ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון327

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלה לשונית למומחי התעבורה אשר כאן

שלום ולילה טוב.

סעיף 56 לפקודת התעבורה קובע כי ”היתה רשות הרישוי משוכנעת, [...] או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, [...] לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה.”

וכאן הבן שואל: מה בין פרוע לבין מופרע? תודה רבה לעונים, זבולון. נכתבה ב־03:16, 31 ביולי 2023 (IDT)

זבולון, כבר קדמך השופט עוני חבש: ”החלופה השנייה, הנוגעת לאישיותו של הנהג, הנה בעייתית עוד יותר להבנה או ליישום. תחילה אציין, כי לא ברור מה משמעות המונחים "פרוע" ו-"מופרע". האם אין בשני המונחים, או לכל הפחות אחד מהם, מימד של ליקוי נפשי – התנהגותי - אישיותי? ושוב, מי יקבע כי הנהג המסוים הנו פרוע או מופרע? מה הם הקריטריונים האובייקטיביים שעל פיהם ניתן לקבוע שהנהג הנו פרוע או מופרע? בהנחה שהמונח "מופרע" יש לו משמעות מוגדרת, האם כל נהג כזה בהכרח מבצע עבירות שיש בהן סיכון לעוברי הדרך? בהנחה שהמונח "פרוע" נוגע להתנהגותו של בעל הרישיון בכביש, קרי שהוא מבצע עבירות, במה שונה הדבר מהחלופה הראשונה? מה אם אין הדבר כך, וחרף העובדה שהוא פרוע, הוא איננו מבצע עבירות תעבורה, האם ניתן לפסול את רשיונו?” (ע"פ (מחוזי ירושלים) 2156/08 מדינת ישראל נ' בראשי רונן (נבו 22.07.2008)) ―משה כוכבי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה רבה מר כוכבי. זבולון – נכתבה ב־03:50, 31 ביולי 2023 (IDT)

חמוד בית המחוקקים שלנו, המפזר בחוקיו חידות שעל בית המשפט לפתור. למה שלא ישבצו בספר החוקים קצת תשבצים או סודוקו? דוד שי - שיחה 07:29, 31 ביולי 2023 (IDT)

מאליו יובן שהמשבץ סודוקו או תשבצים בספר החוקים עלול להיחשב פרוע או מופרע, וכך להסתכן בשלילת רשיונו על ידי רשות הרישוי. ‏Virant‏ (שיחה) 07:42, 31 ביולי 2023 (IDT)

. אוסיף עוד לאבסורד שבחוק: האם עובד ציבור שהפריעו לו במילוי תפקידו, ייחשב כמופרע, ורשיונו יישלל? האם רשיונם של עם ישראל נשלל בעקבות חטא העגל, שהרי כתוב מפורש טען ש"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" (שמות לב, כה)? אולי רשיונם נשלל כבר קודם, כאשר משה ואהרן הפריעו להם להמשיך בעבודת הפרך, ככתוב, "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" (שמות ה, ד)? האם מישהו שמשתתף במרדף, וזורק ניחוש פרוע, דינו שיישלל רשיונו? אביתר ג' • שיחה • 12:56, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אאל"ט, פקודת התעבורה היא ירושה מהמנדט הבריטי. מישהו יודע מה היה הנוסח המקורי באנגלית? יואלפ - שיחה 08:21, 31 ביולי 2023 (IDT)

לפי חיפוש בקישורים שמובאים בוויקיטקסט [1], הפרוע והמופרע נכנס ב-1961 ולא מופיע בטקסטים המנדטוריים.

המשטרה מחויבת לחוק או לממשלה?

ניקח מקרה קיצון: יש חוק א' במדינה. שר ביטחון הפנים ורה"מ בלי חקיקה בכנסת מקבלים החלטה מנוגדת לחוק א'. האם המשטרה מחויבת לפעול לפי החוק או לפי ההוראות?

חד משמעית - שלטון החוק. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:25, 31 ביולי 2023 (IDT)

הלוואי עלינו מקרי קיצון. הרבה יותר סביר שהיועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של המשטרה ועוד כמה יועצים נחמדים (ושומרי סף פוחזים) יתקעו מקלותיהם הרבה קודם לכן. איש עיטי - הבה נשיחה 12:50, 31 ביולי 2023 (IDT)

ועם הממשלה מתעקשת שהחלטתה (הלא חוקית) היא חוקית ודורשת מהמשטרה לפעול בהתאם? 192.114.182.2 11:02, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

בשאלה מובלעת ההנחה שההחלטה היא בלתי חוקית. הבסיס להנחה זו הוא עיקר השאלה למעשה. ויש בזה כמה מצבים שונים:

1. אם ההחלטה היא בלתי חוקית בעליל, כלומר אי-החוקיות ברור כשמש לכל שוטר - זו פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס בראשה וכמובן שאין לקיימה.
2. אם זה לא ברור מאליו שמדובר בהחלטה לא חוקית - יש את חזקת תקינות המנהל - לפיה כל ההחלטות שמתקבלות הינן חוקיות עד שיוכח אחרת - ועל המשטרה לפעול לפי החלטת הממשלה.
3. עם זאת, הממשלה כפופה לביקורת שיפוטית, וניתן להגיש עתירה נגד החלטתה לבג"ץ, שעשוי לפסול את ההחלטה. במקרה כזה - המשטרה תציית לבית המשפט (ראו סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט).
4. שאלה שנויה במחלוקת: כאשר היועץ המשפטי לממשלה קובע עבור הממשלה שהחלטה מסוימת אינה חוקית - האם הם מחויבים לחוות דעתו כל עוד לא יצא פסק דין של בית המשפט בעניין? בעניין זה דנו בועדת אגרנט ובועדת שמגר ובמספר פסקי דין של בית המשפט העליון.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:34, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

מי אמר:

...החוק אינו מדע דדוקטיבי. ...ידוע באמרתו (בהתייחס לשופטים, שוטרים, לבלרים, סוהרים ועורכי דין): "מה שהפקידים הללו עושים הוא, לפי דעתי, החוק עצמו" (Bramble Bush, p. 3).?

ומי אמר על המלכות:

שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו?

ליל מנוחה טל ומטר - שיחה 00:47, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

בכמה שקלים עולה מחיר הדירה בחודש?

אני מודע לכך שמדובר בשאלה מאוד תיאורטית, הדורשת ים הנחות יסוד. אתם מוזמנים להניח אותם לצורך התשובה.

אז ככה: מחירי הדיור הולכים ועולים עם הזמן. דירה שבעבר עלתה 800 אלף, היום מגיעה למיליון. אז אני רוצה לכמת בכמה מחיר הדירה עולה (בממוצע כמובן) לחודש. לצורך הסיפור נניח שהשנה היא תחילת 2023 ולוקחים בחשבון לא רק את השנה הקודמת, אלא כמה שנים אחורה. הדירה לצורך הסיפור עולה בדיוק 1.5 מיליון בתחילת הניסוי. בהנחת אקסטרפולציה מוצעת (עליית המחיר בכל החודשים שווים בדיוק לממוצע), בכמה עולה מחיר הדירה בחודש אחד? שימו לב שיש פה גם "ריבית דריבית", כלומר קצב הצמיחה בשקלים הולך ועולה כשהאחוז הוא קבוע. 109.253.204.4 17:03, 31 ביולי 2023 (IDT)

אפשר לראות נתונים באתר מדלן. לדוגמה, בעיר חיפה. חפש גרף שנקרא "מגמות מחירים", והעברה של העכבר תיתן לך את המחיר כל חודש, החל מ-3.2011. שים לב שאפשר לסנן לפי גודל דירה והאם מדובר בדירה חדשה או יד שנייה. אפשר לצמצם את החיפוש לשכונה מסוימת.

חיידקים של גופה

הכלבה שלי ליקקה הרגע נבלה של ציפור. אני מניח שהציפור הזאת שוכבת שם כבר כמה ימים, כי היא בקושי מזוהה. ברור לי שאסור לי לתת עכשיו לכלבה ללקק אותי כמו שהיא אוהבת, כי יש לה חיידקים של גופה בפה. האם יש דרך לחטא את הפה שלה, או שהחיידקים ייעלמו מעצמם? ואם כן- תוך כמה זמן?--2A00:A041:26E4:9500:8CA0:1AA0:A08F:79E1 14:45, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

פיגוע בפקיסטן

השבוע היה פיגוע טרור גדול בפקיסטן בו נהרגו 54 איש ונפצעו מאות בינהם ילדים .

הפיגוע בוצע בכנס פוליטי של תומכי הטאליבן מאפגניסטן. ארגון דאעש הצהיר על אחריות לפיגוע.

הטאליבן באפגניסטן הם מוסלמים סונים קיצוניים, אבל גם דאעש הם מוסלמים סונים קיצוניים.

אם שתי התנועות עם אותה תפישה דתית, איך אפשר להסביר את המניע של דאעש?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מזמין את האלמוני לעקוב אחרי כתיבת ערכים אצלנו ולראות, לדוגמה, מחלוקות בערכים שונים בעקבות פולמוס המשיחיות בחב"ד ובשני המקרים מדובר על יהודים (גם אם לא לדעת הרב שך) חסידיים מאותה חסידות. משפחות נקרעו בגלל הפילוג בתנועה הקיבוצית ושם היה מדובר על סכסוך בתוך תנועת העבודה הציונית סוציאליסטית. כמעט אלף שנים לפני כן נקרעו ערי איטליה בסכסוכים בין גואלפים וגיבלינים. והערך מספר יפה איך כמה עשרות שנים לאחר ניצחון הגואלפים בפירנצה התמודדו בעיר „גואלפים שחורים״ מול „גואלפים לבנים״. יש המון סיבות לסכסוכים בין תנועות, חלקי תנועות, מוקדי כוח ועוד. Tzafrir - שיחה 23:06, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

כנ"ל ראה את הפיצול בחסידות גור שהגיע לאלימות קשה בין אחים. לגבי טאליבן/דאעש יש בארגונים קיצוניים תחרות מי קיצוני יותר לכן תנועה שמראה נכונות להניח נשק ולנהל שיחות תואשם באובדן דרך ותחטוף משאר האירגונים. Danny Gershoni - שיחה 00:37, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

שלא נגיע לעין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:47, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

כלכלת העיר בני ברק

איך כלכלת העיר בני ברק תורמת לכלכלת ישראל?

מה הם התוצרים העיקריים של העיר?

השאלה מנוסחת עקום (מדינת ישראל איננה מפעל והרשויות המקומיות אינן חלקים באותו מפעל, מה גם שהרבה תושבים שחיים בעיר א' ומשתמשים בשירותיה העירוניים, עובדים עיר ב', והעסק בו הם עובדים משלם ארנונה ושאר תשלומים מקומיים לעיר זו, כלומר הם תורמים להכנסותיה של עיר אחרת), ובכל זאת: ראה בני ברק#תעשייה ועסקים, ובקצרה: אזורי תעשייה והרבה מאוד עסקים קטנים, כצפוי בעיר גדולה (במונחים ישראליים). ‏Virant‏ (שיחה) 16:03, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

מה זאת אומרתת כלל היישובים בישראל אמורים לתרום לכלכלת המדינה. יכול להיות שיש חריגים אבל מדינה לא יכולה להתקיים אם כלל היישובים בה לא תורמים לכלכלתה.

לא "היישובים" תורמים לכלכלת המדינה, האזרחים עושים זאת. והם לא עושים זאת כשירות לישות האמורפית שנקראת "המדינה", אלא כדי לאפשר את קיום המדינה כדי שזו תשרת אותם. זה אחד ההבדלים הבולטים בין דיקטטורה למדינה חופשית. ‏Virant‏ (שיחה) 16:44, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מאד מכבד את דבריך ומאמין ששנינו חושבים סטטיסטית במונחים אחרים. אני לא יודע למה המושג דיקטטורה נכלל בתשובתך. בסופו של דבר התמ"ג של מדינה מתחלק לפי הערים בה, לא?

לא, וכבר נתתי לכך דוגמה בתשובתי הראשונה: לא מעט תושבים של העיר בני ברק עובדים ברמת גן ובתל אביב. על סמך עבודתם החברות בהן הם עובדים משלמות מסים עירוניים ולאומיים (ארנונה, מס הכנסה, מס חברות, ומע"מ על בערך כל דבר שנקנה בעבור עובדי החברה, שלא לדבר על עובדים שמוציאים כסף על ארוחת צוהריים או על קניות באזור בסוף יום העבודה). המסים הללא לא נזקפים לזכות בני ברק, למרות שתושביה הם חלק מן התורמים להם. לפיכך, הניסיון לחלק את הכנסות המדינה לפי הרשויות המקומיות הנו שגוי כבר ברמה הטכנית, לא רק במקרה הזה אלא בכלל. דוגמה קצת שונה: יש רשויות מקומיות שיכולת יצירת אזורי תעשייה בתחומן, או יצירת מקורות הכנסה אחרים כמו אתרי תיירות ובילוי, מוגבלת עד בלתי קיימת (כי אין מקום, או המיקום שלהן גרוע מבחינת גישה וכד׳). תושביהן מוציאים את כספם ביישובים אחרים (על קניות, בילויים, נופש והוצאות כמו תיקון הרכב). גם כאן, ההכנסות מאותם תושבים לא נזקפות לזכות הרשות המקומית בה הם חיים, ועדיין, הם בהחלט מכניסים כסף לקופת המדינה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 17:10, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אתה טוען שכיום בעת המודרנית רוב האנשים שגרים בעיר A עובדים בעיר B או לאו דווקא רובם? בכל מקרה אני חושב שעכשיו אני מבין יותר טוב למה אתה מתכוון, חלק ניכר מתושבי עיר A עובדים בעיר B ולכן אי אפשר לטעון ש"עיר A" מפרנסת את המדינה בעצמה.

בעשור האחרון צמח בצפון בני ברק אזור מדהים של מגדלי משרדים, שאין ספק בתרומתו לכלכלת המדינה ולהכנסות העיר מארנונה. כבוד גדול לראשי העיר שהובילו את המהפך באזור זה. דוד שי - שיחה 20:55, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. אם יש צדדים של זכות אדרבא ואדרבא. יישר כח דוד! טל ומטר - שיחה 21:43, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

בהחלט, כל אזור המגדלים מכניס המון ארנונה לעיר, והפך אותה מעיר של ועדה קרואה לעיר מתפתחת בקצב מהיר. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:48, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

שיווק ללהט"ב בחברות ענק

חברת טחינה אל-ארז השתמשה במוצריה לקדם אג'נדת להט"ב ונגרמו לה הפסדי מכירות.

חברת אנהוסר בוש האמריקנית שכרה שירות מאדם המזדהה כ girl בשם דילן מולבני וגרמה לעצמה נזקים כלכליים משמעותיים.

לאחרונה גם דוקטור מרטינס שיווקו נעליים עם דמות של גבר טרנסג'נדר שעבר כריתת שדיים על נעליים.

להט"ב הם אולי לא יותר מ 5% מהאוכלוסייה אז למה חברות ענק מצפות להגביר רווחים עם שיווק ללהט"ב?

השאלה כמובן שיווקית ולא פוליטית.

נניח שהם חמישה אחוז אבל לכל אחד מהם יש עשרה אנשים במשפחה וחברים שתומכים בהם בגלל האפליה שהם עברו ועוברים. כך שהשוק הוא די גדול 2A02:3038:20B:C67A:D02:6D71:6B86:1BB 17:31, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי מה שאני מבין רוב הלהט"ב טוענים שמשפחותיהם לא מקבלות את נטיותיהם, לפחות רוב הטרנסג'נדרים. חוץ מזה, איך אתה מסביר את האסון השיווקי של מותג הבירה Bud Light?

קיד רוק פעל בנושא והצליח. לא צריך להתרשם מהצלחה חד פעמית

לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון.

מה המשמעות שהממשלה מבקשת לפסול את השופטת חיות

מצב טיפול: חדש

מה הביסוס החוקי לאפשרות שהממשלה תפסול את נשיאת בית המשפט העליון מלדון בעילת הסבירות, ניגוד עניינים? ומי מוסמך לאשר את הבקשה? ואיפה זה כתוב בחוק? עמד (שיחה | תרומות) • ט"ז באב ה'תשפ"ג • 21:21, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

יש תוכנית כזו? מי אמר שיש בסיס חוקי? ממתי בסיס חוקי מעניין את הממשלה הזו? ואם ירצו בסיס חוקי, מה הבעיה לחוקק (ברוב של 64 קולות) את חוק יסוד: אסתר חיות או חוק יסוד:D9? דוד שי - שיחה 21:48, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

בכאן חדשות דווח הערב שהממשלה שוקלת אפשרות כזו. והשאלה הייתה האם יש לזה בסיס חוקי (ייתכן שהתשובה היא שאין). מתייג את משה כוכבי שמן הניסיון נראה שהוא מבין בתחום. עמד (שיחה | תרומות) • ט"ז באב ה'תשפ"ג • 21:50, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

חשוב לציין שכרגע זה רק דיווח עיתונאי ולא מידע רשמי. על כל פנים, אם אכן היתה כוונה כזו של הממשלה - הרי שזו הטרלה לשמה, מ2 סיבות:

1. זו עילה תמוהה מאוד לפסילה. אם הטענה היא שמדובר בנקיטת עמדה ביחס להליך (כי חיות התנגדה בנאומה מינואר לביטול עילת הסבירות) - אזי גם השופט סולברג "נקט עמדה" ביחס לעילת הסבירות בנאומו מ2018 שהפך למאמר. ואם הטענה היא שהיא הפרה את כללי האתיקה כי היא התבטאה "בענין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית" (ראו סעיף 18 לכללי אתיקה לשופטים) - הרי שגם השופט סולברג הפר את כללי האתיקה בכך שהשיב לעיתונאי שלא דרך דוברות בתי המשפט (ראו סעיף 40(ב) לכללי אתיקה לשופטים).
2. ממעט היכרותי עם סדר הדין האזרחי, כאשר מבקשים בקשת פסילה מי שמכריע לגביה הוא לא אחר מאותו השופט עליו הגישו את הבקשה (סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט). בדרך כלל (תהיו מופתעים) השופט דוחה את בקשת הפסלות. אז נכון שקיימת רשות ערעור על החלטתו של השופט, אך מי מי דן בערעור? (הפתעה נוספת בבקשה) - ”בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא” (סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט).

כשחושבים שוב על הסיבה שציינתי בסעיף 2 - אולי זה לב העניין מבחינת הממשלה: להראות את האבסורד (לשיטתם) בכך שהנשיאה היא גורם שאין עליו פיקוח. ובכן, היש לכם הטרלה גדולה מזו? בברכה, משה כוכבי - שיחה 01:01, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה. החכמתני. עמד (שיחה | תרומות) • ט"ז באב ה'תשפ"ג • 11:36, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

כמובן, דוד, זאת הממשלה שמתעלמת מהחוק. הרי מה בסך הכל עשתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות? נשאה נאום פוליטי תוקפני נגד רפורמה משפטית של קואליציה נבחרת, ואח"כ אישרה דיון שאין בסמכותה לקיים, בנוגע לשינוי בחוק יסוד שאין בסמכותה להתייחס אליו, כשהיא העומדת בראש ההרכב. היש דבר חוקי מכך? ‏Virant‏ (שיחה) 16:40, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

נאום בפורום של משפטנים ועו״ד על מהלכי חקיקה של הכנסת, לא חושב שזה כ״כ חריג. [2] [3] (¯`gal´¯) - שיחה 22:27, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

והנה ההטרלה מתממשת. @עמד. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:14, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

מקור ראשון חסום לי כעת. תכל'ס מה כתוב שם? עמד (שיחה | תרומות) • י"ח באלול ה'תשפ"ג • 15:33, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

הצעיף המשובץ של עלי ח'אמנאי

הצעיף המשובץ

שמתי לב שבכל תמונות גוגל של חאמנאי יש לו צעיף משובץ. לפרסים אחרים שמצטלמים לצידו אין צעיף דומה. למישהו יש מידע בנושא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:05, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי מה שאני יודע מי שמנהיג תפילות באסלאם, או, שייח'ים, לובש בגד הדומה לטלית (ללא קווים בצבע תכלת). אם אני מבין נכון הבגד הזה נקרא טילסאן (طيلسان). אין לבלבל את זה עם בגד האח'ראם (إِحْرَام) שמוסלמים לובשים בעת עלייה לרגל למכה.

נראה לי שמדובר בסמל של המהפכה האיסלמית באיראן ב-79. ראה כאן וכאן, שמתארים קצת יותר אצל מי הכאפייה הזו נמצאת בשימוש. להבנתי, אפשר לראות את זה אצל חמינאי כמו הדיסקית של רחבעם זאבי.

