באפריל, אך נדחו.[193][194]

ביוני 2019 הוכרז על תוכניות להכשיר שותפויות מקומיות בין זוגות חד-מיניים על ידי תיקון הקוד האזרחי, תוך מתן זכויות חוקיות לזוגות חד-מיניים, כולל רכוש משותף ומזונות. בנובמבר 2020 הודיע השרה לזכויות אדם ומיעוט ודיאלוג חברתי גורדנה צ'ומיץ כי החוק בהכרה של שותפויות חד-מיניות יופיע בפרלמנט במחצית הראשונה של 2021. טיוטת החוק הוצגה להתייעצות ציבורית בפברואר 2021.

פולין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולין אין הכרה משפטית בזוגות חד-מיניים, אף על פי שזוגות חד-מיניים משותפים נהנים מהטבות מוגבלות מסוימות, כלומר בשכירות של משק בית משותף, הזכות שלא להעיד נגד השותף וזכויות תושבות על פי חוק האיחוד. נישואים חד-מיניים אינם מוכרים, וחוקת פולין קובעת כי נישואים הם רק בין גבר לאישה. פסק דין שנערך בשנת 2019 מבית משפט מנהלי הגיע למסקנה כי המלל בסעיף 18 אינו אוסר במפורש על נישואים חד-מיניים.[195] הצדקת הפסיקה בדבר משמעות סעיף 18 אינה מחייבת. גזר הדין מחייב רק את הצדדים בהליך. בפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון, בית הדין החוקתי ובית המשפט לעניינים מנהליים העליון מצאו כי החוקה אוסרת על נישואים חד-מיניים על ידי הגדרת הנישואים כמוסד הטרוסקסואלי בלבד.

הצעת חוק לאיחוד אזרחי הוצעה לראשונה בשנת 2002. בשנת 2004, תחת ממשלת שמאל, אישר הסנאט את הצעת החוק המאפשרת לזוגות חד-מיניים לרשום את מערכת היחסים שלהם. צדדים לאיחוד אזרחי במסגרת הצעת החוק היו מקבלים מגוון גדול של הטבות, הגנות ואחריות (למשל קרנות פנסיה, מס משותף והטבות הקשורות למוות), המוענקות כיום רק לבני זוג בנישואים, אם כי הם לא היו ניתנים לאמץ ילדים. הצעת החוק בוטלה בבחירות הכלליות בשנת 2005.

ההתנגדות הגדולה להכנסת נישואים חד-מיניים או איגודים אזרחיים מגיעה מהכנסייה הרומית-קתולית, שהיא בעלת השפעה פוליטית, ומחזיקה במידה ניכרת בהשפעה במדינה. הכנסייה נהנית גם מיוקרה חברתית עצומה.[196] הכנסייה גורסת כי הומוסקסואליות היא סטייה. ב-23 בפברואר 2007 הכיר בית המשפט לערעורים בביאליסטוק במגורים משותפים חד-מיניים. ב-6 בדצמבר 2007 אושר פסק דין זה על ידי בית המשפט העליון בוורשה.[197]

אמנם בפולין אין חוק ספציפי בנושא מגורים משותפים, אך יש לה כמה הוראות במעשים משפטיים שונים או בפסיקת בית המשפט העליון, המכירים ביחסים בין שותפים לא נשואים ומספקים לשותפים האמורים זכויות וחובות ספציפיות. לדוגמה, סעיף 115 (11) לחוק העונשין משתמש במונח "האדם הקרוב ביותר", המכסה יחסים רומנטיים שאינם רשמיים כחוק. מעמדו של "האדם הקרוב ביותר" מקנה זכות סירוב להעיד כנגד בן הזוג. המונח "בן זוג" כולל זוגות חד-מיניים. החלטה של בית המשפט העליון מיום 28 בנובמבר 2012 על פרשנות המונח "אדם שחי בפועל במגורים משותפים עם הדייר" הוגשה בעניינו של הומוסקסואל שבן זוגו נפטר, הדייר הראשי של הדירה. בית המשפט פירש את החוק באופן שהכיר בזוג השותף כמוסמך לזכאי על זכות השכירות. בית המשפט קבע כי האדם שנשאר בפועל במגורים משותפים עם הדייר - כמשמעותו בסעיף 691 סעיף 1 לחוק האזרחי - הוא אדם שקשור לדייר בקשר בעל אופי רגשי, פיזי וכלכלי וכולל גם אדם מאותו המין.[198] בעבר, בחודש מרץ 2010, פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם, בפרשת קוזאק נגד פולין, כי לאנשי להט"ב יש זכות לרשת מבני ובנות זוגן.[199]

בינואר 2013 דחה הסיים כחמש הצעות חוק שהיו מכניסות שותפויות אזרחיות הן לזוגות חד-מיניים והן לזוגות הטרוסקסואלים.[200] בית המשפט העליון הוציא מאוחר יותר חוות דעת לפיה הצעות החוק שהציעו מפלגות ברית השמאל הדמוקרטית, תנועתך והמצע האזרחי אינן חוקתיות, מכיוון שסעיף 18 לחוקה מגן על נישואים רק בין זוגות הטרוסקסואלים. בדצמבר 2014 סירב הפרלמנט להעביר הצעת חוק לשותפות אזרחית שהציעה מפלגת תנועתך, כאשר 235 חברי פרלמנט הצביעו נגד דיון בהצעת החוק, ו-185 חברי פרלמנט הצביעו בעד.[201] במאי 2015 הפרלמנט שוב סירב לטפל בנושא, כאשר 215 חברי פרלמנט הצביעו נגד ו-146 בעד. ראש הממשלה אווה קופאץ' אמרה כי שותפויות אזרחיות מהוות נושא לפרלמנט הבא להתמודד עמו.[202] הצעת חוק חדשה לשותפות הוצעה ב-12 בפברואר 2018 על ידי המפלגה המודרנית.[203][204][205]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע כי על מדינות חברות באיחוד האירופי (כולל פולין) להכיר בחופש התנועה ובזכויות התושבות של בני זוג מאותו המין, בתנאי שבן זוג אחד הוא אזרח האיחוד האירופי.[76] ביולי 2020, בית הדין האירופי לזכויות אדם הודיע לממשלת פולין על תיקים שהגישו זוגות חד-מיניים פולניים, וקרא לממשלה להציג את עמדתה בנושא.[206][207] בהתבסס על התקדימים של אוליארי ואחרים נגד איטליה, בהם קבע בית המשפט כי "היעדר מסגרת משפטית המאפשרת הכרה והגנה על יחסי המבקשים פוגע בזכויותיהם על פי סעיף 8 לאמנה", ואורלנדי ואחרים נגד איטליה, בה קבע ארגון הבריאות האמריקאי כי על איטליה להכיר בנישואים חד-מיניים שבוצעו בתחומי שיפוט אחרים. סקר של שנת 2019 מצא עלייה בתמיכת נישואים חד-מיניים בפולין עם 45% תומכים ו-50% מתנגדים (עלייה של 17% בתמיכה וירידה של 11% בהתנגדות משנת 2015).

פורטוגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל הקימה איגודים דה פקטו הדומים לנישואים משותפים עבור שותפים למגורים משותפים בשנת 1999, והרחיבה את האיגודים הללו גם לזוגות חד-מיניים בשנת 2001. עם זאת, הארכת 2001 לא אפשרה אימוץ של זוגות מאותו מין, במשותף ולא ילדים חורגים.[208]

ב-11 בפברואר 2010, הפרלמנט אישר הצעת חוק המתירה חוקי נישואים חד-מיניים. נשיא פורטוגל הכריז על החוק ב-8 באפריל 2010 והחוק הנכנס לתוקף ב-5 ביוני 2010, מה שהפך את פורטוגל למדינה השמינית שמאפשרת נישואים חד-מיניים בפריסה ארצית.[209]

פינלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שותפויות רשומות מאותו מין הפכו לחוקיות בפינלנד מאז 2002.

בשנת 2010 הודיעה שרת המשפטים טוויג'ה ברקס כי משרדה נערך לתיקון חוק הנישואים כדי לאפשר נישואים חד-מיניים עד שנת 2012.[210] ב-27 בפברואר 2013 הצעת החוק נדחתה על ידי הוועדה לעניינים משפטיים של הפרלמנט הפיני בהצבעה של 9–8. יוזמת אזרחים הושקה להעלאת הנושא בפני הפרלמנט.[211] הקמפיין אסף כ-166,000 חתימות והיוזמה הוצגה בפני הפרלמנט בדצמבר 2013.[212] לאחר שנדחתה על ידי הוועדה לענייני משפט פעמיים, היא עמדה בפני ההצבעה הראשונה בפרלמנט המלא ב-28 בנובמבר 2014, שהעבירה את הצעת החוק. הצעת החוק עברה את ההצבעה השנייה והאחרונה ב-12 בדצמבר 2014, ונחתמה על ידי הנשיא ב-20 בפברואר 2015.[213]

החוק נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2017. זו הייתה הפעם הראשונה שיוזמת אזרחים אושרה על ידי הפרלמנט הפיני.

צ'כיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הבחירות באוקטובר 2017 פתחו פעילי זכויות להט"ב בצ'כיה בקמפיין ציבורי במטרה להשיג נישואים חד-מיניים בארבע השנים הבאות.[214][215] ראש הממשלה מאז נובמבר 2017 אנדריי באביש תומך בלגליזציה של נישואים חד-מיניים.[216] הצעת חוק להכנת נישואים חד-מיניים הוגשה לפרלמנט הצ'כי ביוני 2018.[217]

צרפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נישואים חד-מיניים בצרפת

מאז נובמבר 1999 קיימת בצרפת תוכנית איחודים אזרחיים המכונה ברית סולידריות אזרחית הפתוחה הן לזוגות חד-מיניים והן לזוגות הטרוסקסואלים.[218]

ממשלת צרפת הציגה באספה הלאומית הצעת חוק להכנת נישואים חד-מיניים, הצעת חוק 344, ב-17 בנובמבר 2012. היא קיבלה את האישור הסופי באספה הלאומית בהצבעה ב-23 באפריל 2013.[219] חוק מס 404–2013 מעניק לזוגות חד-מיניים המתגוררים בצרפת, כולל זרים בתנאי שלפחות לאחד מהשותפים יש מקום מגוריהם או מגוריהם בצרפת, זכות חוקית להתחתן. החוק מאפשר גם הכרה בצרפת בנישואים של זוגות חד-מיניים שהתרחשו בחו"ל לפני חקיקת הצעת החוק.[220] הנשיא פרנסואה הולנד חתם עליו בחוק ב-18 במאי 2013.[221]

החלת החוק חלה גם כן על טריטוריות מחוץ לצרפת בשליטתה כגון קלדוניה החדשה, ואליס ופוטונה, ופולינזיה הצרפתית ביבשת אוקיאניה, הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת, מיוט, וראוניון ביבשת אפריקה וסן-פייר ומיקלון, גוואדלופ, מרטיניק, סן ברתלמי, סן מרטן, וגיאנה הצרפתית ביבשת אמריקה.

קוסובו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 אמר נשיא בית המשפט החוקתי כי קוסובו דה יורה מאפשרת נישואים חד-מיניים.[222] סעיף 144 (3) לחוקת קוסובו מחייב את בית המשפט החוקתי לאשר כל תיקון בחוקה בכדי להבטיח שהם לא פוגעים בזכויות האזרח שהובטחו בעבר. סעיף 14 לחוק המשפחה מגדיר את הנישואים כ"קהילה רשומה באופן חוקי של שני אנשים ממין שונה", אף שפעילי זכויות להט"ב בקוסובו טענו שסעיף זה סותר את נוסח החוקה ובכך קראו לזוגות חד-מיניים לערער על החוק בבית המשפט.[223]

ב-7 ביולי 2020, שר המשפטים סלים סלימי הודיע כי הקוד האזרחי החדש יאפשר שותפויות אזרחיות חד-מיניות, אשר ממשלת קוסובו תכננה להנהיג בתוך מספר חודשים.[224] המהלך ספג ביקורת מצד קבוצות זכויות להט"ב משום שהוא ביצר את ההבחנה המשפטית בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות חד-מיניים.[225]

קפריסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הנוכחי של קפריסין מכיר רק בנישואים כאיחוד בין גבר לאישה. אין הכרה רשמית בנישואים חד-מיניים. מאז 2015, זוגות חד-מיניים יכולים להכיר בזוגיות שלהם באמצעות איגודים אזרחיים.

בשנת 2010, המזכיר הקבוע במשרד הפנים, לזרוס סבווידס, הצביע על כך שממשלת קפריסין תתחיל לבחון את הנושא האם יש להפוך חוקי נישואים חד-מיניים למדינה.[226]

בעקבות זאת, בשנת 2013 הודיעה שרת הפנים, אלני מאברו, כי פקידיה עובדים על הצעת חוק פרלמנטרית המציעה יצירת שותפויות אזרחיות, במקום להרחיב את הזכות להינשא לזוגות חד-מיניים.[227] לאחר מכן קיבלה ממשלת קפריסין את הצעת החוק.[227] במארס אותה שנה אישר הנשיא הטרי, ניקוס אנסטסיאדיס, את תמיכתו בהצעת החוק. בנובמבר 2013 אישר שר הפנים, סוקראטיס האסיקוס, כי הצעת החוק נותרה על סדר היום של הממשלה, עם טיוטה שהוכנה ונשלחה לבדיקה במשרדים אחרים. הכוונה הייתה לקיים הצבעה פרלמנטרית באפריל 2014, אך עד ליוני 2014 הצעת החוק עדיין לא הוגשה. לטענת המזכיר הקבוע של המשרד, קונסטנטינוס ניקולאידס, הצעת החוק הייתה אמורה להסתיים באפריל, אך עדיין נערכה. ביולי 2014 הבהיר האסיקוס כי הצעת חוק המוצעת תצטרך הסכמה מכל הצדדים לפני שתמשיך הלאה. הוא נתן לכל הצדדים עותק של הצעת החוק וביקש שילמדו אותה בזמן לפגישה שנייה באותו ספטמבר. האסיקוס הדגיש כי לא יקיים הצבעה עד שהוא בטוח שכל המפלגות הן בעד.[228]

במרץ 2014, ראש הכנסייה האורתודוקסית בקפריסין, הארכיבישוף כריסוסטומוס השני, הודיע על התנגדותו לתוכניות להכנסת שותפות אזרחית או זכויות נישואים, וקרא לכנסיות לנקוט עמדה נגד הומוסקסואליות והאשים את הממשלה החילונית ב"החלשת שלמות המוסרית" באמצעות הכרה בשוויון זכויות להומוסקסואלים באומרו, "כאשר, למשל, ממשלות חוקיות מקדמות לא רק שותפות אזרחית פשוטה אלא 'נישואים הומוסקסואליים', על הכנסייה להיות חד משמעית בגנות הומוסקסואליות".[229]

ב-26 בנובמבר 2015 הועברה הצעת חוק לאיחוד אזרחי על ידי בית הנבחרים, החוק פורסם-9 בדצמבר 2015 ונכנס לתוקף באותו יום.[230][231]

קפריסין הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפריסין הצפונית אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, באיגודים אזרחיים או בהטבות של שותפות מקומית. ארגונים לא ממשלתיים נכשלו להכשיר נישואים חד-מיניים. בשנת 2012, המפלגה הדמוקרטיה הקהילתית הציעה חוק שיאפשר לחוק נישואים חד-מיניים, אך מפלגת השלטון התנגדה לחקיקה.[232]

קרואטיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרואטיה מכירה בשותפויות חיים לזוגות חד-מיניים מאז 2003 שמעניק את אותן הזכויות והחובות שיש לזוגות נשואים הטרוסקסואליים, למעט היכולת לאמץ ילדים (אשר הותרה בשנת 2021) אך לא בנישואים חד-מיניים כתוצאה ממשאל עם שנעשה בשנת 2013.[233]

מפלגות ופוליטיקאים רבים הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים בקרואטיה. בעיקר חברי פרלמנט מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת העם הקרואטית, המפלגה הליברלית החברתית הקרואטית, הרשימה הירוקה, עובדי קרואטיה - מפלגת העבודה, כמו כן ווסנה פוסיץ' ומירלה הולי ונשיא קרואטיה לשעבר איוו יוסיפוביץ'.[234][235] במאי 2013, קבוצת יוזמות אזרחיות שמרניות "בשם המשפחה" אספה יותר מ-700,000 חתימות למשאל עם, שיגדיר באופן חוקתי את הנישואים כ"איחוד בין אישה לגבר". הממשלה לא הסכימה לקבל את משאל העם, והאשימה את הכנסייה בהיותה הכוח העיקרי שעומד מאחורי היוזמה. לכנסייה הקתולית אכן היה תפקיד מרכזי באיסוף חתימות שכן מתנדבים רבים התבססו מול כנסיות. הממשלה טענה כי שאלת משאל העם אינה חוקתית בנוסף. היוזמה חילקה את החברה הקרואטית ופתחה שאלות משפטיות רבות, כמו רפורמה בחוק בנושא משאלי עם. על פי החוק הנוכחי, אחוז ההצבעה אינו תנאי למשאל עם מוצלח, ובכך מאפשר למיעוט המצביעים לשנות את החוקה. נשיא קרואטיה איוו יוסיפוביץ' גינה את משאל העם.[236][237][238][239][240]

הפרלמנט הצביע בעד אי הצגת הצעת המשאל בפני בית המשפט החוקתי. עם זאת, לאחר שהפרלמנט קבע את המועד למשאל העם, לכל אזרח קרואטי הייתה הזכות לעשות זאת. בעתירת ארגוני זכויות להט"ב לבית המשפט נפסק כי אין להגדיר הנישואים כאיחוד בין אישה לגבר כהשפעה שלילית על החוקים העתידיים להכרה בזוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים.[241][242]

הייתה התנגדות רבה למשאל העם בקרואטיה, כאשר כמה כלי תקשורת, כמו עיתון היומי "Jutarnji List", תרמו את שטח הפרסום שלהם לארגונים המתנגדים למשאל העם. מלבד אנשי ציבור ידועים שהתנגדו בגלוי נגד משאל העם, הקהילה היהודית בזאגרב והכנסייה הלותרנית היו שני ארגונים דתיים שהתנגדו לכך גם בפומבי.[243][244] בדרנים קרואטים פופולריים, ארגנו קונצרט שהתכנס לאלפי אנשים לתמיכה בנישואים חד-מיניים בכיכר באן ג'לצ'יץ'. פסיכולוגים קרואטיים וסטודנטים לפסיכולוגיה ארגנו עצומה לתמיכה בנישואים חד-מיניים.[245][246][247] ב-30 בנובמבר 2013, יום לפני משאל העם, צעדו כאלף איש בעיר זאגרב לתמיכה בנישואים חד-מיניים. צעדות תמיכה התרחשו גם בפולה, ספליט ורייקה עם מאות אנשים.[248]

עם זאת לאור התמיכה הרחבה, משאל העם התקיים ב-1 בדצמבר 2013 ובמהלכו כ-65.87% הצביעו בעד השינוי החוקתי, ו-33.51% הצביעו נגד. אחוז ההצבעה היה נמוך, וכלל רק37.9% מהאנשים השתתפו. עם זאת, לא כל המחוזות הצביעו בעד התיקון. איסטריה ופרימוריה-גורה הצביעו נגד לצד ערים גדולות יותר כגון רייקה ופולה. מרבית הערים בשני המחוזות הללו הצביעו נגד, כאשר בלאבין האחוז היה הגבוה ביותר עם 70.97%. ערים שמחוץ לשני המחוזות הללו, ואראז'דין וצ'אקובץ הצביעו גם כן ברוב נגד התיקון החוקתי שכלל סעיף באומרו,

"המשפחה תיהנה מהגנה מיוחדת על המדינה. נישואים הם איחוד חי בין גבר לאישה. נישואים ויחסים משפטיים בנישואים, בנישואים משותפים ובמשפחה יוסדרו בחוק".

בעקבות משאל העם, ממשלת קרואטיה, בתמיכת חלק ממפלגות האופוזיציה, החלה לעבוד על שינויים בחוקה ובתהליך המשאל. החלק המתייחס למשאל עם יגדיר בבירור אילו שאלות יכולות להיות או לא יכולות להיות כפופות למשאל עם. יתר על כן, אם אזרחים רוצים לשנות את החוקה, אחוז ההצבעה חייב להיות מעל 50%. שינויים חוקתיים דורשים כיום תמיכה של שני שלישים מחברי הפרלמנט.[249] הנשיא, יוזיפוביץ', הציע כי הגנת החוקה תגן על צורות אחרות של חיי משפחה מחוץ לנישואים כדי לאזן את העוול שיצר משאל העם על הנישואים, אך הצעתו נדחתה.[250] במאי 2018 השיקה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית יוזמה לתיקון החוקה למניעת משאלי עם שנועדו "לצמצם את זכויות האזרח וחירויות היסוד".[251]

באפריל 2018 אישר הפרלמנט הקרואטי את אמנת מועצת אירופה למניעה ואלימות נגד נשים ואלימות במשפחה (המכונה גם אמנת איסטנבול) שנועדה לשמור על זכויותיהן של נשים מפני אלימות במשפחה, להגן על נפגעי אלימות במשפחה ולהעמיד לדין את העבריינים. קבוצות ימין והכנסייה הקתולית התנגדו לאישור, והאמינו שהוא יוביל להתרת נישואים חד-מיניים.[252]

רומניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2018, בית הדין האירופי לצדק (ECJ) קבע, במקרה שמקורו ברומניה, כי לזוגות חד-מיניים יש זכויות תושבות זהות לזוגות מינים שונים, כאשר אזרח במדינת האיחוד האירופי מתחתן בעודו תושב מדינה באיחוד האירופי שבה נישואים חד-מיניים הם חוקיים, ובן הזוג ממדינה שאינה איחוד האירופי.[4][253]

בתחילה הוגש התיק לבית המשפט החוקתי ברומניה, שהחליט מאוחר יותר להתייעץ עם בית המשפט.[254] בהתאם לפסק הדין של בית הדין החוקי, בית המשפט החוקתי קבע ב-18 ביולי 2018 כי על המדינה להעניק זכויות תושבות לשותפים מאותו המין של אזרחי האיחוד האירופי.

ביוני 2019, ארגון הלהט"ב הרומני, "ACCEPT" ו-14 אנשים שהקימו שבעה זוגות חד-מיניים תבעו את רומניה מול בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), וביקשו להכיר במשפחותיהם ברומניה.[255] סקר דעה בשנת 2021 מצא כי 46% מהרומנים תמכו בהגנה משפטית כלשהי לזוגות חד-מיניים, כאשר 26% תומכים בנישואים. התמיכה הייתה 56% ו-42% בקרב הנשאלים בגילי 18–34.[256]

שוודיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים בשוודיה הפכו לחוקיים מאז 1 במאי 2009, לאחר אימוץ הפרלמנט השוודי את החוק חדש המציג נייטרליות מגדרית בנישואים ב-1 באפריל 2009, מה שהפך את שוודיה למדינה השביעית בעולם שפתחה נישואים לזוגות מאותו המין בפריסה ארצית.

