זיגמונט באומן

זיגמונט באומן
Zygmunt Bauman

באומן בפברואר 2005
לידה	19 בנובמבר 1925 פוזנן, רפובליקת פולין
פטירה	9 בינואר 2017 (בגיל 91) לידס, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	סוציולוגיה
מקום לימודים	בית הספר לכלכלה של לונדון הפקולטה לפילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטת ורשה
מוסדות	אוניברסיטת לידס (1972–1990) אוניברסיטת ורשה (1954–1968) Internal Security Corps (1945–1953)
פרסים והוקרה	מדליית זהב להצטיינות בתרבות פרס אמלפי לסוציולוגיה ומדעי החברה (1990) צלב הגבורה פרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ולמדעי הרוח (2010) פרס VIZE 97 (2006) מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית פרס תאודור אדורנו (1998)
בן או בת זוג	יאנינה באומן (1948–2009)
צאצאים	אירנה באומן

זיגמונט באומן (בפולנית: Zygmunt Bauman; ‏19 בנובמבר 1925 – 9 בינואר 2017) היה סוציולוג יהודי רבגוני אשר ידוע בעיקר בשל ניתוחיו על הקשרים בין המודרניות לשואה ועל תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית.

באומן, יליד פולין, התגורר באנגליה ושימש כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת לידס וכפרופסור אמריטוס משנת 1990.

קורות חיים

זיגמונט באומן נולד ב-1925 בעיר פוזנן שבפולין, להורים יהודים לא דתיים. לאחר פלישת הנאצים לפולין ב-1939, בתחילת מלחמת העולם השנייה, נמלטה המשפחה לאזור בשליטת הסובייטים. מאוחר יותר שירת באומן בארמייה הפולנית הראשונה שפעלה בחסות ברית המועצות, במסגרתה השתתף בקרבות בקולברג (כיום קולובז'ג) ובברלין, וכן עבד כמורה לחינוך פוליטי.

על פי הצהרות חצי-רשמיות של היסטוריון מהמוסד הפולני לזיכרון לאומי, שהובאו בכתב-העת הנחשב לשמרני "אוזון" (Ozon) במאי 2006, מ-1945 עד 1953 שימש באומן בתפקיד דומה בחיל לביטחון פנים, ה-KBW – יחידה צבאית שהוקמה כדי להילחם בשרידי ההתנגדות לקומוניזם ובמחתרות האוקראיניות והגרמניות בפולין. על-פי כתב-העת, באומן נודע כמנהיג יחידה שלכדה מספר רב של לוחמי מחתרת, ועל כך ב-1950 עוטר בצלב הגבורה. כמו כן, הכותב מביא ראיות לכך שמ-1945 עד 1948 פעל באומן כמודיע של הביון הצבאי. עם זאת, אופי שיתוף הפעולה שלו והיקפו אינם ידועים, כמו גם הנסיבות המדויקות שהביאו להפסקתו.

בעת שירותו בחיל לביטחון פנים, החל בלימודי סוציולוגיה באקדמיה למדעי החברה של ורשה, שהייתה בית ספר אוניברסיטאי של המפלגה הקומוניסטית של פולין. הוא המשיך בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת ורשה – החוג לסוציולוגיה הוצא זמנית מתוכנית הלימודים הפולנית בשל הגדרתו כתחום "בורגני" – שם למד אצל סְטָנִיסְלָב אוֹסוֹבְסְקִי ויוליאן הוכפלד.

באומן הגיע לדרגת רב-סרן בחיל לביטחון פנים, עד ששוחרר בקלון ב-1953, בפתאומיות, לאחר שאביו פנה לשגרירות ישראל בוורשה על מנת לברר פרטים על עלייה לישראל. אירוע זה הוביל לניכור חריף זמני בין האב לבן, כיוון שבאומן לא רק שלא היה שותף לנטיותיו הציוניות של האב, אלא התנגד בחריפות לציונות. במהלך תקופת אבטלתו שלאחר השחרור, השלים את התואר השני שלו. ב-1954 מונה למרצה באוניברסיטת ורשה, בה הועסק עד 1968.