מלכים ממוצא סקוטי בהיסטוריה

היי. אני מחפש מי היו מלך או מלכה הראשונים ממוצא סקוטי (כלומר, לפחות אחד מהוריו היה סקוטי) לאחר 1766, לא משנה באיזו מדינה בעולם. תודה מראש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:52, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

תקציב מדינה דו שנתי

ב-2009 ממשלת הליכוד שינתה את חוק יסוד: תקציב המדינה בהוראת שעה, כדי שיהיה לשנתיים במקום לשנה. מה הייתה הסיבה? מאז ועד 2021 ההוראה הזאת חודשה. La Nave - שיחה ‏ 07:16, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

יש סברות כלכליות לכאן ולכאן. אבל אפשר להניח שהשיקול המכריע הוא קואליציוני: תקציב זה זמן בו כל קול של חבר כנסת בקואליציה חיוני עבור שרידותה של הממשלה. אז ממשלות יעדיפו להזדקק כמה שפחות לאירועים כאלו. בברכה, משה כוכבי - שיחה 09:21, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

השר יובל שטייניץ, שבמסגרת כהונתו כשר האוצר בין השנים 2009 ל-2013 יושם תקציב דו שנתי . בראיון אתמול לגלי צה"ל אמר שטייניץ כי "התקציב הדו שנתי שאני פיתחתי בא לעולם מסיבות כלכליות. בהתחלה ראש הממשלה נתניהו דחה אותי על הסף כי אף אחד בעולם לא עושה את זה. אני שכנעתי אותו שזה עדיף. פרופסור ניג'ל פרגוסון ואנחל גוריה פרסמו מאמרים בעד תקציב דו שנתי.—— תקציב חד שנתי הוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו. במשך שישה שבעה חודשים בשנה מתכננים את התקציב הבא. —-אנחנו נראה יותר ויותר מדינות שעוברות לתקציב דו שנתי. הפספוס ב-2012 היה מבוסס לא היה ניתן לצפיה גם בקיץ 2011. אני יודע שיש פקידי אוצר שתומכים בתקציב דו שנתי ולא אומרים זאת בפומבי.⁠⁠" —-גוגל מצא

מנסיוני האישי האמירה "תקציב חד שנתי הוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו" משקפת היטב את המציאות. ישנם מיזמים רבים מאוד שהם רב שנתיים, וכשמכפיפים אותם לתקציב שנתי זה פוגע בהם ישירות. חשוב לזכור שהמשמעות של תקציב היא חשבונאית בלבד - זה כלי לשיקוף של המציאות, אך הוא אינו המציאות עצמה. עמית - שיחה 15:11, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

שטייניץ העלה השערה בשנת 2011. עד כמה ההשערה הזו אוששה? האם הנוהג הזה אומץ במדינות אחרות? הבעיה שתמיד מציינים היא שככל שמשך הזמן שתקציב חי ארוך יותר, הוא מתרחק מהזמן שאליו תוכנן (במיוחד עם הנוהג הישראלי החדש לאשר תקציב במרץ של השנה הקודמת). התוצאה היא יותר ויותר התאמות בדיעבד, ובמיוחד, בגלל חוסר היכולת להחליט, הנוהג הנפסד של קיצוץ רוחבי כדי לממן צורך חדש שעלה.

עמית: אז למה רק שנתיים? למה לא תוכנית חומש? בשנת 2016 פיתחו במשרד האוצר דרך לעקוב אחרי התחייבויות עתידיות מעבר לשנה קדימה: נומרטור Tzafrir - שיחה 18:24, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אחדד את שאלתי: מה היה אז, ב-2009, האינטרס של נתניהו בשטיק של תקציב דו שנתי. מהנסיון שהצטבר מאז תקציב דו שנתי גורר גרעון כפול מהתחזית. ולמה בכלל תקציב המדינה הוא כזה שוק פרסי. La Nave - שיחה ‏ 08:54, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

דווקא הסוף של מה שכתבתי למעלה היה החלק החשוב: "תקציב" הוא יצור מלאכותי שנועד לצרכים חשבונאיים - לא על מנת להפעיל את העולם האמיתי. בעולם האמיתי, יש רק שתי אפשרויות לתקציב: גבוה מדי, או לא מספיק. בעולם האמיתי אין תקציב: יש מיזמים. כשמיזם חורג מהתקציב שלו, טוענים שהתקציב היה שגוי ומוצאים מקורות אחרים (ולא, חס וחלילה, עוצרים מיזם). כשמיזם עולה פחות מהתקציב שלו, במגזר הציבורי דואגים למצוא דברים נוספים, גם מיותרים, על מנת שחס וחלילה לא ישאר תקציב. גם במגזר הפרטי זה קורה לעיתים קרובות (אם כי לא תמיד). יש מיזמים שאורכים שנה, יש מיזמים שעורכים שנתיים, יש כאלה שאורכים עשר. אבל שנה זה ללא ספק זמן קצר מדי למיזמים במגזר הציבורי - אני נמצא בענף הבניה מעל 30 שנה ולא זכור לי מבנה ציבור שבנייתו ארכה פחות משנתיים, אבל באופן קבוע מחלקים את הבנייה לשלבים של שנה (כי חס וחלילה בעוד שנה לא יאשרו את המשך התקציב) - ובאופן שיטתי זה מייקר את הבנייה ויוצר אילוצים תכנוניים שפוגעים באיכות המוצר הסופי. הפתרון הנכון, לדעתי, היה שלמשרדי ממשלה שונים יהיו תקציבים לפרקי זמן שונים שמותאמים לצרכיהם הספציפיים. אבל זה כבר יותר מדי מחוץ לקופסה - תראה מה קורה רק כשמדברים על שינוי לתקציב דו-שנתי. עמית - שיחה 09:29, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

Tzafrir, מכיוון שאני לא אוהב סיסמאות, אספר לך סיפור אמיתי: חדרי האוכל בבסיסי צה"ל עובדים על תקציב שנתי. לכל רס"ר מטבח יש תקציב לניהול המטבח. סך הכל לא כזה מסובך לנהל מטבח מוסדי - אתה יודע ברמה גבוהה מאוד של ודאות כמה סועדים יהיו לך בכל חודש - חוק המספרים הגדולים עובד כאן מצוין, אתה יודע כמה כסף יש לך - אתה יודע כמה חומרי גלם לקנות כל שבוע. קל. והנה, יום אחד פרצה בישראל מגפת קורונה, ועל חיילי בסיס גדול אך מרוחק הוטל עוצר יציאות. כתוצאה מכך, בבסיס שבו בכל סופ"ש יצאו הביתה שליש מהחיילים, במשך שמונה שבועות נוספו עוד יומיים בשבוע בהם היה צריך להאכיל עוד שליש בסיס. חשבון פשוט יראה לנו שכמות הפיות להאכיל בבסיס גדלה בדיוק ב-10%.

אבל הרס"ר שלנו, שחשבון דווקא ידע, לא באמת הבין מה ההבדל בין תקציב (יצור מלאכותי) לבין חיילים רעבים (מציאות). מה עשה? קיצץ את המנות של החיילים ב-10%. ככה זה כשמקדשים תקציב. עמית - שיחה 09:56, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

השרים הם נבחרי העם, והעם הוא הריבון. קשירת ידי השרים היא כמו קשירת ידי העם, מעשה אנטי-דמוקרטי בעליל. יש לבטל את תקציב המדינה ולתת לכל שר להחליט כמה על משרדו להוציא. כך נמנע את התופעה המוכרת לכל מי שעבד במשרד ממשלתי לקראת סוף שנת התקציב: "נשאר לנו עודף בתקציב, תבזבזו אותו מהר אחרת יקטינו לנו את התקציב בשנה הבאה". דוד שי - שיחה 12:51, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

דוד שי ידעתי שלא תוכל להתאפק המשמעות של קנאות היא הכפלת המאמצים כשכבר שכחת מה הייתה המטרה. התקציב אינו מטרה - הוא אמצעי, ואם בצורתו הנוכחית הוא יוצר בעיות, אפשר לנסות לחפש פתרונות. כן, אפשר ללכת להקצנה כמו שאתה מנסה להגחיך את זה ולבטל את התקציב, אבל אפשר גם לנסות פתרונות ביניים חלקיים. אבל לדבוק בקנאות באמצעי רק כי הוא קיים? זו (לדעתי) דרך הפעולה הגרועה ביותר. עמית - שיחה 14:05, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

כמו שמקובל מאז ימי המגנה קרטה בערך, אחת הסמכויות הבסיסיות והכי חשובות של הפרלמנט היא אישור התקציב של הממשלה. כי התקציב מבטא סדרי עדיפויות. אם הכנסת מעדיפה לממן מחקר של החד-קרן הוורודה הבלתי נראית אבל לא תוכנית חשובה לשליחת לווין חדש, מדובר על הצהרה ברורה על סדרי העדיפות של המדינה.

תקציב המדינה מאושר בעיקרון לפני תחילת השנה. כל חריגה ממנו מותנית באישור הכנסת דרך ועדת הכספים. זה אפשרי וקורה. בזמן הקורונה המדינה פעלה במצב חריג: לא היה תקציב מאושר. במקום לעבוד על אישור תקציב, החליטו לאשר שינויים אד־הוק („קופסאות קורונה״ – הקצו סכומים נוספים מחוץ לתקציב. המקור להם היה הלוואות נוספות שלקחה המדינה). זה דרש אישורים חריגים מהכנסת והם התקבלו.

מול משרד הביטחון יש למדינה תוכנית חומש: תכנון תקציב לחמש שנים. שעובד, אם לא מקלקלים אותו. וכאמור: יש לא מעט סכומים בתקציב המדינה שכבר נעולים כמה שנים קדימה. מה שכן, לפוליטיקאים זה לא נוח שמגבילים אותם ולכן הם מנסים כל הזמן לכרסם במנגנונים הללו (כגון הנומרטור). Tzafrir - שיחה 01:30, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אם, כדבריך, לתקציב יש בעיקר חשיבות הצהרתית, אז זה באמת לא משנה לאיזה תקופה הוא הוגדר. עמית - שיחה 10:50, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לגבי השליטה של הפרלמנט בתקציב: הדוגמא המקורית היא כמובן הפרלמנט הבריטי, שהחזיק בסמכות לאשר גביית מיסים. וזה הבסיס לדמוקרטיה המודרנית: נתנו להם אצבע והם לקחו את כל היד. איש עיטי - הבה נשיחה 16:00, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

ובינתיים יש לנו עוד מקרה של הרשות המבצעת שמצפצפת על הרשות המחוקקת: הרשות המחוקקת אישרה את תקציב מדינת ישראל לשנים 2024–2025. 63 חברי כנסת הצביעו בעד זה ולכן העם אמר את דברו. התקציב כולל, בין השאר, את המשך תוכנית החומש (אם כבר תכנון לטווח ארוך: הנה דוגמה) של תמיכה ברשויות המקומיות מהמגזר הערבי. כמה חודשים לאחר אישור התקציב החליטה הרשות המבצעת (שר האוצר) שבעצם לא צריך לעשות את זה. ועוד טוען שזו החלטה של העם שאמר את דברו בימי הכנסת הקודמת לפני שהוא הוחלף לעם שאמר את דברו בימי הכנסת הנוכחית. Tzafrir - שיחה 16:38, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

האם הפירות הירקות נעשים מתוקים יותר?

אולי זו רק תחושה שלי, אבל מרגיש לי שמשנה לשנה הפירות והירוקות ניהיים יותר ויותר מתוקים, עד כדי בלתי נסבלים. אפילו החלב מרגיש לי יותר מתוק. אציין שאני בחור בריא עם מדדים תקינים.

האם זו תופעה של ממש או שזו רק חוויה אישית שלי?

חוויה אישית שלך כנראה. נסה לשאול ברשתות החברתיות, כנראה שתקבל יותר תשובות. עמית - שיחה 15:08, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

בעברית אין דבר כזה "מרגיש לי".--2A00:A041:26E4:9500:A850:C205:7BBF:93A7 09:30, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

הפירות אכן הופכים ליותר מתוקים יותר עם התקדמות הטכנולוגיה. אני זוכר כשהגעתי לארץ כל האבטיחים היו תפלים, המלון דרש שאני אפזר עליו סוכר, המשמש היה גם קשה כמו אבן וגם חסר טעם וריח.

היום הפירות נמכרים יותר בשלים משנים קודמות. הטכנולוגיה הצליחה להאריך את חיי המדף של הפרי, ככה שניתן למכור אותו במצבו המתוק. אותה התחושה של "יותר מדי מתוק" נובעת מכך שהתרגלת לאכול פירות בוסר לא בשלים. כשקוטפים אותם לא בשלים הדבר מאריך את חיי המדף, אבל מוריד מהמתיקות. אני זוכר שבצבא היו חיילים שהיו בטוחים שמשמש רך זה "רקוב", בזמן שבמציאות משמש אמור להיות כך כאשר הוא מבשיל על העץ. בעיה היא שאי אפשר לשווק אותו בשל ולכן מסורתית מוכרים אותם טרם הבשילו. 2A10:8012:3:A83D:20FF:B014:A7ED:629B 16:36, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

תשובה מעניינת! תודה רבה 89.139.231.14 23:06, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

צריכת קנאביס

כל מי שאני מכיר שצורך שמן קנאביס, התמכר לזה. אני מדבר על מקרים של הוצאת אלפי שקלים בחודש על שמן זה.

האם יש דרך לצרוך קנאביס בלי עישון אבל שהיא גם לא ממכרת?
תה קנאביס לא ממכר, אבל מה לגבי עוגות, עוגיות וכדומה ולמה לא פשוט לתת קנאביס יבש טחון בכמוסות?

לא חייבים להתמכר. אצל צרכני פנאי (לא לצכרים רפואיים) שיעור ההתמכרות הוא 8.9%

(S.Jafari et al Diagnosis and Management of Marijuana Dependence BCMJ 58 nr.6 2016 315-316). אצל צרכנים מסיבות רפואיות - פחות. יתכן כי לפי מחקרים יש ממצאים אחרים,Ewan2 - שיחה 21:49, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

לא ברור לי אם שני אנשים שונים הגיבו או רק אדם אחד.

אני מדגיש שאני מדבר על התמכרות לשמן קנאביס ספציפית, לא עם צורות מתן אחרות. ברור לי שכאשר צורות המתן אחרות, יש קצת פחות התמכרות או הרבה פחות התמכרות. בשאלה אני מנסה להבין מה היא צורת המתן שהכי פחות תגרום התמכרות.

ההתמכרות תלויה בכמויות ה THC ,(לפעמים בהעדר ה CBD), לא בצורת הצריכה. אם משתמשים בכמויות גבוהות מאוד של TCH לעיתים קרובות מדי עלולים להתמכר, או בעישון או בשמן או באידוי. אם צריכים גמילה טוב להתיעץ עם רופא מומחה בסמים ובקנאביס , למשל דרך שירותי הרווחה. אם מדובר בטיפול בקנאביס רפואי טוב שיהיה במעקב של רופא מוסמך לטיפול בקנאביס רפואי או להתיעץ עם רוקחים מוסמכים לכך או לקבל יעוץ ומידע מסייע מהחברות הגדולות לגידול קנאביס Ewan2 - שיחה 23:24, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אני לא מסכים שצורת המתן לא משנה. שמן הוא מצד אחד ריכוזי מאד ומצד שני נספג הכי חזק.

אני בספק שמישהו אי פעם התמכר לקנאביס משתיית תה קנאביס.

אני מסכים שעישון או אידוי הם צורות מתן ממכרות.

השמן קנאביס נמצא גם הוא בדרגאות שונות מבחינת הריכוז של THC. ההתמכרות תלויה בריכוז THC ובתדירות הצריכה היומית והשבועית. . אם זה קנאביס רפואי צריך לשאול את הספקים ואת הרופאים המוסמכים.Ewan2 - שיחה 23:48, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

למה אתה מניח שזה דווקא ריכוז THC ולא אחד מעשרות הקנבינואידים שנחקרו פחות?

אפשר לקרוא בערך THC בוויקיפדיה העברית, האנגלית ובשפות אחרות.Ewan2 - שיחה 23:34, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

לדעתי זו לא תשובה לשאלה הנקודתית שהצגתי.

זכרון RAM של מחשב נייד

1) האם מבחנה פיזית כל כרטיסי הזכרון למחשב נייד זהים בגדול?

2) אם במחשב יש 16 ג'יגה זכרון בשני חריצים (2x 8GB DDR4-3200 SO-DIMM) האם להחליף את אחד מהם ב-16 ג'יגה ישפר את הביצועים או יפגע בהם?

3) איך מבלי פתוח את המחשב פיזית אפשר לבדוק אם הזכרון הוא בחריץ אחד או בשניים?

4) למה מוכרים מחשב עם שני כרטיסים של 8 במקום עם אחד של 16? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:49, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

לגבי שני כרטיסי זיכרון ולא אחד זה לנצל dual channel שמכפיל רוחב פס זיכרון. לשים לב שלא מספיק לשים שניים צריך לשים כל כרטיס זיכרון על צ'נל אחר. זה מגדיל ביצועים מאוד! אם להחליף זה לא יפגע בביצועים אבל מרגע שהזיכרון מלא 2 על 8 = 16 ג'יגה תקבל פחות ביצועים כי עכשיו יש רק צ'נל אחד. אם אתה קבוע ממלא את 16 גיגה אז זה יעזור אם לא מיותר! לגבי גודל כמה שאני מכיר יש שני סטנדרטים אחד לניידים אחד לדסקטופ. מופלטה לרעה - שיחה 23:32, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

מה עושים למי שגונב בחנות?

לא לפי החוק, אלא לפי המציאות: מישהו נתפס כשהוא נגיד מכניס קופסת שימורים לתיק וחולף ככה דרך הקופה. מה יהיה העונש שפועל? 2A10:8012:3:A83D:E098:8911:D044:96D0 18:29, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אי אפשר לענות על השאלה הזו. תלוי אם החנות תגיש תלונה, תלוי אם המשטרה תחליט להגיש את התיק לפרקליטות, תלוי אם הפרקליטות תחליט לתבוע, תלוי מה בית המשפט יחליט בהתייחס לנסיבות. תאו הארגמן - שיחה 21:24, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

בנוסף על הדברים לעיל, תלוי גם איך בעל החנות או מי מטעמו יגיב באותו רגע. רק השבוע ראיתי סרטו בו עובד חנות בארה"ב הכה גנב עם מוט עץ עד שהגנב עזב את החנות.

לשאלת האנונימי – בגדול ובדרך כלל כלום. גם אם בעל החנות יזמין משטרה, והיא תיקח את הגנב לתחנה – העניין כנראה ייסגר עם "נו נו נו" ואפילו בלי עבודות שירות. בכל מקרה, לא מומלץ לנסות בבית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:54, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

מנורת שבעת הקנים על מדיו של יאסר ערפאת

מצאתי כאן, כאן וכאן סיכה מעניינת ולא ברורה: מדוע יאסר ערפאת ענד סיכה עם מנורת שבעת הקנים, שהיא סמל יהודי מוכר כל כך, המסמל את בית המקדש? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:05, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

ממש מוזר! אולי זה מתקשר לתאוריה כי מוצאם של הפלסטינים באוכלוסיות יהודיות מארץ ישראל, שהתאסלמו בתקופות הכיבושים המוסלמיים. קשה לי להבין למה עראפת יתייחס בצורה חיובית לתאוריה שכזו, שרק שומטת את הקרקע מתחת התביעות הפלסטיניות לזכויות עדיפות על הארץ. עדיף היה לו לטעון שמקורם של הפלסטינים ביבוסים. אביתר ג' • שיחה • 17:38, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי מה שכתוב כאן, סמל המנורה הוענק לערפאת ע"י השומרונים משכם.

אינסומניה

חלונות 10: אני רוצה שהיעדר שימוש במחשב במשך חצי שעה יעביר אותו למצב שינה וכאשר הוא מתעורר, אז יתקבל מסך הכניסה (ואז נדרשת סיסמה כדי להיכנס). אם אני בוחר "הפעלה" ואז "שינה", אכן כך קורה. אבל אם אינני נוגע במחשב במשך חצי שעה, הוא אמנם הולך לישון, אבל כאשר הוא מתעורר, הוא נמצא כבר "בפנים". הגדרתי בהגדרות (הגדרות > מערכת > צריכת חשמל ושינה > תת כותרת "שינה" > "עם חיבור לחשמל המחשב עובר למצב שינה לאחר מכן" > 30 דקות) את מה שאני דורש, אבל זה לא עוזר. המחשב עדיין מתעורר "בפנים". אשמח אם מישהו פה יסביר לי כיצד לסדר את הבעיה. אגב, אני רואה שמישהו ביצע עריכות תחת ה-IP שלי ואף נחסם. במילותיו של צביקה פיק: "לא אני הוא האיש". 77.137.70.159

הגדרות ==> חשבונות ==> אפשרויות כניסה ==> דרוש כניסה ==> לאחר פרק זמן של ניתוק מהמערכת, מתי תרצה ש- Windows ידרוש ממך להיכנס שוב? ==> כאשר המחשב מתעורר ממצב שינה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:36, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה. זה לא עוזר לי, כי זה גם ככה המצב. 77.137.70.159

נסה: הגדרות ==> התאמה אישית ==> מסך נעילה ==> הגדרות של שומר מסך ==> בעת חידוש ההפעלה, הצג את מסך הכניסה. חזרתי • ∞ • שיחה 08:41, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

זה עבד. תודה! 77.137.70.159

לא פיק הוא האיש. עוזי ו. - שיחה 22:48, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

כן, אה? 77.137.70.159

על מה אטתם מדברים? מופלטה לרעה - שיחה 17:47, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

על זהות הכותב של השיר הזה. 77.137.70.159

האם הייתה תנועת חילון במרוקו מאז המאה ה-20?

ממה שהבנתי לאורך השנים מצפייה בסרטונים שונים, מקריאת מאמרים שונים, מכתבות עיתונאיות, מספרים וכו' המרוקאים המוסלמים ובמובן מסוים גם היהודים, לפחות מאז המאה ה-20, תמיד היו יותר "מסורתיים" מאשר "דתיים", קצת בדומה לטורקים. אם זה בגדול נכון אז למה זה? האם גם למרוקאים היה מעין "אטאטורק" שעשה רפורמה חילונית וחינך את העם לחילוניות? תודה.

נכבשה והושפעה על ידי צרפת.Ewan2 - שיחה 23:30, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@Ewan2, למה זה לא קרה באלג'יריה? מעניין. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:55, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

דווקא גם האלג'ירים והתוניסאים לא ממש פנאטיים בהשוואה למשל לסורים ולעיראקים.

יתרה מכך, יבשת אפריקה ידעה השפעות של זרם האיבאד'יה המתון יחסית.

אלג'יריה בגלל סיפוחה המוחלט לצרפת והמאבק הקשה יותר למען השחרור ולמען סילוק המתנחלים האירופיים שאותם הביאה צרפת, פיתחה התנגדות עזה מאוד לתרבות הצרפתית ואלו מהאלג'יראים שתמכו בצרפת נמלטו לצרפת יחד עם המתנחלים הצרפתים. בעוד בצרפת יש דמויות של אינטלקטואלים חילוניים ממוצא אלג'יראי - ברברי או לפעמים ערבי - שהצטיינו בחיי התרבות בצרפת, באלג'יריה הקו המדיני היא לאורך עשרות השנים לסלק בהדרגה את השימוש בצרפתית ולצמצם כמה שאפשר את השפעתה של תרבות צרפת.. בנוסף במלחמת האזרחים בשנות ה-1990 הגיעה הקנאות האסלאמית הקיצונית באלג'יריה למימדים גדולים מאוד והתלוותה בטרור אכזרי שאליו הגיב הצבא האלג'יראי בדיכוי קשוח לא פחות תוך מניעת הפיכת אלג'יריה למדינה אסלאמיסטית. השלטון בכל זאת הוא "חילוני"-אסלאמי המזכיר קצת את השלטון של נאצר במצרים או של אסאד בסוריה Ewan2 - שיחה 04:44, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

איפה אפשר לראות את פוטין נואם או מתראיין?