החלת הנישואים החליפו את השותפויות הרשומות במדינה אשר היוו דרך להכרה בזוגיותם של זוגות חד-מיניים לפני החקיקה. שותפויות רשומות קיימות בין זוגות חד-מיניים נותרו בתוקף עם אפשרות להמירם בנישואים.[257]

שווייץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שווייץ התירה שותפויות רשומות לזוגות חד-מיניים מאז 1 בינואר 2007, לאחר משאל עם משנת 2005. חקיקה להתרת נישואים חד-מיניים הונהגה בשנת 2013 ועברה ב-18 בדצמבר 2020 על ידי הפרלמנט השווייצרי.

המעשה הפך לכפוף למשאל לאחר שמפלגת האיחוד הפדרלי הדמוקרטי הימני (EDU), הנתמכת על ידי פוליטיקאים ממפלגת העם השווייצרית ומפלגת העם הנוצרית-דמוקרטית,[258] אספו 61,027 חתימות עם הסיסמה "כן לנישואים ולמשפחה, לא לנישואים לכולם".[259] בתגובה, אספה המפלגה הליברלית "Operation Libero" למעלה מ-100,000 חתימות לתמיכה בנישואים חד-מיניים בסוף אפריל 2021.[260] דעת הקהל תומכת ברוב מוחץ בתוקף בנישואים חד-מיניים, כאשר הסקרים הצביעו על תמיכה של כ-82% מהמצביעים נכון לשנת 2020 לצד 1% לא החלטיים ו-17% מתנגדים. בספטמבר 2021 משאל העם התקיים ונישואים חד-מיניים אושרו. רוב של 64.1% הצביע בעד נישואים חד-מיניים במשאל העם ואילו 35.9% התנגדו.[261] ההחלטה צפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022.

אמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה

איי בהאמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים ואיגודים אזרחיים בין זוגות חד-מיניים אינם חוקיים באיי בהאמה נכון ליולי 2021.

בשנת 2013, השופט הראשי של איי בהאמה לשעבר, מייקל לברנט, הצהיר כי "אין לי ספק שזה רק עניין של זמן בו בתי המשפט של איי בהאמה יתייחסו לנושא הנישואים מאותו המין. אין לי גם ספק בהכרעה על הנושא יהיה לנו כבוד להחלטות הנובעות לא רק ממדינות חבר העמים כמו קנדה ואוסטרליה, אלא גם מהחלטות בתי המשפט של ארצות הברית של אמריקה".[262][263]

אל סלוודור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2016 הגיש עורך דין באל סלוודור תביעה לבית המשפט העליון במדינה וביקש לבטל את סעיף 11 לחוק המשפחה, המגדיר נישואים רק כאיגוד הטרוסקסואלי. התביעה תיארה את החוק כמפלה והסבירה על היעדר מונחים מגדריים המשמשים בסעיף 34 לסיכום הנישואים של החוקה, ובכך דרשה את הזכות עבור זוגות חד-מיניים להתחתן. ב-20 בדצמבר דחה בית המשפט העליון בסלבדור את התביעה בטענת "בעיות טכניות".

תביעה שנייה נגד איסור נישואים חד-מיניים הוגשה ב-11 בנובמבר 2016. ב-17 בינואר 2019 דחה בית המשפט העליון את התיק מ"טעמים פרוצדורליים". באוגוסט 2019 התקבלה תביעה להכרה בנישואים חד-מיניים לדיון בפני בית המשפט החוקתי.

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס

הראשונה במדינות ארצות הברית לאשר נישואים חד-מיניים הייתה מסצ'וסטס, במאי 2004, לאחר פסיקה של בית המשפט העליון במדינה.[264]

במרץ 2007 רשם הקונסול הישראלי בבוסטון כנשואות שתי נשים אשר נישאו לפי חוקי מסצ'וסטס, ולהן בת משותפת.

בקונטיקט פסק בית-המשפט העליון ב-10 באוקטובר 2008 לטובתם של שמונה זוגות חד-מיניים, שטענו כי המדינה מפלה אותם באופן שאינו חוקתי בכך שאינה מאפשרת להם להינשא.[265] פסיקה דומה התקיימה באפריל 2009 במדינת איווה. ורמונט הייתה ב-7 באפריל 2009 למדינה הראשונה בארצות הברית שבה הזכות לנישואים עברה בחקיקה בשני בתי הקונגרס, ולא בצו בית המשפט. בעקבות ההחלטה הודיע מחוז קולומביה (הבירה) כי יכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות. גם מדינת רוד איילנד מכירה בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה; ב-28 במאי 2008 הורה מושל מדינת ניו יורק לרשויות במדינה להכיר גם הן בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוצה לה. בית המשפט העליון במדינת ניו ג'רזי קבע ב-25 באוקטובר 2006 כי יש להשוות את זכויות ההומוסקסואלים לזכויות ההטרוסקסואלים בתחום ההכרה בזוגיות; ייתכן כי ההחלטה תאלץ את הרשויות במדינה לקיים נישואים חד-מיניים בה. ב-3 במרץ 2010 החליט נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, ביושבו בבית המשפט העליון בוושינגטון, שלא לדחות את תחולתו של חוק שהעבירה מועצת המחוז ואשר מתיר נישואים חד-מיניים, ולפיכך הותרו בוושינגטון נישואים חד-מיניים החל מ-9 במרץ 2010.[266] בניו-יורק, לאחר מאבק ציבורי ממושך, עבר החוק המאשר נישואים חד-מיניים ב-24 ביוני 2011. על אף זאת, מדינות רבות בארצות הברית באותה עת העבירו תיקונים חוקתיים המונעים הכרה בנישואים חד-מיניים, ובמקרים מסוימים אף אוסרים על כל הכרה שהיא בזוגיות חד-מינית.

במשאל שנערך בקלפיות במהלך בחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 בנובמבר 2012, אושרו נישואים חד-מיניים בהצבעה במדינות מיין, וושינגטון ומרילנד בארצות הברית, וכן אושררו במינסוטה.[267] במינסוטה דחו המצביעים תיקון לחוקה שנועד לאסור על נישואים חד-מיניים.

ב-6 באוקטובר 2014 נערך תקדים בארצות הברית, כאשר בית המשפט העליון החליט שלא לקחת את התיק בו ערערו מספר מדינות על החלטת בתי המשפט הפדרליים המורה לבטל את האיסור על נישואים חד-מיניים, וכתוצאה מפסיקה זו מספר המדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים עלה מ-19 ל-30 בתוך כשבוע.[268]

בינואר 2015, החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית לדון בערעור של ארבעה תיקים, העוסקים באיסור של המדינות מישיגן, אוהיו, קנטקי וטנסי על נישואים חד-מיניים, לאחר שבית משפט פדרלי מהמחוז השישי פסק לטובת האיסור. מועד הדיון נקבע ל-17 באפריל 2015, ופסיקתו הסופית ניתנה ביוני באותה השנה (ראו להלן). הערעור דן בשאלה האם מדינות אלו יאשרו נישואים חד-מיניים, וכן בנושא הזכות החוקתית לזוגות חד-מיניים להינשא במדינה, אשר תהיה תקפה לכל המדינות הפדרליות בארצות הברית.[269]

לפני הפסיקה הסופית של בית המשפט ביוני 2015, היו נישואים חד-מיניים חוקיים ב-37 מתוך 50 מדינות ארצות הברית: איווה, דלאוור, וושינגטון (מדינה),ורמונט, ניו מקסיקו, מיין, מינסוטה, מסצ'וסטס, מרילנד, ניו ג'רזי, ניו המפשייר, מדינת ניו יורק, קונטיקט, רוד איילנד, קליפורניה, אילינוי, פנסילבניה, אורגון, הוואי, יוטה, ויסקונסין, אינדיאנה, אוקלהומה, וירג'יניה, מערב וירג'יניה, נבדה, קרוליינה הצפונית, אלסקה, איידהו, אריזונה, ויומינג, קנזס, מונטנה, דרום קרוליינה, פלורידה, אלבמה וכן ב-7 שבטים אינדיאניים ובוושינגטון הבירה.

ב-26 ביוני 2015 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית פסיקה היסטורית, בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס, ברוב של 4–5 שופטים, כי נישואים חד-מיניים הם זכות חוקתית תחת התיקון ה-14 לחוקה, וכך הוחלו נישואים חד-מיניים בכל מדינות ארצות הברית, כשמספר המדינות המאפשרות זאת גדל מ-36 מדינות באותה העת ל-50.[270]

ברבדוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020 השיקה ממשלת ברבדוס את תוכנית הוויזה "חותמת קבלת פנים", המאפשרת לעובדים זרים להישאר בברבדוס עד שנה. לאחר שקיבלה ביקורת על כך שהתוכנית מאפשרת רק לעובדים להביא איתם את בן / בת הזוג של המין השני (הטרוסקסואלים), הממשלה שינתה את כללי התוכנית כדי לאפשר גם בני זוג חד-מיניים.[271]

ב-15 בספטמבר 2020 הודיעה הממשלה על כוונתה להעביר סוג של איחוד אזרחי, ולאחר מכן עריכת משאל עם בנושא נישואים חד-מיניים, במטרה להפסיק את האפליה באי.[272] בסקר שנערך על ידי "CADRES" בשנת 2016, 67% מהברבדים תיארו עצמם סובלניים כלפי קהילת הלהט"ב לצד 82% נוספים אשר התנגדו לאפליה נגד קהילת הלהט"ב.[273][274]

גואטמלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2021, אין הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים בצורה של נישואים חד-מיניים או בצורה מוגבלת יותר של איגודים אזרחיים או הסדרים של שותפות מקומית בגואטמלה, הכרה בזוגיות חד-מינית מוצעת. הנשיא לשעבר אלווארו קולום תמך באיגודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים.[275] בדצמבר 2016 הכריזה הסגנית סנדרה מורן יחד עם קבוצות שונות על הצגת הצעת חוק לאיגודים אזרחיים בקונגרס גואטמלה. מורן הודתה שקבוצות שמרניות מתחו ביקורת חריפה על הצעתה, אך טענה כי "החברה מורכבת לא רק מהאנשים כאלה" ודחקה בקידמה של גואטמלה בנושאים של הכרה ותמיכה לכל האזרחים.[276]

בינואר 2018, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מחייבת הכרה בנישואים חד-מיניים. פסק הדין קובע תקדים מחייב למדינות באמריקה הלטינית ובקריביים כולל גואטמלה. בית המשפט קבע כי נישואים חד-מיניים הם זכות אדם.[277] אמנם הפסיקה התקבלה בברכה על ידי ארגוני זכויות אדם אך הכנסייה הקתולית, קבוצות דתיות וארגונים שמרניים הביעו התנגדות. עורכי דין חוקתיים דחקו בממשלה לציית לפסק הדין.[278]

בתגובה לפסק הדין של "IACHR", הציגו מחוקקים שמרנים הצעות חוק שתגדיל את העונשים על הפלות ותאסור במפורש על נישואים חד-מיניים אשר הייתה מפלילה נשים שעברו הפלות טבעיות (שעל פי נתונים סטטיסטיים מסוימים מהספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית היא עד 30% מכלל ההריונות), ותגדיר את המשפחה כ"אב ואם". יתר על כן, הצעת החוק קובעת כי "חופש המצפון והביטוי" מגן על אנשים מפני "חובה לקבל התנהלות או פרקטיקות שאינן הטרוסקסואליות כרגיל". היא ספגה ביקורת שלילית כיוון שהיא מתארת באופן שגוי ולא מדעי את ההומוסקסואליות כ"מנוגדת לביולוגיה ולגנטיקה". הצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה והשנייה, ודרשה קריאה שלישית אחרונה, הנשיא ג'ימי מוראלס הביע תמיכה בהצעה.

אם הייתה עוברת, הצעת החוק הייתה מפרה את החוק הבינלאומי בכל הנוגע לנישואים חד-מיניים, במיוחד האמנה האמריקאית לזכויות אדם.[279] פעילי להט"ב הודיעו כי בכוונתם לערער על ההצעה בפני בית המשפט החוקתי ובמידת הצורך בפני בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם.[280] בספטמבר 2018 נחסמה הקריאה השלישית של הצעת החוק ומאז לא נידונה בקונגרס הגואטמלי.[281] סקר ILGA שנערך בין התאריכים 18 באפריל ל-20 ביוני 2014 הראה כי 23% מאוכלוסיית גואטמלה תומכים בנישואים חד-מיניים.[282]

גרינלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינלנד אימצה את חוק השותפות הרשומה של דנמרק ב-1 ביולי 1996.[283] הייתה התנגדות מסוימת לשותפויות רשומות של אנשי הדת והמחוקקים השמרניים, שבחרו מאוחר יותר להימנע מהצבעה. הצעת החוק הועברה בפרלמנט גרינלנד ומאוחר יותר על ידי הפרלמנט הדני.[284] הזוג מאותו המין הראשון שנרשם עשה זאת בשנת 2002.[284]

במרץ 2015 הציג חבר הפרלמנט ג'וסטוס הנסן, מהדמוקרטים, הצעת חוק לחוק נישואים חד-מיניים בגרינלנד. הצעת החוק אושרה פה אחד על ידי הפרלמנט של גרינלנד ב-26 במאי 2015, אך נדרשה לאישור דנית לפני כניסתה לתוקף. בתחילה, הצעת החוק הייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2015, אך היא בוטלה עקב הבחירות הכלליות בדנמרק ביוני 2015. לכן ההליך הפרלמנטרי היה צריך להתחיל מחדש וממשלת ונסטר החדשה העלתה לסדר היום הצעת חוק זהה לקריאה ראשונה ב-5 בנובמבר 2015.[285] ב-19 בינואר 2016 אישר הפולקטינג את ההצעה פה אחד והצעת החוק קיבלה הסכמה מלכותית על ידי המלכה מרגרטה השנייה ב-3 בפברואר. חלקי החוק הנוגעים לנישואים נכנסו לתוקף ב-1 באפריל 2016.[286]

הונדורס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגודים חד-מיניים אינם מוכרים כחוק בהונדורס. בשנת 2005 תוקנה החוקה כדי לאסור במפורש על נישואים ועל איגודים בפועל בין אנשים מאותו מין. התיקון החוקתי גם מסרב להכיר בנישואים או איגודים חד-מיניים שהתרחשו כדין במדינות אחרות (סעיף 112).[287][288]

לפני הבחירות בנובמבר 2017, שלושה מועמדים מהמפלגה הלאומית והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הודיעו על תמיכתם בנישואים חד-מיניים, והוסיפו כי הם יהיו פתוחים להגיש הצעת חוק נישואים חד-מיניים לקונגרס הלאומי.[289] עם זאת, אף אחד משלושת המועמדים לא זכה למושב בקונגרס הלאומי.[290]

ב-12 באוקטובר 2018 אמר נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, לעיתונאים במסיבת עיתונאים כי, "מערכת המשפט על פי החוק בהונדורס, צריכה לפסוק על זה. ללא קשר להעדפות מיניות יש להתייחס לאנשים בכבוד, לא משנה מה נטייתם. יש להתייחס לאנשים בכבוד והנושא הזה חשוב מאוד".[291]

במאי 2018, בהסתמך על פסק הדין של בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מחייבת הכרה בנישואים חד-מיניים, הגישו פעילי להט"ב הונדוריים תביעה לבית המשפט העליון כדי להכשיר נישואים חד-מיניים בהונדורס.[292] תיק שני הוגש זמן קצר לאחר מכן אך נדחה בגלל שגיאות טכניות בנובמבר 2018.[293] המקרה הראשון נותר תלוי ועומד. בפברואר 2019 דווח כי בית המשפט העליון צפוי להכריע בתיק בתוך "הימים הקרובים", אך מאוחר יותר הוכרז במאי 2019 כי הם "צפויים לפסוק בהמשך השנה" בשני הנישואים החד-מיניים.[294] לאחר מכן, נדחו על ידי בית המשפט.

מקסיקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 הייתה מקסיקו סיטי לעיר הראשונה באמריקה הלטינית שבה ניתן לקיים נישואים חד-מיניים וניתנים בה זכויות אימוץ לזוגות מאותו המין. החוק החדש הוא תיקון לחקיקה קיימת שאישרה איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין כבר בשנת 2006.[295] ב-10 באוגוסט 2010 בית המשפט העליון במדינה קבע כי על כל אחת מ-31 מדינות מקסיקו האחרות לקבל באופן חוקי נישואים של זוגות מאותו המין אשר נערכו במקסיקו סיטי ולהשוות את זכויותיהם לאלה של זוגות נשואים אחרים, גם אם לא ניתן לערוך בהן את הטקס עצמו.[296]

אחרי הבירה מקסיקו סיטי, מדינות במקסיקו החלו לאשר נישואים חד-מיניים. הראשונה אחרי הבירה הייתה קינטנה רו ב-2012, כאשר אחריה הגיעו מדינות נוספות: קואווילה ב-2014, צ'יוואווה ונאיאריט ב-2015. במהלך השנים שאחר כך עוד ועוד מדינות במקסיקו אישרו נישואים חד-מיניים.

ב-3 ביוני 2015 פסק בית המשפט העליון של מקסיקו שהאיסורים על נישואים חד-מיניים במדינות מקסיקו שבהן ישנם איסורים כאלה, אינם חוקיים. האיסורים לא מתבטלים אוטומטית בשל הפסיקה, אולם כעת זוגות חד-מיניים שלא איפשרו להם להתחתן בשל האיסורים יכולים לפנות לבתי המשפט ומובטח להם שבתי המשפט יאפשרו להם להינשא.

במהלך השנים עוד ועוד מדינות במקסיקו אישרו נישואים חד-מיניים. באוקטובר 2022, ארבע המדינות האחרונות שנותרו אישרו נישואים חד-מיניים: מדינת מקסיקו, טבסקו, גררו וטמאוליפס. בכך, ב-26 באוקטובר נישואים חד-מיניים אושרו במקסיקו כולה. השינויים בחוקים של כל מדינה נכנסו לתוקף בזמן שונה בכל אחת מהמדינות. ב-31 בדצמבר השינוי נכנס לתוקף במדינה האחרונה, גררו, ובכך נישואים חד-מיניים נעשו חוקיים במקסיקו כולה.

פנמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנמה נכון ליולי 2021 אין הכרה בזוגיות חד-מינית. הצעה שתאפשר איגודים אזרחיים חד-מיניים הובסה בשנת 2004, בעיקר בגלל לחץ מצד הכנסייה הקתולית-רומית במדינה.[297]

ב-17 באוקטובר 2016 הגיש זוג נשוי מאותו מין תביעה המבקשת להכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה. השופט לואיס רמון פברגה הוטל על התיק כדי לקבוע אם להעביר את התיק לבית המשפט העליון בהקלטה של תשעה חברים.[298][299] בתחילת נובמבר התיק התקבל לבית המשפט העליון.[300] ב-24 במרץ 2017 הוגשה לבית המשפט העליון תביעה נוספת נגד סעיף 26 לחוק האזרחי בפנמה המפרט כי נישואים הם רק בין גבר ואישה, שהסכים לדון בתיק. מקרה זה ביקש להכשיר נישואים חד-מיניים בפנמה.[301][302][303] ביוני 2017 איחד בית המשפט העליון את שתי התביעות.[304]

ב־14 באפריל 2017, הכריזה סגנית הנשיא איזבל סנט מאלו על תמיכתה בזכויות נישואים שוות לזוגות חד-מיניים.[305] באמצע מאי פרסם היועץ המשפטי לממשלה ריגוברטו גונזלס הודעה לבית המשפט העליון וביקש ממנו להכשיר נישואים חד-מיניים. בעודו מודה כי נישואים חד-מיניים היו נושא שנוי במחלוקת בחברה הפנמית, טען גונזלס כי עמדתו עולה בקנה אחד עם ערך הכבוד לכל בני האדם כמו גם לחוקה הפנמית.[306][307]

באוקטובר 2017, שופט בית משפט עליון פרסם באופן ראשוני טיוטת פסק דין הדוחה את תיק הנישואים החד-מיניים. ב-21 בדצמבר 2017, קבוצת זכויות הלהט"ב, "Fundación Iguales Panama" הציגה בקשה לביטול בפני בית המשפט העליון נגד השופט ססיליו סדליז, שדיבר נגד נישואים חד-מיניים בשנת 2015. תיק הנישואים הושהה, עד לתוצאה של בקשת הסירוב.[308] ב-15 בפברואר 2018 בוטלה טיוטת הפסיקה הנ"ל. בית המשפט העליון ישקול כעת את פסיקתו של בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם בהחלטתו כי נישואים חד-מיניים הם זכות אדם אשר חייבה את כלל מדינות יבשת אמריקה להישמע לפסק הדין. פסק דין היה צפוי להיקבע ב-20 בדצמבר 2018, אך נדחה.[309][310][311] במאי 2018 דווח כי זוג לסביות הגישו תביעה לבית המשפט העליון על מנת להכיר בנישואיהן.[312]

ב-16 בינואר הודיעה סגנית הנשיא איזבל סנט מאלו כי המדינה תציית לפסיקת בית הדין האמריקאי באופן מלא. הודעות רשמיות המחייבות עמידה בפסיקה נשלחו באותו יום למחלקות ממשלתיות שונות.[313][314] ב-2 בפברואר הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי המדינה אינה יכולה להתעלם מפסיקת "IACHR", ובדבריו חזר כי הפסיקה מחייבת את פנמה לחלוטין.[315][316]

בנשיאותו של לאורנטינו קורטיסו השמרני, אושר תיקון חוקתי על ידי האספה הלאומית ב-29 באוקטובר 2019, כדי להגדיר נישואים בחוקה רק בין גבר לאישה. כדי להיכנס לתוקף, היה צריך להצביע שוב על התיקון בשנת 2020 ואז היה אמור להיות מוגש למשאל עם.[317] עם זאת, הפגנות בכל רחבי המדינה נגד תיקונים אלה ואחרים הביאו את הנשיא קורטיזו לבקר את המחוקקים, והוקמה ועדה לניתוח התיקונים השנויים במחלוקת. התיקון בוטל לבסוף בגלל התנגדות ציבורית משמעותית.[318]

קובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה הקובנית אסרה על נישואים חד-מיניים עד פברואר 2019. במאי 2019 הודיעה הממשלה כי איחוד משפטני קובה עובד על קוד משפחתי חדש, שיעסוק בנישואים חד-מיניים. במרץ 2019 החלה הממשלה בהתייעצויות פופולריות לבחינת חוקיות של נישואים חד-מיניים בקוד המשפחתי.[319] ב-25 בספטמבר 2022 נערך משאל עם על הקוד המשפחתי החדש, הכולל נישואים חד-מיניים, והוא אושר ברוב של 66.85% מהמצביעים. יומיים לאחר מכן, ב-27 בספטמבר נכנס החוק החדש לתוקף ובכך נישואים חד-מיניים נעשו חוקיים במדינה.