במהלך שהותו בבית הספר לכלכלה של לונדון, תחת פיקוחו של רוברט מקנזי, ערך מחקר מקיף על התנועה הסוציאליסטית הבריטית, שהפך לספרו החשוב הראשון. הספר יצא לאור בפולנית ב-1959, ומהדורה מתורגמת ומתוקנת הופיעה באנגליה ב-1972.

באומן המשיך לפרסם מספר ספרים, בהם "Socjologia na co dzień" ("סוציולוגיה של חיי היומיום", 1964), שהגיע לקהל עממי גדול בפולין ושמאוחר יותר היה לבסיס ספר הלימוד Thinking Sociologically ("חושבים סוציולוגיה", 1990) בשפה האנגלית.

בתחילה נשאר באומן קרוב לדוקטרינה המרקסיסטית הרשמית. אולם בהשפעת עבודותיהם של אנטוניו גראמשי וגאורג זימל הוא הפך ביקורתי יותר ויותר כלפי הממשל הקומוניסטי. בשל עמדתו הביקורתית כלפי המשטר, מעולם לא מונה לפרופסור, למרות שהשלים את הפוסט-דוקטורט (Habilitation). עם זאת, בפועל החזיק באומן במשרתו של מורו לשעבר, יוליאן הוכפלד, לאחר שב-1962 מונה הוכפלד לסגן מנהל המחלקה למדעי החברה של אונסק"ו בפריז.

לאור התגברות הלחץ הפוליטי והקמפיין האנטישמי בהנהגתו של השר הפופוליסטי מייצ'יסלב מוצ'אר, בינואר 1968 ויתר באומן על חברותו במפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית שהייתה בשלטון. כחלק מאירועי מאי 1968, הקמפיין האנטישמי הסתיים בטיהור, שהניע את רוב היהודים הפולנים הנותרים, כולל אינטלקטואלים רבים שסר חינם מלפני הממשל הקומוניסטי, אל מחוץ למדינה. באומן, שאיבד את משרתו באוניברסיטת ורשה, היה אחד מהם. אחרי שנאלץ לוותר על אזרחותו הפולנית כדי שיוכל לצאת מהמדינה, הוא עלה לישראל, למד עברית תוך חמישה חודשים, והחל ללמד באוניברסיטת תל אביב. אך עזב ב-1971, לאחר שהתאכזב מהאווירה הלאומנית בישראל שאחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים. באומן קיבל משרה בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת לידס, בה שימש לסירוגין כראש המחלקה. מאז פרסם כמעט רק באנגלית, שפתו השלישית, ותהילתו גדלה במהירות. למעשה, מאז שנות ה-90 המאוחרות (של המאה ה-20), באומן הפעיל השפעה ניכרת על התנועה נגד, או לשינוי, הגלובליזציה.

בראיון שנערך עמו בשנת 2011 בשבועון הפולני, "פוליטיקה", מתח באומן ביקורת על הציונות ועל ישראל, ואמר שישראל אינה מעוניינת בשלום וכי היא "מנצלת את השואה כדי להכשיר מעשים בלתי מוסריים". הוא השווה את גדר ההפרדה לחומת גטו ורשה, "שם מאות אלפי יהודים מתו בשואה". שגריר ישראל בוורשה, צבי רבנר, בתגובה כינה את הערותיו של באומן "חצי אמיתות" ו"הכללות חסרות בסיס".

חיים אישיים

באומן היה נשוי לסופרת יאנינה באומן עד מותה ב-2009. לבני הזוג נולדו שלוש בנות: לידיה באומן, ציירת; אירנה באומן, אדריכלית; ואנה ספרד, פרופסור לחינוך באוניברסיטת חיפה (היא נישאה לליאון, בנו של המשורר היידי דוד ספרד; בנם מיכאל ספרד הוא עורך דין המתמחה בזכויות אדם ופעיל שמאל).