התקשורת המערבית כמעט לא מראה את פוטין או את אנשיו נואמים או מתראיינים. אם כבר מראים משהו זה קטע מעפן של חצי דקה בערך. איפה אפשר לראות את פוטין נואם או מתראיין באופן מלא?

חיפוש קצר הביא את זה, סרטון באתר יוטיוב; אני לא מבין רוסית, אבל ממה שאני מבין זו כנראה מסיבת עיתונאים שפוטין קיים לא מזמן. בערוץ שהעלה את הסרטון ( סרטונים בערוץ של AKIpress News, באתר יוטיוב) ישנם סרטונים נוספים בהם פוטין מדבר בארוכה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:13, יום רביעי בשבת, כ"ב באב ה'תשפ"ג (IDT).

יש לי הרגשה שיוטיוב יצנזרו את פוטין בשפע. באילו מקורות לא-מערביים אפשר לראות את פוטין נואם או מתראיין באורך מלא? [[אלמ}}

למקרה שלא תתעלם מהתשובה הזו כמו שהתעלמת מהקודמת: פוטין מחזיק ערוץ תעמולה משלו. אפשר אולי למצוא שם נאומים שלו. Tzafrir - שיחה 16:30, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

למה אתה אומר שהתעלמתי? בסה"כ הבהרתי שאני מעוניין במקור שאיננו יוטיוב ואיננו "מערבי". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החלטות ממשלה

מצב טיפול: חדש

האם יש אתר בו ניתן לחפש בהחלטות ממשלה ישנות (באתר משרד ראש הממשלה יש החלטות רק מהממשלה ה-25, ורק מ-1995)? אני מחפש את ההחלטה על הקמתו וסגירתו של המשרד לענייני ירושלים ב-1990 ו-1992. איש עיטי - הבה נשיחה 12:36, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

@איש עיטי, ניסית את מאגרי המידע או את מעקב החלטות ממשלה? סיון ל - שיחה 20:43, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

זו אותה בעיה: מעקב אחר החלטות ממשלה החל קר ב-2015, ומאגרי המידע (לפחות בתגית ההחלטות ממשלה) גם מתאריך דומה. אפשר כנראה למצוא החלטות ממשלה בארכיון המדינה, אבל זה מצריך חיפוש ידני שאין לי את הכוח לעשות. איש עיטי - הבה נשיחה 21:41, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

המממ. מה לגבי התנועה לחופש המידע? אולי יוכלו לעזור? כל המהות שלהם היא השגת מידע והנגשתו לציבור. סיון ל - שיחה 08:16, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

רציתי את החומר בעיקר בשביל שימוש באתר (בערך החברה לפיתוח מזרח ירושלים). אבל תודה. איש עיטי - הבה נשיחה 09:30, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

לא הצלחתי לאתר את ההודעה על הקמת המשרד. ההודעה על ביטולו נמצאת בילקוט הפרסומים 4077 (21/01/1993), עמ' 1286. דניאל צבי • שיחה 10:01, כ"ג באב ה'תשפ"ג (10.08.23)

האם נימפת ציקדה יכולה לטבוע?

היי, מה יקרה לנימפת ציקדה (לא ציקדה בוגרת) שנפלה לתוך מקור מים? האם היא תטבע או תעוף החוצה? בנוסף, האם היא תרגיש כאב? מצאתי נימפת ציקדה על המדשאה ובלי להכנס ליותר מדי פרטים, היא נפלה לבור ביוב בגללי ועכשיו המצפון שלי מייסר אותי. תודה, יודה אווזי - שיחה 23:35, 9 באוגוסט 2023 (IDT)

נוסחי התורה

האם יש רק ארבעה נוסחים לתורה (חמשת ספרי משה) או שיש עוד?

• נוסח המסורה (masoretic)
• נוסח תרגום השבעים (septuagint-pentatuch)
• נוסח קומראן (qumran)
• נוסח שומרון (samaritan)

לפי מה שאני מבין שלושת הראשונים הם סינופטיים (יש בינהם חפיפה כמעט עד זהות) אבל הנוסח השומרוני שונה משמעותית משלושתם.

חבל שעדיין לא נכתב כאן הערך נוסחי התורה ותרומתו תהיה אחת הגדולות אי פעם למיזם.

תודה. (-לא חתם)

זה לא מדוייק במיוחד, קיימות חפיפות בין נוסח שומרון לתרגום השבעים. אפשר גם לעיין בביקורת נוסח המקרא. איש עיטי - הבה נשיחה 09:43, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

לפני מהפכת הדפוס, לא היה נוסח אחיד לספרים. ספרים הועתקו ביד. היו שגיאות העתקה לא מכוונות. כמוכן מעתיקים יכלו לשנות את הנוסח בכוונה אם בגלל שהוא לא התאים להם ואם בגלל שלא הבינו אותו נכון. נוסח המסורה של התנך התקדש אבל מעבר לכך, עם השנים נוספו מנגנונים שונים כדי למנוע, ככל האפשר, שגיאות העתקה. ועדיין התגנבו כמה שגיאות קטנות עם השנים ועם מחזורי ההעתקה הרבים. העתקה מדויקת כזו היא יוצאת הדופן. בעלי המסורה דאגו לקבע נוסח מקודש ולא ברור מתי בפועל לפני זמנם החל להיווצר נוסח מאוד מדויק של המסורה.

באופן כללי, אין „נוסח קומראן״ אחד. התגלו מגילות שונות בקומראן (מגילות מדבר יהודה) עם חלקים שונים מספרי התנך. הם משקפים נוסח שלרוב דומה לנוסח המסורה אבל שונה במקומות שונים. מדובר על כתבי היד הקדומים ביותר שיש לנו. ולכן מעניין להשוות אותם לנוסחים שהשתמרו היום בגלל שהתקדשו על ידי קבוצות שונות שטרחו להעתיק אותם ולשמור אותם.

התורה השומרונית (לשומרונים יש נוסח לספר יהושע, אבל הוא מאוחר יותר) מבוססת על התורה היהודית: אם היינו מקבלים נוסח תורה עצמאי שמבוסס רק על הדת של ממלכת שומרון, כנראה שלא היינו מוצאים שם את סיפור אונס דינה, בניגוד לכל השאר, הם שמרו על שימוש בכתב העברי הקדום. אבל לכל המאוחר בתקופה החשמונאית (החרבת בית המקדש השומרוני על ידי יוחנן הורקנוס) לשומרונים הייתה כבר דת נפרדת ומובחנת מזו של היהודים.

„תרגום השבעים״ היה במקור תרגום ליוונית שנעשה באלכסנדריה לצרכים שונים. התרגום נערך בשלבים שונים בערך באותה תקופה שבה נכתבו מגילות קומראן. הוא ניסה להיות די נאמן למקור ובמקרים רבים השתדל לתרגם תרגום מילולי, מה שמקל לנסות לנחש מה היה המקור העברי של התרגום. אבל כאמור, זה רק ניחוש. מאז כל השינויים שנעשו היו שינויים ביוונית, אבל עדיין אפשר ללמוד על המקור העברי מאותה תקופה. הוא לא השתמר אצל יהודים אלא רק אצל נוצרים והשתמרו ממנו כמה כתבי יד די עתיקים (עם נוסחים שונים ביניהם).

די ברור שבשלב מסוים היו לא מעט נוסחים שונים במקצת (במקרים שונים: מאוד שונים. לדוגמה: ספר ירמיהו). התורה השומרונית די שונה מהתורה לפי שאר הנוסחים מסיבות אידאולוגיות. אבל הם גם פישטו והבהירו את הנוסח (לדוגמה: תלי תלים של פרשנויות נשפכו על נעשה ונשמע. השומרונים הלכו לפי אחת הפרשנויות ושינו ל„נשמע ונעשה״). יש מגילות שונות בקומראן שמקבלות חלק מהתיקונים הללו של השומרונים שלא נכנסו לנוסח המסורה. Tzafrir - שיחה 10:26, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

אגב, pentatuch הוא הכינוי לחמישה חומשי תורה; תרגום השבעים נקרא septuagint. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:06, יום חמישי בשבת, כ"ג באב ה'תשפ"ג (IDT).

תודה רבה לך, תיקנתי את המינוח למעלה.

ממליץ בחום על הספר "העולם המופלא של נוסח התורה" של אהרן קסל (הוצאת כרמל תשע"ט) שדן בנושא מכל היביטיו כולל דיון בראיות שקיימות לנוסחים אחרים וכד'. הספר אמנם ערוך ברישול לטעמי, אבל אם מצליחים להתגבר על זה - יש שם המון מידע מעניין. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:09, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

@Biegel, האם לדעתך יש מקום לערך? Asaf M - שיחה 08:16, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

שיט אתה שומר שבת ותייגתי אותך! מחילה. תתעלם מההודעה אני אכתוב שוב מחר. תודה וסליחה Asaf M - שיחה 08:17, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

Asaf M, שבוע טוב ותודה על ההתתחשבות! אין צורך לתייג מחדש, לא קרה כלום (לא נפל עלי פסנתר מהשמים...).

לדעתי יש מקום לערך, אם הוא אכן יהיה מלא וראוי. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 20:31, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

אם תרצה לעבוד יחד על הערך תעדכן. Asaf M - שיחה 21:25, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

חינמי

איפה שמים את הטעם במילה "חינמי"? אני גדלתי באיזור חיפה ותמיד אמרו hinamI ושמעתי אנשים באיזור המכרז שאומרים hinAmi. איך אומרים נכון?

ההטעמה צריכה להיות בהברה האחרונה, כלומר "חינמי" ולא במלעיל "חינמי" Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:06, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

מה היה קורה אם כדור הארץ היה מתגלגל?

מה היה קורה אם נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ הייתה אופקית ולא אנכית? האם זה היה משפיע בצורה כל שהיא על האקלים?

למשל, קראתי והבנתי שנטיית ציר הסיבוב של אורנוס היא אופקית ולכן הוא "מתגלגל" ולא "מסתובב". איך מצב כזה היה משפיע על אקלים כדור הארץ?

תודה.

מדובר במשטר אקלים שונה למדי. יצא שמשך חצי שנה לא רק הקוטב עצמו נחשף לקרנית שמש באופן תמידי והקוטב השני בחושך מוחלט (כמו ליל קוטב), אלא כחצי מהפלנטה במצב דומה, בו חצי שנה יום וחצי שנה לילה. הדבר משפיע משמעותית על משטר הרוחות ויגרום לעונות שנה להיות קיצוניות יותר, לתקופות מעבר קצרות וכאוטיות יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:16, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

האם קיים פתרון אמתי למשבר חוקתי

ככל ונוצר משבר חוקתי כתוצאה ממחלוקת בין הממשלה לבית המשפט בקשר לסמכויותיו של האחרון, האם הסכמת הממשלה לציית לפסיקה תפתור את המשבר או רק תעלים אותו? כלומר, האם בסמכותה של ממשלה אקראית להכיר בסמכות של בית משפט כשאינה מעוגנת בחוק. מיכי - שיחה. 18:18, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

הפיתרון הוא לעגן חוקה מוסדרת וקבועה, שכל שינוי בה יהיה סיפור גדול, שידרוש הסכמה של של כ-70% מהכנסת ותתאפשר רק במקרים חריגים ביותר. והחוקה עצמה מסדיר באופן חד וחלק את חלוקת התפקידים והסמכויות בין רשויות החוק. כך שלא תעלה על הדעת השאלה האם הממשלה צריכה לקבל את מרות בית המשפט העליון או לא. זה לא אמור להיות נתון לשיקול דעת, אלא מעוגן בחוקה. 192.114.1.67 18:57, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

ייתכן וזה הפתרון הרצוי, אבל לא זו שאלתי. מיכי - שיחה. 19:04, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

אם המשבר נוצר כתוצאה ממחלוקת בין הרשויות, אז כשאין מחלוקת – אין משבר. האפשרות למשבר חוקתי היא משהו שתמיד היה קיים בהיעדר חוקה או חוק יסוד המסדיר את היחסים בין הרשויות – ויהיה קיים עד שהסדר יחוקק – אבל עד עכשיו הממשלה ובג"ץ נזהרו מצד עצמם לא לדרוך אחד על רגלי השני. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:46, יום חמישי בשבת, כ"ג באב ה'תשפ"ג (IDT).

רק לטובת האופטימיים: משבר חוקתי יכול להתרחש גם במדינות בעלות חוקות מסודרות, כמו הודו, למשל, בה קיים משבר פוליטי-משפטי די דומה לשלנו, למרות (או בגלל) קיומה של חוקת הודו. איש עיטי - הבה נשיחה 14:55, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

שאלה באסטרונומיה

האם יכול להיות מצב בו פלנטה כלל לא סובבת סביב שמש אלא נמצאת בין ארבע שמשות (צפונית, מזרחית, דרומית ומערבית) כך שכולן מושכות אותו לכיוונן בכוחות מסוימים?

למה אני שואל את זה? במערכת השמש שלנו בה כדור הארץ סובב סביב השמש, הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני מאד קרים כי קרני השמש מאד מחטיאות אותם והייתי רוצה לדעת אם אסטרונומית יכול להיות מצב שבו לפלנטה אין קטבים כלל כי יש שמש מכל כיוון שלה.

תודה.

נתחיל מהסוף: קוטב זה לא משהו אקראי, זה נקודה על פני השטח שבו עובר ציר הסיבוב של גרם השמיים. באופן עקרוני הוא לא חייב להיות קר ויתכן מצב שבו הקוטב פונה ישירות כלפי השמש, ואז הוא הנקודה החמה ביותר על הפלנטה. עקב תהליכי היווצרות של מערכות פלנטריות המצב הזה הוא לא הכי סביר, כי לרוב הפלנטות שומרות על תנע זוויתי של הדיסקה ממנו נוצרו (דיסקה קדם-פלנטרית) וצריך להתרחש משהו "דרמטי" בשביל לשנות ציר סיבוב.

לגבי השאלה המרכזית, מדובר במערכת מאוד לא יציבה ולא הגיונית פיזיקלית. כוכב לכת סובב סביב נקודת מרכז מסה, שלרוב נמצאת סמוך למרכז הכוכב שאותו הפלנטה מקיפה. כוכבים לא שונים מבחינה זו, וגם הם לא נייחים (אחרת יפלו אחד על השני). ככה שהסידור שתיארת עם חמשה גורמי שמיים הנמצאים על מישור אחד ככה שפלנטה נמצאת במרחק שווה וקטן בין ארבעה כוכבים זה מצב שיכול להתקיים רק למשך רגע אחד. וגם הוא לא הכי סביר מבחינת תהליכי היווצרות, אלא אם מישהו בא וסידר את זה ככה בכוונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

עבודת יהודים

לערך ישיבת נתיבות חכמה נוסף המשפט "במהלך הבנייה הושקעה תשומת לב רבה לכך שמלאכת הבנייה של בית המדרש תעשה אך ורק ע"י יהודים כמבואר בברכי יוסף (כמבואר בביאור הלכה או"ח סי' ק"נ סעי' א')." האמנם יש כלל (מעבר לכללי הכשרות) שמחייב שבנייה על פני מי שאינו יהודי בכל הזמנת עבודה או מסחר, שנלמד מהפסוק "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י"ד). הדיון רחב וכלל לא מוסכם שיש חובה בכל מצב להעדיף יהודי, אך בהחלט ישנן דעות כאלה, שכנראה אליהן כיוונה הנהלת הישיבה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:56, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

ולהלן לשון הרב ישראל מאיר הכהן שדבריו צוטטו (באור הלכה קנ א): "עיין בברכי יוסף שכתב דיש מי שכתב דאין לבנות ביהכ"נ ע"י עובד גלולים [=גוי] ובפרט לעשות כמין כיפה לפני ההיכל לנוי בודאי ראוי ליזהר שיהיה ע"י ישראל, ומכל מקום לתקן הגג של ביהכ"נ ע"י עובד גילולים אין לחוש". מתברר שזו הקפדה נוספת - שבניית בית כנסת או לכל הפחות חלקים ממנו תיעשה על ידי יהודים. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:59, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

גם חסידות ויז'ניץ הקפידה שבבניית בית המדרש הגדול שלה בבני ברק (- מבתי המדרש הגדולים בעולם) ישתתפו רק יהודים; נדמה לי שבחלקים המרכזיים של הבנייה אף הייתה הקפדה שהם יהיו שומרי תורה ומצוות. נתן טוביאס - שיחה 15:05, 11 באוגוסט 2023 (IDT)

מהפכת האוטומציה ההבאה

מה תהיה מהפכת האוטומציה ההבאה? מה התחום שהכי נחשב לכזה שיעלם בקרוב?

חיזוי טרנדים.

פתיחת הרכבת הקלה בקרוב

הבנתי שבקרוב עוד שבוע\חודש בערך ייפתח אחד הקווים של פרוייקט הרכבת הקלה באזור המרכז.

איזה קו בדיוק הולך להיפתח והאם יהיה ניתן לקנות כרטיס במזומן?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דנקל – הקו האדום. כרטיסים: כמו בשאר קווי התחבורה הציבורית בארץ. Tzafrir - שיחה 09:27, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי מה ששמעתי, בתקופת ההרצה הנסיעה תהיה חינם. אביתר ג' • שיחה • 11:28, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

Force-directed graph

איך קוראים בעברית ל־Force-directed graph?

(תענו בבקשה רק אם אתם מכירים את זה מטקסט עברי אמיתי. להשתמש בתרגום גוגל אני יודע גם בעצמי, ואני לא סומך על תרגום גוגל לבדו במקרה כזה.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:44, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

גרף מכוון SITDAN - שיחה 21:42, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה, @SITDAN.

רק „מכוון”? לא מתרגמים את force? אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:58, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

לא מבטאים את זה בתרגום לעברית SITDAN - שיחה 22:34, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

הקישור מוביל לדף לא קיים בוויקיפדיה האנגלית, אבל מצאתי את זה: https://en.wikipedia.org/wiki/Force-directed_graph_drawing. לפי זה לא מדובר בגרפים מכוונים (גרפים שלצלעותיהם יש כיוון מוגדר) אלא באלגוריתם לציור גרפים במישור. האלגוריתם מעניק כביכול ״כוחות פיזיקליים״ של משיכה ודחייה לקודקודי הגרף, וכשהגרף מגיע ל״שיווי משקל״ בין כל הקודקודים מתקבל גרף שצלעותיו וקודקודיו מסודרים בצורה נאה ונעימה לעין (מרחקים שווים בין הקודקודים עם מינימום הצטלבויות בין הצלעות). הייתי אומר שהתרגום המילולי של force-directed graph הוא ״גרף מונחה־כוחות״ או משהו כזה. לא יודע אם יש מונח רשמי בעברית. BrobdingnaG - שיחה 11:48, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

איך למנוע דלקות בדרכי השתן

איך אפשר למנוע דלקת בדרכי השתן שקורית בגלל קיום יחסי מין בלי להפסיק אותםSITDAN - שיחה 21:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

ויקיפדיה אינה מקום לייעוץ רפואי. יש לברר מול אורולוג או גניקולוג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

@SITDAN, עושים פיפי לפני ואחרי (המציג אינו רופא). התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:31, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

עדיף לא לאבחן מחלה זו או אחרת באופן עצמאי אלא לגשת לרופא. אי אפשר לענות על השאלה שלך בלי להבין לעומק במה בדיוק מדובר ומדוע עלה החשש שמדובר בדלקת בדרכי השתן. בכל מקרה, כפי שאמרתי, עדיף ללכת לרופא ולהבדק. גילגמש • שיחה 16:01, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

איך המכלול שאבו מכאן תוכן?

מה השאלה? חוקית - "ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, כלומר, לכל גולש הרשות לצטט ממנה (תוך ציון המקור)." והם מציינים את המקור בתקציר העריכה. אתה שואל טכנית? נראה לי שמעתיקים את הערכים אחד-אחד, בהתחלה ידנית וכיום יש לכך סקריפט ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

אני בספק שהם מעתיקים ומדביקים ידנית ערך-ערך אז השאלה איך הם לוקחים מכאן את התוכן?

מה הסקריפט? בקאנד? פרונטאנד?