קמפיין ציבורי גדול של קבוצות להט"ב החל בסוף 2017 לתיקון החוקה כדי לאפשר נישואים חד-מיניים.[320] ביולי 2018 אישרה האספה הלאומית טיוטת חוקה חדשה אשר הכירה בנישואים חד-מיניים בסעיף 68. על רקע לחץ של כנסיות אוונגליסטיות שהתנגדו לנישואים חד-מיניים אף על פי שהנשיא מיגל דיאס-קאנל הביע את תמיכתו בנישואים חד-מיניים לאחר שאמר לערוץ הטלוויזיה טלסור כי הוא "תומך נישואים בין אנשים ללא כל מגבלות".[321] כתוצאה מהסרת הסעיף, נישואים חד-מיניים אינם אסורים ואינם מוסדרים על ידי החוקה הקובנית החדשה. אילו היה הסעיף נשאר בטיוטה, היה עליו לעבור למשאל עם בפברואר 2019.[322][323][324] אף על פי כן, כלי תקשורת דיברו על "מהפכה" ו"מהפכת קשת", והצביעו על כמה המהירות המדינית והחברתית לזכויות הלהט"ב השתנתה במדינה, שכן רק כמה עשורים אחורה קובה כלאה גברים הומוסקסואליים במחנות עבודה.[325][326]

קוסטה ריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בפברואר 2016, בית המשפט החוקתי בקוסטה ריקה הודיע כי ידון בתיק המבקש להכשיר נישואים חד-מיניים בקוסטה ריקה ויכריז על איסור נישואים חד-מיניים במדינה כלא חוקתי.[327]

בינואר 2018, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) פרסם חוות דעת מייעצת בנוגע לסוגיות הקשורות לנטייה מינית וזהות מגדרית, וקבע כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם כוללת הכרה באותו מין נישואים, במקרה שהביאה ממשלת קוסטה ריקה.

בבחירות הכלליות בקוסטה ריקה 2018, פסק הדין של "IACHR" בנושא נישואים חד-מיניים הפך לסוגיה בולטת. קרלוס אלברדו קסאדה, התומך בזכויות להט"ב מלאות ומעדיף את יישום הפסיקה, ניצח בבחירות עם 60.7% מהקולות, כשהוא מנצח בהפרש גדול את פאבריו אלבאראדו, מתנגד קולני לזכויות הלהט"ב שהיה נגד יישום הפסיקה. ב-8 באוגוסט 2018 קבע בית המשפט העליון של קוסטה ריקה כי האיסור על נישואים חד-מיניים בקוד המשפחה אינו חוקתי, מה שהקנה לקונגרס 18 חודשים לרפורמה בחוק או שהאיסור יוסר באופן אוטומטי. מכיוון שהקונגרס לא פעל, נישואים חד-מיניים בקוסטה ריקה הפכו לחוקיים ב-26 במאי 2020 בהתאם לפסק הדין הנשיאה בעוד שהנשיאה לאורה צ'ינצ'ייה אישרה את החוק.[328]

אמריקה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורוגוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת הצירים באורוגוואי העבירה הצעת חוק ב-12 בדצמבר 2012, להרחבת זכויות הנישואים לזוגות חד-מיניים. הסנאט העביר את הצעת החוק ב-2 באפריל 2013, עם תיקונים קלים. ב-10 באפריל 2013 העביר לשכת הצירים את הצעת החוק המתוקנת, הנשיא הכריז על החוק ב-3 במאי 2013 והוא נכנס לתוקף ב-5 באוגוסט.[329]

אקוודור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018 קבע בית המשפט העליון באקוודור, כי פסיקת הדין של בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מחייבת הכרה בנישואים חד-מיניים מחייבת את אקוודור לחלוטין וכי על המדינה ליישם את הפסיקה גם בבוא העת.[330] ביוני 2018, שני שופטים משפחתיים קבעו כי איסור נישואים חד-מיניים במדינה אינו חוקתי.[330] עם זאת, המרשם האזרחי ערער על פסק הדין, ומנע את כניסתם לתוקף.

ב-8 ביולי 2019, בעקבות פסק הדין של בית הדין החוקתי שהתקבל ב-12 ביוני 2019 נכנסו לתוקף נישואים חד-מיניים.[331]

ארגנטינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2010 אישר הסנאט הארגנטינאי הצעת חוק להתרת נישואים לזוגות חד-מיניים ובכך השווה את זכויותיהם בנושאי אימוץ ושירותי רווחה. החוק נכנס לתוקף ב-22 ביולי 2010 עם פרסומו של נשיא ארגנטינה. בכך הפכה ארגנטינה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית והעשירית בעולם שהפכה חוקית נישואים חד-מיניים.[332]

ברזיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי 2013, המועצה הלאומית לצדק בברזיל הכשירה נישואים חד-מיניים בכל המדינה בפריסה ארצית על ידי מתן פסק דין המצווה על כל המרשמים האזרחיים במדינה לערוך נישואים חד-מיניים ולהמיר את כל האיחודים האזרחיים הקיימים לנישואים, אם בני הזוג רוצים בכך. פסק הדין פורסם ב-15 במאי ונכנס לתוקף ב-16 במאי 2013.

בית המשפט העליון קבע במאי 2011 כי זוגות חד-מיניים זכאים כחוק להכרה משפטית באיגודים יציבים, אחד משני הגופים המשפחתיים האפשריים בחקיקה הברזילאית. הוא כלל כמעט את כל הזכויות העומדות לרשות זוגות נשואים במדינה.[333]

בין אמצע 2011 למאי 2013, זוגות חד-מיניים הותרו להינשא בכמה מדינות בברזיל באישור שופט ממלכתי. כל הנישואים החוקיים בברזיל הוכרו תמיד בכל רחבי המדינה. החלטה זו סללה את הדרך לחקיקה עתידית בנושא זכויות זוגיות חד-מינית. לפני החקיקה הארצית, המדינות אלגואס, באהיה, קיארה, אספיריטו סאנטו, המחוז הפדרלי, מאטו גרוסו דו סול, פרעיבה, פאראנה, פיאאוי, רונדוניה, סנטה קטרינה, סאו פאולו וסרז'יפה, כמו גם העיר סנטה ריטה דו ספוקאי, כבר אפשרו נישואים חד-מיניים ומספר איגודים הוסבו לנישואים מלאים על ידי שופטי המדינה. בריו דה ז'ניירו, גם זוגות חד-מיניים יכולו להינשא, אך רק אם שופטים מקומיים הסכימו לבקשתם.

ונצואלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2016 הודיע בית המשפט העליון בוונצואלה כי ידון בתביעה המבקשת להכריז על סעיף 44 לחוק האזרחי כלא חוקתי בגין עבירה של אפליה באי הכללת נישואים חד-מיניים.

נשיא המדינה ניקולאס מדורו תומך בנישואים חד-מיניים, והציע לאספה הלאומית להסכים להכשיר אותם בשנת 2021.[334]

פרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 ביולי 2010 הודיע סגן חוסה ורגאס ממפלגת השלטון אליאנזה פופולרית רבולוקיונריה אמריקנה כי יגיש הצעת חוק שתתאפשר אישור לאיגודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים.[335] עם זאת, בתחילת 2011 הצעת החוק לא התקדמה בוועדת המשפטים מכיוון שחלק מחבריה סברו כי יהיה צורך לשנות את החוקה על מנת לאשר את החוק.

לפני הבחירות הכלליות בפרו בשנת 2011, הביעו שניים מהמועמדים לנשיאות, קייקו פוחימורי ואלחנדרו טולדו, את תמיכתם באיגודים אזרחיים עבור זוגות חד-מיניים,[336] אך לא נבחרו. הזוכה בבחירות, אויאנטה אומאלה, הצהיר כי הוא מתנגד להכרה משפטית לזוגות חד-מיניים.[337] באפריל 2014 קיבל המחוקק קרלוס ברוס עצומה עליה חתמו 10,000 איש בדרישה להתרת איגודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים. ברוס, שהציע את שינוי החוק בספטמבר 2013, הביע את תקוותו כי הוא יקל על האפליה שעומדים בפני הפרואים הלהט"ב.

הצעת החוק תוכננה לדיון ב-7 באפריל מול נציבות הצדק וזכויות אדם, אך בסופו של דבר נדחתה לאחר חג הפסחא.[338] ביוני 2014 נדונו בקונגרס מספר הצעות חוק המעניקות צורות שונות של הכרה. לאחר הדיון החליט הפוליטיקאי קרלוס ברוס, שהצהיר בפומבי שהוא הומו, כי יש להצביע על הצעת החוק המקורית של האיחוד האזרחי המספק לזכויות חד-מיניות זכויות מקיפות יותר בנפרד מההצעות האחרות. יותר מהצעת חוק אחת המאפשרת הכרה במערכות יחסים חד-מיניות נקבעה לדיון במושב הפרלמנטרי הבא, שהחל באוגוסט, אם כי הדיון נדחה בסופו של דבר פעם נוספת.

באמצע דצמבר 2014, במהלך השבוע האחרון של שנת החקיקה 2014, הוכרז כי הצעת החוק תהיה הדבר הראשון שעל סדר יומה של הממשלה בישיבה הפרלמנטרית החדשה, שהחלה בתחילת מרץ 2015.[339] ב-10 במרץ נדחתה הצעת החוק של האיחוד האזרחי של ברוס בוועדת המשפטים. סנאטור אחד קרא לקונגרס לשקול מחדש את הצעת החוק וההצעה נקבעה להצבעה ב-17 במרץ, אך הפגישה הושעתה בגלל חוסר נוכחות מצד הסנאטורים. על הפרק הייתה גם הצעה חלופית שנקראה איחוד סולידרי שתוכנן להצבעה תוך שבועיים, אם כי הישיבה מעולם לא התממשה.[340] ב-14 באפריל 2015 הצעת החוק נגנזה רשמית על ידי ועדת המשפטים לאחר שקיבלה שני קולות בלבד בעד הבדיקה המחודשת שלה.

חברי הקונגרס קרלוס ברוס ואלברטו דה בלונדה, ממפלגת המרכז הפרואנים לשינוי, החזירו מחדש הצעת חוק לאיחוד אזרחי בקונגרס בסוף נובמבר 2016.[341][342] הצעת החוק נושאת את חתימותיהם של פוליטיקאים שונים, בהם ג'ינו קוסטה, סרחיו דאווילה, ויסנטה זבולוס, אנה מריה צ'וקואואנקה, גואידו לומברדי, ג'נט סאנצ'ס אלווה, חואן שפט וסגנית הנשיא מרצדס אראוז. הנשיא פדרו פבלו קוצ'ינסקי הודיע על תמיכתו באיגודים אזרחיים חד-מיניים במהלך מסעו לנשיאות.

בפסק דין שפורסם ב-9 בינואר 2017, הורה בית המשפט החוקתי של לימה על המרשם הלאומי לזיהוי ומעמד אזרחי להכיר ולרשום את נישואיהם של בני זוג מאותו מין שהתחתנו בעבר במקסיקו סיטי.[343][344] ב-14 בפברואר 2017 הונחה בקונגרס הפרואני הצעת חוק המתירה נישואים חד-מיניים.

פסק הדין של בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם משנת 2018 בדבר לגליזציה של נישואים חד-מיניים במדינות שאשררו את האמנה האמריקאית לזכויות אדם, חל על פרו. ב-11 בינואר אותה שנה הצהיר נשיא בית המשפט העליון בפרו כי על הממשלה הפרואנית לציית לפסק הדין.[345] באוגוסט 2020 קבע משרד הכלכלה והאוצר כי שותפים חד-מיניים של עובדי שירותי הבריאות זכאים לרשת קצבאות.

צ'ילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בדצמבר 2014, קבוצת סנאטורים ממפלגות שונות בצ'ילה הצטרפה לקבוצת זכויות הלהט"ב "MOVILH" בהגשת הצעת חוק להתרת נישואים חד-מיניים לקונגרס. "MOVILH" ניהלה שיחות עם ממשלת צ'ילה לבקשת פתרון במעמד הנישואים העומד נגד המדינה בפני בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR).[346] ב-17 בפברואר 2015 נפגשו עורכי דין המייצגים את הממשלה ואת ארגון הלהט"ב כדי לדון בפתרון למעמד הנישואים של זוגות חד-מיניים. הממשלה הודיעה כי תבטל את ההתנגדות לנישואים חד-מיניים. הסכם פורמלי בין שני הצדדים לבין הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם נחתם באפריל 2015.[347] ממשלת צ'ילה התחייבה להכשיר נישואים חד-מיניים.

ב-28 בינואר 2015 אישר הקונגרס הלאומי הצעת חוק המכירה באיגודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים המציעים חלק מזכויות הנישואים. הנשיאה מיצ'ל בצ'לט חתמה על הצעת החוק ב-14 באפריל והיא נכנסה לתוקף ב-22 באוקטובר.[348][349]

בספטמבר 2016 הצהירה הנשיאה בצ'לט בפני הרכב האספה הכללית של האו"ם כי ממשלת צ'ילה תגיש הצעת חוק לנישואים חד-מיניים לקונגרס במחצית הראשונה של 2017.[350] הצעת החוק הוגשה בספטמבר 2017. הפרלמנט החל לדון בהצעת החוק ב-27 בנובמבר 2017,[351] אך היא לא הצליחה לעבור לפני מרץ 2018, אז נחנכה ממשלה חדשה. ב-16 בינואר 2020, הצעת החוק אושרה בסנאט בהצבעה ופנתה לוועדה החוקתית. ב-7 בדצמבר 2021 ההצעה אושרה סופית על ידי שני בתי הפרלמנט. בהמשך הנשיא פיניירה חתם על החוק והוא נכנס לתוקף ב-10 בדצמבר 2021.

קולומביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2007, סדרה של פסקי דין של בית הדין החוקתי של קולומביה פירשה כי זוגות חד-מיניים יוכלו לבקש את כל הזכויות שיש לזוגות הטרוסקסואלים באיגודים דה פקטו. ב-26 ביולי 2011, הורה בית המשפט החוקתי בקולומביה לקונגרס להעביר חקיקה המעניקה לזכויות חד-מיניות זכויות דומות לנישואים עד ל-20 ביוני 2013. אם חוק כזה לא היה מתקבל עד אז, לזוגות חד-מיניים היו מוענקות זכויות אלה באופן אוטומטי.[352] הקונגרס לא הצליח להעביר חקיקה לנישואים חד-מיניים, וגם הרישומים האזרחיים לא החלו להוציא רישיונות נישואים לזוגות חד-מיניים לאחר המועד האחרון.[353]

ב־24 ביולי 2013, שופט בית משפט אזרחי בעיר הבירה בוגוטה הכריז על זוג מאותו מין נשוי מבחינה חוקית, לאחר פסק דין שהתקבל ב-11 ביולי 2013 בקבלת העתירה. זה היה הזוג הראשון של אותו מין שהתחתן בקולומביה.[354] בספטמבר 2013 נישאו שני שופטים בבית משפט אזרחי שני זוגות חד-מיניים.[355] על הנישואים הראשונים ערערה קבוצה שמרנית, אשר בוטלה.

ב-28 באפריל 2016 נפתרה חוסר הוודאות המשפטית סביב איגודים חד-מיניים כאשר בית הדין החוקתי קבע כי זוגות חד-מיניים רשאים להיכנס לנישואים אזרחיים במדינה וכי נאסר על שופטים ונוטריונים לסרב לערוך חתונות חד-מיניות.[356][357]

אסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב באסיה

אינדונזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה משפטית באיגודים חד-מיניים באינדונזיה. סעיף 1 לחוק מס '1 לשנת 1974 בנושא נישואים קובע באופן חד משמעי שנישואים הם "קשר גופני ורוחני בין גבר לאישה כבעל ואישה, שמטרתם להקים משפחה המושתתת על האמונה באלוהים הכל יכול". יתר על כן, סעיף 2 קובע כי נישואים הם חוקיים רק אם הם בהתאם לחוקי הדת של הצדדים בהתאמה. נכון להיום, אינדונזים אשר נכנסו לנישואים חד-מיניים בחו"ל אינם רשאים לרשום את נישואיהם במדינה בשל סעיף 1 לחוק הנישואים.[358] משאל מקוון שערכה האגודה הבינלאומית (ILGA) באוקטובר 2016 נמצא כי 69% מהנשאלים מאינדונזיה היו נגד לגליזציה של נישואים חד-מיניים, בעוד 14% תמכו בכך ו-17% היו נייטרלים.

ארמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביולי 2017 הצהיר משרד המשפטים כי כל הנישואים הנערכים בחו"ל תקפים בארמניה, כולל נישואים בין אנשים מאותו מין.[359] לא ברור אם להצהרה יש השפעה מעשית כלשהי. נכון לשנת 2021, עדיין לא תועדה הכרה כזו.[360] באוגוסט 2019 הצהיר שר המשפטים, רוסטם בדאסיאן, כי ארמניה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים.[361]

בסוף 2017 הביע האב ווזקן מובסיאנסיאן מהכנסייה האפוסטולית הארמנית, חבר בכיר בכמורה, את תמיכתו האישית בנישואים חד-מיניים והפך לאחד התומכים הבולטים המוכרים בנישואים חד-מיניים בארמניה. בראיון שנערך עם ארגון הלהט"ב "Equality Armenia" אשר מטרתו "להשיג שוויון בנישואים באמרניה", השווה מובסיאנסיאן את הרדיפה ההיסטורית של ארמנים בידי טורקיה לרדיפה שעומדת כיום בפני אנשי להט"ב בעולם ובארמניה בפרט באומרו, "נרדפנו מפני שלא התקבלנו, כי היינו שונים. כנוצרי ארמני, איך אני יכול לעצום עיניים למה שקורה בעולם? וזה לא רק בארמניה, החוסר סובלנות הזו היא בכל העולם".[362][363]

בהוטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוטן אינה מספקת הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים. טאשי צנהן, מנהל ארגון הלהט"ב "קשת בהוטן", אמר כי הצעת חוק להכרה בזוגות חד-מיניים ובנישואים עם כינויי נייטרלי מגדרי הונחה במהלך המושב הפרלמנטרי בקיץ 2018, אך נדחתה עקב הבחירות לאספה הלאומית בהוטאנס 2018. עם ממשלת השמאל שנבחרה במקומה, צנהן והקהילה מאמינים כי השיחה סביב הצעות החוק יחודשו.[364]

גאורגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיה אינה מכירה באיגודים חד-מיניים, לא בצורה של נישואים או איגודים אזרחיים. מאז שנת 2018, החוקה של המדינה הגדירה את הנישואים כאיחוד של אישה וגבר לצורך הקמת משפחה.[365] עם זאת, יש שיח פתוח להכיר באיגודים חד-מיניים על ידי הכנסת שותפות אזרחית לזוגות.

במרץ 2016 הציעה קואליציית החלום הגאורגי תיקון חוקתי, שיגדיר את הנישואים כאיחוד של גבר ואישה. אף על פי שהקוד האזרחי של ג'ורג'יה כבר מגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי, ובכך למעשה מונע נישואים חד-מיניים, החוקה של גאורגיה הייתה נייטרלית מגדרית, וקבעה כי "הנישואים יהיו מבוססים על שוויון זכויות ורצון חופשי של בני זוג". ניסוח נייטרלי-מגדרי גרם לגורמים שמרניים בחברה הגאורגית לדאוג שניתן יהיה לערער על הקוד האזרחי ולהפילו בבתי המשפט.[366]

התיקון החוקתי המוצע גרם לתגובת תגובה מצד החברה האזרחית הגרוזינית וארגוני זכויות האדם, שתקפו את החקיקה כדרך לפוליטיזציה בנושא רגיש זה ולהשתמש בדעות קדומות חברתיות פופולריות לקראת הבחירות הפרלמנטריות הקרובות ב-2016. פעילי להט"ב ציינו כי הומואים בגאורגיה מתמודדים עם בעיות מיידיות וקיומיות הרבה יותר מנישואים, כמו "התעללות פיזית, פסיכולוגית ומילולית".[366]

התיקון החוקתי גרם לפיצול בקואליציה השלטונית עצמה, כאשר חברי המפלגה הרפובליקנית הליברלית של גאורגיה נלחמו נגד היוזמה. המתנגדים ציינו כי מלבד שיקולים מהותיים, האיסור החוקתי המוצע הוא מהלך חסר תועלת מכיוון שהוא ככל הנראה לא יצליח לצבור מספיק קולות בכדי לעבור, כפי שהיה במקרה של הצעה דומה בשנת 2014.[366]

לאחר חודש של התייעצות ציבורית, ההצעה נשקלה בפרלמנט. ישיבות פומביות בנושא האיסור נקבעו מאמצע מרץ עד 15 באפריל בערים שונות ברחבי הארץ.[367] ההצעה דרשה אז שלושה דיונים בשני מושבים שונים עם מרווח של שלושה חודשים לפחות ביניהם. כדי שהאיסור יצליח, מינימום שלושת רבעי מהפרלמנט, או 113 מתוך 150 חברי הפרלמנט, חייבים להצביע לטובתו.[368]

התיקון החוקתי עבר על ידי הפרלמנט ב-26 בספטמבר 2017, וקבע כי הנישואים קיימים אך ורק "איחוד בין אישה לגבר לצורך יצירת משפחה".[369] הוא גם מבטל בחירות ישירות לנשיא ועובר למערכת ייצוג פרופורציונלית בפרלמנט. הנשיא ג'ורג'י מרגוולאשווילי הטיל וטו על התיקון החוקתי ב-9 באוקטובר, ותיאר אותו כ"חוקה נגד העם". הפרלמנט ביטל את הווטו שלו ב-13 באוקטובר.[370] התיקונים החוקתיים נכנסו לתוקף לאחר הבחירות לנשיאות בגאורגיה 2018.

באפריל 2017, ארגוני זכויות אדם קראו לממשלת גאורגיה להכשיר שותפויות אזרחיות חד-מיניות.[371]

באפריל 2018, נציב תלונות הציבור של גאורגיה קרא לממשלה לאפשר שותפויות אזרחיות לזוגות חד-מיניים. בציטוטו של אוליארי ואחרים נגד איטליה, הוא הזכיר לממשלה כי אי הכרה ביחסים חד-מיניים מהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם. הוא גם מתח ביקורת על התיקון החוקתי האוסר על נישואים חד-מיניים וטען שהוא "יגביר את השנאה".[372]

הודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים אינם מוכרים כחוק בהודו אך מגורים משותפים לא רשומים מאז 2020. במדינה למעשה, אין חוק נישואים מאוחד. לכל אזרח הודי יש את הזכות לבחור איזה חוק יחול עליו על פי הקהילה או הדת שלהו. אף על פי שנישואים מחוקקים ברמה הפדרלית, קיומם של דיני נישואים רובים מסבך את הנושא. אף אחד ממעשי הנישואים המקודדים הללו לא מגדיר במפורש את הנישואים בין גבר לאישה, וגם מעשים אלה אינם אוסרים במפורש על איגודים חד-מיניים.עם זאת, לחוקים יש "תשתית הטרונורמטיבית" והם פורשו כך שהם אינם מכירים באיגודים חד-מינייים.

בשנת 2011, בית משפט בהריאנה העניק הכרה משפטית בנישואים חד-מיניים בין שתי נשים.[373]

באוקטובר 2017 הציעה קבוצת אזרחים טיוטה של קוד אזרחי אחיד חדש שיאפשר חוקיות של נישואים חד-מיניים לוועדת החוק בהודו אשר הגדירה את הנישואים כ"האיחוד המשפטי כפי שנקבע על פי חוק זה של גבר עם אישה, גבר עם גבר אחר, אישה עם אישה אחרת טרנסג'נדר עם טרנסג'נדר אחר או טרנסג'נדר עם גבר או אישה. כל הזוגות הנשואים זכאים לאמץ ילד. נטייה מינית של הזוג הנשוי או של בני הזוג לא יהווה מניעה לזכותם לאימוץ וזוגות שאינם הטרוסקסואלים יהיו זכאים לאמץ ילד באותה מידה".[374][375]

בית המשפט הגבוה במדרס הוציא פסק דין באפריל 2019 אשר התיר לנשים טרנסג'נדריות להינשא במסגרת חוק הנישואים ההינדי, 1955.[376] ב-12 ביוני 2020, בית המשפט העליון באוטרקהאנד הודה כי אף על פי שנישואים חד-מיניים אינם חוקיים, "חיים המשותפים" ו"יחסים חיים" בין זוגות חד-מיניים מוגנים על ידי החוק.