עבודתו

באומן בוורשה בשנת 2005

הקשר של באומן עם המרקסיזם הביא אותו להתמקד בריבוד חברתי ובתנועת הפועלים. לאחר "שחרורו המכובד", כפי שהוא מכנה זאת (בעיתון הבריטי הגארדיאן, מ-5 באפריל 2003), מהגרסה האורתודוקסית של המרקסיזם, גילה באומן את כתבי ההוגה הנאו-מרקסיסט האיטלקי אנטוניו גראמשי. 'גילוי' זה הביא אותו לעבוד על נושאים תאורטיים יותר, בעלי חשיבות היסטורית, ובסופו של דבר גם גלובליים יותר. אלה הם הניתוחים העיקריים, ובמיוחד חלק ניכר מעבודתו שפורסם לאחר פרישתו מהוראה בלידס ב-1990, שהעניקו לו את השם הבינלאומי שיש לו כיום.

כבר באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, בקריאתו (מ-1976 ב"לקראת סוציולוגיה ביקורתית" - Towards a Critical Sociology) להפוך את הסוציולוגיה ליותר משקפת מאשר תיאורית, נראתה בבירור התעניינותו של באומן בהדחת המוסריות הפנימית של צורה מסוימת של רציונליזם ובערעור עליה. לדעתו, במודרניות – אותה הוא מציין כעימות של סדר מצד אחד וכאוס מצד שני (ראו "מודרניות ואמביוולנטיות" (Modernity and Ambivalence ) – יש אלמנט פנימי שמשמש להגבלת האיכויות, האַפּוֹרִיוֹת (כלומר, המעורפלות) בסופו של דבר, של החיים החברתיים. טיעון זה הביא אותו ב-"מודרניות והשואה" (Modernity and the Holocaust) לטעון שהשואה היא לא הדוגמה הטובה ביותר בהיסטוריה לנסיגה ברברית מן המודרנה חזרה לחייתיות קדם-חברתית, אלא שלמעשה היא מתלכדת עם העקרונות המודרניים ושהיא פרסה בפנינו עיקרים רבים מהרציונליזם המודרני, שבתחומים אחרים החברה המערבית גאה בהם באופן חד-משמעי. באומן טען, למשל, שהן החלוקה הביורוקרטית של העבודה (ולפיכך חלוקת החובה המוסרית) והן ההשקפה ההובסיאנית שלפיה בני האדם אינם מוסריים מטבעם, אך מוסריים מבחינה חברתית, היוו בסיס לאידאולוגיה שאפשרה את התרחשות השואה. כן השתמש באומן ברעיונותיהם של ההוגים היהודים דוברי הגרמנית חנה ארנדט ותיאודור אדורנו, וטען בהמשך להם שהרוע שבא לידי ביטוי בשואה היווה למעשה "רציונליות של הרוע".

ההיגיון ב"מודרניות והשואה" מהווה בסיס לעמדות שניתן לראות בעבודות אחרות שלו. אחת העמדות המשמעותיות ביותר היא הרעיון – בעקבות עמנואל לווינס ובניגוד, לדעתו, לפרויד, לדורקהיים ובמידה מסוימת, לוובר – שהחוויה האנושית הראשונה ביותר היא התלות ההדדית בחברה; ולפיכך, הקשרים האנושיים הראשונים הם קשרים מוסריים. אמונה זו ממלאת את הניתוח שלו על הגלובליזציה, שבאופן דומה לז'אן בודריאר, נוקט בעמדה שההפשטה הטכנולוגית שקודמת לקשריו של היחיד עם עולם "הגלובלי" מפלגת באותה מידה שהיא מגשרת. לפיכך, באומן הפגין שוב ושוב ספקנות בנוגע להנדסה חברתית רחבת היקף – בשלה מאשימים אותו שוב ושוב בפסימיות – בה הוא רואה את הדרך המהירה ביותר להשקפה תועלתנית על האנושות.