אני מניח שזה משהו בסגנון הזה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 22:45, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

לא יודע מהו הסקריפט, אבל זה מתבצע ערך-ערך. אפשר לראות שם בדף השינויים האחרונים תקצירי עריכה בסגנון 'יבוא מוויקיפדיה' או 'עדכון מוויקיפדיה גירסה..'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בעבר הרחוק השתמשו בייבוא בעזרת הכלי המובנה, אבל לפחות 5 שנים לא משתמשים בזה. כיום משתמשים בסקריפט ייעודי. שמש מרפא - שיחה 15:59, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

מהו אותו "כלי מובנה"? באיזו שפה הוא כתוב ועל מה הוא רץ? (נייטיב? דפדפן?) ומה הוא אותו "סקריפט"? האם הסקריפט הזה הוא בשפת JavaScript? תודה משתמש:שמש מרפא. 2A10:8012:1:BEA6:8982:FCAF:2D3F:D40D 21:30, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

הוא בשפת JS, סקריפט מקומי של המכלול (כמו ויקיפדיה:סקריפטים). למה זה משנה? שמש מרפא - שיחה 21:35, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

לי זה משנה כדי לנסות לחשוב למה דווקא עשו את זה ב JS ואיך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לאנונימיים אין גישה לכלים האלה? איזה בעיה זה פותר לא לתת להם גישה לכך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחבלים פעילי שלום

האם ישנם אנשים המוכרים רשמית כחברים באירגוני טרור קיבלו פרסים לקידום השלום? 192.114.1.67

יאסר עראפת. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 15:53, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

יש גם את אל-חק, ארגון "זכויות אדם" פלסטיני שקשור לחזית העממית והוכרז על ידי ישראל כארגון טרור, והיו גם תחקירים על הקשר בין פעילי "זכויות אדם" ו-BDS לארגוני טרור דוגמת חמאס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:36, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

את מרווין האנדרואיד הפראנואיד אני לא מכיר, והקישור לא מוביל לערך. האם יש עוד אנשים ספציפיים חוץ מעאפאת שמוכרים בשני הכובעים? 192.114.1.67

נעים להכיר: מרווין האנדרואיד הפרנואיד. משתמש:מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 12:32, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

מנחם בגין. היה חבר בארגון טרור. Tzafrir - שיחה 14:24, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

התבלבלתי בין התשובה לבין הכינוי שלך. חשבתי שהוא חלק מהתשובה.... 192.114.1.67 14:56, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

• אם תיקח מכונת זמן ותשאל בריטים שהיו כאן בין 1945 -1947 סביר שהם יגידו שתנועת המרי \ הפלמ"ח הוא ארגון טרור (לא הרגו חיילים בריטים - כן פרצו למחנות ושחררו אסירים, כן פוצצו גשרים). רבין נעצר בשבת השחורה ל-5 חודשים . לאחר מכן קיבל פרס נובל לשלום. בהגדרה רחבה גם הוא.
• לאחר טבח שארפוויל ב־1960, ה-ANC, שפעילותו הפוליטית הוצאה אל מחוץ לחוק, היה בעל כרחו לארגון מחתרת והחליט על רוויזיה אסטרטגית בדרכו לנוכח המצב החדש. על אלימות יש להגיב באלימות, כך גרס, ודרכי האי-אלימות של מהטמה גאנדי, שהתאימו למאבק נגד האימפריה הבריטית, אינן מתאימות למאבק מול משטר האפרטהייד הברוטאלי. ברוח זו ייסד ה-ANC ב-1961 את הזרוע הצבאית שלו -"חנית האומה" (Umkhonto we Sizwe), שמטרתה להילחם בדרכי חבלה נגד מטרות שלטוניות. המטרה המוצהרת דיברה על פעולות שיכללו בעיקר חבלה ברכוש, עם מינימום פגיעות בנפש. בראש "חנית האומה" עמד נלסון מנדלה, אך זמן קצר לאחר מכן, ב-1962, נעצר מנדלה יחד עם פעילים נוספים. ב-1964 הורשע מנדלה ונשלח, עם מורשעים נוספים, למאסר ממושך באי רובן. ב 1993 קיבל פרס נובל לשלום.
• פרס נובל לשלום לא ניתן בהכרח לאנשים שהיו צחים כשלג אלה כאלה שלדעת נותני הפרס חתרו בצורה משמועתית מספיק כדי להביא שלום משמעותי מספיק. גם כדאי לציין שיש דברים שבזמנו נראו בלתי אפשריים -כמו הפסקת האלימות באירנלד אחרי מאות שנות סכסוך הסכם יום שישי הטוב האזרח דרור - שיחה 20:10, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

למה התנועה הטבעונית נכשלה בכל העולם?

בשנים האחרונות בכל העולם היו תנועות טבעוניות קולניות ביותר שעשו המון הפגנות, רעש, הפצת מידע במדיה חברתית, הקמת עמותות, הקרנת סרטים של התעללות מזעזעת בבעלי חיים במפעלים שונים, כניסה לתוכניות ריאליטי, פרסום מאמרים וספרים וכו'.

עם זאת, כל התנועות האלה כשלו כישלון מוחץ. זה נכון שמאז הגל הזה אנשים התחילו להפחית קצת בשר ומוצרי חלב, אבל עדיין, הרוב המוחלט של בני האדם בכל העולם צורך בשר ומוצרי חלב וביצים על בסיס יומי.

איך אפשר להסביר את זה? אני אישית הגעתי למסקנה שה"תחליפים" שהטבעונים הציעו ללא טבעונים הם ברובם לא באמת בריאים או משכנעים, למשל, לאכול שווארמה שעשויה מגלוטן בתוך לחם שמכיל גלוטן לא נשמע מפתה במיוחד (במיוחד לאור ממצאים הולכים ונערמים על נזקי צריכה עקבית של גלוטן לא רק לצליאקים) וחלק מהשווארמות סויה לא באמת מרגישות כמו בשר אפילו שסויה מכילה חלבון מלא ובעלת ערך תזונתי גבוה ביותר. בשר מתורבת זמין כרגע בעיקר רק במעבדות. לביצים אין תחליף כללי (אקוופאבה זה נחמד לנשיקות ורסק תפוחים זה נחמד לעוגות אבל חוץ מזה אין משהו שיחליף ביצים בכל דבר ובטח לא לביצה קשה). הגבינות הטבעוניות לפיצה, המסחריות לפחות, כמו "משומשו" הישראלית לחלוטין לא טעימות לי כמו גבינת מוצרלה איכותית ואחוז החלבון ברוב הגבינות הצהובות הטבעוניות נמוך ב-99% מבחלביות כך שהלקוח משלם אותו סכום כסף או אפילו יותר כסף ומקבל מוצר שמכיל הרבה פחות חלבון. אז האם הסיבה לכישלון הזה זי אי הצעת תחליפים איכותיים או דווקא משהו אחר?

תודה.

תשובה אחת מוסמכת אין, ולכן זה נושא יותר לדיון בפורומים מאשר ב"הכה את המומחה". אחת הסיבות היא שעדיין אין תחליף לבשר טבעי שבא מחקלאות בעלי חיים (עופות, בקר וכו') הן בטעם והן בערכים התזונתיים. ציד לבדו לא יכול להאכיל את כל בני האדם וגם יביא להכחדת בעלי החיים שמשמשים כמזון (בעיה שאין בחקלאות, שכן חיות המשק הן מהחיות הבינוניות והגדולות הנפוצות בעולם בגלל גידולן למאכל). יש ניסויים בבשר שמגודל במעבדה באופן הדומה לתרביות רקמה אך כרגע התהליך יקר מידי מכדי להיות מעשי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:38, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

עוד סיבה לדעיכת הגל הטבעוני היא שמאז 2020 העולם עסוק בצרות יותר גדולות: מגפת הקורונה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, תוכנית הגרעין האיראנית והתערערות הדמוקרטיה באירופה וארצות הברית בגלל קיטוב פוליטי שנוצר על ידי הרשתות החברתיות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:40, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

הנחת היסוד שלך שגויה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 22:44, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

איזו? שהתנועה הטבעונית נכשלה? תלוי איך אתה מגדיר כישלון. אם המטרה הייתה להפוך את כולם (או לפחות את כל העולם המערבי) לטבעונים - היא נכשלה, ובשנים האחרונות קצת "ירדה מהכותרת" לטובת התחומים שציינתי לעיל. אם המטרה שהם הציבו הייתה רק להקטין את צריכת הבשר - אז בשביל צריך נתונים וסטטיסטיקה שאין לי, אז אני לא יכול לקבוע אם במטרה הזו היא נכשלה או לא. מטרה אחת שהיא כן הצליחה - הגברת המודעות לטבעונות וזכויות בעלי חיים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:52, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

יש סוגי נימוקים שונים שמוצעים: נימוקים של צער בעלי חיים, נימוקים של בריאות, נימוקים של מניעת התחממות גלובלית. התחממות גלובלית היא בהחלט אחד „הדברים הגדולים״ שקורים בעולם בשנים האחרונות (למרות שבארץ היא קצת מתחת לרדאר). Tzafrir - שיחה 14:27, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

יש גישה חלופית שאומרת שלא צריך לייצר תחליפים מדויקים של בשר, חלב וביצים אלא אוכל טעים ומזין (וכמובן: גם לא יקר מדי). Tzafrir - שיחה 14:32, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

ודאי שלא "צריך". אבל יש ביקוש לתחליפים האלה. ראובן מ. - שיחה 15:06, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

נכשלה בוודאי שלא, לפני עשר שנים "טבעונות" עוד הייתה במחלוקת ואפילו הושמה ללעג, היום ברור כמעט לכל אחד שזה דבר שצריך לשאוף אליו. נראה לי שיש היום פחות הסברה ופחות חשיפה לתעשיית בעלי החיים, וזה דבר גרוע. אולי אני טועה, אישית אני burned out וכבר לא יכולה נפשית לראות את זה ולעסוק בזה, אז זה לא מופיע בפיד שלי. הבעיה הגדולה היא באמת שאין מוצרים, ובמיוחד גבינות צהובות שזאת המכשלה הכי גדולה לטבעונות. בשר הוא טעים אבל הוא גראפי ומרתיע, ביצים הן פחות גראפיות אבל ברוב המוצרים לא צריך אותן בכלל, ואילו לגבינות צהובות אין תחליף. לפני כמה חודשים היה הו הא עצום, טל גלבוע הצטלמה עם נתניהו כי חברה לייצור חלבוני חלב קיבלה אישור של משרד הבריאות. זה גיים צ'יינג'ר! אלא מאי, החברה הזאת מייצרת חלבונים של מי גבינה, המים שנשארים אחרי שהחלב התגבן ולרוב שופכים אותם. הם משמשים בעיקר לייצור תוספי חלבון, כי זה דווקא חלבון איכותי, אבל זה לא מה שיקדם טבעונות. La Nave - שיחה ‏ 15:41, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

אני לא מסכים שהיא לא נכשלה כי לא הייתה מדינה אחת שהפכה לטבעונית או שאפילו רבע מהציבור בה הפך לטבעוני. גם אם נגיד ש "5%" או אפילו "25%" מהציבור הפך לצמחוני זה עדיין לא ניצחון לטבעונות כי הצמחונים האלה אוכלים גבינה צהובה וגבינת מוצרלה וגבינה בולגרית בשפע ואוכלים חביתה\בוריקה\סנדוויץ' טוניסאי עם טונה וביצה קשה בשפע. לצערי זה המצב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שהתנועה הטבעונית היתה יכולה להצליח יותר. ובכל זאת בתור צמחוני ההיצע כיום גבוה בהרבה לעומת לפני 10 שנים. כמעט בכל מסעדה יש כמה מנות צמחוניות \ טבעוניות. גם בעולם יש פריחה של חברות ליצור תחליפי בשר ומזונות מהחי- בעיקר על רקע הערכה שאין מצב להאכיל 10 מיליארד אנשים בבשר בכמויות לנפש שזה נעשה כיום, בטח לא לאורך זמן (עקב משבר חקלאי -אקולוגי גדל ). סיבות אפשרויות - 1. תחליפים לא מספיק מפתים. 2. שיווק של בשר 3. הרגלי תזונה - לדוגמה מי שגדל עם תפריט בשרי התרגל לטעם , אחת הבעיות של "תחליפים להמונים" זה נסיון לייצר "תחליף שנראה כמו ומרגיש כמו" וזה תמיד יהיה מאכזב , לא במיוחד בריא ותעשייתי. מי שרוצה לשנות הרגלים צריך להתרגל לטעמים ומרקמים חדשים לא לנסות אוכל "במקום" - דוגמה זה הרבה מאד אפשרויות של בישול הודי. 4. בחלקו זה גם היה אופנה והחלק הזה ירד 5. זה לא הפעם הראשונה - לדעתי עגנון כותב על המוני טבעונים שיש בירושלים לאחר מלחמת העולם הראשונה בסיפור "תהילה" (? או שאולי זה מרטין בובר במקום שאיני זוכר?) 6. גם ביטול העבדות לא נוצר ביום אחד (החל ב-אמצע המאה ה 18 ונמשך עד שלהי המאה ה-20) וגם אז היו נימוקים לתמיכה בעבדות האזרח דרור - שיחה 19:49, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

לגבי התחליפים במסעדות, אני לא מכיר משהו "מבוקש" חוץ מטופו וטמפה. טופו מבוסס על סויה וטמפה יכול להיות מבוסס על סויה אבל גם על מגוון קטניות אחרות. טמפה כמעט לא ניתן להשיג בישראל או שלא ניתן להשיג כלל. אז עם מה הישראלי המפחיתן נשאר? עם טופו ותו לא. אי אפשר לבנות על זה תפריטים שלמים. סייטן זה תחליף בשר מאד מאד בעייתי. כל גבינה צהובה טבעונית שבדקתי בישראל מכילה 0 חלבון, זה פשוט זלזול בצרכן מכל הבחינות. אשמח לדעת אם טעיתי במשהו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חומוס? פלאפל? Tzafrir - שיחה 23:30, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

מנחם מנדל

מצב טיפול: נענה

שמתי לב שהשם הכפול מנחם מנדל היה מאוד פופולרי בקרב יהודי אוקראינה לפני כמאה שנים. פה יש מלא אנשים עם השם הכפול הזה. וזה לא מובן מאליו, כי אפשר לעשות אינספור שמות כפולים כמו "דוב מנחם", "ברוך דוד", "מנדל זליג", "יוסף שלמה" וכד'. אבל דווקא מנחם-מנדל מאוד פופולרי.

מה הסיבה לכך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:24, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

ראה מנדל - כתוב שם שזהו קיצור לשם מנחם. נכון שיש אינספור שמות כפולים, אך יש כאלה שהם הרבה יותר פופלריים מאחרים, ובקטגוריה הזאת ישנם שילובים שבהם השם הראשון הוא בעברית, והשם השני ביידיש ובעל משמעות דומה. לדוגמה, אריה לייב. דוב בער. צבי הירש.

וואלה. לא ידעתי שמנדל זה גרסה יידית למנחם. מעניין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:58, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

הסבת חוקרים להייטק

נניח ומישהו הוא דוקטור למדע, עם ניסיון מחקרי של מספר שנים. ונמאס לו מהשכר באקדמיה והוא רוצה להתקדם להייטק: האם יש לו סיכוי?

כי הוא לא מתכנת במקצועו. הוא לא מהנדס ולא למד אלגו באופן מסודר. אבל עקב היותו חוקר באקדמיה, מן הסתם שהוא יודע לכתוב תוכנה בסיסית, להעלות נתונים לאקסל/מטלאב/פייתון והכי חשוב: יודע לעבוד איתם.

האם יש סיכוי שיקבלו דווקא דוקטור למדעים ולא בעל תואר ראשון מהנדס או מתכנת למשרה? האם עצם היותו דוקטור מעלה/מוריד את הסיכוי להתקבל? ואם זה משפיע על שכר? אולי דווקא יעדיפו מישהו יותר זול לאייש משרה, אז זה דווקא חיסרון.

תודה אם למישהו יש מידע מ"מקור ראשון" (כלומר הוא מראיין הייטק או דר' שהתקבל להייטק). 109.253.190.162 20:20, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

הקשר בין התואר שאתה לומד לעבודה שלך יכול להיות אפסי, והרבה אנשים בהייטק למדו דברים אחרים ועשו הסבה עם קורסים ספציפיים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:39, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

בתור דוקטור עם ניסיון מחקרי של כמה שנים בתחום מדעי: הנחת המוצא שלך שגויה לחלוטין. במהלך שנות לימודי, מהתואר הראשון ועד השלישי, לא נדרשתי ללמוד אף קורס בתכנות, לכתוב תוכנה בסיסית, להשתמש במטלאב\פייתון - באקסל כן. עקב כך, אין לי שום יכולת להתחרות על משרה של מפתח בהייטק. עמיתי ואני שעובדים בהייטק עובדים בחברות שקשורות לתחום הידע, שבו אנו יכולים להגיד למתכנתים בעלי תואר ראשון מה נכון לעשות. כלומר, סוג המשרה המדובר הוא אחר לחלוטין מזה של מהנדס או מתכנת. וכפי שכתב קודמי, עמיתים אחרים עשו דוקרבים כאלה ואחרים כדי לעשות הסבה לתחום התוכנה. בתחום המדע שלי, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב יכול להרוויח שכר גבוה יותר בהייטק עם צבירת הוותק, מאשר ד"ר מדעי ללא ידע בתכנות ו-0 שנות ניסיון בתעשייה.

האם המקרא נחשב למקור היסטורי?

העולם העתיק היו מעט דברים שהעלו על הכתב (היום מעלים הכל) וחלק מהמקורות העתיקים ביותר הם לא אמינים. אבל, האם היטוריון יכול להשתמש במקרא בתור אחד מהמקורות ההיסטוריים שלו לצורך מחקר? 109.253.190.162 20:24, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אקדים שאין לי היכרות עמוקה עם המחקר האקדמי של המקרא ומן הסתם יש כאן משתמשים הרבה יותר מומחים ממני. בכל זאת אומרש שממה שקראתי נראה שרוב החוקרים מתייחסים לתנ"ך או לחלק גדול ממנו כמקור היסטורי, כלומר מקור שמתיימר לתעד את ההיסטוריה, אך ככל תיעוד היסטורי הוא יכול להיות מוטה מאג'נדות של הכותב, ולכן הם מתייחסים אליו בחשדנות, והגיוני מאוד שהם לא יתנו משקל רב לסיפורים שבו אם אין להם תימוכין חוץ-מקראיים, קל וחומר כאשר יש מקורות שסותרים אותם. אבל על השאלה היא מה המשקל האיכותי שלו ביחס למקורות אחרים קשה לי לענות, ואני רק יכול לומר שיש בכך גישות רבות, כשבקצה נמצאת האסכולה המינימליסטית שמתייחסת לתנ"ך בזלזול מופגן (והערך על האסכולה המקסימליסטית לא קיים בעברית). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 21:19, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

אפשר להשתמש בכל טקסט במחקר, בכלל זה בכתבי הקודש של דת מסוימת. על כן, אפשר להשתמש גם במקרא. גילגמש • שיחה 21:57, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

המקרא הוא בוודאי מקור היסטורי, כי מדובר על טקסט עתיק. הוא לא נועד מראש להיות ספר היסטוריה: הוא לא נכתב במטרה לספק תיאור מדויק של העבר. הוא נוצר כדי למלא מטרות דתיות שונות. לפעמים לשם כך הוא מספק סקירות היסטוריות שונות, שאפשר להתווכח על אמינותן ההיסטורית. ובכל מקרה, גם אם המידע עצמו לא לגמרי אמין, יש המון מה להסיק מהטקסט על הסביבה שבה הוא נכתב (השפה, מושגים שבהם משתמשים, גאוגרפיה, וכדומה). Tzafrir - שיחה 09:04, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי ד"ר דוד שפירא, ארכיאולוג וחוקר מקרא, הגיש דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, כפי שאמר לאלכס צייטלין באחד הראיונות שנתן לו, ”המקרא הוא ממצא ארכאולוגי לכל דבר ועניין”. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יתכן שהוא אמר דבר כזה. זה מקור היסטורי, לא ארכאולוגי. זה טקסט, לא חפץ. מקור טקסטואלי הוא מקור היסטורי. מצבה, פסל, חפץ אחר כלשהו - ממצא ארכאולוגי. לא חשוב אם הממצא חדש או ישן. ממצא משדה הקרב ממלחמת ששת הימים הוא ממצא ארכאולוגי. טקסט מהמאה ה-8 לפני הספירה הוא ממצא היסטורי. גילגמש • שיחה 07:40, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

המקרא הוא ממצא היסטורי וגם ארכאולוגי. מגילות מדבר יהודה הן ממצא ארכאולוגי, הספרים שנתגלו בגניזת קהיר הם ממצא ארכאולוגי וכו'. Asaf M - שיחה 07:47, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

לא. ה״מקרא״ הוא לא ספר ספציפי או חפץ ספציפי אלא הטקסט שמופיע שם. מה שציינת הוא אכן ממצא ארכאולוגי. כך למשל אם ימצאו ספר נוסף של פוליביוס הדבר יחשב לממצא ארכאולוגי, אך הטקסט לא יחשב לכזה. הטקסט הוא תמיד ממצא היסטורי. לכן, הגניזה האמורה היא בוודאי ממצא ארכאולוגי וניתן לחקור אותה בכלים ארכאולוגיים. גילגמש • שיחה 07:49, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

הדבקתי אותך בטעות שלי, מקור היסטורי כמובן. המקרא הוא אסופת ספרים שכולם מקור היסטורי (למטרות כאלו ואחרות) והן התגלו כממצאים ארכאולוגים במופעים שונים. אז אם ללכת לפי הניסוח שלך, המקרא הוא אסופת ספרים "ספציפית" שחלוקתו דרך אגב לא חד משמעית ותוצאות הקנוניזציה שלו אף היא לא חד משמעית. כתב יד ששון וכתב יד לנינגרד שניהם דוגמאות מצוינות ל"מקרא" שהוא מקור היסטורי וממצא ארכאולוגי בעת ובעונה אחת. Asaf M - שיחה 07:58, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

כתב יד ספציפי אכן יכול לשמש בו זמנית הן כמקור ארכאולוגי והן כמקור היסטורי. במקרה כזה ניתן להשתמש בשני הכלים גם יחד. המסמך עצמו יחקר באמצעים ארכאולוגיים (למשל מקור הפרגמנט או הלוח, מקור הדיו, סוג הדיו, סוג הכתב וכיוצא באלה דברים) מה שיכול לתת תארוך, מידע לגבי מסחר ועוד. בו זמנית ניתן להשתמש בטקסט למחקר היסטורי. אני מזכיר שחלק מהכתבים של התרבויות האחרות הן גם כן בעלי אופי דתי. למשל ספר המתים המצרי. מבחינה זו, גם זה מקור היסטורי ולא שונה מהמקרא. המידע שמופיע בו לא חייב להיות מדויק במאת האחוזים כדי שישמש את ההיסטוריון. גילגמש • שיחה 09:58, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים עם ההסבר שלך את דבריך בכל מילה ובכל משפט. עכשיו נשאר לסייג בתאור ״המציאות״ שכך וכך קרה לפי טקסט כזה וכזה. Asaf M - שיחה 10:20, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

זרם רדיקלי בכלכלה שרוצה לחסל קמעונאות

לקנות בקבוק מים קטן או פחית קולה קטנה או לקנות קצת פירות בשקית פלסטיק בשוק או לעשות טייק אווי או משלוח ממסעדה עם כלים מפלסטיק אלה דברים טריוויאליים שגם אנשים שאקולוגיה ומחזור מאד חשובים להם עושים אבל כמובן גם הם יכולים לחטוא בלא למחזר כלים אלה.