בינואר 2020 הגישו בני זוג מקרלה, תביעה לבית המשפט העליון במדינה בטענה כי האיסור עליהם להתחתן על פי חוק הנישואים המיוחד, 1954, מפר את עקרון השוויון, אי-שרירותיות, אי-שרירות. אפליה, כבוד הפרט ואוטונומיה אישית על פי סעיפים 14, 15 (1), 19 (1) (א) ו-21 לחוקת הודו.[377] בתגובה לעתירה עורך הדין טושר מהטה המייצג את ממשלת הודו אמר כי נישואים מאותו מין מנוגדים לתרבות ההודית, והראו את גישת הכפיפה של הממשלה בנושא.[378]

נכון ליולי 2021 ישנן כ-5 עתירות של הכרה נישואים חד-מיניים ברחבי המדינה ומחוצה לה אשר הוגשו לבתי המשפט ומחכות לפסיקה לאחר מספר דחיות שבית המשפט חייב את הממשלה להגיב בנושא.[379]

הפיליפינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיליפינים אינם מציעים הכרה משפטית כלשהי בנישואים חד-מיניים, באיגודים אזרחיים או בהטבות שותפות מקומית. באוקטובר 2016 הודיע יו"ר בית הנבחרים פנטלאון אלווארז כי יגיש הצעת חוק לחוקי איגודים אזרחיים הן לזוגות חד-מיניים והן לזוגות הטרוסקסואלים. עד 25 באוקטובר 2016, יותר מ-150 מחוקקים סימנו את תמיכתם הצעת החוק.[380] אלווארז הציג את הצעת החוק ב-10 באוקטובר 2017 בסנאט. מספר סנאטורים השמרניים נשבעו לחסום את הצעת החוק אם היא תעבור לבית הנבחרים. מצד שני, היא נתמכה על ידי הסנאטורים ריזה הונטיברוס וגרייס פו. בעקבות דחיית הקונגרס והבחירות הכלליות הבאות של שנת 2019, הצעת החוק לאיחוד אזרחי הוצגה מחדש על ידי אלווארז במאי 2019.[381][382]

מאז 2006 הוגשו לסנאט ולקונגרס שלוש הצעות חוק לנישואים נגד אותו מין. בתחילת 2011 הגישה הנציגה רנה רלמפגוס מבוהול הצעת חוק לתיקון סעיף 26 לחוק המשפחה הפיליפינית לאיסור "נישואים אסורים". באופן ספציפי, היא ביקשה למנוע מהפיליפינים להכיר בנישואים חד-מיניים שנחתמו מעבר לים. הצעת החוק נדחתה.[383][384] בדצמבר 2014 התייחס הרמיניו קולומה ג'וניור, דובר ארמון הנשיאות, לנישואים חד-מיניים באומרו, "עלינו לכבד את זכויותיהם של יחידים להיכנס לשותפויות כאלה כחלק מזכויות האדם שלהם, עלינו רק לחכות להצעות בנושא בקונגרס".[385]

ב-18 בפברואר 2016, במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות, הודיע רודריגו דוטרטה כי אם הוא ינצח בבחירות, הוא ישקול להכשיר נישואים חד-מיניים אם תוצג בפניו הצעה. דוטרטה ניצח בבחירות לנשיאות. במרץ 2017, לעומת זאת, אמר כי הוא מתנגד אישית לנישואים חד-מיניים.[386] ב-17 בדצמבר 2017 שינה דוטרטה את עמדתו בנושא, והביע שוב את תמיכתו.[387] הוא הבטיח כי במהלך כהונתו, זכויותיהם של אנשי להט"ב בפיליפינים יהיו מוגנות.

ב-19 ביוני 2018, בית המשפט העליון דן בוויכוחים בעל-פה בתיק היסטורי המבקש להכשיר נישואים חד-מיניים בפיליפינים.[388][389][390] בית המשפט דחה את התיק מחוסר מעמד ב-ספטמבר 2019. בית המשפט הצהיר כי הוא יכול לקבל החלטה רק אם הוצגו "מצגות יריבות אמיתיות", וציין כי התובע אינו יכול לתבוע פגיעה מכיוון שהוא לא מבקש לעצמו נישואים או הציג מקרה בפועל. אולם בית המשפט, הוסיף כי החוקה משנת 1987 בטקסט רגיל "אינה מטילה כל מגבלות על נישואים חד-מיניים".[391][392]

המפלגה הקומוניסטית של הפיליפינים (CPP), בהתאמה לאגף החמוש שלה צבא העם החדש (NPA) אשר בסיסה בעיקר באזורים הכפריים בפיליפינים, קיימה נישואים חד-מיניים בין חבריהם מאז 2005 בשטחים שבשליטתם.[393] בשנת 2005 ביצעה את הנישואים ההומוסקסואליים הראשונים בהיסטוריה של הפיליפינים.[394] בניגוד לאופי הדתי העמוק של החברה הפיליפינית המרכזית, הנהגת האגף "NPA" מקבלת בגלוי אנשים הומוסקסואליים ולסבים לשירות צבאי לשורותיהם.

הרפובליקה העממית של סין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הנישואים של הרפובליקה העממית של סין שאומץ במושב השלישי של הקונגרס הלאומי החמישי ב-10 בספטמבר 1980, מגדיר את הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה.[395]

ביוני 2009, הרחיבה ממשלת הונג קונג את ההכרה וההגנה המוגבלת על זוגות חד-מיניים המשותפים בפקודת האלימות במשפחה.[396] בייג'ינג מספקת מאז 2013 מעמד תושבות תלוי לשותפים חד-מיניים של תושבים חוקיים.[397] על פי הערכות מסוימות משנת 2010, כ-80% עד 90% מההומואים הסינים היו נשואים לנשים. נישואים אלה, המכונים לעיתים קרובות "נישואי דמה", מיוחסים לעובדה שיש לחץ חברתי משמעותי מצד המשפחה להינשא ולהקים משפחה עם מישהו מהמין הזהה. ברוב המקרים הללו הנשים לא מודעות לנטייתו המינית של בעלה.

ב-5 בינואר 2016, בית משפט בצ'אנגשה שבדרום מחוז חונאן, הסכים לדון בתביעה שהוגשה בדצמבר 2015 נגד הלשכה לעניינים אזרחיים במחוז פורונג. התביעה הוגשה על ידי סון וונלין בת ה-26, שביוני 2015 סורבה על ידי הלשכה לקבל אישור להתחתן עם בת זוגה, הו מינגליאנג.[398] ב-13 באפריל 2016, עם מאות תומכי נישואים חד-מיניים מחוצה לו, פסק בית המשפט בצ'אנגשה נגד סון, שהודיעה כי תערער על פסק הדין. ב-17 במאי 2016 נישאו סון והו בטקס פרטי בצ'אנגשה, והביעו את כוונתם לארגן עוד 99 חתונות חד-מיניות ברחבי המדינה על מנת לקדם את התרת הנישואים החד-מיניים בסין.[399] בדצמבר 2017, מאמר מערכת של דרום סין מורנינג פוסט הביע תמיכה בלגליזציה של נישואים חד-מיניים בהונג קונג, וקרא לממשלה להראות מחויבות רבה יותר לשוויון.[400]

באפריל ובספטמבר 2017 קבעו בתי המשפט בהונג קונג כי על השותפים החד-מיניים של עובדי הממשלה לקבל את אותן ההטבות של בני הזוג כמו בני זוג הטרוסקסואלים, וכי לשותפים מאותו המין של תושבי הונג קונג יש זכות לחיות בשטח הונג קונג.[401] ביולי 2018 אישר בית הדין לערעורים הסופיים את פסק הדין בספטמבר וקבע כי לשותפים מאותו המין יש זכות לקבל אשרות תלויות, וככזו יכולים להתגורר באופן חוקי בהונג קונג.[402] כמו כן, ב-6 ביוני 2019, בית המשפט לערעורים הסופי אישר את פסק הדין באפריל,[403] לאחר שבוטל בתחילה על ידי בית המשפט לערעורים.[404] ביוני 2018 הגישה אישה לסבית מהונג קונג תביעה נגד ממשלת הונג קונג בגין שלילת זכותה להיכנס לשותפות אזרחית עם בת זוגה, וטענה כי הופרה זכויותיה לפרטיות ושוויון, שהסתכם בהפרה של חוק יסוד הונג קונג ופקודת מגילת הזכויות בהונג קונג. בג"ץ דן בתיק בדיון מקדים קצר בן 30 דקות באוגוסט 2018.[405][406] דיון מלא התקיים ב-28 במאי 2019, אך בית המשפט דחה את התיק באוקטובר 2019.[407]

באוקטובר 2017 תיקן הקונגרס העממי הלאומי את החוק הסיני כך ש"כל המבוגרים בעלי יכולת מלאה ניתנים לחופש למנות אפוטרופוסים משלהם בהסכמה הדדית". המערכת, המכונה בשונה "אפוטרופסות חוקית" או "הסכם אפוטרופסות", מתירה אותו דבר. שותפים חד-מיניים יכולים לקבל החלטות בנוגע לטיפול רפואי ואישי, מוות והלוויה, ניהול רכוש ושמירה על זכויות ואינטרסים. במקרה שאחד מבני הזוג מאבד את היכולת לקבל החלטות מכריעות (כלומר מחלה נפשית או פיזית או תאונה), שלו או של האפוטרופוס שלו עשוי להחליט לטובתם. מערכת היחסים המשפטית שלהם יכולה לכלול גם עושר וירושה, או פנסיה, תלוי במסמכים משפטיים נוספים שבני הזוג מחליטים לחתום עליהם, כגון צוואה.[408] החל מאוגוסט 2019 נחתמו הסכמי אפוטרופסות בג'יאנגסו, חונאן, סצ'ואן, גואנגדונג, שאנחאי, חוביי ובייג'ינג בין היתר.[409]

בנובמבר 2018, המחוקק ההומוסקסואל הגלוי, ריימונד צ'אן צ'י-צ'ואן, הגיש הצעה לחקר איגודים אזרחיים עבור זוגות חד-מיניים, אך נדחתה על ידי היעדר 3 קולות, (27 - 24).[410] סקר דעות מקוון שערכה רשת פיניקס בדצמבר 2019, שגרף קרוב ל-10 מיליון קולות, הראה רוב של 67% בעד נישואים חד-מיניים בסין.[411] בינואר 2019, שני גברים פתחו באתגרים משפטיים נגד איסור הנישואים החד-מיניים של הונג קונג, וטענו כי הסירוב להכיר ולערוך נישואים חד-מיניים מהווה הפרה של חוק היסוד. בית המשפט העליון בהונג קונג נתן היתר למקרה המשך.[412][413]

ב-12 באפריל 2021, בית המשפט העממי לשניאנג במחוז ליאונינג קבע כי אישה בת 79 אינה יכולה לתבוע את בת זוגה מזה 50 שנה, אותה האשימה בגניבת 294,000 יואן מחשבון הבנק שלה, מכיוון שלא ניתן היה להכיר בקשר ביניהן כנישואים בסין.[414]

וייטנאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בווייטנאם מוכרים כיום רק נישואים בין גבר לאישה. משרד המשפטים של וייטנאם החל לבקש ייעוץ בנושא לגליזציה של נישואים חד-מיניים מארגונים ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים אחרים באפריל ובמאי 2012, ותכנן להמשיך ולדון בנושא באספה הלאומית באביב 2013.[415] עם זאת, בפברואר 2013 ביקש משרד המשפטים מהאסיפה הלאומית להימנע מהפעולה עד שנת 2014.[416] ביוני 2013 החלה האספה הלאומית בדיון רשמי על הצעה לבסס הכרה משפטית בנישואים חד-מיניים.

ביוני 2013 הגיש משרד המשפטים הצעת חוק שתסיר את האיסור על נישואים חד-מיניים מחוק הנישואים והמשפחה ותספק זכויות מסוימות לזוגות חד-מיניים משותפים. האספה הלאומית דנה בה באוקטובר 2013. בספטמבר 2013 הוציאה הממשלה צו לביטול הקנסות בגין קיום נישואים חד-מיניים. ב-1 בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק נישואים ומשפחה משנת 2014. הקובע כי בעוד וייטנאם מתירה חתונות חד-מיניות, היא לא תציע הכרה משפטית או הגנה לאיגודים בין זוגות מאותו המין.

ב־22 בינואר 2019, במהלך הסקירה התקופתית השלישית של המדינה שנערכה על ידי הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, המליצו איסלנד, הולנד וקנדה על וייטנאם להכשיר נישואים חד-מיניים. ב־4 ביולי 2019 הממשלה "ציינה" (דחתה) את ההמלצות.

סקר שערך "iSEE" במרץ 2014 מצא כי 41% מכלל האזרחים תמכו בהכרה בחיים משותפים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. הסקר הראה כי התמיכה בנישואים חד-מיניים הייתה גבוהה יותר בקרב משיבים צעירים יותר, משיבים שיש להם חברים להט"בים או בני משפחה, ואלה שסיימו תואר השכלה גבוהה. 73% מהווייטנאמים הצהירו כי לגליזציה של נישואים חד-מיניים לא תשפיע לרעה על משפחותיהם, ואילו 20% אמרו כי תהיה לכך השפעה שלילית. סקר מקוון שנערך בדצמבר 2016 מצא כי 45% מהנשאלים תומכים בלגליזציה של נישואים חד-מיניים, ואילו 25% התנגדו.

טאיוואן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים חד-מיניים בטאיוואן הפכו לחוקיים ב-24 במאי 2019 ובכך, הפכה טייוואן למדינה הראשונה באסיה שהפכה נישואים חד-מיניים לחוקיים.[417][418]

ב-24 במאי 2017 קבע בית הדין החוקתי כי חוק הנישואים אינו חוקתי, וכי הזכות החוקתית לשוויון ולחופש הנישואים מבטיחה לזוגות חד-מיניים את הזכות להתחתן על פי החוקה של הרפובליקה הסינית. פסק הדין העניק למחוקק שנתיים להכניס את החוק לדין, ולאחר מכן רישום נישואים מסוג זה ייכנס לתוקף באופן אוטומטי.[419] בעקבות הפסיקה, התקדמות ביישום החוק הנישואים הייתה איטית בגלל התנגדות מצד קבוצות שמרניות וחוסר מעש ממשלתי.[420] בנובמבר 2018 העבירו ציבור הבוחרים בטייוואן משאלי עם בכדי למנוע הכרה בנישואים חד-מיניים בקוד האזרחי ולהגבלת ההוראה בנושאי להט"ב בחינוך מיני. הממשלה הגיבה באישור כי החלטת בית המשפט תיושם, וכי המשאלים אינם יכולים לתמוך בחוקים המנוגדים לחוקה.[421]

ב-20 בפברואר 2019 פורסמה טיוטת הצעת חוק אשר תעניק לזוגות נשואים מאותו מין כמעט את כל הזכויות העומדות לזוגות הטרוסקסואליים נשואים במסגרת הקוד האזרחי, עם היוצא מן הכלל שהוא מאפשר אימוץ רק עבור ילד הקשור גנטית לאחד מבני הזוג.[422] הפרלמנט העביר אותו למחרת, ושלח אותו לבדיקה מהירה.[423] הצעת החוק הועברה ב-17 במאי, ונחתמה על ידי הנשיאה צאי יינג-ון ב-22 במאי ונכנסה לתוקף ב־24 במאי 2019 (היום האחרון האפשרי על פי פסיקת בית המשפט).[424]

טורקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, באיגודים אזרחיים או בהטבות של שותפות מקומית. עם זאת, הכרה בזוגיות חד-מינית ובנישואים הוצעו לאורך השנים בפרלמנט.

יפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 24 לחוקה היפנית קובע כי "הנישואים יתבססו רק על הסכמה הדדית של שני המינים והם יישמרו באמצעות שיתוף פעולה הדדי עם שוויון הזכויות של בעל ואישה כבסיס". כתוצאה מכך, המאמרים 731 עד 737 של הקוד האזרחי היפני מגבילים את הנישואים לזוגות ממין שונה. זוגות חד-מיניים אינם מסוגלים להתחתן ואינם מקבלים זכויות הנגזרות מנישואים. כמו כן, נישואים חד-מיניים הנערכים בחו"ל אינם מוכרים בחוק ביפן, וזוגות חד-מיניים דו-לאומיים אינם יכולים לקבל ויזה עבור השותף הזר על סמך מערכת היחסים שלהם, אף על פי שלמשרד המשפטים אכן קיים כלל כללי לתת שיקול דעת ל"פעילויות ייעודיות" לבני זוג נשואים חד-מיניים.

במרץ 2009 החלה יפן לאפשר לאזרחים יפנים להינשא לבני זוג חד-מיניים במדינות בהן נישואים חד-מיניים חוקיים. משרד המשפטים הורה לרשויות המקומיות להוציא אישורי מפתח, בהם נכתב כי חוקי לרווק בוגר להינשא בנישואים חד-מיניים באזורים המאפשרים זאת.[425]

בפברואר 2015 הכריז מחוז שיבויה (בטוקיו) על תוכניות להליך של הכרה בזוגות חד-מיניים במצבים כמו ביקורי בית חולים והשכרת דירות משותפת. הליך זה מאפשר לזוגות לקבל מסמך "שותפות", שאין לו כל משקל על פי החוק היפני, אך יכול לסייע בקבלת גישה לבן / בת זוג חולה ובבית חולים, אך המוסדות אינם מחויבים על פי החוק לכבד את האישורים.[426] יוזמת שיבויה נחשבת לצעד משמעותי לקראת זכויות שותפות לסביות והומואים ביפן.[427] ביולי 2015 הודיעה מחלקת סטגאיה בטוקיו כי תצטרף לשיבויה בהכרה בשותפויות חד-מיניות מנובמבר באותה שנה. מאז, הערים איגה, טקאראצוקה, נהה, סאפורו, פוקואוקה, אוסקה, נקאנו, איזומי, צ'יבה, אדוגאווה, פוצ'ו, היראקאטה, קומאמוטו, אודווארה, סאקאי, סוג'ה, טושימה, יוקוסוקה, קאנומה, מיאזאקי, קיטאקיושו, נישיו, נגסאקי, סנדה, קטאנו, יוקוהמה, דאיטו, קמאקורה, מיטויו, אמגאסאקי, בונקיו, חמאטסו, קיג'ו, קוגה, מינאטו, נארה, ניגאטה, סאגמיארה, סאיטאמה, טקמאטסו, טוקושימה, ימטוקורייאמה, זושי, קוואגואי, אסויאקי, אסקי החל להנפיק תעודות שותפות לזוגות חד-מיניים,[428] וכך גם מחוזי איבראקי ואוסקה.[429]

ב-17 במרץ 2021, קבע בית משפט מחוזי בסאפורו כי חוקים או תקנות השוללים את הזכות להינשא לזוגות חד-מיניים מהווים אפליה בלתי חוקית ומפרים את סעיף 14 לחוקת יפן. בית המשפט מצא כי סעיף 24 אינו אוסר להכיר בנישואים חד-מיניים. פסק הדין לא הפך נישואים חד-מיניים ביפן לחוקיים, אך עשוי להגביר את הלחץ על הפרלמנט של יפן לפעול בעניין.[430]

סקר שנערך במרץ 2021 על ידי "The Asahi Shimbun" מצא כי 65% מהיפנים תומכים בנישואים חד-מיניים, כאשר התמיכה עלתה ל-86% בקרב צעירים בני 18-29.[431]

נפאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק להכשיר נישואים חד-מיניים נוסחה והייתה אמורה להיות מוגשת עד 2010. עריכת החוקה החדשה של נפאל, הייתה אמורה להכשיר נישואים חד-מיניים והגנה על מיעוטים בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון במדינה בנובמבר 2008. עם זאת, המשא ומתן על החוקה החדשה נכשל וראש הממשלה בבוראם בהטראי פיזר את האספה המכוננת במאי 2012 לקראת בחירות חדשות.[432][433] כתוצאה מכך, העתיד של התייחסות מפורשת לחוקיות הנישואים החד-מיניים לא היה בטוח.[434] בסופו של דבר, החוקה אומצה בשנת 2015 אך איננה עוסקת בנישואים חד-מיניים. באוקטובר 2016 הקים משרד האישה, הילדים והרווחה חברתית ועדה לצורך הכנת טיוטת הצעת חוק להכנת נישואים חד-מיניים.[435] החל משנת 2019 נערכה והוכנה הצעת חוק להכנת נישואים חד-מיניים על ידי הממשלה אך טרם חוקקה.

סינגפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות משפטיות והגירה אינן מוענקות לזוגות דו מיניים, כאשר גם אחד מבני הזוג הוא תושב קבע סינגפורי. אשרות תלויות, המונפקות בדרך כלל לבני זוג הטרוסקסואלים, אינן זמינות עבור זוגות חד-מיניים. ההטבות אינן כוללות זוגות חד-מיניים. אין הכרה בזוגות חד-מיניים ברוב תחומי הדאגה כגון ביקור בבית חולים והטבות בקופת הגמל המרכזית.