אחת מעמדותיו הנוספות, שקיימת רק בצורתה הראשונית ב"מודרניות והשואה", היא התאוריה שלו על "האחר" (ראה "מודרניות ואמביוולנטיות", 1991; "אתיקה פוסטמודרנית" [Postmodern Ethics], 1993). בעבודתו של באומן, הדמות ההיפותטית הזו אינה ניכרת בהנחות קיומיות ייחודיות (כמו "האחר" של אלבר קאמי), אלא היא תוצר של עמדתו כלפי החברה המודרנית. האחר של באומן הוא דמות שנוצרת על ידי החברה כל עוד היא מנסה לסדר באופן קוגניטיבי חלל פיזי וחברתי, ובכך היא יוצרת סוג של פסולת אנושית. במקום להיות ידיד או אויב, האחר של באומן הוא אדם שאינו מתאים לאף אחד מהקטגוריות האלה, כזה שנשאר בלתי ניתן להכרעה באופן מעורר חשד (האזכור כאן לחוסר-הניתנות-להכרעה [undecideability] של דרידה הוא מכוון). באופן זה האחר מעורר פחד מעצם קיומו: העובדה שאינו חלק מהסדר (המודרני) של החברה, כאחד שמתאים לעמדה שנקבעה מראש, מעוררת פחד כשהחברה נכשלת שוב ושוב לזהות במדויק את האלמנט הכל-כך לא מוכר הזה.

הפוסט-מודרניות של באומן

במהלך ראשית המאה ה-21 נסוג באומן מהתייחסויות מפורשות לחברה "פוסטמודרנית", תוך שהוא מעדיף את הביטוי "מודרניות נזילה".

באומן לא ראה את הפוסטמודרניות כטכנולוגית או כרלטיביסטית. הוא אפיין את הפוסטמודרניות כצורה "שלאחר-המוות" של המודרניות. כלומר, במודרניות של באומן, החברה נראתה כתהליך סידור והתקדמות לקראת חברה רציונלית. אלא, שזה סותר את האופי הפרקטלי והאָפּוֹרטי של החיים האנושיים, ולכן, עם התמוטטות הקולוניאליזם, האשליות הטכנולוגיות שלהם הפכו לדחויות. אם כן, הרעיון של באומן על הפוסטמודרניות מתבטא בשני אופנים: ראשית, ככוח מניע לקראת מטרה מסודרת בלתי ניתנת לזיהוי, שנמצאת אי-שם בתוך התמוטטות ה- "שייכים" וה-"לא שייכים"/"אחרים" (הווי בו תהליכי הסידור הקוגניטיביים של האחר והשונה והערכת האסתטיקה של האחר והשונה נמצאים בקונפליקט מתמיד); שנית, כדרך חיים המקבלת את ההבחנה האנושית הטבעית הזו ומתחשבת בה. מכאן, שתפיסתו את חיי החברה אינה כזו שמעמתת את המודרני עם הפוסטמודרני, אלא כזו המשבצת שתי לוגיקות שונות בתוך חיי החברה. מכאן גם, האפיון הנוכחי שלו את שתי הלוגיקות האלה כמודרניות דואלית - "מוצקה" ("קשיחה") ו"נוזלית".