האם יש זרם רדיקלי בכלכלה שטוען שכל הקניות הקטנות האלה של משקה קטן פה וטייק אווי או משלוח שם זה דבר בעייתי שאם מילייארדיי בני האדם ימשיכו איתו הדבר יגרום לכמות פסולת שתזהם את כל מי השתייה ותגרום למוטציות ולנזקים מצטברים אדירים למין האנושי ולטבע ולכן יש לחסל לגמרי את כל התרבות הזאת של שוק מזון חופשי ולכפות על אנשים לשתות רק מים ולהכין אוכל רק לבד עם אריזות עץ ונייר בלי פלסטיק ומתכת כלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה זה זרם. אני אישית משתדל להמנע לחלוטין מכל סוג של בקבוק שתיה. אין לדעתי שום סיבה לדעתי לשתות שתייה ממותקת ואני משתדל להסתובב עם בקבוק מים. במסעדה תמיד חייבים להציע לי מים ואני מאוד מעדיף שזה יהיה בכוס זכוכית נורמלית (לפעמים אם זה בכוס פלסטיק אני מעדיף להמנע).

יש כאן איזשהו כשל של כלכלת השוק: לטיפול בפסולת ולכל הזבל יש כל מיני עלויות נסתרות. זה מאוד זול לייבא כלים חד־פעמיים שמשתמשים בהם פעם אחת ואחר כך הם תופסים מקום יקר במטמנה למשך מאות שנים לפחות. גם ללא התחממות גלובלית: אין לנו מקום לפסולת בארץ. ופסולת פלסטיק יוצרת כל מיני זיהומים. כשאתה קונה כלים זולים, אתה לא משלם על זה. זה על חשבון המדינה? או אולי על חשבון המדינה עוד חמש או עשר שנים?

יש כל מיני דרכים לגלגל את העלויות הללו חזרה. המס על הכלים החד פעמיים, לדוגמה, היה ניסיון כזה. אבל הוא בוטל. כשצעדים חלקיים לא מצליחים, יהיו קולות שדורשים צעדים קיצוניים יותר.

בינתיים אחד הדברים שצריך לעשות הוא לצרוך פחות. לפחות במקרים שבהם זה לא מסובך. לדוגמה: משקאות ממותקים. Tzafrir - שיחה 09:27, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

כן, קוראים לזה אקו-פאשיזם. 176.12.186.166 09:49, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

זה הכל? בלי לכפות על אנשים גם *כמה* מים לשתות, *מתי* ו*איפה* לא עשית כלום. עוזי ו. - שיחה 11:45, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

משתמש:עוזי ו. אם היו מחייבים קבלניי בניין להתקין לרוכשיי בתים אוסמוזה הפוכה ואם היו ממירים את כל חנויות הנוחות לתחנות אספקת מים באוסמוזה הפוכה דומי שהבעיה שתיארת הייתה נפתרת.

לא מספיק טוב. אנשים עדיין יוכלו לקרוא בחנויות הספרים שיש אפשרות לשתות דברים שאינם מים. וכיתתו חרבותם לאיתים וחנויות ספריהם לממטרות. עוזי ו. - שיחה 15:43, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

בשביל מה להתקין מערכת אוסמוזה הפוכה? מי ברז אינם צריכים התפלה ואפילו לא סינון.וגם אם כן אתה מזבז אנרגיה להפעלה וצורך כימקלים. האם זה לא פגיעה באיכות הסביבה? שנילי - שיחה 07:50, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

משתמש:האזרח דרור תרצה להגיב? 2A02:14F:176:B898:1461:FDFF:FEEA:EFCF 15:38, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

• יש בשאלות ובתגובות כמה הנחות. שאלה אחת היא האם פסולת יומיית בקנה מידה גדול עשויה להוות בעיה אקולוגית גדולה. בתחומים כמו מיקרו פלסטיק או השפעות טרטוגניות או השפעות על הכחדת בעלי חיים והשפעה על תפקוד ארוך טווח של מערכות אקולוגית או בריאות האדם -התשובה היא - אולי. (אין ספק שיש בעיה, השאלה כמה היא גדלה והאם ההשפעה שלה משמעותית לעומת השפעות אחרות - נניח זיהום בחומרי הדברה שונים או זיהום כימי מתעשיות שונות - פתוחה)
• שאלה אחרת היא - בהנחה ומדובר בנזק מספיק משמעותי כיצד כדאי להפחית את הנזק או למנוע אותו. פתרון אחד הוא איסור דרקוני על ידי החוק . אם רוצים להיות דרקונים עד הסוף - יצור או צריכה של פחיות משקה יגררו הוצאה להורג. אני לא מכיר ארגון סביבתי שמציא לא את האיסור הדרקוני הראשון ולא את השני. - זה לא מפריע לכל מיני ימנים להכריז על אקו-פאשיזם \"דת ירוקה" או לתוות תאוריות קונספריציה לפיהן "אג'נדה 35" נועדה ל(מחק את המיותר): להכניס קומוניזם עולמי \ דלדול אוכלוסין\ לאפשר שליטה עולמית לאפשר תאורוית קונספריציה אחרות כמו אילומנטי וכו'.
• יש דרכים הרבה פחות קיצוניות ואולי יותר יעילות כמו מס פיגוביאני . לדוגמה להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם או עלול להגרם מפסולת כזו. נניח חלק מהנזק הברור הוא פסולת של פחיות שאנו נתקלים בהם במסלולי טיולים. אפשר לשאוף להגיע לרמת יעד מסויימת (נניח עד X פחיות במסלול טיולים) עד שלא מגיעים מתחת לרמה זו - קונסים ברמה שנתית יצרנים של פחיות. את הכסף זה אפשר ליעד לחינוך , הסברה ונקיון נחלים, או פקחים ברמה שנתית. בד בבד נוצר תמריץ לחברות להפחית שימוש בפחיות כאלה ואולי לעודד חלופות. אם הבעיה נמשכת - אז גישה רדיקלית יותר אומרת שצריך להעלות את הקנס השנתי או אולי גם לעודד תשלום על החזרת הפחיות (וכך לתת פרס למי שלא תורם לבעיה).
• השאלה "מי אשם" באשפה - האם זה יצרנים גדולים שקידמו את השימוש בפחיות משקה ומוצרי פלסטיק או הצרכן הקטן שעבורו "השתמש וזרוק" הוא דבר קל. האם אנחנו רוצים חברה שבה קל לאדם אחד (הזורק) לפגוע באנשים אחרים (אנשים שמטיילים או אנשים שחוששים מבעיות אקולוגיות, נפגעים מזיהום מים אפשרי). השאלה אם למקד את השאלה באדם הבודד והטפות אליו או להתמקד במי שמשפיעים יותר על כללי המשחק (פוליטיקאים, חברות ענק, גופי תקשורת). לדיון בסוגיה זו (ואיך מיקדו את השאלה בצרכן הקצה) ראו פרסומת האינדאיני הבוכה
• אפשר להבין את השאלות בצורה אחרת - אם היינו גורמים לכיווץ המרחב והזמן כדי להבין יותר טוב סוגיות של טווח ארוך -כמה פחיות משקה הייתם זורקים בספינת חלל או במערכת סגורה כמו ביוספירה 2
• לדעתי האישית זו לא בעיה סביבתית כה חמורה- לא בהשוואה לבעיות אחרות - ראו "גבולות פלנטריים"
• זה מוזר שאין בויקיפידה העברית ערך על מיקרו פלסטיק. אולי חלק מהעורכים כאן יתעוררו אם אלכס ג'ונס מקומי יתחיל לדבר על השפעות כימיות מכוונות של מיקרו פלסטיק (תאוריית הפרסה).
• לגבי זרם "רדיקלי" - במובן של שינוי שורשי - שינוי המצב הקיים בצורה יסודית - אף כי לא אלימה - יש זרם של כלכלה אקולוגית שהוא שונה ברמת הניתוח שלו לעומת זרמי כלכלה אחרים. ומבחינה הצעות מעשיות יש ספרים כמו כלכלת הדונאט (מדיניות כללית) או מעריסה לעריסה (באופן ספציפי יותר לגבי עיצוב ותעשייה)

האזרח דרור - שיחה 08:00, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

אם אתה רוצה ערך על מיקרו-פלסטיק, אפשר להתחיל מקישור אדום (הקישור לאנגלית מקשר לתשתית הערכים הקיימת בשפות אחרות). הקישור האדום מאפשר גם לבדוק קישורים אדומים קיימים בערכים אחרים. נראה שיש הסכמה על הכתיב הזה (לעומת „מיקרופלסטיק״ שהופיע רק בערך אחד ושונה עכשיו). Tzafrir - שיחה 12:14, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

מה החוק שמגדיר את עילת הסבירות?

אני יודע שהנושא נפיץ, אז מבקש בכל לשון בקשה לא להביע דעות, אלא להתמקד במידע אובייקטיבי בלבד:

1) מה החוק הישראלי שמגדיר את עילת הסבירות (לפני התיקון האחרון, שבו דנים)? מה הניסוח המדויק?

2) מה החוק והניסוח המדויק שמאפשר לבית משפט העליון לבטל החלטה לא חוקית של הממשלה?

שוב, אלו שאלות נטו לגבי החוק הכתוב ולא דעה לכאן או לכאן.

1) עילת הסבירות לא נוצרה בחוק אלא בפסיקה, כשהיא נוצרה לראשונה על ידי אהרן ברק בבג"ץ דפי זהב נגד רשות השידור מ-1980. 2) לבית המשפט אין הסמכה חוקית לבטל ההחלטה לא חוקית אלא להכריע על אי-חוקתיות, והחוק הוא זה שמבטל. (בגלל זה הכרעות שנסמכות על עילת הסבירות, כמו הלכת דרעי-פנחסי ובג"ץ דרעי יוצרים יצירה מהופכת - המינוי בידי הכנסת תקין אך על ראש הממשלה לפטר). סכמות השיפוט מוקנה לבית המשפט מכוח חוק יסוד:השפיטה. איש עיטי - הבה נשיחה 14:52, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ככלל, מומלץ לקרוא את הערך עילת הסבירות. במענה לשאלותיך:

1. אין. זו יצירה שיפוטית, כמו רוב המשפט המנהלי.
2. סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 15:01, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה. האם זה נכון לומר שבג"ץ ב-1980 האציל על עצמו סמכויות שאינן מוגדרות בחוק?

אפשר להציג זאת כך. כמו שאפשר להגיד זאת על בג"ץ קול העם מ-1953. זה תלוי בשאלה מה מוגדר כ"חוק" (law): האם רק חוקים שקובע המחוקק, או שגם פסיקה של בית המשפט מפתחת את החוק. בברכה, משה כוכבי - שיחה 18:11, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

אבל זו לא פרקטיקה שהומצאה בארץ, כמו שתומכי קונספירציות הדיפסטייט ודיקטטורת בג״ץ אוהבים לומר. מדובר בפרקטיקה מקובלת, שהגיעה מבריטניה (המשפט המקובל). (¯`gal´¯) - שיחה 10:23, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

אולי זה לא היה ברור - גם פיתוח החוק בפסיקה, והאמת שגם עילת הסבירות מקורם בבריטניה. (¯`gal´¯) - שיחה 10:25, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

לבקר בבנגלדש

לישראלי אין אפשרות להוציא ויזה לבנגלדש, נכון? האם קיימת אפשרות חוקית כלשהי לבעלי דרכון ישראלי להגיע בתור תייר למדינה זו? 2A10:8012:3:A83D:45D9:3BC8:964B:69B5 11:01, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי הערך האנגלי Visa policy of Bangladesh ישראלי הנכנס לבנגלדש (עם דרכון ישראלי) יגורש מיידית מהמדינה, מה שנקרא Admission Refused. ייתכן שאפילו לא ייתנו לו לעלות למטוס עוד לפני ההגעה. הדבר לא מפתיע בהתחשב בכך שזו מדינה עם רוב מוסלמי; אם אני לא טועה, רוב המוסלמים בעולם לא מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. אתה יכול לנסות להיכנס עם דרכון אירופאי או אמריקני ובגלל שזו מדינה שמאד רחוקה גאוגרפית מישראל אני גם לא מאמין שתהיה לך בעיה פרקטית שם עם רוב האנשים שישמעו שאתה ישראלי, אבל אולי שווה לבקר במדינה קרובה כמו נפאל או מיאנמר במקום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תזכורת: יש לנו ערך על דרכון ישראלי. Tzafrir - שיחה 22:07, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

איך אני מוצא באם יש תשובה לשאלתי

מצב טיפול: בטיפול

איך אני מוצא באם יש תשובה לשאלתי בנושא הערך יוסף לויה שביקשתי לערוך אותו מחדש?

לא ברור לי מה אתה בעצם רוצה. בכוונתך לשכתב את הערך בעצמך? לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, אני לא רואה למה מישהו יתנגד לכך שתתרום לוויקיפדיה מן הידע שלך.

לעומת זאת, אם ברצונך שמישהו אחר יערוך את הערך, זה כבר יותר מסובך: אתה צריך למצוא ויקיפד שגם יסכים לבצע את העריכה וגם בקיא בנושא. אני, למשל, לא יודע דבר על האיש, לכן לא אוכל לעזור לך.

על כל פנים, בדף השיחה של הערך לא נצפתה שום היענות לבקשה שלך, אם זה עונה על שאלתך. ּ - שיחה 18:02, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

בן-גוריונס האנדל מיט די נעא-נאציס

פגשת בקריקטורה זו במוזאון "פולין" בואשרה. מה הכוונה? לאיזה אירוע מתייחס המאייר ומה המשמעות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:48, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

אולי הסכם השילומים. המשמעות, שתמורת כסף בן גוריון “מנקה” את ידי הגרמנים (הנאו נאצים) מדם הנרצחים בשואה. בברכה, Easy n - שיחה 15:49, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

קריקטורה נבזית. ותיקון לEasy n - לא את ידי הנאו נאצים אלא הנאצים. התשלומים שבן גוריון הסכים לקבל לא נועדו לנקות את הנאצים מפשעיהם, אלא לפצות, באופן חלקי מאוד, את העם היהודי והמדינה היהודית על הפשע שפשעו להם. היו ניצולי שואה שלא רצו לקבל את השילומים, כי ראו בכך פיצוי על הרג משפחותיהם, וצדקו בכך, אבל מי שקיבל שילומים על רכוש, עסקים, לימודים שהופסקו, מחלות ומומים שנגרמו במחנות, צדק בהחלט, וודאי כך לגבי מדינת ישראל, שהשילומים עזרו מאוד להתפתחותה לאחר קליטת מספר רב של פליטים חסרי-כל ומוכים בשנותיה הראשונות. השימוש שעושים בהסכם השילומים כדי להכפיש את בן-גוריון נבזי ומזעזע.שלומית קדם - שיחה 17:22, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

Corvus, יש לך עוד פרטים על האיור, אין סיטו? זו נראית כקריקטורה אנטי-ציונית של יידישיסטים מקומיים, בשירות השלטון הקומוניסטי, שאכן נסובה על הסכם השילומים/כינון היחסים בין המדינה הציונית לגרמניה המערבית. כותרת: "העסקה של בן-גוריון עם הנאו-נאצים". למטה: "יד אחת... מכסה את השנייה." הכוונה היא שב"ג רוחץ את ידיה של מערב-גרמניה (שבניגוד למזרח-גרמניה ה"טובה" והקומוניסטית עמוסה להתפקע בנאצים-לשעבר ומתכננת מלחמה תוקפנית עתידית בשירות האימפריאליזם האמריקני וכו') מפשעי הנאציזם ומעניק לה הכשר בזירה הבינ"ל. AddMore-III - שיחה 12:23, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

הקריקטורה מופיעה בהמוזיאון לתולדות יהודי פולין, בחלק של יהדות פולין אחרי השואה, בין שלל מיצגים המתארים את תרבותם של שאריות היהודים שנשארו לחיות בפולין. תודה על התרגום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:41, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

הגדרת הרשאות פעולה עם תוכנה שמתקינים על לינוקס

אם אני מבין נכון, הגדרת הרשאות פעולה עם תוכנה שמתקינים על לינוקס, מאורגנת כך:

• לכל קובץ של התוכנה תהיה קבוצה ראשונה המכילה כל חשבון משתמש שיכול לפעול על קובץ זה אשר תכלול לכל הפחות חשבון משתמש המוגדר כ"בעלים" של קובץ זה ואולי גם חשבון משתמש נוסף אחד או יותר והגדרת ההרשאות של כל חשבון משתמש בקבוצה זו תהיה ריקה (---), חלקית, או מלאה (rwx)
• לכל קובץ של התוכנה יהיה חשבון משתמש שהוא הבעלים של קובץ זה אשר הגדרת ההרשאות שלו זהה לזו של הקבוצה לה הוא שייך, או באופן יוצא מן הכלל, שונה ממנה
• לכל קובץ של התוכנה תהיה קבוצה שנייה המכילה כל חשבון משתמש שיכול לפעול על קובץ זה אך לא מופיע בקבוצה הראשונה והגדרת ההרשאות של כל חשבון משתמש בקבוצה זו תהיה ריקה (---), חלקית, או מלאה (rwx)

בספרות הרשמית במקום להתחיל בקבוצה ראשונה מתחילים ב"the user which is the owner" ואת הקבוצה השנייה מגדירים כ "other" ולי אישית זה מה זה מבלבל.

בכל מקרה, האם דייקתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מערכות הרשאות יותר מורכבות, אבל זו המערכת הבסיסית. יש לה תיעוד מאוד בסיסי אצלנו בדפים על Chmod ועל Chown. התיאור לא ממש מדויק. חסרה כאן השלישיה השניה: ההרשאות לקבוצת המשתמשים שלה שייך הקובץ. Tzafrir - שיחה 18:53, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

אנסה להגדיר מחדש לפי הניסוח שהצגת.

• כל קובץ של התוכנה יהיה שייך לחשבון משתמש שהוא הבעלים של קובץ זה.
  הגדרת ההרשאות של חשבון משתמש זה על כל קובץ כזה תהיה ריקה (---), חלקית, או מלאה (rwx) .
  חשבון משתמש זה מכונה ה-u של הקובץ.
• כל קובץ של התוכנה יכיל את הקבוצה "כל חשבון משתמש שהקובץ שייך לו ויכול לפעול עליו".
  קבוצה זו תכלול לכל הפחות את חשבון המשתמש המוגדר כ"בעלים" של הקובץ ואולי גם חשבון משתמש נוסף אחד או יותר שהקובץ שייך לו אך אינו מוגדר כ"כבעליו".
  הגדרת ההרשאות של כל חשבון משתמש בקבוצה זו על כל קובץ כזה תהיה ריקה (---), חלקית, או מלאה (rwx) למרות שייתכן שלחשבון המשתמש שהוא גם הבעלים יהיו הרשאות מיוחדות
  קבוצה זו מכונה ה-g של הקובץ.
• כל קובץ של התוכנה יכיל את הקבוצה "כל חשבון משתמש שהקובץ לא שייך לו אך יכול לפעול עליו".
  הגדרת ההרשאות של כל חשבון משתמש בקבוצה זו על כל קובץ כזה תהיה ריקה (---), חלקית, או מלאה (rwx)
  קבוצה זו מכונה ה-o של הקובץ.

האם הפעם דייקתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אילו מערכות הרשאות בלינוקס יותר מסורבלות מזו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זהו המודל הקלאסי של יוניקס. ליתר דיוק: יש עוד שלושה ביטים של מעקפים מכוערים שנוספו במקור בברקלי: ls -ldU /usr/bin/chfn /usr/bin/chage /tmp

מעבר לכך, יש הרחבות:

• setxattr יכול לאפשר, לדוגמה, למנוע כתיבה לקובץ.
• setfacl מאפשר שימוש ברשימת הרשאות מורכבת יותר.
• SELinux או AppArmor הם מנגנונים שמעבר להרשאות קבצים, אבל קשורים גם להם.

Tzafrir - שיחה 00:41, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

האם הביטים של מעקפים מכוערים קיימים בכל מעטפות הפקודות הטיפוסיים כמו bash, ksh, zsh?

ב"הרחבות" אני מניח שזה לא מגיע עם Bash וצריך להתקין את זה במיוחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה החיסרון של עונשים חמורים על פשעים קלים?

שלום למומחיםות. במפגש המשפחתי האחרון עלתה השאלה מדוע לא מקובל לחוקק חוקים מחמירים מאוד אפילו נגד עבירות פעוטות (לדוגמה, עונש מינימום של מאסר עולם על גניבה מחנות). היתרונות ברורים; מן הסתם, הפשיעה במדינה תצטמצם מאוד. לא הצלחנו למצוא חיסרון מובהק; כולנו הסכמנו שעונש כזה נשמע מוגזם, אבל "מוגזם" אינה הגדרה אובייקטיבית, וממילא מי שירצה להמנע מהעונש פשוט לא יגנוב. האם תוכלו להציע טיעונים נגד ענישה מחמירה כזו? בתודה מראש, יודה אווזי - שיחה 23:38, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

הערך ענישה כולל פרק של מטרות הענישה.

• טיעון פשוט: זה יקר. עולה המון להחזיק אסיר בכלא (נדמה לי שבערך 100,000 בחודש? זה מוגזם? וזה בנוסף למיסים שהוא לא משלם על ההכנסה שאין לו).
• כלא הוא מקום שבו עבריינים יוצרים קשרים ולומדים מעמיתיהם. ענישה בשמן כליאה ארוך מסלילה לחיי פשע (וכמו למעלה: זה על חשבונינו)
• הרתעה: אני לא מומחה בתחום. אבל להבנתי אורך זמן המאסר לא מוסיף הרבה להרתעה. כדי להגביר הרתעה עדיף:

• להגביר את הסיכוי להיתפס
• להאיץ תהליכים

• יכול לגרום לרתיעה מענישה במקרים קלים (תשלח מישהו לכמה שנים בכלא על גנבה קטנה? אולי תחפש איך לשחרר אותו מזה).