סקר של אמצע שנת 2019 שערך המכון למחקרי מדיניות מצא כי ההתנגדות לנישואים חד-מיניים בסינגפור צנחה ל-60%, לעומת 74% בשנת 2013. הסקר מצא גם כי כמעט שישה מתוך עשרה סינגפורים בגילי 18 עד 25 האמינו שנישואים חד-מיניים אינם טעות.[436] ביוני 2019, סקר מקוון שערכה חברת "Blackbox Research" העלה כי 56% מהתושבים הסינגפוריים מתנגדים בהפעלת חוקיות של נישואים חד-מיניים, ואילו 44% אמרו "כן". כשנשאלו כיצד הם מרגישים שיותר מ-300 זוגות חד-מיניים נישאו בטייוואן בשבוע הראשון לאחר העברת החוק במדינה. כ-49% מהנסקרים היו חיוביים, כאשר 14% "חיוביים מאוד", בעוד 35% חשו "חיוביים במקצת". 51% הגיבו בשלילה לכך, 20% חשו "שליליים מאוד".[437]

פקיסטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקיסטן אין הכרה בנישואים חד-מיניים, בשותפויות פנים או באיגודים אזרחיים (פעילות חד-מינית במדינה איננה חוקית). על פי סקר שנערך בשנת 2017 על ידי ILGA, ריבוי של 45% מהפקיסטנים הסכימו כי אנשים קהילת הלהט"ב צריכים לקבל את אותן הזכויות כמו הטרוסקסואלים, בעוד 36% לא מסכימים. בנוסף, כ-41% הסכימו שיש להגן עליהם מפני אפליה במקום העבודה. 46% מהפקיסטנים, לעומת זאת, אמרו כי יש להאשים את האנשים שנמצאים במערכות יחסים חד-מיניות כעבריינים. באשר לטרנסג'נדרים, 49% הסכימו כי עליהן להיות באותן זכויות כגון להטרוסקסואלים, 51% סברו כי יש להגן עליהם מפני אפליה בעבודה ו-44% סברו כי יש לאפשר להם לשנות את המין החוקי שלהם.[438]

קוריאה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015 הגישו קים ג'ו קוואנג-סו ובת זוגו, קים סונג-הוואן מקוריאה הדרומית תביעה המבקשת מעמד משפטי לנישואיהם לאחר שטופס הרישום לנישואיהן נדחה על ידי הרשויות המקומיות בסיאול. ב-25 במאי 2016, פסק בית משפט מחוזי בדרום קוריאה נגד בני הזוג וטען כי ללא חקיקה ברורה נישואים חד-מיניים אינם יכולים להיות מוכרים.[439] בנות הזוג הגישו במהירות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. עורך דינם, ריו מין-הי, הודיע כי שני זוגות נוספים מאותו מין הגישו תביעות נפרדות על מנת שיתאפשר להם להתחתן.[440] בדצמבר 2016 אישר בית משפט לערעורים בדרום קוריאה את פסיקת בית המשפט המחוזי. בני הזוג נשבעו להביא את התיק לבית המשפט העליון של דרום קוריאה.[441]

סקר שנערך בשנת 2017 מצא כי התמיכה בנישואים חד-מיניים גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב אנשים צעירים יותר, עם סקר דעות שנערך בשנת 2014 שהראה כי 60% מהדרום קוריאנים בשנות ה-20 לחייהם תמכו בנישואים חד-מיניים, כפול מזה של תוצאות סקר שנת 2010 (30.5%).[442] אתר שידוכים "Duo" שאל כ-616 אנשים בין 25 ביולי ל-1 באוגוסט 2015 על דעותיהם לגבי נישואים חד-מיניים. כמעט כ-70% מהנשים הנשואות הסכימו שנישואים חד-מיניים מקובלים, רוב הנשאלים שתמכו בנישואים חד-מיניים אמרו שהם עשו זאת מכיוון שנישואים הם בחירה אישית (68%), 14% אמרו כי הנטייה המינית היא נטייה טבעית מלידה ו-12% אמרו שהיא תסייע להפסקת אפליה כלפי להט"בים.[443]

קמבודיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוד האזרחי וחוק הנישואים והמשפחה אוסרים על נישואים חד-מיניים ואינם מכירים בשותפויות אזרחיות בקמבודיה. עם זאת, קיימת מודעות ציבורית גדולה לגבי זוגות חד-מיניים מאז שנות התשעים.

מאז ספטמבר 1993, החוקה של קמבודיה הגדירה את הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה. ההוראה בחוקה שקשורה לנישואים שונתה בשנת 2011 אך עדיין מוגדרת אותו הדבר בנושא. אמנם, במקרים של נישואים חד-מיניים ניתן היה לקיים טקסים דתיים. במקרה אחד של הכרה בשותפות, חוה סוקה ופום את נישאו ב-12 במרץ 1995, בכפר קרו באו אך קוק, במחוז קנדל. בראיון לעיתון הפנום פן פוסט אמרו כי, "הרשויות חשבו שזה מוזר, אבל הן הסכימו לסבול את זה כי יש לי כבר שלושה ילדים (מנישואים קודמים). הם אמרו שאם שנינו רווקים (וחסרי ילדים) לא היו מאפשרים לנו להתחתן כי לא היינו יכולים להביא ילדים לעולם". לפיכך, מדובר היה בנישואים מוכרים לחלוטין, באישור רשמי, ולא הייתה כל תגובה לכך. זה היה אירוע פופולרי, עם 250 איש שהגיעו לטקס וחגגו, כולל נזירים בודהיסטים ופקידים בכירים מהמחוז.[444]

בפברואר 2004 נדונו על ידי המלך נורודום סיהאנוק זכויות הלהט"ב בקמבודיה. סיהאנוק כתב באתר האינטרנט שלו כי הוא התרשם מנישואיהם של בני זוג מאותו מין בסן פרנסיסקו, וכי אם אנשיו מעוניינים כי נישואים חד-מיניים יאושרו בקמבודיה, הוא יעשה זאת. המלך סיהאנוק גם הצהיר כי הוא מאמין שאלוהים רואה בהומוסקסואלים, כמו גם בטרנסווסטיטים, שווים מכיוון ש"אלוהים אוהב מגוון רחב של טעמים". המלך הנוכחי נורודום סיהאמוני תומך גם הוא בלגליזציה של נישואים חד-מיניים.

לאחר חקיקת חוקת נפאל בספטמבר 2015 שכללה איסור מוחלט על אפליה כנגד אוכלוסיית הלהט"ב, מספר ארגוני ממשלה ודוברים העירו הערות חיוביות על נישואים ושותפויות חד-מיניים בקמבודיה. משרד הפנים הודיע על האפשרות לדחוף ללגליזציה של נישואים חד-מיניים.[445] המשרד לענייני נשים שילב זוגות חד-מיניים בתוכנית הפעולה הלאומית השנייה שלו למניעת אלימות נגד נשים בין השנים 2014–2018. דובר הממשלה, פיי סיפאן, הביע תמיכה בקהילת הלהט"ב ואמר כי "החברה הקמבודית אינה מפלה את קהילת הלהט"ב. רק אנשים מעטים עושים זאת. אין חוקים קמבודיים שמפלים אותם, ושום דבר אינו אוסר עליהם לאהוב זה את זה או להתחתן". המרכז הקמבודי לזכויות אדם חלק על הצהרה זו וקרא לממשלה להעביר חקיקה על מנת להבטיח שוויון עבור הקהילה. ממשלת קמבודיה הביעה תגובה מבורכת לחוקת נפאל ואמרה כי קיימת אפשרות להעביר נישואים חד-מיניים כחוק. זמן קצר לאחר שבית המשפט החוקתי בטייוואן קבע כי איסור נישואים חד-מיניים אינו חוקתי בטאיוואן במאי 2017, כ-43 קבוצות חברה אזרחיות ואיגודים מקצועיים קראו לממשלה להכשיר נישואים חד-מיניים.[446]

עמותת "קהילת הקשת קמפוצ'ה", בעזרת רשויות מקומיות, יצרה תוכנית רישום מערכות יחסים רשמית, המכונה "הצהרת יחסי משפחה" אשר לדבריה, "הצהרת היחסים המשפחתית היא חוזה אזרחי בין שני אנשים שמוכנים להיות יחד ולשתף באחריות לדאוג למשפחה, לילדים ולהפיץ את הנכס המשותף, כפי שעושים בני זוג חוקיים". בחודש מאי 2018 הוצג החוזה האזרחי ל-50 קומונות ב-15 מחוזות, ו-21 זוגות חתמו עליו.[447] ביולי 2019 קיבלה ממשלת קמבודיה המלצות להכשיר נישואים חד-מיניים מאיסלנד, הולנד וקנדה במהלך הסקירה התקופתית השלישית במדינה, המוחזקת על ידי ועדת האו"ם לזכויות אדם (UNHRC). ב-5 ביולי 2019 קיבלה הממשלה את ההמלצות.[448][449] בשנת 2019, על פי נתוני הממשלה, היו במדינה יותר מ-33,000 אנשי קהילת הלהט"ב, כולל כ-5,000 זוגות.[450]

תאילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאילנד אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, באיגודים אזרחיים, בשותפויות ביתיות, במגורים משותפים לא רשומים או בכל צורה אחרת של איגודים חד-מיניים.[451]

בספטמבר 2011, הוועדה הלאומית לזכויות אדם (NHRC) ורשת המגוון המיני, ארגון לא ממשלתי, הציעו טיוטת חקיקה בנושא נישואים חד-מיניים וביקשו את תמיכת ממשלת תאילנד בחוק.[452] במקום זאת, בדצמבר 2012 הממשלה הקימה ועדה לעריכת חקיקה המעניקה הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים בצורת שותפויות אזרחיות.[453] ב-8 בפברואר 2013, המחלקה להגנת זכויות וחירויות והוועדה לעניינים משפטיים, צדק ואנוש קיימה דיון ציבורי ראשון בהצעת החוק לשותפות אזרחית, שנוסחה על ידי יו"ר הוועדה, גנרל המשטרה וירון פואנסן. עד שנת 2014, הצעת החוק לשותפות אזרחית זכתה לתמיכה דו-מפלגתית, אך נתקעה בגלל תסיסה פוליטית במדינה. במחצית השנייה של 2014 עלו דיווחים כי טיוטת הצעת חוק המכונה "חוק השותפות האזרחית" תוגש לפרלמנט התאילנדי שיעניק לזוגות חד-מיניים חלק מזכויות הנישואים ההטרוסקסואליים, אך ספג ביקורת על כך שהעלה את הגיל המינימלי מ-17 ל-20 והדיר את זכויות האימוץ.[454]

בשנת 2017 הגיבו גורמים ממשלתיים תאילנדים לטובה בעתירה עליה חתמו 60 אלף איש הקוראים לשותפויות אזרחיות לזוגות חד-מיניים. פיטיקן סיטידאג', מנכ"ל המחלקה להגנת זכויות וחירויות במשרד המשפטים, אישר כי קיבלה את העתירה ותעשה כל שביכולתה בכדי להעבירה בהקדם האפשרי.[455] משרד המשפטים התכנס ב-4 במאי 2018 בכדי להתחיל בדיונים על טיוטת הצעת חוק לשותפות אזרחית, שכותרתה "הצעת החוק לרישום שותפות לחיי מין" שכלל את הסעיף כי זוגות חד-מיניים יוכלו לרשום את עצמם כ"שותפים לחיים" ויקבלו חלק מזכויות הנישואים.[456][457] הצעת החוק נדונה בדיונים פומביים בין התאריכים 12 עד 16 בנובמבר, שם דיווחו כי 98% הביעו תמיכה.[458] ב-25 בדצמבר 2018 אישר הקבינט את הצעת החוק.[459][460] ב-8 ביולי 2020 אישר הקבינט טיוטה חדשה להצעת החוק. כעת היא תוצג באספה הלאומית.[461]

ביוני 2020 הציג סגן המפלגה העבר קדימה, תוניאווט קמולווונגוואט, הצעת חוק להתרת נישואים חד-מיניים.[462] הייעוץ הציבורי בנושא ההצעה הושק ב-2 ביולי.[463]

אפריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב באפריקה

איי סיישל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי סיישל אינם מכירים בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים.[464] ביוני 2015 נישאו בוועדה העליונה הבריטית שני גברים, אזרח בריטי ואיי סיישלי, על ידי לינדזי סקול, הנציבה העליונה לאיי סיישל שערכה את נישואיהם במעונה.[465]

אלג'יריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלג'יריה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. על פי סקר שערכה רשת המחקר הערבית "ברומטר" ברשת החדשות הבריטית "BBC News" הערבית בשנים 19–2018, נמצא כי 26% מהאלג'ירים הצהירו כי הומוסקסואליות היא מקובלת.[466]

אנגולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגולה אין הכרה משפטית בזוגות חד-מיניים. על פי סקר שנערך על ידי ILGA בשנת 2017, 61% מהאנגולים הסכימו כי אנשי קהילת הלהט"ב צריכים ליהנות מאותן הזכויות כמו אנשים הטרוסקסואלים, בעוד 20% לא מסכימים.[467]

בנין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה בזכויות חוקיות לזוגות חד-מיניים בבנין. עם זאת, הממשלה הכירה במערכות יחסים חד-מיניות של חברי החיל הדיפלומטי המחובר לבנין באמצעות מתן אשרות דיפלומטיות וחסינות דיפלומטית לשותפים מאותו המין של דיפלומטים זרים בבנין.

דרום אפריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בדצמבר 2005, במקרה של השר לענייני פנים נגד פורי, קבע בית המשפט החוקתי בדרום אפריקה כי אין זה חוקתי שהמדינה תשלול מזוגות מאותו המין את היכולת להתחתן, ונתן לפרלמנט שנה אחת לתקן את המצב. ב-14 בנובמבר 2006 עבר חוק בפרלמנט המאפשר נישואים חד-מיניים במדינה וב-30 בנובמבר 2006 נכנס לתוקפו חוק האיחוד האזרחי, אשר למרות שמו הוא סיפק נישואים חד-מיניים. אכן, המעשה אפשר גם לזוגות חד-מיניים וגם לזוגות הטרוסקסואלים להתקשר עם איגודים, ואפשר לזוג לבחור לקרוא לאיחודם איחוד או נישואים או שותפות אזרחית. לא משנה מה השם שנבחר, ההשלכות המשפטיות זהות לאלו שעל פי חוק הנישואים (שמאפשר רק נישואים בין המינים). בכך הפכה דרום אפריקה למדינה החמישית בעולם והראשונה באפריקה שהתירה נישואים חד-מיניים בשטחה.[468]

לפני כניסתם של נישואים חד-מיניים רשמית במדינה, החלטות ביתי משפט וחוקים שונים הכירו בשותפויות קבועות של מינים חד-מיניים למטרות ספציפיות שונות, אך לא הייתה מערכת לרישום שותפות מקומית. הזכויות המוכרות או מורחבות על ידי בתי המשפט כללו את חובת התמיכה בין השותפים, הטבות הגירה, הטבות תעסוקה ופנסיה, אימוץ משותף, זכויות הורים לילדים שנוצרו באמצעות הזרעה מלאכותית, תביעה לאובדן תמיכה כאשר בן זוג נהרג ברשלנות, וכן ירושת מעיים. הזכויות המורחבות על פי חוק כללו הגנות מפני אלימות במשפחה והזכות לחופשת אחריות משפחתית.

מאוריציוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוריציוס אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. בשנת 2016, הוועדה לרפורמה בחוק בחנה מקרה להכשרת נישואים חד-מיניים.

מוזמביק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזמביק לא מספקת הכרה במערכות יחסים חד-מיניות. עם זאת, מאז 2006 נמשכות מחאות על התרת נישואים חד-מיניים במדינה.[469] סקר שנערך בשנת 2017 בקרב הערים מפוטו, ביירה ונמפולה מצא עלייה של תמיכה בזכויות להט"ב בהן נישואים חד-מיניים אשר הגיעה בשלוש הערים ל-47% במפוטו, 38% בביירה ו-42% בנמפולה.[467]

מרוקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוקו אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. בסקר רשת המחקר הברומטר הערבי בין השנים 19–2018, כ-21% מהמרוקאים הנשאלים אמרו כי הומוסקסואליות מקובלת.[466]

נמיביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגודים חד-מיניים אינם מוכרים כיום בנמיביה. כמה תיקים בבית משפט בנושא הוגשו לבג"ץ, וממתינים להחלטה. בשנת 2001 תבעו אישה נמיבית ובת זוגה הגרמנית, אליזבת פרנק, הכרה בקשר ביניהן כדי שפרנק תוכל להתגורר בנמיביה. מועצת ההגירה העניקה את היתר השהייה והמדינה ערערה לבית המשפט העליון. בית המשפט אמנם קבע כי יש לתת לפרנק היתר שהייה קבוע, אותו קיבלה כעבור שנה, אך הוא לא פסק לטובת הכרה ביחסים חד-מיניים.[470]נציב תלונות הציבור של נמיביה נאם באוגוסט 2016 בעניין נישואים חד-מיניים באומרו כי,[471]

"אם אנשים מאותו המין רוצים להתחתן, זו הבחירה שלהם, בין אם המדינה, הקהילה, הכנסיות והממשלה מודות בכך זה משהו אחר".

בדצמבר 2017 הובא לבית הדין הגדול אזרח נמיביה יוהאן פוטגייטר שהתחתן עם בעלו הדרום אפריקני דניאל דיגאשו בדרום אפריקה בשנת 2015. בני הזוג הגישו תביעה נגד ממשלת נמיביה כדי להכיר בנישואיהם הדרום אפריקאים משנת 2015 בנמיביה. בינואר 2018 זכה דיגאשו בעתירת בית משפט שתאפשר לו להיכנס לנמיביה כאשר בית המשפט העליון ממשיך לבחון את עניינם. היועץ המשפטי לממשלה אמר כי הוא אינו מתנגד להכרה בנישואיהם בנמיביה.[472]

בשנת 2018 הוגש מקרה שני על ידי עורכת הדין ילידת נמיביה אניטה גרובלר ובת זוגה מדרום אפריקה, סוזן ג'ייקובס, שנמצאות במערכת יחסים למעלה מ-25 שנה, בניסיון להכיר בנישואיהם הדרום אפריקניים משנת 2009 בנמיביה בכדי להשיג זכויות מגורים עבור ג'ייקובס.[472] תיק שלישי הוגש בשנת 2018 על ידי אנט סילר-ליילס ואשתה הגרמנית אניטה סילר-לילס, שנמצאות יחד מאז 1998. בנות הזוג ביקשו להכיר בנישואיהן הגרמנים משנת 2017 בנמיביה.[473]

ביוני 2019 הנשיא השופט פטרוס דמשב הורה כי יש לייעד ספסל מלא של שלושה שופטים לדון בכל התיקים התלויים ועומדים.[472] היועמ"ש ג'ון וולטרס טען כי יש להכיר בנישואים לזוגות ללא קשר למגדרם. וולטרס הוא אחד משמונה המשיבים שצוטטו בתיק, שבעת המשיבים האחרים כוללים את השר לענייני פנים והגירה והיועץ המשפטי לממשלה שהגישו שניהם הודעות נגד נישואים חד-מיניים.[473]

סודאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודאן אינה מכירה בנישואים חד-מיניים או באיגודים אזרחיים. בסקר רשת המחקר הברומטר הערבי בין השנים 19–2018, כ-13% מהאזרחים הנשאלים במדינה אמרו כי הומוסקסואליות מקובלת.[466]

קניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 הפכו שני גברים קניים, צ'ארלס נגני ודניאל צ'גה, לשותפים אזרחיים בטקס שנערך בלונדון, הממלכה המאוחדת. הטקס זכה לתשומת לב רחבה בקניה, שרובו היה ביקורתי. קרובי משפחתו של צ'גה הוטרדו קשות על ידי אנשים שהתגוררו בכפר הולדתו גאתירו שבמחוז מורנג'ה.

נישואים של זוגות מאותו המין נשיים נהוגים בקרב העמים השכנים קיקויו, ננדי, קמבה, וקיפסיגיס. כ-5-10% מהנשים בעמים אלה הן בנישואים חד-מיניים. הדבר אינו נתפס כמעשה הומוסקסואלי, אלא הוא דרך למשפחות ללא גברים לשמור על ירושתן בתוך המשפחה. הזוגות נחשבים נשואים, אם כי המונחים המשמשים אותם הם חמות וכלה. הנקבה "בעל" ("החמות") ממשיכה את שם המשפחה והרכוש, ואילו "אשתה" ("הכלה") מביאה ילדים לעולם בכוונה להביא לעולם בן.

תוניסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוד המשפחתי של תוניסיה מגדיר נישואים כאיחוד בין גבר לאישה בלבד. נישואים של זוגות מאותו המין או איחודים אזרחיים אינם מוכרים כחוק.

למרות החוק בנושא, בשנת 2020, הרשויות בתוניסיה אישרו איחוד משפחות של זוג מאותו המין אשר נישא בצרפת, מהלך שדווח בתחילה כהכרה עקיפה בנישואים חד-מיניים,[474][475] אך הממשלה אמרה כי אינה מכירה בנישואים חד-מיניים וייתכן שהאישור היה פיקוח מינהלי.[476] במרץ אותה שנה דיווח העיתון הישראלי, ג'רוזלם פוסט כי ארגון הלהט"ב התוניסאי "SHAMS" הודיע כי בית משפט מכיר במעמדם החוקי של בני הזוג לאחר שהעיתון שלח שאילתת עיתונאים למשרד החוץ של תוניסיה. הקמפיין לזכויות האדם בירך על המעשה באומרו, "הכרה זו בנישואים הומוסקסואליים היא אבן דרך בעולם הערבי".[475] על פי סקר של ארגון הלהט"ב הבינלאומי, ILGA, משנת 2014, כ-18% מהאזרחים התוניסאים היו בעד לגליזציה של נישואים חד-מיניים, כאשר 61% התנגדו.[477]

מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – נישואים של זוגות מאותו המין בישראל, זכויות להט"ב בישראל

בישראל, נישואים של זוגות מאותו המין אינם אפשריים, משום שסמכויות החיתון נתונות בידי בתי הדין הדתיים, הפועלים על פי התורה וההלכה, שאין בהן הכרה בנישואים של זוגות מאותו המין, לצד אי ההכרה המשפטית בישראל בנישואים אזרחיים (בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד). זוגות מאותו המין יכולים להיחשב ידועים בציבור, ולזכות בדרך זו בזכויות רבות המוקנות לבני זוג נשואים. עם זאת, זהו פתרון חלקי בלבד, הן משום שמדובר במעמד נזיל יותר, הקשה יותר להגדרה ולהוכחה מנישואים, הן משום שמעמד זה פחות מוכר על ידי גופים שונים, ומחייב לא פעם מאבקים משפטיים לצורך קבלת הזכויות המוענקות לזוגות נשואים, והן משום שהוא מקנה לבעליו רק חלק מהזכויות המוענקות לזוגות נשואים. על רקע חוק הנישואים הישראלי שמאפשר נישואים וגירושים רק על פי הדין הדתי, ישראל מוגדרת כדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם שכך בלבד נהוג בה להינשא.

פעילי האגודה למען הלהט"ב בישראל בעת חתימה על הגשת בג"ץ בשנת 2015 להכרה בנישואים חד-מיניים. בתמונה: עו"ד חגי קלעי, עו"ד אוהד רוזן, חן אריאלי, אימרי קלמן ועודד פריד

בדומה למדינות נוספות שבהן דת מהווה השפעה רבה על חיי האזרחים, נושא ההכשרה בחוק של נישואים חד-מיניים נמצא במחלוקת בישראל. עם זאת, על פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בחודש אוגוסט 2009, רוב של 61% תמכו בהכרה משפטית בנישואים חד-מיניים ו-60% באימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים בישראל.[478] סקר שערכה עמותת חדו"ש ביוני 2017 מצא כי רוב של 79% ישראלים תמכו בכך שיש להכשיר הכרה משפטית בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא (נתון שהוגדר כעלייה של כ-18% משנת 2009).[479][480]

באוגוסט 2001 החליטה שופטת בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה". בית המשפט נתן באופן תקדימי תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים של בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי החוק.[481]

בשנת 2005 חמישה זוגות גברים ישראלים ערכו מחוץ לישראל, בטורונטו שבקנדה, טקס נישואים אזרחיים שהחל להיות מוכר עבור זוגות חד-מיניים מאותה שנה במדינה. עם שובם לישראל פנו לפקיד הרישום, וביקשו לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין מ-"רווק" ל-"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה, בנימוק ש-"נישואים שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרשום אותם בקובץ המרשם" (מכתבו של מנהל הלשכה למנהל אוכלוסין בתל אביב שפורסם ב-24 במאי 2005).[482] בעתירתם לבג"ץ ביקשו הזוגות לרשום את הנישואים שלהם בישראל, על פי הכלל שלפיו מינהל האוכלוסין רושם נישואים שנערכו בין בגירים מחוץ למדינה לפי חוקי המדינה הזרה. עמדת המדינה הייתה כי בעוד שיש לתת לזוגות חד-מיניים שוויון זכויות מלא בכל הנוגע לזכויות כלכליות, בית המשפט אינו רשאי להכיר בתבנית משפטית חדשה למיסוד הזוגיות, אלא עליו להשאיר את העניין הזה להסדרה בידי הכנסת. לטענת המדינה, אם בית המשפט יחייב אותה לרשום נישואים חד-מיניים במרשם האוכלוסין, תהיה בכך הכרה בפועל מצדו בתבנית המשפטית החדשה. ב-21 בנובמבר 2006, חייב בית המשפט העליון את המדינה לרשום כנשואים את הזוגות שנישאו בקנדה, בין השאר בהסתמך על פסקת הדין של בג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינר נגד שר הפנים בשנת 1963, שבה חויבה המדינה לרשום כחוק נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל. בפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרן ברק נקבע כי חובה על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואלים שנישאו כדין במדינה זרה. ברק קבע בנוסף כי חוקי הנישואים הנוכחים בישראל פוגעים בזכויות האזרח, בכבוד האדם, בחופש הדת ובעקרון השוויון.