ספריו

• 1957: Zagadnienia centralizmu demokratycznego w pracach Lenina [Questions of Democratic Centralism in Lenin's Works]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1959: Socjalizm brytyjski: Źródła, filozofia, doktryna polityczna [British Socialism: Sources, Philosophy, Political Doctrine]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1960: Klasa, ruch, elita: Studium socjologiczne dziejów angielskiego ruchu robotniczego [Class, Movement, Elite: A Sociological Study on the History of the British Labour Movement]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1960: Z dziejów demokratycznego ideału [From the History of the Democratic Ideal]. Warszawa: Iskry.
• 1960: Kariera: cztery szkice socjologiczne [Career: Four Sociological Sketches]. Warszawa: Iskry
• 1961: Z zagadnień współczesnej socjologii amerykańskiej [Questions of Modern American Sociology]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1962 (with Szymon Chodak, Juliusz Strojnowski, Jakub Banaszkiewicz): Systemy partyjne współczesnego kapitalizmu [The Party Systems of Modern Capitalism]. Warsaw: Książka i Wiedza.
• 1962: Spoleczeństwo, w ktorym żyjemy [The Society We Live In]. Warsaw: Książka i Wiedza.
• 1962: Zarys socjologii. Zagadnienia i pojęcia [Outline of Sociology. Questions and Concepts]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe
• 1964: Zarys marksistowskiej teorii spoleczeństwa [Outline of the Marxist Theory of Society]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1964: Socjologia na co dzień [Sociology for Everyday Life]. Warszawa: Iskry.
• 1965: Wizje ludzkiego świata. Studia nad społeczną genezą i funkcją socjologii [Visions of a Human World: Studies on the social genesis and the function of sociology]. Warszawa: Książka i Wiedza.
• 1966: Kultura i społeczeństwo. Preliminaria [Culture and Society, Preliminaries]. Warszawa: Państwowe Wydawnictwo Naukowe.
• 1972: Between Class and Elite. The Evolution of the British Labour Movement. A Sociological Study. Manchester: Manchester University Press ISBN 0-7190-0502-7 (Polish original 1960)
• 1973: Culture as Praxis. London: Routledge & Kegan Paul. ISBN 0-7619-5989-0
• 1976: Socialism: The Active Utopia. New York: Holmes and Meier Publishers. ISBN 0-8419-0240-2
• 1976: Towards a Critical Sociology: An Essay on Common-Sense and Emancipation. London: Routledge & Kegan Paul. ISBN 0-7100-8306-8
• 1978: Hermeneutics and Social Science: Approaches to Understanding. London: Hutchinson. ISBN 0-09-132531-5
• 1982: Memories of Class: The Pre-history and After-life of Class. London/Boston: Routledge & Kegan Paul. ISBN 0-7100-9196-6
• 1985: Stalin and the peasant revolution: a case study in the dialectics of master and slave. Leeds: University of Leeds Department of Sociology. ISBN 0-907427-18-9
• 1987: Legislators and interpreters - On Modernity, Post-Modernity, Intellectuals. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press. ISBN 0-8014-2104-7
• 1988: Freedom. Philadelphia: Open University Press. ISBN 0-335-15592-8
• 1989: Modernity and The Holocaust. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press 1989. ISBN 0-8014-2397-X
  • 1990: Paradoxes of Assimilation. New Brunswick: Transaction Publishers.
  • 1990: Thinking Sociologically. An introduction for Everyone. Cambridge, Mass.: Basil Blackwell. ISBN 0-631-16361-1
  • 1991: Modernity and Ambivalence. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press. ISBN 0-8014-2603-0
  • 1992: Intimations of Postmodernity. London, New York: Routhledge. ISBN 0-415-06750-2
  • 1992: Mortality, Immortality and Other Life Strategies. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-1016-1
  • 1993: Postmodern Ethics. Cambridge, MA: Basil Blackwell. ISBN 0-631-18693-X
  • 1994: Dwa szkice o moralności ponowoczesnej [Two sketches on postmodern morality]. Warszawa: IK.
  • 1995: Life in Fragments. Essays in Postmodern Morality. Cambridge, MA: Basil Blackwell. ISBN 0-631-19267-0
  • 1996: Alone Again – Ethics After Certainty. London: Demos. ISBN 1-898309-40-X
  • 1997: Postmodernity and its Discontents. New York: New York University Press. ISBN 0-7456-1791-3
  • 1995: Ciało i przemoc w obliczu ponowoczesności [Body and Violence in the Face of Postmodernity]. Toruń: Wydawnictwo Naukowe Uniwersytetu Mikołaja Kopernika. ISBN 83-231-0654-1
  • 1997: (with Roman Kubicki, Anna Zeidler-Janiszewska) Humanista w ponowoczesnym świecie – rozmowy o sztuce życia, nauce, życiu sztuki i innych sprawach [A Humanist in the Postmodern World – Conversations on the Art of Life, Science, the Life of Art and Other Matters]. Warszawa: Zysk i S-ka. ISBN 83-7150-313-X
  • 1998: Work, consumerism and the new poor. Philadelphia: Open University Press. ISBN 0-335-20155-5