אז מה היה לנו: זה תורם לגמול? בעיקר כן אבל הלחץ החזק מדי גורם לעיוותים. תורם למניעה: בעיקרון. בהנחה שאחוז ניכר מהפושעים באמת בכלא. תורם להרתעה: לא מספיק. תורם לשיקום: תרומה מאוד שלילית, ואולי אף יוצר עוד פשיעה לטווח הארוך. Tzafrir - שיחה 23:52, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

עלות אחזקתו של אסיר בכלא קרובה יותר ל-10 אלף שקל בחודש ולא ל-100 אלף. לגופו של עניין: לא חייבים לכלוא פושעים. אפשר גם להוציא אותם להורג או להטיל בהם מום. פעולות אלה לא דורשות כליאה ארוכה ולא חייבות להיות יקרות במיוחד. בחלק מהמדינות אכן נוטים להטיל עונשים כאלה. כך למשל בחלק מהמדינות החקיקה מאפשרת לקטוע את ידי הגנבים. גם באירופה נהגו להטיל עונשים כבדים על פשעים קלים יחסית - עד כדי הוצאה פומבית להורג בתלייה. כיום ענישה כזאת לא מקובלת בעולם המערבי. הפסקת הענישה הקשה הזאת נובעת מכמה סיבות. ראשית, הומניות רבה שהתפשטה באירופה והיו לה ביטויים שונים כמו ביטול העבדות (ואכיפת החוק נגד סחר העבדים על ידי הצי הבריטי), הפסקת ההוצאות להורג, חוקים שונים שנועדו להגן על זכויות אסירים ועוד. סיבה אחרת היא חוסר יעילות. ענישה קשה לאו דווקא מרתיע די הצורך את הפושע. עובדה היא שגם במדינות שבהן נוהגים להטיל מום בגנבים עדיין גונבים דברים. על כן, הענישה הזאת לאו דווקא מרתיעה יותר מענישה קלה יותר. גילגמש • שיחה 08:23, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

באנגליה היה נהוג עונש מוות על כייסות, אך בהוצאות להורג הפומביות הצטופפו סקרנים וביניהם פעלו הרבה כייסים, אז האנגלים הבינו שעונש מוות לא מרתיע כייסים. קטיעת יד ודאי מכבידה על גנב וקטיעת היד השנייה תמנע ממנו לחלוטין כושר גניבה, אבל אדם קטוע יד אחת או יותר אינו אדם פרודוקטיבי, הוא הופך לנטל על החברה. עונש חמור על עבירה פעוטה משדר לעברינים, שעדיף להם לעסוק בעבירות חמורות יתר, כי הן גם יותר משתלמות ואין הבדל משמעותי בעונשים. עונשים חמורים על עבירות פעוטות גורם לעברינים לעשות כל שביכולתם לא להיתפס, לפצוע ולהרוג אזרחים ושוטרים, לקחת סיכונים גדולים, כי מה כבר ההבדל. מדרג הענישה מבוסס על חשיבה מעמיקה וניסיון רב. בברכה. ליש - שיחה 09:18, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

ענישה מחמירה היא לא פיתרון לכלום. ממצאי ועדת דורנר קובעים שאין התאמה בין חומרת העונש להרתעה בפועל. ענישה חמורה דרך של הציבור לבטא את תאוות הנקם שלו כלפי העבריין, ודרך קלה לפוליטיקאים להראות כאילו הם עושים משהו כדי לטפל בבעיות חמורות. בברכה, משה כוכבי - שיחה 09:56, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

1. פלא בעיני כיצד מצליחה ועדה בראשות שופט להפוך סוגיה שבמחלוקת בין קרימינולוגים לעובדה חלוטה.

2. ראוי להתייחס קצת יותר בכבוד ל"תאוות הנקם" של הציבור כלפי עבריינים. ביתם של שכנים שלי, זוג פנסיונרים חביבים, נפרץ השבוע. חורבן מוחלט, השחתה של כל חפץ בעל ערך ממשי או רגשי, ואובדן של תחושת הביטחון בביתם שהיה מבצרם. החוק קובע על עבירה כזו שבע שנים. בתי המשפט, שכידוע נותנים לחוק משקל-מה במניין השיקולים, קבעו ש"מתחם הענישה הראוי" הוא בין שנה לשנתיים. זה המקום שממנו הנסיבות יזכו את הפושע במאסר על תנאי, כשממילא הסיכוי להיתפס אינו גדול. ואתה תוהה מה ראוי כל כך במתחם הזה. עוזי ו. - שיחה 21:14, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

עוד אוסיף, שאם על כל עבירה העונש יהיה מגוחך בקלותו (נניח, כמה חודשים עבודות שירות), אנשים יפסיקו לסמוך על בתי המשפט וייקחו את החוק לידיים. הצדק חייב לא רק להיעשות אלא גם להיראות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

צריך להיות מידתיים בענישה: ענישה קלה על עבירות קלות, ענישה בינונית על עבירות בינוניות וענישה כבדה על עבירות קשות. השופטים צריכים לחפש פחות איך להקל על הפושעים אלא יותר איך להגן על קורבנותיהם - דבר שהם לא עושים מספיק. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:11, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

יש עוד דבר שלא ראיתי שהזכירו כאן והוא חשוב. אם העונש על גניבה מחנות חמור (כמעט) כמו העונש על רצח, ואם בעל החנות קלט את העבריין מכניס כיכר לחם לתיק בגניבה, לעבריין יש פתאום מוטיבציה לחסל את בעל החנות. יש לו מה להרוויח אבל אין לו מה להפסיד. ‏«kotz» «שיחה» 19:19, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

לאחר שבית המשפט קבע שפלוני הוא-הוא שביצע עבירה עוברים לשיקולים על העונש. רף הענישה המקסימלי, שקבע המחוקק, הוא רק שיקול אחד, יש עוד הרבה שיקולים וחלקם קשורים בעברין, האם מדובר בעברין מועד, האם יש לעברין סיכוי השתקמות של ממש, האם העברין תומך במשפחה ועוד ועוד. חומרת העבירה אינה שיקול בלעדי ודיווחי מדיה שטחיים, שמתיחסים רק לחומרת העבירה, עושים עוול לשופטים. בברכה. ליש - שיחה 03:53, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

מצלמות גוף תקולות

האם משטרת ישראל מטילה סנקציות על שוטרים שמצלמת הגוף שלהם לא פעלה בזמן פעילות מבצעית מכל סיבה שהיא, או ששוטר יכול לבחור להשאיר את המצלמה כבויה בזדון ולצאת פטור בלא כלום בטענה שהמצלמה לא הייתה תקינה (נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות אבל מתייחס לכל המגדרים)? בתודה מראש, יודה אווזי - שיחה 17:32, 19 באוגוסט 2023 (IDT)

אין שום הוכחה, כמובן, שמדובר על זדון. הערך מצלמת גוף מציין ש„נמצא כי מצלמות הגוף היו כלי משמעותי בשקיפות של פעילות משטרת ישראל [...],״. אז מה המצב בפועל? יש חובה חוקית לשוטר להדליק מצלמה בתנאים שונים? הייתה איזו אכיפה של חובה כזו? יש איזשהו תיעוד מסודר (לאו דווקא מתוך המשטרה) של נטייה של מצלמות כאלו להתקלקל בזמנים שונים?

מעבר לכך, יש למישהו תמונה של מצלמת גוף של שוטר ישראלי להעלות לוויקישיתוף? הקטגוריה הרלוונטית היא c:Category:Body worn video (police equipment)‏. Tzafrir - שיחה 13:08, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

היכן ניתן למצוא תיחום מדויק של חוות שבעא, אם בכלל קיים תיחום כזה?

חוות שבעא בצהוב

שבוע טוב לדרור ולכולם,

כידוע, חוות שבעא הן שטח שנוי במחלוקת מכוונת שלא תוחם כהלכה בעבר [4]. התמונה שמשמאל מופיעה בכמה וכמה ערכים במהדורה העברית של ויקיפדיה. רציתי לשאול על איזה מקור מתבסס התיחום של חוות שבעא במפה הזו, ומניין לנו לדעת שדווקא המקור הזה נכון וכל השאר שגויים? תודה רבה ובשורות טובות, ליאור पॣ • ג' באלול ה'תשפ"ג • 10:03, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

איך חרדים קונים מהאינטרנט?

כאשר מגיעים לאסוף חבילה שנקנתה מאתר קניות בין לאומי, במקרים רבים צריך ללחוץ על לינק "אישור" ("קיבלתי") וזה דבר שאפשר לעשות רק עם מינימחשב (סמארטפון).

אז איך חרדים מסתדרים עם זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמש:דגש, משתמש:ביקורת, לא כל "לא חרדי" רוצה לקחת חלק בתרבות הסמארטפונים ההרסנית. יש לכם טיפ? 2A10:8012:F:BDF7:C3E:4B45:845F:2B9F 17:38, 21 באוגוסט 2023 (IDT)

לא יודע לענות על השאלה, אני כן יכול לומר שבדרך כלל השירותים הללו מותאמים לדוא"ל/טלפון, הודעות קוליות וכדומה. בשביל כל אלה מספיק מחשב ולא צריך סמארטפון. מה עושה חרדי שרוצה לקנות באתר אינטרנט בלי אינטרנט, זה כבר מורכב יותר כמובן. ביקורת - שיחה 17:46, 21 באוגוסט 2023 (IDT)

מה זאת אומרת מספיק מחשב? אני מדבר על מצב שבו עובד מרכז-חלוקה דורש ממקבל החבילה ש"ילחץ על הלינק קיבלתי" ובשביל זה כמובן נדרש מינימחשב (סמארטפון). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חברות לוגיסטיקה בינלאומיות שולחות בלדרים למסירה אישית של החבילות ללקוחות, כך שהחתימה היא פיזית (על נייר או על צג מסופון ממוחשב שהבלדר מחזיק). כך נהוג בשילוח בינלאומי מאז ומתמיד. אפשרויות אחרות להפצה שקיימות קרוב לעשור (אם לא יותר), הן דרך נקודות הפצה בפריסה ארצית אליהן הלקוחות יכולים להגיע, למשל חנויות נוחות (האם לא יצא לך להיכנס לחנות נוחות בתחנת דלק ולראות ערימת חבילות שממתינות ללקוחות?), וגם בהן ניתן להזדהות ולחתום פיזית במידת הצורך. יש גם אפשרויות להפצה שלא דורשות אפילו את זה, כמו הפצה דרך "ארונות" ממוחשבים המוצבים בתחנות דלק, שתאיהם נפתחים בהקשת קודים על ידי הלקוחות. כאמור, אין כאן שום שיטה חדשה, וחרדים משתמשים באפשרויות הללו מאז שהן קיימות, כמו מגזרים אחרים. ‏Virant‏ (שיחה) 18:34, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מזמין המון מהאינטרנט וכמעט תמיד מתבקש מצד עובד מרכז חלוקה ללחוץ על לינק שמופיע ב SMS/email המודיע על הגעת החבילה ליעד. איך חרדי ילחץ על לינק כזה בלי סמארטפון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנסה לשאול בהמכלול (אתר אינטרנט). סיון ל - שיחה 16:37, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

כוזרים או חז'ארים?

כוזרים או חז'ארים?

כוזריה או חז'אריה?

מהידע הדל שלי על השפה הטורקית ה"כוזרים" קראו לעצמם "חז'ארים" וככה גם בשפות טורקיות קוראים להם היום (אני לא יודע אם הם השתמשו במילה "חז'אריה" או אם דוברי שפות טורקיות היום משתמשים במונח חז'אריה). יכול להיות שצריך לשנות את שם הערך כדי שיהיה מדויק היסטורית או לכל הפחות להוסיף הערה בפתיח הערך בעניין זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התעתיק "כוזרים" מקובל כבר מאות שנים, לכל הפחות מאז תרגם יהודה אבן תיבון את הכוזרי לעברית (סביר להניח שהוא קדום עוד יותר, אלא שאינני זוכר כרגע מקור לכך). הוא השתרש בשפה כה טוב, כך שאם תכתוב "חז'ארים" או משהו כזה, אני ורוב דוברי העברית לא נבין על מה אתה מדבר. לכן אין מקום לשנות את שם הערך, לכל היותר ציין תעתיק מדויק בערך עצמו. ּ - שיחה 19:55, 21 באוגוסט 2023 (IDT)

איך מונעים מפירות יער לקפוא בגלידה?

כאשר מקפיאים פירות, הם הופכים לקשים כמו קרח. איך יוצרים גלידה עם פירות, ככה שהיא לא תהפוך לגוש קרח?

כדורים "נגד סוכר"

חולי סוכרת מקבלים כדורים שכביכול "שורפים את הסוכר בדם". אני מפקפק בהגדרה זו, מכיוון ששריפת סוכר דורשת חמצן, והיא תעלה את טמפרטורת הגוף או לכל הפחות תגרום לשרירים לפעול מהר יותר.

אז מה הכדורים עושים בפעול? איך הם מורידים את אחוז הסוכר בדם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור לי למה הכוונה. יש לנו ערך על טיפול תרופתי בסוכרת ולא ראיתי שם משהו שנראה לי דומה. סוכר „נשרף״ בתוך התאים, בדרך כלל כחלק מתהליך הנשימה התאית). יש מערכות מורכבות בגוף שדואגות למצות סוכרים ממזון (במערכת העיכול), ולהביא מספיק מהם לדם שיכול להעביר לתאים. Tzafrir - שיחה 19:49, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

הסוכר לא ״נשרף״. לא בעזרת כדורים נגד סוכרת ולא בכל צורה אחרת. אפשר להתחיל מקריאת הערך על גליקוליזה להתחלת הבנת התליך שבו הגוף משתמש בגלוקוז (אחד הסוכרים העיקריים). גילגמש • שיחה 20:22, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

בפשטות: הכדורים דוגמת מטפורמין משפרים את יכולת תאי הגוף לקלוט סוכר ולהפוך אותו לאנרגיה. חזרתי • ∞ • שיחה 21:32, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

לכל קבוצת תרופות נגד סוכרת מנגנון פעולה משלו. חלקן גורמות לאיבוד גלוקוז בשתן. אחרות מגבירות הפרשת אינסולין וכו׳ גילגמש • שיחה 21:49, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

ערך מטבע

האם יש יחידת מידה שלפיה מדורגים כל המטבעות בעולם, או שערכו של כל מטבע הוא רק ביחס למטבע ספציפי אחר? אתן דוגמא: נניח שדולר התחזק ביחס לבט, ובט התחזק ביחס לשקל. האם זה בהכרח אומר שדולר התחזק ביחס לשקל?--2A00:A041:26E4:9500:51FE:6FA9:F31:C617 15:10, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

כל השערים הם יחסיים, משום שאחרת סוחרים זריזים ימהרו לקנות בשער החדש שקלים תמורת בטים ובטים תמורת דולרים, ואז יהיו להם שקלים רבים שאותם הם יוכלו למכור בשער הישן תמורת דולרים רבים -- רווח נקי. והם אכן עושים את זה כל הזמן ומאזנים את השערים. ע"ע ארביטראז'. עוזי ו. - שיחה 15:21, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

לא הבנתי את התשובה.--2A00:A041:26E4:9500:A0F4:8221:55E9:869E 18:42, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אז הנה הגרסה הארוכה.

אין יחידת מידה משותפת. ערכו של כל מטבע הוא רק ביחס למטבע אחר (לרבות מתכות וסחורות אחרות). אין גם משמעות ל"מחיר" -- מחיר אינו אוניברסלי, משום שהוא נקבע בשוק מסויים. השווקים כמובן מעודכנים זה על זה ומעתיקים בזריזות שינויים זה מזה; כשהם לא מספיק זריזים נוצרים פערי ארביטראז', שאותם יכולים סוחרים לנצל. אם הדולר התחזק ביחס לבט בשוק A, והבט התחזק ביחס לשקל בשוק B, אבל מחירו של הדולר טרם התחזק מול השקל בשוק C, אז יקום סוחר זריז שימכור דולרים ויקנה בטים בשוק A, ימכור בטים ויקנה שקלים בשוק B, וימכור את השקלים שצבר תמורת דולרים בשוק C. בחלק מהדולרים האלה הוא יכסה את ההתחייבויות שיצר לעצמו בשוק A, והשאר יישאר בכיסו כרווח נקי. הוא יעשה את זה שוב ושוב ובכמויות גדולות, ובכך יגרום לעליית שער הדולר בשוק C עד שיקרה מה ששאלת עליו - "הדולר התחזק ביחס לשקל". עוזי ו. - שיחה 13:01, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה עוזי. אז אני רוצה לוודא שהבנתי- התחזקות של בט ביחס לשקל ושל דולר ביחס לבט בהכרח תביא בסופו של דבר להתחזקות של דולר מול שקל, אבל זה לא יקרה מיד. במלים אחרות- יהיה פרק זמן שבו השקל שווה פחות בטים מאתמול, ודולר שווה יותר בטים מאתמול, ועדיין היחס בין שקל לדולר הוא כמו אתמול, ואפילו ייתכן שבטווח הקצר שקל יתחזק מול דולר. הבנתי נכון?--2A00:A041:26E4:9500:A0F4:8221:55E9:869E 13:53, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

כן, אבל השווקים מתאזנים במהירות. אני אתפלא אם פערי ארביטראז' בין מטבעות שורדים יותר מכמה מילי-שניות. עוזי ו. - שיחה 22:14, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

תשובה ישירה לפחות לחלק הראשון של השאלה: לא. חזרתי • ∞ • שיחה 21:23, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

אין משמעות ל"חלק" הראשון בלי ה"חלק" השני. זאת שאלה אחת.--2A00:A041:26E4:9500:A0F4:8221:55E9:869E 00:06, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שתגיד. איך שלא תסובב את זה – כעובדה: "אין יחידת מידה שלפיה מדורגים כל המטבעות בעולם". חזרתי • ∞ • שיחה 07:30, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

ר’ גם תקן הזהב. Tzafrir - שיחה 10:23, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

האם חוק שמונע שני תפקידים בכירים במקביל?

האם יש חוק שמונע משופט בית משפט העליון לרוץ לראשות ממשלה (תוך כדי שהוא מחזיק בתפקידו)?

האם יש מה שמונע מרה"מ להיות יושב ראש הכנסת?

האם קיים חוק שלפיו נשיא בית המשפט העליון מנוע מלהפוך לנשיא המדינה?

חוק-יסוד: הממשלה קובע בסעיף 5 (ב): "ראש הממשלה ... יהיה מבין חברי הכנסת;

חוק-יסוד: הכנסת קובע בסעיף 7:

אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:

(1) נשיא המדינה;

(2) שני הרבנים הראשיים;

(3) שופט;

(4) דיין של בית דין דתי;

(5) מבקר המדינה;

(6) ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל;

(7) רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר;

(8) עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(9) שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;

(10) עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.

חוק יסוד: השפיטה קובע בסעיף 11: "שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים."

חזרתי • ∞ • שיחה 19:39, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מעניין שיש סעיף נפרד לרמטכ"ל (6), על אף שהוא כלול בסעיף 8, ואילו המפכ"ל כלול בסעיף 9. חוסר אחידות משווע. ובכלל יכלו לאחד את שלושת הסעיפים האחרונים, כי התנאים זהים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראש המטה הכללי מצוין במפורש. סעיפים 8–10 הם עם ניסוח כללי שמתיר את הניסוח לחקיקה פרטנית: לא צריך לשנות חוק יסוד כדי להחליט שהגבול לאיסור ההשתתפות הוא קצין בדרגת סרן במקום קצין בדרגת תת־אלוף, או שאסור לש.ג. בקרייה להתמנות לחבר כנסת (סתם דוגמאות, לא בדקתי). אפשר לעשות את זה בשינוי חקיקה רגילה, ואולי אף בשינוי תקנות במקרים מסוימים. אבל כן צריכים לשנות את חוק היסוד אם רוצים לאפשר לראש המטה הכללי לכהן כחבר כנסת. Tzafrir - שיחה 10:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני רואה שלרבנים מכנהנים אסור לרוץ לכנסת. אבל יש לא מעט רבנים שהגיעו להיות חברי כנסת. איך זה? 192.114.1.67 17:33, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

יש לך דוגמה? אריה דרעי, לדוגמה, לא עובד כרב מטעם המדינה, להבדיל מאחיו יהודה דרעי. אם הרב משה מאיה ירצה לחזור לכנסת, הוא יצטרך לוותר על תפקידו כרב שכונה, אבל לאו דווקא על תפקידו במועצת חכמי התורה. Tzafrir - שיחה 18:26, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

דניאל הרשקוביץ, גלעד קריב, ליאור אדרי ומיכאל מלכיאור: רבנים וחברי כנסת לפי הערכים. או שאפשר להניח שברגע שנבחרו לכנסת הם מאבדים את התואר רב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ליאור דרעי: רב בית כנסת, אבל לא עובד מדינה. גם גלעד קריב לא נושא ולא נשא באף משרת רבנות מטעם המדינה. מיכאל מלכיאור הוא רב ראשי של מדינה אחרת (אבל אני מניח שזה מינוי של הקהילה היהודית שם ולא של המדינה) ושל קהילה (שוב: של קהילה ולא של המדינה). דניאל הרשקוביץ משמש כרב השכונה של שכונת אחוזה בחיפה החל משנת 2002. להבנתי רב שכונה הוא לפחות לרוב רב שמכהן בשכר. האם הרשקוביץ מכהן ללא שכר? כיהן תמיד ללא שכר? אם כן: האם זה ראוי לציון בערכו?

לא ראיתי שום אזכור לרב שכונה (כרגע: הפניה) בערכים שלנו, מעבר לקיום של קטגוריה:רבני שכונות. Tzafrir - שיחה 19:12, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

מש:חזרתי, זה דווקא לא מכסה את כל האפשרויות. נניח, רה"מ חייב להיות ח"כ רק במועד השבעתו. והחוק מדבר רק על כיוון אחד ולא על הכיוון השני - שח"כ יישא בתפקיד ציבורי נוסף. אולי יש חוק גם לגבי זה, כי נראה לי שאסור לח"כ לעבוד בעוד תפקיד, למעט שר. (¯`gal´¯) - שיחה 00:01, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@Galzigler: זאת לא הייתה השאלה. בכל מקרה: על חברי הכנסת חלות הגבלות אחדות, הקבועות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951:

• סעיף 13א קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו רבים מחברי הכנסת לעסוק בעיסוקים שונים (כגון עריכת דין), במקביל לחברותם בכנסת.
• סעיף 13א1 קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-14, ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ברשות מקומית או בהסתדרות הכללית, נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.

חזרתי • ∞ • שיחה 00:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

@Galzigler: וגם למה שכתבת על זה שראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת רק במועד השבעתו אין כל אחיזה במציאות. חוק יסוד: הממשלה קובע:

21. (א) ראש הממשלה שחדל להיות חבר הכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מכהונתו ביום שנפסקה חברותו בכנסת; התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות הממשלה.