בספטמבר 2006 הכיר בית משפט ישראלי לראשונה בהסכם שחתמו זוג נשים לסביות שנפרדו והעניק לו תוקף של פסק דין בדומה לגירושים.[483]

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לצמצם מאוד את מספר התמונות שבגלריה, ולהסיר תמונות שאינן רלוונטיות למעמד משפטי.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ UKIP and Tories abstain on EU motion to recognise same-sex marriage (באנגלית בריטית)
  2. ^ Texts adopted - Annual report on human rights and democracy in the world 2013 and the EU policy on the matter - Thursday, 12 March 2015, www.europarl.europa.eu (באנגלית)
  3. ^ 1 2 EU court backs residency rights for gay couple in Romania, AP NEWS, ‏2021-05-01 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "Same-sex spouses have EU residence rights, top court rules". BBC News (באנגלית). 2018-06-05. נבדק ב-2021-07-20.
  5. ^ Major Advance for Marriage Equality and Gender Identity Rights in Latin America, San Francisco Bay Times, ‏2018-01-25
  6. ^ Wockner: Worldwide Marriage Equality Watch List (באנגלית)
  7. ^ Michael K. Lavers, Panama Supreme Court judge withdraws draft ruling against marriage, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2018-02-16 (באנגלית)
  8. ^ Diario HOY – LGTBI anuncia presión a Corte para aceptar unión igualitaria y habrá 'guerra', www.hoy.com.py (בספרדית)
  9. ^ Jorge Urbano, Tribunal Constitucional debate reconocimiento de matrimonio gay, RPP, ‏2018-06-20 (בספרדית)
  10. ^ 1 2 Same-sex marriage bill passes House of Representatives, www.abc.net.au, ‏2017-12-07 (באנגלית)
  11. ^ Same-sex marriage signed into law by Governor-General, www.abc.net.au, ‏2017-12-07 (באנגלית)
  12. ^ AG, Marriage Amendment (Definition and Religious Freedoms) Act 2017, www.legislation.gov.au (באנגלית)
  13. ^ Pacific.scoop.co.nz » Taboo topic, but some see hope for Pacific change with marriage ‘equality’ in NZ (באנגלית)
  14. ^ Marriage Act - Issues Paper June 2014 [2014 VULawRComm 4 (30 June 2014)], www.paclii.org
  15. ^ MP drafting gay marriage bill, Stuff, ‏2012-07-31 (באנגלית)
  16. ^ Passions fly as MPs vote on gay marriage, Stuff, ‏2013-03-13 (באנגלית)
  17. ^ Marriage bill passes first reading, NZ Herald (באנגלית ניו זילנדית)
  18. ^ Marriage legislation becomes law, RNZ, ‏2013-04-19 (באנגלית ניו זילנדית)
  19. ^ Gay Marriage in New Zealand – Gay Marriage Facts (באנגלית)
  20. ^ C2D - Centre for research on direct democracy, web.archive.org, ‏2015-04-15
  21. ^ Asian-Pacific Law & Policy Journal » Blog Archive » The Rights and Liberties of the Palau Constitution by Kevin Bennardo, web.archive.org, ‏2015-04-17
  22. ^ by Ongerung Kambes Kesolei, Palau's leader backs same-sex marriage, palau-news, ‏2019-07-24 (באנגלית)
  23. ^ Shannon Power, Palau president supports same-sex marriage, but there's a catch, Gay Star News, ‏2019-07-25 (באנגלית בריטית)
  24. ^ Palau: LGBTQ leader welcomes comments on same-sex marriage, ABC Radio Australia, ‏2019-07-29 (באנגלית)
  25. ^ Registered partnerships – Österreichische Botschaft London, www.bmeia.gv.at
  26. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Gay marriage in Austria approved by Constitutional Court 05.12.2017, DW.COM (באנגלית בריטית)
  27. ^ Constitution of Ukraine, web.archive.org, ‏2011-05-21
  28. ^ Daniele Gallo, Luca Paladini, Pietro Pustorino, Same-Sex Couples before National, Supranational and International Jurisdictions, Springer Science & Business Media, 2013-12-02, ISBN 978-3-642-35434-2. (באנגלית)
  29. ^ 1 2 Same-sex marriage in Ukraine: accept or deny?, www.unian.info (באנגלית)
  30. ^ Justice ministry: No legal grounds in Ukraine currently for same-sex marriage – KyivPost - Ukraine's Global Voice, KyivPost, ‏2018-06-18
  31. ^ Matrimoni gay, via alle trascrizioni: Roberto e Miguel la prima coppia, la Repubblica, ‏2014-06-25 (באיטלקית)
  32. ^ Nozze gay all'estero, c'e la firma del sindaco: saranno trascritte in Comune, la Repubblica, ‏2014-07-22 (באיטלקית)
  33. ^ Udine dice sì alla trascrizione dei matrimoni gay – Il Friuli, www.ilfriuli.it (באיטלקית)
  34. ^ Matrimoni gay presto possibili a Pordenone, Messaggero Veneto, ‏2014-09-15 (באיטלקית)
  35. ^ Primo sì al registro delle nozze gay, Corriere della Sera, ‏2014-10-02 (באיטלקית)
  36. ^ E' festa a Bagheria: trascritto il primo matrimonio gay, PalermoToday (באיטלקית)
  37. ^ Unioni civili, storico sì alla Camera: sono legge. Renzi: "Lotta da fare senza contare voti", la Repubblica, ‏2016-05-11 (באיטלקית)
  38. ^ Nozze gay riconosciute dalla Cassazione: prima volta in Italia, Blitz quotidiano, ‏2017-02-03 (באיטלקית)
  39. ^ Staff, Reuters (2010-06-11). "Iceland passes gay marriage law in unanimous vote". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-20.
  40. ^ Paul Cullen, Partnership laws come into force, The Irish Times (באנגלית)
  41. ^ President signs same-sex marriage into Constitution, The Irish Times (באנגלית)
  42. ^ Ireland says Yes to same-sex marriage, RTÉ Ireland's National Television and Radio Broadcaster, ‏Sunday, 24 May 2015 02:53
  43. ^ "Same-sex marriage is now legal in Republic of Ireland". BBC News (באנגלית). 2015-11-16. נבדק ב-2021-07-20.
  44. ^ "Albania to approve gay marriage" (באנגלית). 2009-07-30. נבדק ב-2021-07-20.
  45. ^ No gay marriage for Albania (באנגלית בריטית)
  46. ^ Albanian Law Drops Gay Marriage Proposal, www.advocate.com, ‏2010-02-05 (באנגלית)
  47. ^ Totozani: Të lejohen martesat "gej", top-channel.tv (באנגלית)
  48. ^ Albanian Courts Asked to Recognize Same-Sex Partnerships, Human Rights Watch, ‏2017-02-08 (באנגלית)
  49. ^ "M'u vu me dhunë mikrofoni para fytyrës", Ballanca tregon pse është pro martesave Gay, Ora News
  50. ^ "martesat-gay"-homoseksualët-zbardhin-tradhtinë-e-ramës-do-ta-ndëshkojmë "Martesat gay", homoseksualët zbardhin tradhtinë e Ramës: Do ta ndëshkojmë, sot.com.al
  51. ^ Council of Europe Anti-Discrimination Body Suggests Same-Sex Marriage Legislation, Gender Reassignment Recognition, and Increased Support to LGBTI Community, Exit - Explaining Albania, ‏2020-06-02 (באנגלית)
  52. ^ Andorra Laws, Pride Legal (באנגלית)
  53. ^ El matrimonio gay en Andorra no será tabú, según el Partido Socialdemócrata, Ambiente G, ‏2009-04-21 (בספרדית)
  54. ^ Andorra Difusió RTVA, Primera boda homosexual a Andorra – Andorra Difusió, www.andorradifusio.ad (בקטלאנית)
  55. ^ Andorra Difusió RTVA, El PS entra una proposició de llei per regular el matrimoni homosexual – Andorra Difusió, www.andorradifusio.ad (בקטלאנית)
  56. ^ El PS presenta una proposició de llei per permetre el matrimoni gai, BonDia Diari digital d'Andorra. (בקטלאנית)
  57. ^ DA rebutja el text del PS sobre el matrimoni gai i en fa un d’alternatiu, BonDia Diari digital d'Andorra. (בקטלאנית)
  58. ^ Andorra Difusió RTVA, DA regularà les adopcions per part de parelles homosexuals – Andorra Difusió, www.andorradifusio.ad (בקטלאנית)
  59. ^ Andorra Difusió RTVA, Demà entren en vigor lleis importants, com la d'unions civils o la 'regla d´or' – Andorra Difusió, www.andorradifusio.ad (בקטלאנית)
  60. ^ Hasta que el amor les dure, Pontificia Universidad Javeriana, עמ' 77–110, ISBN 978-958-716-860-0
  61. ^ Carles Alonso, La llei de família cataloga com a 'casament' la unió de persones del mateix sexe, Ara Andorra, ‏2020-03-10 (בקטלאנית)
  62. ^ Les unions civils entre persones del mateix sexe es diran casaments, BonDia Diari digital d'Andorra. (בקטלאנית)
  63. ^ Lídia Raventós, Andorra la Vella, La unió homosexual es dirà també casament, DiariAndorra.ad, ‏2020-03-10 (בקטלאנית)
  64. ^ 1 2 Proposició de llei qualificada de la persona i de la família — Consell General Principat d'Andorra, www.consellgeneral.ad (בקטלאנית)
  65. ^ El Govern avala la proposició de llei de la persona i de la família, BonDia Diari digital d'Andorra. (בקטלאנית)
  66. ^ Estonia legalises gay marriage - just, The Independent, ‏2014-10-09 (באנגלית)
  67. ^ Võõrsil sõlmitud geiabielu kehtib ka Eestis – Õhtuleht, www.ohtuleht.ee (באסטונית)
  68. ^ Liisu Lass, Marju Kaasik – ERR, Notar kooseluseadusest: kohtupraktika peab täitma poliitikute jäetud lüngad, ERR, ‏2017-01-25 (באסטונית)
  69. ^ The situation of LGBT persons, Estonian Human Rights Centre (באנגלית)
  70. ^ ERR, Nonprofit: Court orders entry of same-sex marriage into Estonian register, ERR, ‏2017-01-25 (באנגלית)
  71. ^ ERR, Court: Partner in same-sex partnership has right to residence permit, ERR, ‏2018-09-17 (באנגלית)
  72. ^ Prof. Dr. Axel Tschentscher, LL.M., ICL > Bulgaria > Constitution, www.servat.unibe.ch (באנגלית)
  73. ^ Euro MPs have called on the Bulgarian goverment to extend civil partnerships to gay and lesbian couples. - Sports Group Tangra, web.archive.org, ‏2009-02-12
  74. ^ The Court did not Recognize a Marriage Between Bulgarian Women in the UK - Novinite.com - Sofia News Agency, www.novinite.com
  75. ^ Права за еднополовите партньори и техните семейства, deystvie (באנגלית)
  76. ^ 1 2 3 4 Alina Tryfonidou, Rights for same-sex married couples to move around the EU confirmed in landmark ruling, The Conversation (באנגלית)
  77. ^ 1 2 CURIA - Documents, curia.europa.eu
  78. ^ Bulgarian Court Backs Same-sex Couple's EU Residence Rights – Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
  79. ^ NELFA NEWSLETTER JANUARY 2019, us13.campaign-archive.com
  80. ^ Bulgaria court recognises same-sex marriage in landmark ruling (באנגלית בריטית)
  81. ^ Мариама Диало за еднополовите бракове: България трябва да промени конституцията си, bTV Новините
  82. ^ FBiH adopts request for legalisation of same-sex marriages, N1, ‏2018-10-19 (ב־)
  83. ^ Belgium legalizes gay marriage, UPI (באנגלית)
  84. ^ Staff, Reuters (2017-10-01). "First 'I do' as same-sex marriage comes to Germany". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-20.
  85. ^ Da Danmark skrev verdenshistorie, jv.dk, ‏2014-05-24 (בדנית)
  86. ^ Gay marriage legalised, web.archive.org
  87. ^ Ullormut oqaluuserisassat – Inatsisartut, web.archive.org, ‏2016-03-13
  88. ^ Parliament in Greenland unanimously approves same-sex marriage (באנגלית בריטית)
  89. ^ Første homoseksuelle par viet i kirken – KNR, web.archive.org, ‏2016-04-02
  90. ^ Faroe Islands says yes to same-sex marriage – The Post, web.archive.org, ‏2016-05-02
  91. ^ Folketinget - L 16 - 2016-17 (oversigt): Forslag til lov om ændring a…, archive.ph, ‏2017-05-07
  92. ^ 1. juli 2017: Nú kunnu samkynd giftast - Føroyski portalurin - portal.fo, web.archive.org, ‏2017-07-02
  93. ^ Hungary amends constitution to redefine family, effectively banning gay adoption, NBC News (באנגלית)
  94. ^ Report on civil law, commercial law, family law and private international law aspects of the Action Plan Implementing the Stockholm Programme, www.europarl.europa.eu (באנגלית)
  95. ^ Same-sex civil partners cannot be denied employment benefits reserved to marriage / Media releases / For media / News / Home / ilga - ILGA Europe, web.archive.org, ‏2014-04-05
  96. ^ Reuters (2000-12-20). "Same-Sex Dutch Couples Gain Marriage and Adoption Rights". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-07-07.
  97. ^ Ministerie van Binnenlandse Zaken en Koninkrijksrelaties, Aanpassingswet openbare lichamen Bonaire, Sint Eustatius en Saba, wetten.overheid.nl (בהולנדית)
  98. ^ אי-פי, בריטניה אישרה נישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 17 ביולי 2013
  99. ^ Hungary approves partnership legislation - PinkNews.co.uk, web.archive.org, ‏2011-06-29
  100. ^ Staff, Reuters (2007-12-18). "Hungary legalizes same-sex civil partnerships". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  101. ^ New Hungarian constitution comes into effect with same-sex marriage ban (באנגלית בריטית)
  102. ^ 1 2 Renew Europe, Hungarian court rules to acknowledge same-sex marriages abroad as equivalent to civil partnership, Medium, ‏2018-02-12 (באנגלית)
  103. ^ Andrew Potts, Athens Mayor Giorgos Kaminis performs Greece's first gay civil union, Gay Star News, ‏2016-01-26 (באנגלית בריטית)
  104. ^ Athens Mayor performs Greece's first same-sex civil union (באנגלית בריטית)
  105. ^ AFP: First Greek gay marriages spark judicial battle, web.archive.org, ‏2008-06-09
  106. ^ Greek gays demonstrate for marriage – News Story on 365gay.com, web.archive.org, ‏2010-01-20
  107. ^ Associated Press in Athens, Same-sex marriages annulled as illegal in Greece, the Guardian, ‏2009-05-05 (באנגלית)
  108. ^ Newsroom, Court annuls same-sex marriage – eKathimerini.com, www.ekathimerini.com (ב־)
  109. ^ Newsroom, Tsipras unveils SYRIZA’s new 4-year-plan, pledges new jobs – eKathimerini.com, www.ekathimerini.com (ב־)
  110. ^ "Εξορθολογισμός" των σχέσεων με την Εκκλησία αλλά και γάμος ομοφυλοφίλων στην ατζέντα ΣΥΡΙΖΑ, iEllada.gr, ‏2019-06-11 (ביוונית)
  111. ^ היסטוריה ביוון: הפרלמנט אישר חוק שמתיר נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 16 בפברואר 2024
  112. ^ LSM / Supreme Court rules same-sex marriage request will be considered / Eng.lsm.lv, web.archive.org, ‏2017-01-16
  113. ^ Staff, Reuters (2018-06-05). "EU states must recognize foreign same-sex marriages: court". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-10.
  114. ^ Yahoo is now a part of Verizon Media, consent.yahoo.com
  115. ^ Alina Tryfonidou, Rights for same-sex married couples to move around the EU confirmed in landmark ruling, The Conversation (באנגלית)
  116. ^ CURIA - Documents, curia.europa.eu
  117. ^ Laura Dzērve, ES Tiesas spriedums: laulāto draugu Adriana un Kleija izcīnītā kopābūšana, delfi.lv, ‏2018-06-15 (בלטבית)
  118. ^ 1 2 Lithuanian presidential candidates on legalising civil partnership, lrt.lt, ‏2019-04-23 (בליטאית)
  119. ^ 9 MPs register bill on same-sex partnership, DELFI (באנגלית)
  120. ^ BNS EN, PM against legalisation of same-sex partnerships, DELFI (באנגלית)
  121. ^ Andrew Potts, Lithuanian parliament committee: ‘constitution no barrier to gay civil partnerships’, Gay Star News, ‏2015-05-11 (באנגלית בריטית)
  122. ^ Seime žlugo bandymas įteisinti vyro ir moters bei homoseksualų partnerystę, DELFI (בליטאית)
  123. ^ Shannon Power, Lithuania tries, but fails to recognize same-sex couples, Gay Star News, ‏2017-06-16 (באנגלית בריטית)
  124. ^ Lithuanian Peasant and Green Party Propose "Cohabitation Agreements" Instead of Partnerships, LGL, ‏2017-05-25 (באנגלית)
  125. ^ Seimas Approves the Proposal on "Cohabitation Agreements" as Alternative to Partnership Law, LGL, ‏2017-05-31 (באנגלית)
  126. ^ 871 Dėl Lietuvos Respublikos civilinio kodekso 6.589, 6.969, 6.971, 6.973, 6.978 straipsnių pakeitimo..., www.e-tar.lt
  127. ^ Lithuania court hands down landmark ruling about gay couples (באנגלית בריטית)
  128. ^ Shakhil Shah, Lithuanian Constitutional Court rules same-sex spouses be granted residence permits, Emerging Europe, ‏2019-01-14 (באנגלית)
  129. ^ Bellamy-Walker, Tat (2018-02-15). "Lithuanian Prime Minister Wants Same-Sex Partnerships Law". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  130. ^ Greenhalgh, Hugo (2020-12-21). "Lithuania set to legalise gay civil partnerships next year, says LGBT+ lawmaker". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  131. ^ Regierung des Fürstentums Liechtenstein: News, web.archive.org, ‏2011-07-22
  132. ^ Partnerschaftsgesetz von Regierung verabschiedet, Vaterland online
  133. ^ Landtag einhellig für Partnerschaftsgesetz, Vaterland online
  134. ^ Polizei nimmt in Buchs Alko-Lenkerin fest - Region, Liechtensteiner Volksblatt (בגרמנית)
  135. ^ Partnerschaftsgesetz: Doch noch Widerstand, Vaterland online
  136. ^ «Ehe für Alle» in Liechtenstein: Hoffen auf Politik und Volk - Liechtenstein, Liechtensteiner Volksblatt (בגרמנית)
  137. ^ Lukas und Dario wollten heiraten, dürfen aber nicht, Vaterland online
  138. ^ Breite öffentliche Debatte vorausgesetzt, Vaterland online
  139. ^ Ein Zeichen des Unmuts nach umstrittener Aussage, www.radio.li (בגרמנית)
  140. ^ «Ehe für alle» und bezahlte Elternzeit haben gute Chancen - Liechtenstein - Liechtensteiner Volksblatt, die Tageszeitung für Liechtenstein, Liechtensteiner Volksblatt (בגרמנית)
  141. ^ Koalitionsvertrag unterzeichnet, www.vu-online.li (בגרמנית)
  142. ^ Tris Reid-Smith, Montenegro promises gay pride and some marriage rights, Gay Star News, ‏2012-11-13 (באנגלית בריטית)
  143. ^ Plan for Same-Sex Unions Rouses Fury in Montenegro, Balkan Insight, ‏2018-04-26 (באנגלית)
  144. ^ Vlada utvrdila Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola, vijesti.me (בסרבית)
  145. ^ Vlada Crne Gore ponovo utvrdila Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola, N1, ‏2019-12-12 (בסרבית)
  146. ^ Odbor podržao Zakon o istopolnoj zajednici, RTCG - Radio Televizija Crne Gore - Nacionalni javni servis (ב־)
  147. ^ Pregled dokumenta – Sluzbeni list Crne Gore (באנגלית)
  148. ^ La loi sur le contrat de vie commune votée à l’unanimité hier soir, Monaco Tribune, ‏2019-12-05 (ב־)
  149. ^ Constitution Monégasque - 17 décembre 1962 - Site Officiel du Conseil National - Principauté de Monaco, web.archive.org, ‏2012-04-01
  150. ^ Homosexual unions could be an option in Monaco from 2017 - The Riviera Times Online, web.archive.org, ‏2015-10-10
  151. ^ Gay marriage to be introduced in Malta soon, Times of Malta (באנגלית בריטית)
  152. ^ Gay marriages bill sails through first vote - government to reject opposition amendments, Times of Malta (באנגלית בריטית)
  153. ^ Valletta prepares for silent protest, celebrations as marriage bill nears finish line, Times of Malta (באנגלית בריטית)
  154. ^ Dirett: Jiċċelebraw il-vot favur il-liġi taż-żwieġ indaqs fi Pjazza Kastilja - TVM, TVM Maltese (באנגלית)
  155. ^ The Family Law
  156. ^ "Macedonia rejects amending constitution to define marriage as one man, one woman". LGBTQ Nation. 25 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2019. נבדק ב-25 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  157. ^ "Macedonia Moves to Rule Out Same-Sex Marriage". Balkan Insight. 1 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  158. ^ Lavers, Michael K. (21 בינואר 2015). "Macedonian lawmakers approve same-sex marriage ban". Washington Blade. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  159. ^ MACEDONIA, LGBTI Equal Rights Association for Western Balkans and Turkey
  160. ^ New law in Norway grants gay couples marriage rights - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
  161. ^ AFP: Norway adopts gay marriage law, web.archive.org, ‏2012-09-13
  162. ^ Gays to win marriage rights - Aftenposten.no, web.archive.org, ‏2008-06-18
  163. ^ Pobudnikom referenduma uspelo, sprememba zakona o zakonski zvezi zavrnjena, RTVSLO.si (בסלובנית)
  164. ^ Slov-lex, 40/1964 Zb. - Občiansky zákonník, Slov-lex (בסלובקית)
  165. ^ Slov-lex, 301/2005 Z.z. - Trestný poriadok, Slov-lex (בסלובקית)
  166. ^ Petit Press a.s, SaS predloží dekriminalizáciu marihuany a partnerstvá gejov, domov.sme.sk (בסלובקית)
  167. ^ Dokumenty : Parlamentné tlače : Parlamentná tlač 208 - Národná rada Slovenskej republiky, www.nrsr.sk (בסלובקית)
  168. ^ Petit Press a.s, SaS proposes same-sex registered partnerships, spectator.sme.sk, ‏2012-08-24 (באנגלית)
  169. ^ Verejnosť a médiá : Udalosti : NRSR: Vládny Smer-SD registrované partnerstvá homosexuálov nepodporí - Národná rada Slovenskej republiky, www.nrsr.sk (בסלובקית)
  170. ^ Santa, Martin (2012-11-06). "Slovakia parliament rejects gay partnership law". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-15.
  171. ^ Ria Gehrerová, Na Dúhový pochod prišli tisíce ľudí, potlesk zožala najmä ombudsmanka, ktorá sa nezľakla SNS (+fotogaléria), Denník N, ‏2017-08-19 (בסלובקית)
  172. ^ Petit Press a.s, President Kiska calls for discussion on the rights of same-sex couples, spectator.sme.sk, ‏2017-12-11 (באנגלית)
  173. ^ Teraz.sk, Tímlíderkou SaS pre osobné slobody sa stala Natália Blahová, TERAZ.sk, ‏2017-12-11 (בסלובקית)