  • 1998: Globalization: The Human Consequences. New York: Columbia University Press. ISBN 0-7456-2012-4
  • 1999: In Search of Politics. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2172-4
  • 2000: Liquid Modernity. Cambridge: Polity ISBN 0-7456-2409-X
  • (2000 [ed. by Peter Beilharz]: The Bauman Reader. Oxford: Blackwell Publishers. ISBN 0-631-21492-5)
  • 2001: Community. Seeking Safety in an Insecure World. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2634-3
  • 2001: The Individualized Society. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2506-1
  • 2001 (with Keith Tester): Conversations with Zygmunt Bauman. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2664-5
  • 2001 (with Tim May): Thinking Sociologically, 2nd edition. Oxford: Blackwell Publishers. ISBN 0-631-21929-3
  • 2002: Society Under Siege. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2984-9
  • 2003: Liquid Love: On the Frailty of Human Bonds, Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-2489-8
  • 2003: City of fears, city of hopes. London: Goldsmith's College. ISBN 1-904158-37-4
  • 2004: Wasted Lives. Modernity and its Outcasts. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3164-9
  • 2004: Europe: An Unfinished Adventure. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3403-6
  • 2004: Identity: Conversations with Benedetto Vecchi. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3308-0
  • 2005: Liquid Life. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3514-8
  • 2006: Liquid Fear. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3680-2
  • 2006: Liquid Times: Living in an Age of Uncertainty. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-3987-9
  • 2006: Moralność w niestabilnym świecie [Morality in an instable World]. Poznań: Księgarnia św. Wojciecha. ISBN 83-7015-863-3
  • 2007: Consuming Life. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-4002-8
  • 2008: Does Ethics Have a Chance in a World of Consumers? Cambridge, MA: Harvard University Press. ISBN 0-674-02780-9
  • 2008: The Art of Life. Cambridge: Polity. ISBN 0-7456-4326-4
  • 2009: Living on Borrowed Time: Conversations with Citlali Rovirosa-Madrazo. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-4738-8
  • 2009: (with Roman Kubicki, Anna Zeidler-Janiszewska) Życie w kontekstach. Rozmowy o tym, co za nami i o tym, co przed nami. [Life in contexts. Conversations about what lies behind us and what lies ahead of us.] Warszawa: WAiP. ISBN 978-83-61408-77-2
  • 2010: 44 Letters from the Liquid Modern World. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-5056-2
  • 2011: Collateral Damage: Social Inequalities in a Global Age. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-5294-8
  • 2011: Culture in a Liquid Modern World. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-5355-6
  • 2012: This is Not a Diary. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-5570-3
  • 2012: (with David Lyon) Liquid Surveillance: A Conversation. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-6282-4
  • 2013: (with Leonidas Donskis) Moral Blindness: The Loss of Sensitivity in Liquid Modernity. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-6274-9
  • 2013: (with Stanisław Obirek) O bogu i człowieku. Rozmowy. Kraków: Wydawnictwo Literackie. ISBN 978-83-08-05089-7
    • translated as Of God and Man. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-9568-6
  • 2013: (with Michael Hviid Jacobsen and Keith Tester) What use is sociology? Conversations with Michael Hviid Jacobsen and Keith Tester. Cambridge: Polity. ISBN 9780745671246
  • 2013: Does the Richness of the Few Benefit Us All? Cambridge: Polity. ISBN 978-0745671093
  • 2014: (with Carlo Bordoni) State of Crisis. Cambridge: Polity. ISBN 978-0-7456-8095-8
  • 2015: (with Rein Raud) Practices of Selfhood. Cambridge: Polity. ISBN 9780745690179
  • 2015: (with Irena Bauman, Jerzy Kociatkiewicz, and Monika Kostera) Management in a Liquid Modern World. Cambridge: Polity. ISBN 9781509502226
  • 2015: (with Stanisław Obirek) Of God and Man, Cambridge: Polity Press.ISBN 9780745695686.
  • 2015: (with Stanisław Obirek)On the World and Ourselves, Cambridge: Polity. ISBN 9780745687117.
  • 2016: (with Leonidas Donskis) Liquid Evil. Cambridge: Polity. ISBN 978-1509508129
  • 2016: (with Ezio Mauro) Babel. Cambridge: Polity. ISBN 978-1509507603
  • 2016: Strangers at Our Door. Cambridge: Polity. ISBN 978-1509512171
  • 2017: Retrotopia. Cambridge: Polity. ISBN 978-1509515318
  • 2017: (with Thomas Leoncini) Nati Liquidi. Sperling & Kupfler. ISBN 978-8820062668
  • 2017: Zygmunt Bauman. Das Vertraute unvertraut machen. Ein Gespräch mit Peter Haffner, Hoffmann und Campe, Hamburg 2017, ISBN 978-3-455-00153-2
  • 2017: A Chronicle of Crisis: 2011—2016. Social Europe Editions. ISBN 1999715101