אנקדוטה: חוק יסוד: הכנסת קובע בסעיף 3 ש"הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר". המשמעות היא שאם חבר כנסת חדל לכהן בכנסת לפי שזו מלאה ימיה – ואין אדם נוסף ברשימת המועמדים של אותה הרשימה שבה היה אותו חבר הכנסת – הכנסת תמנה פחות מ-120 חברים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:31, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

האם הרסו את הגנטיקה של הקנאביס?

אני מעשן קנאביס פעם בשבוע-שבועיים. אני נמנע במכוון מעישון יום יומי כדי לא להתמכר ובכללי גם שונא לעשן דברים.

אני כמעט תמיד לא מרגיש כלום, אפילו אחרי שני בנגים.

אני מתחיל לחשוב שהמון קנאביס הפך מועט בחומרים מרגיעים בגלל הנדסה כימית או "השבחה" כימית.

זו היפותזה שאפשר למצוא לפעמים בטוקבקים אבל אולי כיום גם יש לה איזה בסיס מדעי.

מבקש מאחד המומחים הסטלנים כאן להסביר אם באמת מדובר בתופעה נרחבת.

2A02:14F:171:6F27:E0A4:E7FF:FE8F:33A2 06:00, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

זה נראה שהמוח שלך התרגל לכמות מסויימת של קנאביס, ובשביל אותה השפעה הוא צריך עוד חומר ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:52, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

אין מצב, בחיים לא צרכתי קנאביס יותר מפעם בשבוע או פעם בחודש וגם זה ברמה של 3-4 ג'וינטים או 2-3 בנגים. אני שונא לעשן ונזהר מאד מכל העוגות והעוגיות בגלל הונאות תמחור. משהו מוזר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. תעביר לשמן כיף או כדוריות THC אם רף שלך כזה גבוה מופלטה לרעה - שיחה

הבעיה שלי עם שמן שהוא ממכר (אני מכיר אנשים שהתמכרו קשה בגלל שמן ו\או משאקאות שומניים עם חשיש); כדוריות THC זה משהו מעניין, בזה עוד לא נתקלתי, תסכים להרחיב עוד?

שלום שואל, יש לך ערבוב בין כמה מושגים שונים. שינוי הגנטיקה זה לא בתחום של הנדסה כימית, אלא הנדסה גנטית, או השבחה גנטית, שיכולה להיקרא במונח המקצועי של טיפוח - ובמונח זה הכוונה ליציאת הכלאות של צמחים מסוימים כדי לקבל צאצאים מסוימים. למונח הרס הגנטיקה אין כל כך משמעות, אולי אם אתה הופך את הצמח לעקר, אבל גם אז ייתכן שזה לא המונח המתאים, כי תיתכן רבייה אל-מינית, ובנוסף, ראה פרד לדוגמה, שעל אף שהוא עקר, הוא דווקא מאוד מוצלח. לעניין קנאביס: תחשוב רגע על תפוחים. נניח שאכלת רק תפוחים אדומים מזן כלשהו שהוא מתוק, ואז התחלת לאכול תפוח ירוק מזן שהוא יותר חמוץ. כמובן שזה לא תוצאה של שינוי גנטי כלשהו, אלא שינוי שלך בזן שאותו אתה צורך. גם בקנאביס, יש לשאול איזה זן אתה צורך. ככל הידוע לי, שוק גידול הקנאביס נמצא יחסית בראשית דרכו, וחברות מסחריות שונות מנסות לאפיין את הזנים וההכלאות השונים כדי לדעת את כמות ה-THC וה-CBD שיש בכל זן, וכך לדייק אותו לשימושים שונים. אז כמו שלא מספיק לומר "אכלתי תפוח, למה הוא פתאום חמוץ", גם כאן אתה צריך לדייק בשאלה שלך - האם מדובר כל הזמן באותו זן, עם אותה הגנטיקה, שמכיל את אותם הרמות של החומרים הפעילים?

ואללה אין לי מושג איך התבלבלתי בין הנדסה גנטית והשבחה גנטית ("טיפוח גנטי") לבין הנדסה כימית והשבחה כימית. הושפעתי מסם אחר כנראה. בכל מקרה, אני מתחיל לנסות תה קנאביס.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אחרי המפץ הגדול נוצרו גלקסיות?

למה אנרגיית המסה שהחלה להתפזר באופן שוויוני ומאיץ, הרחק ממרכז הנקודה הסינגולרית, הסתדרה לגלקסיות במקום פשוט רק להמשיך להתרחק ממרכז הנקודה באופן שוויוני-מאיץ בלי להסתדר לגלקסיות? 2A10:8012:1:D427:1C22:173D:4F91:A0A3 04:04, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

התשובה היא שהאנרגיה והמסה לא הייתה מפולגת באופן שוויוני (המונח המקצועי הוא "הומוגני") לחלוטין ובגלל פלקטואציות קוונטיות היו אזורים שהם קצת יותר צפופים וכבדים מאלו שמסביבם, וסביב אזורים אלו התגבשו הגלקסיות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:43, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה. קשה לי לדמיין את זה, ההדמיות שראיתי לא ממש עזרו לי להבין את זה. הפיצוץ של הנקודה הסינגולרית תמיד היה נדמה לי כפיצוץ כדורי-סימטרי ("הומוגני"). האם יש פיזיקאים שמפקפקים בתאוריית המפץ דווקא בגלל העניין הזה של היווצרות גלקסיות? 2A10:8012:1:D427:C82F:B958:241A:8CFC 11:19, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

ראה בערך אינפלציה קוסמית. וגם באנגלית, en:Inflation (cosmology):‏ "Quantum fluctuations in the microscopic inflationary region, magnified to cosmic size, become the seeds for the growth of structure in the Universe (see galaxy formation and evolution and structure formation". עוזי ו. - שיחה 11:41, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

לא ידוע לי על קוסמולוג בן ימנו שמהרהר על קיומו של המפץ הגדול עצמו. ישנו דיון בעיקר על פרטים טכניים וגם קצת פילוסופיים (לגבי משמעות הסינגולריות). אבל עצם זה שהיקום אינו הומוגני אינו נחשב בשום שלב להפרכה של התאוריה המרכזית, אלא עוד תצפית חשובה מאוד שצריך לתת לה הסבר. וקוסמולוגים כלל לא מתעלמים מבעיה שאתה מעלה, אלא להפיך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:49, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

אבל גם לא מפתיעה במיוחד, לא? הפרטים המדויקים של שבירת הסימטריה הזו (איך שהיא משתקפת בקרינת הרקע, וכדומה) רומזים על משהו מסוים. אבל באופן כללי מאוד לא מפתיע שקצת חוסר סימטריה נוצרה (ולו בגלל שיקולים קוונטיים. מילה שקל לי לזרוק) ושאותו חוסר סימטריה הוגבר ע״י כוח המשיכה, Tzafrir - שיחה 17:32, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

הלכתי בשבילך לדבר עם קוסמולגים (שנמצאים בקצה השני של המסדרון! תראה את ההקרבה). אז זה כן טיפה מפתיע, כי הפיזיקה זהה בכל מקום ולכן דווקא מצופה לקבל תוצאה הומוגנית. והמציאות מראה שזה לא. אז ההסבר המקובל הוא שתופעות קוונטיות הן סטטיסטיות. ככה שאם בנקודה א' ונקודה ב' (שהן סימטריות לחלוטין) יש הסתברות זהה שמשהו זהה יתרחש, אז זה לאו דווקא אומר שבשתי הנקודות יתרחש אותו מאורע פיזיקלי. וזה כבר אומר שקיימת הסתברות גבוהה למדי לכך שבשלבים הראשונים תתרחש שבירת סימטריה. אבל, כאשר מסתכלים על סקלות גדולות מאוד מאוד, כדגומת שתי קוביות עם צלע של 100 מגה-פרסק, אז מקבלים ששתי הקוביות כמעט זהות לגמרי. וזה הגיוני מבחינה סטטיסטית-קוונטית מכיוון שאותם תופעות סטטיסטיות יוצרות הומוגניות כשמדובר בכמות מספקת של מאורעות. בדומה לחוק המספרים הגדולים שבהם תוצאות של שני ניסויים יהיו אקראיות ובלתי צפויות, בזמן שתוצאה של 10^10 ניסויים היו צפויות ובמידה רבה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:23, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

סליחה על התגובה המאוחרת.

אני לא עונה כאן על השאלה המקורית, אבל במהלכה עלתה הנחה לא מדויקת שחשבתי שמעניין להתייחס אליה.

ע"פ המודל המקובל, אין נקודה מרכזית שממנה התחילה ההתפשטות. המסה המתפשטת לא מתרחקת מאף נקודה או מרכז. היקום כולו מתרחב באופן אחיד, וביחס לכל נקודת תצפית הוא נראה כאילו הוא מתפשט יחסית אליה כמרכז.

ראו עוד כאן (קצר יחסית) וכאן (מפורט יותר).

(ההומוגניות שמוזכרת במשפט האחרון של המקור הראשון מתייחסת לאחידות בקנה מידה קוסמי, לא לפלוקטואציות או אפילו להבדלים שבין גלקסיה לתווך בין-גלקטי). ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 00:24, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

אי הצגת תוספת שביצעתי, מדוע?

שלום, מדוע תוספת לערך שביצעתי היום, אינה מוצגת? האם יש סוג של צנזור קרב מי שמנהל וויקיפדיה בארץ? נא תשובה. תודה, משה--MOSHE1964 - שיחה 14:47, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

באופן כללי, המקום לדון בשינויים בערך הוא בדף השיחה של הערך. השינוי האמור הוא מיוחד:הבדלים/36969528 ובוטל בעריכה מיוחד:הבדלים/3696997. Tzafrir - שיחה 15:20, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

גזים רעילים בבורות

היו בארץ כמה אסונות, שבהם אנשים נכנסו/נפלו לבורות ונספו משאיפת רעילים. מאיפה יש גזים רעילים בבורות? האם זה כתוצאה מחומרים רעילים שהושלכו לשם, מאשפה רגילה, או ממשהו אחר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא נוצר בהכרח כתוצאה ממשהו מסוים שנשפך לבור. יש גזים כבדים מהאוויר והם שוקעים שם. חלקם רעילים וחלקם פשוט מדללים מאוד את ריכוז החמצן. די בכך שלא יהיה חמצן בריכוז רצוי כדי שתגרם פציעה אנושה למי שירד לבור כזה. גילגמש • שיחה 17:18, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה. אם זה בגלל גזים כבדים מהאוויר שמגיעים מבחוץ ושוקעים, אז למה לא כל בור קטנטן הופך למסוכן? למה הם לא יוצרים לפחות שכבה דקה על כל פני הקרקע, ומסכנים את מי ששוכב לישון על האדמה?

האם יש חודש שהחל ממנו לא חוקי לעשות הפלה?

לא רוצה בכלל להיכנס לעניין המוסר. רק שאלה לגבי חוקיות נטו. לא חוקי להמית פג, לא משנה באיזה חודש נולד, ולא חשוב אם הוא נכה. נכון?

אז האם יש מגבלה חוקית לגבי החודש שהחל ממנו אסור לבצע הפלה?

אני קצת אחדד את השאלה: יש אנשים שנולדים מהריון של נניח חודש שביעי. אדם שנולד בחודש שביעי להריון אימו מוגן בחוק כמו כל אדם אחר, נכון? אז אם אישה בחודש שביעי באה ודורשת הפסקת הריון: האם יש חוק שאוסר זאת? האם בחוק הישראלי חציית קו הרחם היא זו שמבדילה בין אדם עם זכויות לבין מצב רפואי?

אני לא רוצה להביע עמדה או דעה. אני שואל לגבי ההגדרה בחוק של נושא בעייתי. 192.114.1.67 17:12, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב שזה נקבע בגיל החיות שזה שבוע 22-24. מעבר לזה, עד כמה שאני זוכר, לא ניתן להפיל ויש ליילד. גילגמש • שיחה 17:17, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בחוק הישראלי יש איסור לבצע הפלה, שיש לו היתר בצידו - אישור של ועדה על פי כמה שיקולים שתוכל למצוא בסעיף 316 לחוק העונשין.

בשונה מהפסיקה האמריקאית בפסק דין רו נגד וייד (שבוטלה לאחרונה) - בחוק הישראלי שלב ההריון לא מוזכר כאחד מהשיקולים להיתר הפסקת הריון.

אגב, בין פוסקי הלכה מהדורות האחרונים יש מחלוקת בשאלה אם הפסקת הריון היא סעיף של איסור רצח או שהיא יותר קרובה לאיסור בל תשחית, ולמחלוקת זו יש נפקא מינה לגבי השיקולים הרלוונטיים להתיר הפסקת הריון.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 19:05, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי סעיף 313: "מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים...". מה פוטר אישה שלקחה גלולה להפסקת הריון מעברה על החוק? חזרתי • ∞ • שיחה 00:40, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

אני לא יודע אם היא תהיה פטורה. אם כן - כנראה העיגון לכך יהיה בפרשנות לס' 320: "אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד לסימן זה לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו". על כל פנים, אני די משוכנע שמדיניות התביעה של המדינה לא עוסקת במה שהאישה עושה בחדרי חדרים. בברכה, משה כוכבי - שיחה 01:19, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

חצי אחוז יהודים ברופבליקת ויימאר

אם אני לא טועה, ברפוליקת ויימאר חצי אחוז מהאוכלוסיה היו יהודים.

החצי אחוז הזה הספיק לגרום לעליית הנאצים בגרמניה תוך שנאת יהודים פנאטית.

היום בערך 10-15% מהאירופאים הם טורקים, ערבים, אפריקניים, אפגנים, סלאבים ומתאסלמים. רק בגרמניה עצמה הם מהווים אולי 10% מתוך ה-15% של כל אירופה, אז איך זה שגרמנים אתניים לא מתייחסים אליהם באותו בוז ושנאה ורצון לביזה לגירוש ולרצח כמו שעשו עם יהודים? איך זה שהגרמנים הפסיקו להיות כל כך גזענים ברמה פסיכית, כביכול? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה מבוססת על ההנחה שהסיבה לאנטישמיות היא רק שנאת זרים רגילה. זה כנראה לא נכון. (אז מה כן? שאלה כבדה שהעסיקה רבים לאורך הדורות). כנראה שגם הגרמנים השתנו, לפחות חלקית. (אולי בזכות המאמץ הגדל לייצר גרמניה אחרת, מן הסתם גם בזכות שינויים כלל עולמיים) ואני מקווה שזה לא רק שינוי שטחי וחיצוני.2A01:6500:A042:D95F:DE7F:CA65:3528:A22C 01:22, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

1. עד כמה שידוע לי, אחוז הלא אירופאים באירופה יותר נמוך ממה שציינת - יש דימוי של המוני זרים שמציפים את אירופה, אבל הדימוי הזה קצת מוגזם. מדובר לרוב על 5% או פחות של מהגרים שבאו מחוץ לאירופה.

2. יש הרבה גילויי גזענות מצד אירופאים "ילידים", אבל לא ברמה של ימי מלחמת העולם השניה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, ראו למה יכולה לגרום גזענות עיוורת, ונזהרים ממנה יותר מממה שנזהרו בעבר.יואלפ - שיחה 08:44, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

שנאה ליהודים לא נוצרה מאליה, כמובן, והתנגדות לאסלאם ולהגירה האסלאמית - קיימת גם קיימת (בדף הראשי מופיע כרגע דיווח שצרפת נלחמת על חילוניותה, כמה שזה נראה משפיל). וגם, כמו שציין יואלפ, בעקבות מורשת השואה התנגדות להגירה נתפסת כאיום ממשי עד כדי תיעוב עצמי, דבר שיצר את ההגירה המדוברת. איש עיטי - הבה נשיחה 23:15, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

הנאצים שילבו שנאה ליהודים עם בוז לדמוקרטיה ולמערב המנוון ועם פחד מהקומוניזם. הם שגשגו בתנאים הספציפים של הזמן - אבטלה גבוהה, אינפלציה מטורפת, רגשות טינה על ההפסד במלחמת העולם הראשונה. גם כיום קיימת שנאת זרים אבל יש באופן כללי מחויבות לדמוקרטיה והמצב הכללי יציב וסביר יחסית, ופשוט מצוין בהשוואה ל 1929-1932, שנות הזינוק הנאצי. (ב-1928, כשהמצב הכלכלי היה יחסית טוב, קיבלה המפלגה הנאצית רק 2.6% מהקולות - אנטישמיות בלבד לא מספיקה). דב ט. - שיחה 15:50, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

קח אותי

לפי הערך קח אותי הוא שיר של נערה שאביה עזב אותה. אבל אני לא מבין את משמעות המילים של "מי אמר לך שאת מוכרחה ומי לחץ אותך לקיר בתוך כל מישהו את יכולה לשמוע איזה שיר " וגם "אז מי אמר לך שאין שום ברירה ומי מחליש ת'גל בחוף ולפעמים זו רק סירה קטנה שמסתירה ת'נוף "

מה המשמעות? ניתן לראות מספר פעמים שדוברת השיר פונה לנמענת (לעצמה?) בזה שהיא שוללת מצב של חוסר אונים. איך זה מתקשר לנושא המרכזי? וגם לא הבנתי את המטפורות של גל בחוף ושל שיר בתוך מישהו. עוד דבר: ישנן שתי דמויות נשיות בנוסף לדוברת: "היא" ("אבל היא שם בחלומות.." ) ו"את" ("אז מי אמר לך ..."). האם שתיהן זו הדוברת? הנאמן הגבר זה כנראה האב ("אם אתה הולך..."). 192.114.1.67 12:37, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

עיר הולדתו של מארו טפרי

לפי הערך על מארו טפרי, „טפרי נולד בעיר בנגלה שבצפון-מערב אתיופיה״. חיפשתי ולא מצאתי את העיר הזו. Tzafrir - שיחה 17:24, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

כך על־פי הכתבה ב-Ynet; בהארץ נכתב שהוא נולד בדנגילה, „עיר בצפון המדינה שמוכרת בהיסטוריה המערבית בעיקר בשל הקשר המפוקפק שלה לסחר המודרני בעבדים”. גם התיאור של "בנגלה" שנתן טפרי ל-Ynet – „עיר קטנה של 15 אלף תושבים בגובה 2000 מ' מעל פני הים” – תואם את דנגילה של שנות ה-90. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:15, יום שלישי בשבת, י"ב באלול ה'תשפ"ג (IDT).

קיצור תורנויות בבתי החולים

מצב טיפול: בטיפול

שלום לכם. אני יכול להבין למה זה בעייתי לבתי החולים, ולמתמחים עצמם מבחינה כספית, להוריד את משך התורנות מ-26 ל-21 שעות. אבל אני לא מבין למה לא לקצר את התורנויות לכולם במכה מ-26 ל-13 שעות, ולהפחית את זמן המנוחה בחצי. כלומר, פשוט להכפיל את מספר התורנויות לבן אדם. זה לא יפחית דקה אחת מתורנויות לחודש, רק יקטין משמעותית את הזמן הרצוף למשמרת, ויתן לו לנוח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:34, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

כסף. גילגמש • שיחה 17:35, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

זאת אותה כמות זמן עבודה, אותו כסף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:36, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

לא. צריך לגייס עוד מתמחה בשביל זה. גילגמש • שיחה 17:37, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

אז זהו שלא. יש מצב שלא הבנת את ההסבר. אני אנסה שוב. כל מתמחה בודד במקום 26 שעות עבודה ו-22 שעות מנוחה, נגיד, יעבוד 13 שעות, ינוח 11 שעות, יעבוד עוד 13 שעות וינוח עוד 11 שעות. אין צורך באף אחד נוסף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:41, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

אם לא מקצצים את השכר עבור הזמן הזה (ולקיצוץ כזה לא תהיה הסכמה) צריך לשלם למי שיעבוד בבוקר. מישהו הרי צריך לטפל בחולים בזמן שאותו תורן נח. גילגמש • שיחה 17:46, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

יש מצב שאתה פשוט מסתלבט עליי? טוב, אני אנסה שוב. נקח שני מתחמחים. אחד עובד היום ומחרתיים, שני מחר ויום אחרי מחרתיים. אחרי השינוי אחד יעבוד את ארבעת הימים הללו בחצי הראשון של היום, השני בחצי השני של אותם הימים. חוקי מתמטיקה קובעים שאין סיכוי לכל צורך במישהו נוסף אפילו לדקה אחת, כי סכום הוא אותו סכום, לא משנה באיזה סדר סוכמים אותו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:54, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

לא. התשלום עבור התורנות הוא גלובלי ולא תלוי במספר השעות המדויק. לכן, אם רוצים לשמור על זה, צריך להוסיף כסף עבור עבודה בבוקר למישהו אחר. גילגמש • שיחה 17:56, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

טוב, אני מבין שאני לא מצליח להסביר לך. אולי מישהו אחר יוכל לענות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:18, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

אנסה שוב. יש לך 48 שעות ביומיים. במהלך אותה תקופה מתמחה עובד 26 שעות ומקבל את התשלום עבור התורנות. 22 שעות הוא נח. כל התקופה הזאת של 48 כלולה בתשלום אחד שהוא קבוע. גם אם סיים את התורנות לאחר 24 שעות יקבל את אותו הסכום. אם אתה רוצה שאותו מתמחה יעבוד 13 שעות בתורנות וינוח עוד 22 שעות נוצר לך חור של 13 שעות. מי יעבוד ב-13 השעות האלה? יש לך פה שתי אופציות - מקבלים אדם נוסף שיעבוד בתקופה זו ויקבל תשלום על חשבון שכרו של המתמחה במהלך התורנות (יקצצו את השעות האלה מהשכר) או יביאו תוספת כדי לכסות על הפער. היות שבחיים לא תהיה הסכמה לקיצוץ בשכר הפתרון היחיד הוא תקציב נוסף שימלא את החור הזה. גילגמש • שיחה 20:06, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

ממש לא ככה. אני רוצה שהוא יעבוד 13 שעות, ינוח 11 שעות, יעבוד עוד 13 שעות וינוח עוד 11 שעות. אין צורך בקיצוץ בשכר, כי הוא לא יעבוד פחות שעות. או יותר שעות. בדיוק אותו מספר שעות, רק בסדר אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:09, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

ומי יעבוד בלילה לפי התכנית שלך? גילגמש • שיחה 20:25, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

זה שעד כה עבד בימים הזוגיים. תגיד, אתה רוצה שאצייר לך את כל זה? כי אני לא מצליח להסביר שאין סיכוי שבהזזת שעות יוולדו שעות נוספות, המתמטיקה לא עובדת ככה. בין אם תגיד 3+5 או 5+3 הסכום תמיד יהיה אותו סכום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:14, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

הבעיה ברעיון שלך, IKhitron, היא שהתורנים יקבלו רק 11 שעות מנוחה, ואלו צריכות להספיק להם הן לשינה, הן לנסיעות מבית החולים לביתם ובחזרה, הן לביצוע כל הסידורים ועבודות הבית, הן לבילוי זמן עם משפחתם וחבריהם (בהנחה שלפחות לחלק מהתורנים יש קצת חיים גם מחוץ לעבודה), וכיוצא בזה. זה מאוד דחוק, ואני חושב שרבים מהם כבר יעדיפו את המתווה הנוכחי. ּ - שיחה 15:27, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

עם זה אני מסכים בהחלט, זאת בעיה. ואני בטוח ש-99% יבחרו את זה על פני המצב הנוכחי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:28, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

לא יודע למה אתה בטוח שרבים כל כך יבחרו את זה על פני המצב הנוכחי. בכל אופן, אני מעדיף את המשך המצב הנוכחי על פני השינוי שאתה מציע. אמנם זה קול אחד מתוך אלפים רבים אבל אם תערוך סקר מסודר תראה שרבים חושבים כמוני. גילגמש • שיחה 23:08, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

יכול להיות. לא יודע. אני שופט לפי דעתי האישית שלי. הייתי משלם 300% מס על המשכורת כדי להקטין משמרת מ-26 שעות ל-13, לא רק מקצר חופש. אני לא חושב שזה אי פעם ייבדק באמת. אבל הייתי רוצה שמישהו יכתוב תזה בסטטיסטיקה לגבי כמה אנשים נפגעו בריאותית כי מי שניגש אליהם היה אחרי יותר מ-13 שעות משמרת, ועייף מכדי לחשוב צלול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:15, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

בני גנץ וחלקת גדולי האומה

מצב טיפול: טופל

האם אחרי מאה ועשרים יהא חבר הכנסת בני גנץ זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה, בהיותו יו"ר הכנסת למשך שבעה שבועות? בר 👻 שיחה 23:21, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

הוא אכן זכאי לכך, בהנחה שלא ישנו את החוק עד פטירתו. ּ - שיחה 15:13, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

שאלת המשך מתבקשת: יש מישהו מגדולי האומה שבחלקה שגדול מגנץ? Tzafrir - שיחה 15:24, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בגובה? יתכן שגם כהונתו כראש הממשלה החליפי תעזור לו. איש עיטי - הבה נשיחה 23:39, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

מה הקטיריון? לא הבנתי מהערך. יש שם רשימה של אישים, שלא ברור למה הם כן ואחרים לא. 192.114.1.68 12:32, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

כמובן שרק לפי הקריטריון הזה. מנהיג אחר בעל אותו שיעור קומה (1.93) לא יתקרב לחלקה, וטוב שכך. Tzafrir - שיחה 14:41, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

מה הן חברת הרכב האמריקניות הגדולות ביותר?