  174. ^ Cas.sk, Nový návrh zákona od SaS: Kompromis pre heterosexuálne aj homosexuálne páry!?, Nový Čas, ‏2018-07-23 (בסלובקית)
  175. ^ SaS nepresadila zákon o životných, Denník N, ‏2018-09-18 (בסלובקית)
  176. ^ Podľa Maďariča je správne, aby spoločnosť podporovala tradičnú rodinu, Pravda.sk, ‏2014-02-23 (בסלובקית)
  177. ^ Zákony : Vyhľadávanie v návrhoch zákonov : Detaily návrhu zákona - Národná rada Slovenskej republiky, www.nrsr.sk (בסלובקית)
  178. ^ Schôdze : Hlasovanie : Štatistika hlasovaní klubov : Hlasovanie podľa klubov - Národná rada Slovenskej republiky, www.nrsr.sk (בסלובקית)
  179. ^ Petit Press a.s, Hrušovský: Ak Ústava prejde, gayovia nedostanú práva ako manželstvo, domov.sme.sk (בסלובקית)
  180. ^ Petit Press a.s, Activists protest constitutional amendment on marriage, spectator.sme.sk, ‏2014-05-29 (באנגלית)
  181. ^ Petit Press a.s, Chránia manželstvo, menia justíciu. Pozrite si, kto hlasoval za zmenu Ústavy, domov.sme.sk (בסלובקית)
  182. ^ S-EPI, 460/1992 Zb. Ústava Slovenskej republiky – Aktuálne znenie, Zákony pre ľudí (בסלובקית)
  183. ^ 1615 L. St NW, Suite 800 Washington, DC 20036 USA202-419-4300 – Main202-419-4349 – Fax202-419-4372 – Media Inquiries, Eastern and Western Europeans Differ on Importance of Religion, Views of Minorities, and Key Social Issues, Pew Research Center's Religion & Public Life Project, ‏2018-10-29 (באנגלית)
  184. ^ Daniele Guido Gessa, San Marino axes medieval law to let gay couples live together, Gay Star News, ‏2012-06-27 (באנגלית בריטית)
  185. ^ webit.it, Libertas, San Marino. "Unioni civili, una legge esemplare e perfino migliore della nostra", Libertas (באיטלקית)
  186. ^ San Marino dice sì al matrimonio gay. Ma solo per gli stranieri, Giornalettismo, ‏2017-12-21 (באיטלקית)
  187. ^ Gianluca Pellizzoni, A San Marino arriva il matrimonio egualitario, ma solo per gli stranieri - Gay.it, www.gay.it (באיטלקית)
  188. ^ San Marino Rtv, Prima unione civile sul Titano: momenti di emozione per Marco ed Emanuele, San Marino Rtv, ‏2019-02-25 (באיטלקית)
  189. ^ Unioni civili, Arcigay Rimini presente alla prima cerimonia sul Titano, Altarimini.it, ‏2019-02-25 (באיטלקית)
  190. ^ News & Politics, web.archive.org, ‏2007-12-27
  191. ^ The San Diego Union-Tribune - San Diego, California & National News, San Diego Union-Tribune (באנגלית)
  192. ^ Serbia Mulls Offering Rights to Gay Couples, Balkan Insight, ‏2013-05-29 (באנגלית)
  193. ^ Savage, Rachel (2019-07-18). "Lesbians launch landmark same-sex partnership case in Serbia". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-15.
  194. ^ Lesbian couple launch landmark gay marriage case in Serbia (באנגלית בריטית)
  195. ^ Konstytucja nie zabrania małżeństw jednopłciowych - wyrok WSA w Warszawie, www.rp.pl (בפולנית)
  196. ^ Poland – History, Geography, Facts, & Points of Interest, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  197. ^ Związek homoseksualny to nawet nie konkubinat – rp.pl, web.archive.org, ‏2011-06-08
  198. ^ Legal data in source papers, Ined - Institut national d’études démographiques (באנגלית)
  199. ^ Strona główna - English Section, PolskieRadio.pl
  200. ^ SN: Projekty ustaw o związkach niezgodne z Konstytucją. Zobacz, co sędziowie odpowiedzieli posłom już w ub. roku, TVN24.pl (בפולנית)
  201. ^ Związki partnerskie do szuflady. Sejm nie zajął się projektem, TVN24 (בפולנית)
  202. ^ Agata Szczerbiak, Związki partnerskie – nie w tej kadencji, www.polityka.pl, ‏20150526T171800+0200 (בפולנית)
  203. ^ Onet – Jesteś na bieżąco, www.onet.pl, ‏2018-02-16
  204. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-06-19
  205. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-02-17
  206. ^ European Court of Human Rights to consider if Poland discriminates against same-sex couples, Notes From Poland, ‏2020-07-22 (באנגלית)
  207. ^ Guest Blogger, Oliari and Others v. Italy: a stepping stone towards full legal recognition of same-sex relationships in Europe, Strasbourg Observers, ‏2015-09-16 (באנגלית)
  208. ^ Historia con Mapas - Atlas & Maps, www.lahistoriaconmapas.com
  209. ^ Same-sex marriage in Portugal - People - The free encyclopedia,wikipedia, world web - en.57883.com, en.57883.com
  210. ^ Gender-Neutral Marriage Law Possible by 2012, Yle Uutiset (באנגלית)
  211. ^ Finland: Parliamentary committee narrowly rejects equal marriage bill (באנגלית בריטית)
  212. ^ Initiative for equal Marriage Act presented to Parliament, www.helsinkitimes.fi (באנגלית בריטית)
  213. ^ Edita Publishing Oy, FINLEX ® - Ajantasainen lainsäädäntö: Eduskunnan työjärjestys 40/2000, finlex.fi (בפינית)
  214. ^ Door Opens to Achieving Marriage Equality in Czech Republic, Human Rights Watch, ‏2017-08-15 (באנגלית)
  215. ^ Gays, lesbians launching campaign for marriage – Prague Monitor, web.archive.org, ‏2018-12-09
  216. ^ Vodseďálek, Petr (2017-04-19). "Andrej Babiš podpoří gay manželství. Diskutovat na toto téma bude v kině Varšava". Jablonecký deník (בצ׳כית). נבדק ב-2021-07-08.
  217. ^ Sněmovní tisk 201, www.psp.cz
  218. ^ Pacte civil de solidarité (Pacs), www.service-public.fr (בצרפתית)
  219. ^ "Same-sex marriage: French parliament approves new law". BBC News (באנגלית). 2013-04-23. נבדק ב-2021-07-07.
  220. ^ France Allows Same-Sex Marriages, The National Law Review (באנגלית)
  221. ^ Décision n° 2013-669 DC du 17 mai 2013 – Conseil constitutionnel, www.conseil-constitutionnel.fr (בצרפתית)
  222. ^ Same-Sex Marriage Legal in Kosovo? – Human Rights Campaign, web.archive.org, ‏2015-07-06
  223. ^ Kosovo Rights Activists Seek Clarity on Gay Marriage, Balkan Insight, ‏2017-07-04 (באנגלית)
  224. ^ Kosovo’s new civil code opens the way for gay marriage, www.intellinews.com, ‏2020-07-08 (באנגלית)
  225. ^ LGBTI groups criticise civil partnership plans, Prishtina Insight, ‏2020-07-08 (באנגלית)
  226. ^ Government to look at legalising gay marriage - Cyprus Mail, web.archive.org, ‏2013-04-09
  227. ^ 1 2 Moving towards civil partnerships - Cyprus Mail, web.archive.org, ‏2013-02-10
  228. ^ Civil partnership bill needs consensus, Hasikos tells MPs - Cyprus Mail, web.archive.org, ‏2017-04-01
  229. ^ Storm of protest over Archbishop's anti-gay comments - Cyprus Mail, web.archive.org, ‏2017-04-01
  230. ^ acceptCY, Τέθηκε σε ισχύ η πολιτική συμβίωση στην Κύπρο, Antivirus Magazine, ‏2015-12-11 (ביוונית)
  231. ^ Civil unions become law - Cyprus, web.archive.org, ‏2015-11-27
  232. ^ Zeynep GÜRCANLI-ANKARA, KKTC'de eşcinsel evlilik gündemde, www.hurriyet.com.tr (בטורקית)
  233. ^ ZAKON O ISTOSPOLNIM ZAJEDNICAMA - N.N. 116/03, www.poslovniforum.hr
  234. ^ 'Borit ću se za gej brakove i dekriminalizaciju marihuane', tportal.hr
  235. ^ crol, SDP, HNS, HSLS, Ljevica Hrvatske, Zelena lista i Zelena stranka obvezali se podržati gej prava, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  236. ^ Vijesti, najnovije vijesti iz Hrvatske i svijeta, Hrvatska radiotelevizija
  237. ^ The Iona Institute, The Iona Institute (באנגלית בריטית)
  238. ^ Glasovanje oko referenduma inicijative 'U ime obitelji', Dnevnik.hr (בקרואטית)
  239. ^ RTL, Referendum o braku će se održati 1. prosinca!, Vijesti.hr (בקרואטית)
  240. ^ Odbor za Ustav: Referendum o braku 1. prosinca ove godine, www.vecernji.hr (בקרואטית)
  241. ^ Crol/Dnevnik hr/Večernji list, Ustavni sud: 'Kad bi se pitanje proglasilo protuustavnim, isto bi vrijedilo i za članak 5. Obiteljskog zakona', www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  242. ^ Crol, Uskoro odluka Ustavnog suda o ustavnosti referendumskog pitanja, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  243. ^ Židovska općina Zagreb protiv referenduma o braku, tportal.hr
  244. ^ T.R, Sve veći otpor referendumu, uključili se i mediji, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  245. ^ Crol, Severina: 'Glasajte protiv jer ako budete šutjeli, sutra će doći po vas', www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  246. ^ Kako će i zašto na referendumu glasati psiholozi?, tportal.hr
  247. ^ Na prepunom Trgu orilo se 'protiv', tportal.hr
  248. ^ T.R, Zagreb, Rijeka, Split i Pula glasno poručili 'protiv' (foto), www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  249. ^ 'Tko se za koliko Judinih škuda prodao 2010?', tportal.hr
  250. ^ Crol/Novi list, Zaštita drugačijih životnih zajednica u Ustavu i prije definicije braka?, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  251. ^ SDP Proposes New Referendum Rules, www.total-croatia-news.com (באנגלית בריטית)
  252. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Croatia ratifies convention on women's rights despite protests 13.04.2018, DW.COM (באנגלית בריטית)
  253. ^ Alina Tryfonidou, Rights for same-sex married couples to move around the EU confirmed in landmark ruling, The Conversation (באנגלית)
  254. ^ Romania to consult with European court over same-sex marriage case, NBC News (באנגלית)
  255. ^ Staff, Reuters (2018-07-18). "Romania must give residency rights to same-sex spouses, court rules". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-09.
  256. ^ Support for gay marriage doubles in Romania, EUobserver (באנגלית)
  257. ^ "Sweden allows same-sex marriage" (באנגלית). 2009-04-02. נבדק ב-2021-07-08.
  258. ^ Swiss referendum launched against same sex marriage, Le News, ‏2021-01-14 (באנגלית)
  259. ^ "Switzerland to hold referendum on same-sex marriage". the Guardian (באנגלית). 2021-04-28. נבדק ב-2021-07-08.
  260. ^ Après 7 ans, c'est historique : le Parlement adopte le mariage pour toutes et tous !, www.operation-libero.ch, ‏2021-04-11 (בצרפתית)
  261. ^ נטע בר, שווייץ אישרה נישואים חד מיניים, באתר ישראל היום, 26 בספטמבר 2021
  262. ^ Bahamas: Chief Justice predicts that equal marriage will be addressed in court soon, Crap, I'm A Lesbian
  263. ^ Bahamas: Chief Justice predicts that equal marriage will be addressed in court soon (באנגלית בריטית)
  264. ^ מערכת וואלה‏, מסצ'וסטס מכירה רשמית בנישואים חד-מיניים, באתר וואלה, 17 במאי 2004
  265. ^ Connecticut Legalizes Same-Sex Marriage", 365gay, 10.10.2008(הקישור אינו פעיל, 29.2.2020)
  266. ^ "Chief justice denies stay of District's same-sex marriage law", Washington Post, March 3, 2010
  267. ^ סוכנויות הידיעות, היסטוריה: במרילנד ומיין אישרו נישואים גאים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2012
  268. ^ יצחק בן-חורין, ארה"ב: כבר 30 מדינות מתירות נישואי גייז, באתר ynet, 6 באוקטובר 2014
  269. ^ Snow, Justin (16 בינואר 2015). "Supreme Court to hear same-sex marriage cases". Metro Weekly. נבדק ב-16 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  270. ^ רויטרס, פסיקה היסטורית בארה"ב: בית המשפט העליון הכיר בנישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 26 ביוני 2015
  271. ^ StackPath, www.gaytoday.com
  272. ^ Government to recognise 'a form of civil unions' for same sex couples, Barbados Today, ‏2020-09-15 (באנגלית)
  273. ^ Homosexuality debate rages in Barbados, www.nationnews.com, ‏2010-12-11 (באנגלית)
  274. ^ Alexa Hoffmann, This is why we needed the first ever Barbados Pride, Gay Star News, ‏2017-11-28 (באנגלית בריטית)
  275. ^ "For or against: A look at world leaders' stances on gay marriage". נבדק ב-2021-07-09.
  276. ^ Diario La Hora, Preparan reformas al Código Civil para legalizar unión de personas del mismo sexo, La Hora, ‏2016-12-22 (בספרדית)
  277. ^ Inter-American Court endorses same-sex marriage, web.archive.org, ‏2018-01-09
  278. ^ Michael K. Lavers, Latin America countries urged to abide by landmark LGBT rights ruling, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2018-01-15 (באנגלית)
  279. ^ Guatemala: Reject ‘Life and Family Protection’ Law, Human Rights Watch, ‏2018-08-31 (באנגלית)
  280. ^ Jimmy Morales: «Guatemala cree en la vida y en la familia basada en el matrimonio de hombre y mujer», InfoCatólica (בספרדית)
  281. ^ Hornet Networks, Guatemala Detuvo la Iniciativa que Prohibía el Matrimonio Igualitario y el Aborto, Hornet, ‏2018-09-06
  282. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-08-31
  283. ^ Yuval Merin, Equality for Same-Sex Couples: The Legal Recognition of Gay Partnerships in Europe and the United States, University of Chicago Press, 2010-02-15, ISBN 978-0-226-52033-9. (באנגלית)
  284. ^ 1 2 Gay Greenland--Past and Present - GlobalGayz, www.globalgayz.com
  285. ^ Folketinget - Ugeplaner 45-2015, web.archive.org, ‏2016-03-04
  286. ^ Same sex couples can now officially marry in Greenland · PinkNews, web.archive.org, ‏2016-04-02
  287. ^ Gay Honduras News & Reports, archive.globalgayz.com
  288. ^ Honduras: Constitución de 1982, pdba.georgetown.edu
  289. ^ Estas candidatas a diputadas apoyan el 'matrimonio gay' en Honduras, Diario La Prensa (בספרדית)
  290. ^ Estos son los 128 diputados que conforman el Congreso Nacional (2018-2022), Diario El Heraldo (בספרדית)
  291. ^ El Nuevo Diario, El Nuevo Diario, El Nuevo Diario (בספרדית)
  292. ^ Más del 70% de los hondureños rechaza el matrimonio homosexual, Diario La Prensa (בספרדית)
  293. ^ Comunidad gay en batalla legal por matrimonio igualitario en Honduras, Diario El Heraldo (בספרדית)
  294. ^ LGBT Hondurans March Against Hate, Human Rights Watch, ‏2019-05-23 (באנגלית)
  295. ^ ברוב גדול ניתן אישור לנישואים חד-מיניים ולאימוץ על ידי זוגות הומואים וואלה, 22.12.04
  296. ^ DAVID AGREN, "Mexican States Ordered to Honor Gay Marriages", The New York Times, August 10, 2010
  297. ^ Anonymous, Panama: Support Civil Union Proposal Now under Attack by the Catholic Church, OutRight Action International, ‏2004-09-16 (באנגלית)
  298. ^ Redacci\u00f3n Panam\u00e1 Am\u00e9rica, Buscan implementar matrimonio homosexual a través de la Corte, Panamá América, ‏2016-10-20 (בספרדית)
  299. ^ Surge preocupación ante recurso para que se reconozca el matrimonio igualitario en Panamá, www.telemetro.com (ב־)
  300. ^ Corte Suprema de Justicia conocerá sobre matrimonios igualitarios – La Prensa Panamá, www.prensa.com, ‏2016-11-17 (בספרדית)
  301. ^ Stefanie Gerdes, Same-sex marriage could come to Panama if activists win legal fight, Gay Star News, ‏2017-04-04 (באנגלית בריטית)
  302. ^ GESE-La Estrella de Panamá, Panamá abre el compás al matrimonio gay, La Estrella de Panamá (בספרדית)
  303. ^ Llega a la Corte Suprema nuevo recurso para legalizar matrimonios de personas del mismo sexo – La Prensa Panamá, www.prensa.com, ‏2017-04-02 (בספרדית)
  304. ^ Acumulan en un solo expediente las dos demandas que piden legalizar el matrimonio igualitario, TVN, ‏2017-06-14 (בספרדית)
  305. ^ Canciller De Saint Malo, a favor del matrimonio gay, www.critica.com.pa, ‏2017-04-15 (בספרדית)
  306. ^ http://www.prensa-latina.cu/index.php?o=rn&id=85889&SEO=posibilidad-de-matrimonio-igualitario-dispara-alarmas-en-panama, http://www.prensa-latina.cu/index.php?o=rn&id=85889&SEO=posibilidad-de-matrimonio-igualitario-dispara-alarmas-en-panama (בספרדית)
  307. ^ Procurador González expresa su opinión a la Corte sobre unión entre homosexuales, TVN, ‏2017-05-13 (בספרדית)
  308. ^ Ayú Prado: recusación retrasa decisión sobre matrimonio igualitario – La Prensa Panamá, www.prensa.com, ‏2018-01-26 (בספרדית)
  309. ^ Panamá, ¿En camino al matrimonio igualitario? - Metro Libre, web.archive.org, ‏2018-02-17
  310. ^ GESE-La Estrella de Panamá, Grupos gays toman oxígeno, La Estrella de Panamá (בספרדית)
  311. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2019-04-10
  312. ^ Pareja de lesbianas espera que CSJ reconozca su unión en Panamá, TVN, ‏2018-05-17 (בספרדית)
  313. ^ GESE-La Estrella de Panamá, Panamá acoge a la opinión de Corte IDH sobre matrimonio gay, La Estrella de Panamá (בספרדית)
  314. ^ El Gobierno panameño acoge opinión de la CorteIDH sobre matrimonio homosexual, www.wradio.com.co, ‏2018-01-16 (בספרדית)
  315. ^ Procurador González pide no ignorar opinión de CorteIDH sobre matrimonio igualitario, www.telemetro.com (ב־)
  316. ^ Redacci\u00f3n EFE, El país no puede ignorar llamado de la CorteIDH sobre matrimonio gay, Panamá América, ‏2018-02-02 (בספרדית)
  317. ^ Parlamento panameño niega el derecho a casarse a parejas del mismo sexo, LARED21, ‏2019-10-29 (בספרדית)
  318. ^ La FM, Presidente de Panamá abre la puerta al matrimonio gay, www.lafm.com.co, ‏2019-11-08 (בספרדית)
  319. ^ El Gobierno de Cuba someterá a consulta popular el nuevo Código de Familia, CiberCuba, ‏2019-03-08 (בספרדית)
  320. ^ ▶️ VIDEO: Homosexuales cubanos luchan por insertar el matrimonio gay en la Constitución de la Isla, CiberCuba, ‏2017-12-13 (בספרדית)
  321. ^ Avery Anapol, New Cuban president says he supports same-sex marriage, TheHill, ‏2018-09-17 (באנגלית)
  322. ^ Referendo de nueva constitución será el 24 de febrero – Rebelion (בספרדית)
  323. ^ Cuba's National Assembly concludes debate on constitutional reforms, www.efe.com (באנגלית)
  324. ^ Cuba's new constitution paves way for same-sex marriage, the Guardian, ‏2018-07-23 (באנגלית)
  325. ^ Sarah Toce, A Cuban revolution is coming and same-sex marriage is up for debate, LGBTQ Nation
  326. ^ Cuba’s 'rainbow revolution' changes attitudes toward LGBT community, The GroundTruth Project, ‏2018-07-31 (באנגלית)
  327. ^ AR.com, Sala IV admite para estudio 2 recursos de inconstitucionalidad contra prohibición de matrimonio gay, ameliarueda.com (בספרדית)
  328. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Costa Rica is the latest country to legalize same-sex marriage, Los Angeles Times, ‏2020-05-26 (באנגלית)
  329. ^ "Same-sex marriage bill comes into force in Uruguay". BBC News (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  330. ^ 1 2 Ecuadorian Court Rules for Marriage Equality, www.advocate.com, ‏2018-07-05 (באנגלית)
  331. ^ Ecuador records first official same-sex marriages as court ruling goes into effect, CuencaHighLife, ‏2019-07-10 (באנגלית)
  332. ^ תקדים באמריקה הלטינית: נישואי גייז בארגנטינה, באתר ynet, 15 ביולי 2010
  333. ^ Staff, Reuters (2011-05-06). "Brazil's supreme court recognizes gay partnerships". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  334. ^ Staff, Reuters (2020-10-22). "Venezuela's Maduro, citing Pope, asks congress to consider same-sex marriage". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  335. ^ Vargas afirma que uniones de hecho entre parejas del mismo sexo son "un derecho humano", web.archive.org, ‏2012-03-05
  336. ^ Keiko difiere con Kenji sobre adopción de niños por parejas homosexuales – El Comercio Perú, web.archive.org, ‏2011-11-08
  337. ^ "el Todopoderoso", Perú: aspirante izquierdista Ollanta Humala se suma a rechazo de iglesia a bodas gay, "El Todopoderoso", ‏2011-03-21
  338. ^ Kira Brekke, WATCH: Times May Finally Be Changing For Gays in Peru, HuffPost, ‏2014-04-10 (באנגלית)
  339. ^ Facebook, www.facebook.com
  340. ^ Unión Solidaria: Se suspendió debate del dictamen por falta de quórum – Política – Peru21, web.archive.org, ‏2016-10-11
  341. ^ Lima Gay Net, LimaGay.net: Presentaron al Congreso proyecto de Unión Civil entre personas del mismo sexo, LimaGay.net, ‏2016-11-30
  342. ^ Unión civil: Nuevo proyecto de ley se presentaría la siguiente semana y estas serían algunas de sus novedades – Política – Peru21, web.archive.org, ‏2016-11-09
  343. ^ Stefanie Gerdes, Court orders Peru to recognize its first same-sex marriage, Gay Star News, ‏2017-01-10 (באנגלית בריטית)
  344. ^ NOTICIAS CORREO, PJ anuló sentencia que ordenaba a RENIEC reconocer matrimonio homosexual – EDICION, Correo, ‏2018-03-28 (בספרדית)
  345. ^ Judicatura: Perú debe respetar decisión CorteIDH sobre matrimonio homosexual, La Vanguardia, ‏2018-01-12 (בספרדית)
  346. ^ El proyecto de ley de matrimonio igualitario llega al Parlamento de Chile, web.archive.org, ‏2019-05-06
  347. ^ Michael K. Lavers, Latin America countries urged to abide by landmark LGBT rights ruling, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2018-01-15 (באנגלית)