• סוציולוגיה של יחסי אנוש, תרגם (מפולנית) יוסף רב, ספרית פועלים, סדרת דעת זמננו, 1962.
• סוציולוגיה של יום יום, תרגם (מפולנית) לוי אשדי, ספרית פועלים, סדרת דעת זמננו, 1963.
• גלובליזציה: ההיבט האנושי, תרגם גרשון חזנוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום כהה, 2002.
• אהבה נזילה: על השבריריות של הקשרים האנושיים, תרגם עמי שמיר, הוצאת מאגנס, 2007.
• מודרניות נזילה, תרגם בן ציון הרמן, הוצאת מאגנס, 2007.
• מודרניות והשואה, תרגם יניב פרקש, הוצאת רסלינג, 2013.
• תרבות בעולם מודרני נזיל, תרגמה מיכל ספיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום דק, 2013.

קישורים חיצוניים

• זיגמונט באומן, ברשת החברתית Goodreads
• זיגמונט באומן, באתר גוגל סקולר
• זיגמונט באומן, באתר Academia.edu
• עמירה הס, למה זקן אנשי הרוח קורא להפסיק להפגין, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2012
• אבנר שפירא, ירידות חדות בשער האהבה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
• יוסי דהאן, זיגמונט באומן על חברת הצריכה ו"תוכנית ויסקונסין"
• איריס קלקא, עולם חדש יפה, או לא יפה
• על השבריריות של הקשרים אנושיים, על ספרו אהבה נזילה, באתר פרופסור
• זיגמונט באומן במסד הנתונים "אנשי המדע" (Ludzie nauki) באתר nauka-polska.pl של "המרכז לעיבוד מידע" (OPI) (בפולנית)
• דב גולדשטיין, "שגיתי, אני שוב בראשית הדרך", מעריב, 16 באוגוסט 1968
• סוציולוגיה של אנטישמיות, דבר, 24 בינואר 1969
• אבנר שפירא, ריאיון עם זיגמונט באומן עם בואו לביקור בישראל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2013
• יונתן אמיר, "מודרניות והשואה": הרוע כפקיד, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
• דניאל בלטמן, מחנות ההשמדה כתוצר של הציביליזציה המודרנית, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2013
• אריק גלסנר, כוחות היצירה מותשים, ארץ אחרת, פברואר 2014
• ניצן רוזנווקס ושירן גרינברג, ‏באומן ביקש לשחרר את האדם מגורלו, כדי שיוכל להגשים את יעודו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 בינואר 2017
• זיגמונט באומן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זיגמונט באומן (1925-2017), דף שער בספרייה הלאומית