  348. ^ "Chile recognises same-sex civil unions". BBC News (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  349. ^ Staff, Reuters (2015-01-28). "Socially-conservative Chile approves civil unions". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  350. ^ Chile's President Plans to Send Gay Marriage Bill to Congress in 2017 – Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
  351. ^ Michael K. Lavers, Chilean lawmakers begin debate on same-sex marriage bill, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2017-11-27 (באנגלית)
  352. ^ Colombian court says Congress must decide on gay marriage, www.cnn.com (באנגלית)
  353. ^ Vargas, Eduardo Garcia, Carlos. "Colombia lawmakers reject controversial gay marriage bill". U.S. (באנגלית). נבדק ב-2021-07-08.
  354. ^ Carlos y Gonzalo, la primera pareja gay "civilmente casada", pero sin matrimonio – RCN La Radio - RCN Radio, web.archive.org, ‏2014-04-07
  355. ^ Andrew Potts, Judges allow first same-sex marriages in Colombia, Gay Star News, ‏2013-10-01 (באנגלית בריטית)
  356. ^ Casa Editorial El Tiempo, Corte Constitucional da el sí definitivo y avala el matrimonio gay, El Tiempo (בספרדית)
  357. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Colombia legalizes same-sex marriage 28.04.2016, DW.COM (באנגלית בריטית)
  358. ^ Keabsahan Perkawinan Pasangan WNI Sesama Jenis di Luar Negeri, Hukumonline.com (ב־)
  359. ^ PanARMENIAN.Net - Mobile, www.panarmenian.net
  360. ^ ‘You have no right to call yourself Armenian’ Say Gay Man's Attackers, The Armenian Weekly, ‏2019-02-19 (באנגלית)
  361. ^ Helix Consulting LLC, Глава Минюста Армении исключил, что государство признает однополые браки после ратификации Стамбульской конвенции, www.panorama.am (באנגלית)
  362. ^ Palma says, Father Vazken Movsesian Joins Equality Armenia Board, Asbarez.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  363. ^ Dawn Ennis, Orthodox Christian Cleric Supports Same-Sex Marriage in Armenia, Los Angeles Blade: LGBTQ News, Rights, Politics, Entertainment, ‏2017-12-05 (באנגלית)
  364. ^ Bhutan prepares to repeal its anti-gay laws, Erasing 76 Crimes, ‏2019-06-10 (באנגלית)
  365. ^ CONSTITUTION OF GEORGIA, სსიპ "საქართველოს საკანონმდებლო მაცნე" (באנגלית)
  366. ^ 1 2 3 Civil.Ge – GD Refloats Proposal on Setting Constitutional Bar to Same-Sex Marriage, old.civil.ge
  367. ^ DFWatch staff, Public hearing process begins for constitutional ban on same-sex marriage, Democracy & Freedom Watch, ‏2016-03-26 (באנגלית)
  368. ^ Civil.Ge, Georgia: MPs Launch Proceedings For Setting Constitutional Bar To Same-Sex Marriage, Eurasia Review, ‏2016-03-19 (באנגלית)
  369. ^ Georgia’s Ruling Party ‘Supermajority’ Passes Unilateral Constitutional Reform, Jamestown (באנגלית)
  370. ^ Civil.Ge – Parliament Overrides Presidential Veto on Constitutional Amendments, web.archive.org, ‏2017-10-18
  371. ^ Georgian rights groups back civil partnerships for same-sex couples, OC Media, ‏2017-04-10 (באנגלית)
  372. ^ Public defender urges Georgia to adopt civil partnerships for queer couples, OC Media, ‏2018-04-06 (באנגלית)
  373. ^ Dipak Kumar Dash, amp; Sanjay Yadav / TNN / Updated: Jul 29, 2011, 00:33 Ist, In a first, Gurgaon court recognizes lesbian marriage – Gurgaon News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
  374. ^ אתר למנויים בלבד Dean Nelson, ‏India's first married lesbian couple given 24-hour protection, The Telegraph, 26 July 2011
  375. ^ Drafting change: What the new ‘progressive’ intervention in Uniform Civil Code debate entails, The Indian Express, ‏2017-10-18 (באנגלית)
  376. ^ Manu Sebastian, 'Transwoman A 'Bride' Under Hindu Marriage Act' : Madras HC; Also Bans Sex Re-Assignment Surgeries On Intersex Children [Read Judgment], www.livelaw.in, ‏2019-04-23 (באנגלית)
  377. ^ LIVELAW NEWS NETWORK, Gay Couple Moves Kerala HC For Recognition Of Homosexual Marriages Under Special Marriage Act [Read Petition], www.livelaw.in, ‏2020-01-27 (באנגלית)
  378. ^ Video – Same Sex Marriage Against Indian Law, Culture: Centre, נבדק ב-2021-07-18
  379. ^ Shaswati Das, Historic verdict holds hope for same-sex marriages, adoption, mint, ‏2018-09-07 (באנגלית)
  380. ^ Nikko Dizon, ‘It’s civil union, not marriage’, INQUIRER.net, ‏2016-10-05 (באנגלית)
  381. ^ Philippine congress sees new push for same-sex civil partnerships (באנגלית בריטית)
  382. ^ Maila Ager, Sotto, Villanueva give same-sex marriage proposal the thumbs down, INQUIRER.net, ‏2017-12-19 (באנגלית)
  383. ^ Erik, There's a cure for that: Discriminatory Amendment Proposed by Bohol Representative – A European biologist's look at homosexuality in the Philippines, There's a cure for that, ‏2011-06-22
  384. ^ Bohol Sunday Post - February 27, 2011 - Common-law, same-sex marriages abroad invalid in the Philippines, www.discoverbohol.com
  385. ^ Darren Wee, Philippines presidential palace 'respects' same-sex marriage, Gay Star News, ‏2014-12-22 (באנגלית בריטית)
  386. ^ "Duterte backtracks on gay marriage in Philippines". BBC News (באנגלית). 2017-03-21. נבדק ב-2021-07-16.
  387. ^ Duterte to push for same-sex marriage, draws mixed reactions from various groups, cnn (באנגלית)
  388. ^ Supreme Court to hear arguments on same-sex marriage Tuesday, June 19, 2018, GMA News Online (באנגלית)
  389. ^ Julius N. Leonen, LGBT rights supporters rally at SC amid same-sex marriage debate, INQUIRER.net, ‏2018-06-19 (באנגלית)
  390. ^ Philippine lawyer finds unlikely ally in Duterte in fight to legalise gay marriage, the Guardian, ‏2018-06-18 (באנגלית)
  391. ^ Kristine Joy Patag, Bersamin: Junked Falcis plea has no bearing on future same-sex marriage petitions, Philstar.com
  392. ^ SC junks plea to legalize same-sex marriage, cnn (באנגלית)
  393. ^ Karlos Manlupig, Love is love in communist movement, INQUIRER.net, ‏2016-07-18 (באנגלית)
  394. ^ (PDF) Brothers, Lovers, and Revolution: Negotiating Military Masculinity and Homosexual Identity in a Revolutionary Movement iun the Philippines, ResearchGate (באנגלית)
  395. ^ laws, web.archive.org, ‏2016-11-22
  396. ^ Gay couples to be protected by Hong Kong domestic violence law (באנגלית בריטית)
  397. ^ New Regulations for Foreigners in Beijing Starting July 1, 2013 – Lex…, archive.ph, ‏2019-06-17
  398. ^ Gay man sues for right to marry in China’s first same-sex marriage lawsuit, South China Morning Post, ‏2016-01-06 (באנגלית)
  399. ^ Sixth Tone, Gay Couple Vows Wedding to Be First of Many, Sixth Tone, ‏Tue May 17 05:17:34 PDT 2016 (באנגלית)
  400. ^ Greater commitment to equality required, South China Morning Post, ‏2017-12-12 (באנגלית)
  401. ^ Agence France-Presse in Hong Kong, Hong Kong criticised for refusing to accept visa ruling for British lesbian, the Guardian, ‏2017-11-02 (באנגלית)
  402. ^ Hong Kong's highest court upholds landmark judgment in favour of lesbian expat QT, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2018-07-04 (באנגלית בריטית)
  403. ^ Hong Kong's top court sides with gay civil servant in application for spousal benefit and tax assessment, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2019-06-06 (באנגלית בריטית)
  404. ^ Court marriage ruling a huge setback for equality, says gay civil servant, South China Morning Post, ‏2018-06-01 (באנגלית)
  405. ^ Queer Hong Kong Woman Sues for Civil Union Rights, www.advocate.com, ‏2018-08-24 (באנגלית)
  406. ^ Taking a stand: woman sues government over civil partnerships ban, South China Morning Post, ‏2018-08-24 (באנגלית)
  407. ^ Marriage ‘no longer special’ if gay people allowed to wed, says Hong Kong government, The Independent, ‏2019-05-30 (באנגלית)
  408. ^ Sixth Tone, Beijing Approves Mutual Guardianship for Gay Couple, Sixth Tone, ‏Mon Aug 12 03:01:00 PDT 2019 (באנגלית)
  409. ^ Same-sex couples in China name each other as legal guardians (באנגלית בריטית)
  410. ^ Legco shoots down push for civil unions for gay couples, South China Morning Post, ‏2018-11-22 (באנגלית)
  411. ^ 法工委发言人：有意见建议"同性婚姻合法化"写入民法典, news.ifeng.com
  412. ^ Slattery, Gram (2019-01-28). "Death toll rises to 58 as hope dims after Brazil dam collapse". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  413. ^ Two gay men in first legal challenges to laws banning same-sex marriage, South China Morning Post, ‏2019-01-03 (באנגלית)
  414. ^ Sixth Tone, LGBT Couples Not Entitled to Full Property Rights, Court Rules, Sixth Tone, ‏Wed Apr 21 03:32:43 PDT 2021 (באנגלית)
  415. ^ Anna Leach, Vietnam government consults on same-sex marriage, Gay Star News, ‏2012-06-20 (באנגלית בריטית)
  416. ^ Anna Leach, Vote on same-sex marriage in Vietnam likely to be delayed until 2014, Gay Star News, ‏2013-02-20 (באנגלית בריטית)
  417. ^ #LoveWon: Taiwan legalises same-sex marriage in landmark first for Asia, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2019-05-17 (באנגלית בריטית)
  418. ^ Isabella Steger, In a first for Asia, Taiwan legalized same-sex marriage—with caveats, Quartz (באנגלית)
  419. ^ Wu, J. R. (2017-05-24). "Taiwan court rules in favor of same-sex marriage, first in Asia". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  420. ^ Uncertainty grips gay people in Taiwan as same-sex marriage goes to the vote, the Guardian, ‏2018-11-24 (באנגלית)
  421. ^ Marriage law ‘cannot contradict’ ruling - Taipei Times, www.taipeitimes.com, ‏2018-11-30
  422. ^ EDITORIAL: Marriage equality bill handled well - Taipei Times, www.taipeitimes.com, ‏2019-02-22
  423. ^ Taiwan legalises same-sex marriage in first for Asia (באנגלית בריטית)
  424. ^ Julia Hollingsworth CNN, Taiwan legalizes same-sex marriage in historic first for Asia, CNN
  425. ^ Japan to allow its citizens same-sex marriage - with foreign partners, www.fridae.asia (באנגלית)
  426. ^ Same-sex couple receives Japan's first 'partnership' certificate, the Guardian, ‏2015-11-05 (באנגלית)
  427. ^ Fackler, Martin (2015-02-12). "District in Tokyo Plans to Extend Rights of Gay Couples". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-07-10.
  428. ^ 群馬・大泉町、LGBTカップルをパートナー認定, 日本経済新聞, ‏2018-12-26 (ביפנית)
  429. ^ Isabella Steger, For the first time, same-sex couples will be recognized by a Japanese prefecture, Quartz (באנגלית)
  430. ^ "Japan court finds same-sex marriage ban unconstitutional". BBC News (באנגלית). 2021-03-17. נבדק ב-2021-07-10.
  431. ^ Japanese Court Puts Same-Sex Marriage on the Nation’s Agenda, Council on Foreign Relations (באנגלית)
  432. ^ Nepal charter to grant gay rights - Hindustan Times, web.archive.org, ‏2010-01-23
  433. ^ אתר למנויים בלבד Dean Nelson, ‏Nepal 'to stage gay weddings on Everest', The Telegraph, 19 January 2010
  434. ^ Chapagain, Kiran; Yardley, Jim (2012-05-28). "Legislature in Nepal Disbands in Failure". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-07-10.
  435. ^ All set to get legal status, ‏2016-10-21 (באנגלית)
  436. ^ Yi, Beh Lih (2019-05-02). "Support for gay rights seen growing in Singapore". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-16.
  437. ^ 56% of Singaporeans opposed to more countries following Taiwan on same-sex marriages: survey, sg.news.yahoo.com (בסינגליש)
  438. ^ ILGA-RIWI Global attitudes survey, ILGA, ‏2017-09-28 (באנגלית)
  439. ^ Agence France-Presse in Seoul, South Korean court rejects film director’s same-sex marriage case, the Guardian, ‏2016-05-25 (באנגלית)
  440. ^ "South Korea set for more court battles over same-sex marriage ban". PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service (באנגלית). נבדק ב-2021-07-09.
  441. ^ Yonhap News Agency, Yonhap News Agency (באנגלית)
  442. ^ Over the Rainbow: Public Attitude Toward LGBT in South Korea (ב־)
  443. ^ Darren Wee, South Korea women overwhelmingly support gay marriage, men not so much, Gay Star News, ‏2015-08-06 (באנגלית בריטית)
  444. ^ GAY411: Asia / Pacific: All Categories:Cambodia (Kampuchea):KH Business Directory, web.archive.org, ‏2010-07-24
  445. ^ LGBT Campaigner Calls for Legal Protections, VOA (באנגלית)
  446. ^ Call to legalise gay marriage - Khmer Times, ‏2017-05-31 (באנגלית)
  447. ^ Shannon Power, Same-sex couples tie the knot in Cambodia in a stunning public ceremony, Gay Star News, ‏2018-05-24 (באנגלית בריטית)
  448. ^ Cambodia urged to adopt more reforms in third Universal Periodic Review, IFEX, ‏2019-07-05 (באנגלית)
  449. ^ Oral statement for the outcome of the Universal Periodic Review (UPR) of Cambodia, International Federation for Human Rights (באנגלית)
  450. ^ Raising the profile of LGBT rights - Khmer Times, ‏2018-12-31 (באנגלית)
  451. ^ Thailand's Civil Partnership Bill sparks further debate on same-sex couple rights, CNA (באנגלית)
  452. ^ About the Author Staff Writers Twitter Facebook, Commission for marriage rights, Star Observer, ‏2011-09-13 (באנגלית)
  453. ^ Anna Leach, Thai government drafting same-sex civil partnership law, Gay Star News, ‏2012-12-17 (באנגלית בריטית)
  454. ^ Same-sex marriage may come true under Thai junta, Prachatai English (באנגלית)
  455. ^ Thailand to revive gay rights Bill, TODAYonline
  456. ^ Hornet Networks, Thailand Could Actually Beat Taiwan to Legalizing Same-Sex Unions and Benefits, Hornet, ‏2018-07-30
  457. ^ Thailand expected to introduce same-sex civil partnerships, The Independent, ‏2018-04-27 (באנגלית)
  458. ^ Thailand could be first country in Asia with same-sex unions (באנגלית בריטית)
  459. ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Cabinet endorses civil partnership bill". Bangkok Post. נבדק ב-2021-07-16.
  460. ^ Stefania Sarrubba, Thailand cabinet approves the first draft of same-sex civil union bill, Gay Star News, ‏2018-12-25 (באנגלית בריטית)
  461. ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Cabinet backs bill allowing same-sex unions". Bangkok Post. נבדק ב-2021-07-16.
  462. ^ Move Forward Party to push bill granting same-sex marriage in Thailand, Thai Enquirer, ‏2020-06-15 (באנגלית)
  463. ^ Marriage law amendments now up for public consultation, Prachatai English (באנגלית)
  464. ^ gay marriage legalities worldwide, web.archive.org, ‏2016-08-27
  465. ^ First same-sex union in Seychelles takes place at British high commissioner’s residence, www.seychellesnewsagency.com
  466. ^ 1 2 3 "The Arab world in seven charts: Are Arabs turning their backs on religion?". BBC News (באנגלית). 2019-06-23. נבדק ב-2021-07-18.
  467. ^ 1 2 ILGA-RIWI Global attitudes survey, ILGA, ‏2017-09-28 (באנגלית)
  468. ^ 1615 L. St NW, Suite 800 Washington, DC 20036 USA202-419-4300 – Main202-419-4349 – Fax202-419-4372 – Media Inquiries, Gay Marriage Around the World, Pew Research Center's Religion & Public Life Project (באנגלית)
  469. ^ Gay Mozambique News & Reports, archive.globalgayz.com
  470. ^ Namibia – Gay couple sue govt for same-sex marriage and family rights, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2017-12-15 (באנגלית)
  471. ^ Namibia's ombudsman calls for same-sex marriage amidst UN report furore, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2016-08-23 (באנגלית)
  472. ^ 1 2 3 Intouch Interactive Marketing, Walters backs LGBT marriage - Justice - Namibian Sun, www.namibiansun.com (באנגלית)
  473. ^ 1 2 Intouch Interactive Marketing, Same-sex marriages before full bench - Justice - Namibian Sun, www.namibiansun.com (באנגלית)
  474. ^ Condé Nast, Tunisia Just Indirectly Recognized a Gay Marriage, them., ‏2020-04-28 (באנגלית)
  475. ^ 1 2 Tunisia may have become first Arab country to recognize gay marriage, The Jerusalem Post – JPost.com (באנגלית)
  476. ^ Tunisia quashes LGBT report it recognized gay marriage, The Jerusalem Post – JPost.com (באנגלית)
  477. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-08-31
  478. ^ "Homosexuality an Aberration for Many Israelis"(הקישור אינו פעיל, 20.6.2021), Angus Reid, August 08, 2009
  479. ^ Wide support for gay marriage as Israel celebrates Pride, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  480. ^ שיא של 79% בתמיכה בנישואין או רישום זוגיות לבני אותו מין | מפת חופש הנישואין בעולם, באתר marriage.hiddush.org.il
  481. ^ יובל יועז, רק אל תבקשו סטטוס משפחתי, באתר הארץ, 17 במאי 2005
  482. ^ "בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים"(הקישור אינו פעיל, 20.6.2021) באתר בית המשפט העליון.
  483. ^ דורית גבאי, מעריב, מפרקות את החבילה, באתר nrg‏, 21 בספטמבר 2006
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי איחוד אזרחי • אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים • אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים • הורות להט"בית • התנגדות לזכויות להט"ב • טיפול המרה • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט • נישואים חד-מיניים (מעמד משפטי) • צנזורה על נושאי להט"ב • שוויון הגירה • שינוי מגדר • שירות צבאי • תרומת דם • הומופוביה ברחבי העולם
בעולם
אוקיאניה אוסטרליה • איי שלמה • אי הפסחא • אי חג המולד • איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • איי קוקוס • איי קוק • גואם • הוואי • ואליס ופוטונה • ונואטו • טובאלו • טונגה • טוקלאו • מיקרונזיה • נאורו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • סמואה האמריקנית • פולניזיה הצרפתית • פיג'י • פיטקרן • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי • קלדוניה החדשה
אירופה אבחזיה • אולנד • אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אי מאן • איסלנד • איי פארו • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • גרמניה (גרמניה המזרחית) • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • טרנסניסטריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סבאלברד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • סן מרינו • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קרואטיה • קזחסטן • קפריסין • קריית הוותיקן • קפריסין הצפונית • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומים • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • איי פוקלנד • אנגווילה • אנטיגואה וברבודה • איי קיימן • ארגנטינה • איי הבתולה של ארצות הברית • אל סלוודור • ארובה • ארצות הברית • אקוודור • בוליביה • בונייר • בליז • ברבדוס • ברזיל • ברמודה • גואטמלה • גוואדלופ • גיאנה • גיאנה הצרפתית • ג'מייקה • גרינלנד • גרנדה • דומיניקה • האיטי • האיים הקטנים המרוחקים של ארצות הברית • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • וונצואלה • טרינידד וטובגו • מונטסראט • מקסיקו • מרטיניק • ניקרגואה • סאבא • סורינאם • סנט אוסטטיוס • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט מארטן • סנט קיטס ונוויס • סן ברתלמי • סן מרטן • סן-פייר ומיקלון • פוארטו ריקו • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוראסאו • קנדה
אסיה אבחזיה • אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • אפגניסטן • אקרוטירי ודקליה • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה • האיים המלדיביים • הודו • הונג קונג • הפיליפינים • הרשות הפלסטינית • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקיה • טורקמניסטן • טיבט • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • מקאו • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • צ'צ'ניה • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קירגיזסטן • קזחסטן • קטר • קמבודיה • קפריסין • קפריסין הצפונית • רוסיה • תאילנד • תימן
אפריקה אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בנין • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גמביה • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • דרום סודאן • האיים הקנריים • הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מדיירה • מיוט • מוזמביק • מלאווי • מלייה • מצרים • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאוטה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סומלילנד • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית • תוניסיה
אחר הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • זכויות להט"ב באיחוד האירופי • זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר • זכויות להט"ב במזרח התיכון • זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
יחס הדת ללהט"ב אסלאם • הדת הבהאית • הומוסקסואליות ודת • הלכה • טרנסג'נדריות ודת • יהדות • יהדות קונסרבטיבית • נצרות • סיקיזם • תנ"ך
לקטגוריה • לפורטל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מעמד_משפטי_של_נישואים_בקרב_זוגות_מאותו_המין&oldid=40107705"