לא ברור לי מקטגוריה:מכוניות אמריקאיות מה הן חברות ייצור הרכב הגדולות ביותר בארה"ב.

הכוונה בעיקר ליצרני מכוניות אבל גם יצרני משאיות ואופנועים יכול להיות רלוונטי. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)·

ג'נרל מוטורס. אגב, קטגוריות לא אמורות להשיב לשאלות כאלו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 23:52, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

למה לא? קטגוריה כזו תוכל לקשר לקטגוריית-על כמו "חברות ייצור רכב אמריקניות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה קטגוריה:יצרני רכב אמריקאיים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 23:59, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

אוקיי, כעת אשמח אם מישהו שמבין בכלכלה של ארה"ב הרבה יותר ממני יחווה דעה על מי הם הגדולים, השניים עד החמישה נניח הכי גדולים, לפי נתח השוק שלהם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה בערך באנגלית , ובדפים המקושרים שם.

לפי הערך באנגלית - שינן 3 חברות גדולות שאחראיות למספר גדול יותר של מותגים. שלוש הגדולות הן: ג'נרל-מוטורס, פורד, וסטלנטיס (שהיא מיזוג של קרייזלר עם פיאט וקבוצת פז'ו). אני אוסיף את טסלה שמייצרת מעט רכבים יחסית, אבל גדלה במהירות ניכרת ובעלת שווי שוק גדול. NilsHolgersson2 - שיחה 12:58, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב - הקטגוריה שמקושרת מכאן - "קטגוריה:יצרני רכב אמריקאיים" - שגויה - מכיוון ש"ביואיק", כמו שאומר המשפט הראשון בערך אודותיו - אינו "ימרן רכב אמריקאי" אלא הוא "שמו של מותג מכוניות נוסעים של ג'נרל מוטורס". סבורני שיש עוד כמה מותגים ברשימת היצרנים. NilsHolgersson2 - שיחה 13:00, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטגוריה לא בדיוק שגויה, אלא אם כן רוצים להפריד ממנה חברות לשעבר (בעיקר כאלו שמוזגו בחברות אחרות). התופעה קיימת גם עם חברות רכב בריטיות לשעבר. Tzafrir - שיחה 17:45, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

להימנע ממידע כוזב

כעורך חדש אני עוקב אחר ערכים שאני מופנה אליהם ומתאמן על ניסוח והגהה, מדי פעם אני נתקל בערך אשר מוכרז עליו מראש (בתבנית העליונה) שחסרים בו מקורות. ועכשיו לשאלה: תוך כדי ניסוח ערך שכזה, התגנב אלי הספק שאולי אני מטעה כאן. כי כדי לנסח (רק ניסוח והגהה) אני מסתמך על המידע הנתון בדף הערך, בקיצור, איך אדע שהמידע הוא נכון אם אין בו מקורות המוכיחים את מהימנותו? ולכן כרגע אני נמנע מלנסות ולנסח ערכים שבראשם מתנוססת התבנית הזו, האם אני עושה נכון? --יוספוס בן טוביוס - שיחה 18:36, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

וק:היו נועזים. אם אתה כבר משפר ערך חסר מקורות, למה שלא על הדרך גם תמצא מקורות טובים ותוסיף אותם? ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 18:44, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

נראה לי שאם מישהו היה מריץ איזשהו בוט שמסמן ערכים שהיה אפשר להוסיף להם תבנית של חסרים מקורות (לדוגמה, כל הערכים שיש להם פחות מ-3 הערות שוליים), התבנית היתה מתווספת לאלפי (אם לא עשרות אלפי) ערכים. דוגמה: התבנית מוצבת על הערך מדי וסמלי האס אס, וממנו הגעתי לכמה ערכים נוספים שנראה שחסרים בהם מקורות ולא מוצבת בהם התבנית: אס אס, גסטפו, קסדת הפלדה, אס-אה, הפוטש במרתף הבירה, חולצות שחורות, צלב קרס, עלייתו של אדולף היטלר לשלטון - וזו רק בדיקה מדגמית של חלק מהערכים המקושרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא אלה נושאים שלא חסרים עליהם ספרות מקצועית ומחקרים, ובטח שלא מידע ב״יד ושם״ שהפך לפומבי את המידע שברשותו. (¯`gal´¯) - שיחה 12:52, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

גל, הנקודה היא לא זמינות הספרות המקצועית, אלא על התבנית של חוסר במקורות - אין אחידות במדיניות מתי הוא מוצב ומתי לא.

בערכים כמו הנ"ל מקובל להוסיף רשימה של ספרות מקצועית, מתוך הנחה מובנת מאליה שכותב הערך נעזר בה לכתיבת הערך. התבנית מוצבת בדרך כלל בערכים אקטואליים, שאין עליהם ספרות מקצועית עשירה, ונדרשים מקורות אמינים כדי לבסס את המידע שנכתב בהם. --‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:08, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

הבנתי, תודה רבה גבייוספוס בן טוביוס - שיחה 17:35, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

צודק, נכון. יוספוס בן טוביוס - שיחה 17:36, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

נגזרת חלקית

שלום רב. אני הסתבכתי עם חדו"א יחסית פשוטה ומבקש קצת עזרה. אני אנסה להסביר, זה קצת ארוך.

המטרה שלי היא לבנות פונקציה אנליטית מהצורה ${\frac {\partial T}{\partial p}}(p,T)$. כלומר פונקציה מתמטית (שלא קוראת מטבלה) שמקבלת כפרמטר שני מספרים ופולטת מספר שהוא ערך הנגזרת. הנתונים שיש לי הם טבלה, אשר ובה שלוש וקטורים מספריים: s,p,T. בשרטוט הדבר נראה כך: [5] (זה בתלת מימד). את הנגזרת אני רוצה חלקית, כאשר ה-s נשאר קבוע.

לכל s קיים עקום שונה של $T(p)$, אז ערך הנגזרת אמור להיות תלוי ב-s, נכון? אבל מצד שני, הערך של s נקבע על ידי הצמד p,T (אם יש אי-וודאות כלומר כמה sים עבור אותם ה-p,T, אני לוקח את הערך המקסימלי).

הפונקציה אמורה להיות אנליטית (לא לקרוא מטבלה). אני רוצה לקרב את הנתונים למשטח פולינומי למקוטעין, מהצורה $f(x,y)=p00+p10*x+p01*y+p20*x^{2}+p11*x*y+p02*y^{2}+p30*x^{3}+p21*x^{2}*y+p12*x*y^{2}+...$ (אין לי בעיה שכל הסדרים הגבוהים יהיו עם מקדמים אפסיים).

מה שאני לא מבין, זה איך אני עושה את מה שאני מבקש: כלומר פונקציה בשני משתנים שנותנת נגזרת כאשר השלישי קבוע. הרעיון שלי הוא בגדול שאם s קבוע ויש לי כבר פולינום של $T(p,s)$ אז לגזרו לפי קבוע אחד זה קל: פשוט גוזרים פולינום כמו בתיכון, כאשר מתייחסים ל-s כמספר ואז מציבים לתוך פונקציה מהצורה $dTdP=p10+2*p20*x+p11*y+3*p30*x^{2}+2*p21*x*y+...$. בעיה פה שהפרמטרים שאני מעביר לפונקציות ה- $T(p,s),dTdP(p,s)$ הם p,s אבל המטרה שלי שהפונקציה הראשית תהיה לפי p,T.

אני ממש אשמח אם מישהו יסביר לי אם זה אפשרי. אני שובר על זה את הראש כבר מלא זמן. נראה כאילו שיש לי הכל, אבל הפזל לא מסתדר. 192.114.1.67 19:06, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

אנסה לפשט ולתאר בשפה שלי את הבעיה והפתרון לה.

• ברשותך מידע טבלאי מבוסס שלושה פרמטרים T P S. הוא אינו פונקציה מכיוון שעבור צמד של ערכי p,t יכולים להתקיים מספר ערכי s ולא ערך יחיד.
• הנחה1: נניח שבמקרה שבו צמד ערכי p,t מספקים ערכי s מרובים(כינית את זה "אי וודאות") נצמצם/נזניח את ערכי s הנמוכים ונשאיר את הערך s המקסימלי כך שישאר ערך יחיד.
• הנחה 2: ניתן לתאר את המידע הטבלאי, לאחר הצמצום, בקירוב באופן רציף באמצעות פונקציה משטח במרחב תלת מימדי f(t,p,s).
• הנחה 3: בהינתן s ספציפי ניתן לתאר את פונקציית העקום במשטח f(T(P),P)=f(T,P) על ידי פולינום מסדר גבוה כלשהוא התלוי במשתנה P בלבד.

• הפתרון
  • בהינתן זוג p,t ניתן לקבל באופן חד חד ערכי את s [לפי הנחה 1].
  • נציב את s בf [לפי הנחה 2]
  • נסדר את הפונקציה כפולינום T(P) [לפי הנחה 3]
  • נגזור לפי P [כמו בתיכון]
  • נציב את p מהקלט לקבל ערך הנגזרת בנקודת הקלט

מקווה שעשה שכל.ALPR - שיחה 00:30, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

שלב " נציב את s בf" כבר בעייתי. אין פונקציה f(t,p,s). מה שיש זה שלוש מערכים באורך זהה. ניתן לקרב את המידע לפונקציה מצורה s(P,T) או צורה P(s,T) או צורה T(s,P). בשלב 1 הגדרת שאתה משתמש בצורה s(P,T). אז הצבה לא ברורה. לפי השלב השלישי, אפשר להניח שאתה מעוניין להשתמש ב-T(s,P), נכון? נראה שאתה משתמש באיזה פרמטר נוסף לא ברור לי בשם f שהוא פונקציה של T,P,s (הנחה 3) שאת ערכו אין לו ולכן לא אוכל לקרב שום פונקציה אליו וכמובן לא להציב בה.

בכל אופן הפיתרון שאני מצאתי הוא לתאר את s(P,T) כפולינום דו-מימדי. ואז שתי הנגזרות (לפי P ולפי T בנפרד) הן שני פולינומים. ואז $dT/dP=-(ds/dP)/(ds/dT)$ כאשר שני הגזרות הן חלקיות, המחושבות לפי גזירה ישירה ש$f(x,y)=p00+p10*x+p01*y+p20*x^{2}+p11*x*y+p02*y^{2}+p30*x^{3}+p21*x^{2}*y+p12*x*y^{2}+p03*y^{3}...$, כאשר פעם אחת אני מתייחס לx כמשתנה ולy כקבוע ופעם הפוך. במקרה זה s=f, x=T, y=P. המקדמים p באים מקירוב של מידע מטבלה לפולינום דו מימדי. 192.114.1.67 13:18, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

'פינת השלום'

אני פונה כאן משום שהעניין חורג מהשאלה הנקודתית. מלבד גוף העניין אני סקרן להבין כיצד הדברים השתבשו ראו כאן. הדברים השתבשו כנראה מ'פרס' אבל מה זה 'בקו'?. תודה לעונים. טל ומטר - שיחה 12:34, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

קיבלתי תשובה ממשתמש לשעבר בשם מביע עניין ומצרפו לדף השיחה של הערך. טל ומטר - שיחה 18:46, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

האם משטרה צריכה לחקור רצח עתיק?

ניקח מקרה דמיוני: בחפירות של תעלת ביוב בירושלים מתגלה שלד של אדם עם שבר בגולגולת. האם משטרה צריכה לחקור את המקרה? נניח והבדיקה מעלה שהאדם נרצח לפני 280 שנה באלימות, והגופה הוחבאה באדמה. האם משטרה תסגור תיק רצח כי הוא ישן מדי?

שאלה טובה. מצד אחד לפי סעיף 9(ב1) לחוק סדר הדין הפלילי "בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו־301א לחוק העונשין – אין התיישנות". מצד שני החוק הישראלי בכלל לא חל על התקופה בה קרה הרצח במקרה הקיצוני שבדוגמא שלך. בברכה, משה כוכבי - שיחה 02:17, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

אולי משתמש:אריה ענבר יודע את הפרטים. גילגמש • שיחה 06:07, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

שבר בגולגולת אינו מעיד בהכרח על רצח, אולי נגרם בתאונה, אולי במלחמה, כך שקביעה אם נעברה או לא נעברה עבירה בעיתית. הזמן משפיע גם על תחולת החוק, אם המעשים נעשו לפני שחוקק החוק בדרך כלל (פרט למקרים מאוד חריגים, כמו החוק לעשיית דין בנאצים) לא חל על העבר. גם אם נקבע שמדובר בעבירה חמורה וגם אם חל עליה החוק, עדיין החוקרים לא יוכלו לחפש ולזמן עדים, הזמן שחלף מחק דברים רבים מדי, לכן התיק יסגר כעברין לא נודע או מחוסר הוכחות. בברכה. ליש - שיחה 07:37, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

ועוד משהו, משטרת ישראל חוקרת פשעים שבוצעו בישראל ולא במדינות זרות כמו ניגריה או האימפריה העתומאנית. יש אומנם חוקים על פיהם אפשר לחקור ולהביא לדין גם על פשעים במדינות אחרות, אך רק במקרים של פשעים נגד מדינת ישראל ואזרחיה. בשים לב שמדינת ישראל לא התקיימה אז, אני מציע להפנות את החקירה למשטרת האימפריה העותמאנית. בברכה. ליש - שיחה 08:40, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

מלבד זאת, אם הרצח בוצע לפני 280 שנה, הרוצח כבר מת ולא ניתן להעניש אותו בעונשים הקבועים בחוק הישראלי. נתאר מקרה פשוט יותר: אדם רצח והתאבד בסמוך לרצח, כשכל זה אירע בנוכחותם של אינספור עדים. האם לא ברור שתיק החקירה ייסגר לאחר חקירת העדים ובירור שהרוצח מת? תעתיק את סגירת התיק לאירוע שתיארת, בנוסף לעובדה שכאן ברור שהרוצח מת עוד לפני שבכלל התחילה החקירה. אביתר ג' • שיחה • 12:58, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

מעניין מאוד. כלומר למשטרה יש אופציה לסגור תיקים (או לא לפתוח כלל) בעבירות חמורות, כאשר מובן מאליו שהחקירה לא תוביל לשום תולתה משמעותית (כי יש סבירות אפסית לכך שהרוצח בחיים).

האם במקרה מתגלה גופה עם סבירות גבוהה לרצח וטשטוש ראיות, שנעשה לפני הערכות בשנות ה-60 של המאה ה-20, ככה שקיים באופן עקרוני סיכוי כלשהו שהרוצח חי: האם במקרה זה המשטרה תפתח בחקירה פלילית ותחפש רוצחים?

אמרתם משהו לגבי קום המדינה: שהחוק אינו תקף לתקופות שלפני קום המדינה. זה גם קטע מעניין. אז אם נניח ניקח מכונת זמן ונגיע לשנות ה-50: התגלה למשטרת ישראל בש-1940 מר ישראל אלוני-פלוני תושב חיפה רצח את השכן שלו עקב סכסוך על רקע רעש בלילה, ואז החביא את הגופה שלו במזבלה העירונית: האם מבחינת החוק הישראלי מר אלוני-פלוני חף מפשע? האם משטרת ישראל לא היתה פתוחת תיק נגדו?

אתה מערבב מושגים - פתיחת/סגירת/אי פתיחת חקירה לא קובעת אם מישהו חף מפשע. יתר על כן, יש לא מעט אנשים שביצעו עבירות חמורות וידוע על כך, אך אין ראיות מספיקות/כשרות כדי להביאם לדין ולהרשיע אותם. אם אדם לא נחקר/הורשע אין זה אומר שהוא חף מפשע. בברכה. ליש - שיחה 14:23, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

מה זה העצים האלה?

תמונה מרחוק של כרמל, קליפורניה

מה סוג העץ שהכי דומיננטי בתמונה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Carmel-by-the-Sea, California, is known for its towering cypress trees

Town leaders were loath to harm the towering cypress trees that line Carmel-by-the-Sea’s streets by cutting their: roots to keep pavements level. However, the bumpy walkways were an obstacle course for stylishly dressed women. To avoid lawsuits, Carmel-by-the-Sea became the only town in the United States to outlaw shoes with heels higher than 2in (the ban is not enforced, but a permit to break that rule can be issued by the mayor). (C. גוגל מצא

https://carmelbytheseaca.blogspot.com/2016/08/friends-of-carmel-forest-tree-tour-with.html?m=1

לא גוגל מצא אלא אתה מצאת בגוגל :)

למרות שאני מזהה כמה עצי cypress (ברוש) מעטים בתמונה רוב העצים שם נראים לי יותר כמו עצי ארז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי זה יעזור. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:21, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

פוסט פייסבוק אנונימי

פירסמתי פוסט בפייסבוק כאנונימי בטעות (ז"א אני מעדיף שהשם שלי יהיה גלוי). האם יש דרך לשנות את המצב אחרי שהפוסט פורסם כך שהוא יראה את הפרטים שלי? בתודה מראש, יודה אווזי - שיחה 11:50, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

איך אפשר בכלל לפרסם פוסט אנונימי? אם זה עלה מהיוזר ניים שלך הוא לא אנונימי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:06, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

@התו השמיני: ברוב הקבוצות אפשר. חזרתי • ∞ • שיחה 01:18, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

בית הלל ובית שמאי

מצב טיפול: טופל

האם כל ההלכה כיום היא לפי בית הלל או שיש קהילות/זרמים/חסידויות שהולכים בהלכה לפי בית שמאי? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:58, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

הלכה כבית הלל לפי כל זרם ואין בזה הבדל בין קהילות, מפני שכך הכריזה בת קול ומשום שהם הקדימו את דברי חבריהם לדבריהם. הכלל הזה מופיע בתלמוד וכנראה נקבע עוד בתקופת המשנה, והוא כל כך מובהק עד כדי כך שאמרו "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה" כלומר ברור מאליו שאין הלכה כמותם.

עם זאת, יש הלכות שנקבעו כבית שמאי, כמו שמונה עשר דבר. וגם בזה אין הבדל בין זרמים, קהילות וכדומה.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:24, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

יש לציין שקיימת מימרה מקובלת הטוענת כי לעתיד לבוא תהא הלכה כבית שמאי. (אין לה מקור ברור) איש עיטי - הבה נשיחה 22:32, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

אבל בית שמאי כבית מדרש הפסיק להתקיים בערך בחורבן הבית (נכון?), ולכן כזרם הלכתי הוא עוד המשיך להתקיים אולי דור אחד או שניים לאחר מכן, אבל כבר לא היה משמעותי. כלומר: אפשר בעיקרון, אבל זה דורש שינויים די משמעותיים מכיוון שנבנו לא מעט דברים מעל שינויים הלכתיים אחרים. לשם השוואה, באותו הזמן עדיין הייתה מסורת שונה לגבי עוף בחלב. Tzafrir - שיחה 06:20, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

הדבר הכי דומה שיש כיום הוא המנהג הייקי ליטול ידיים לפני הקידוש, מנהג שדומה להלכה לפי שיטת בית שמאי (משנה, מסכת ברכות, פרק ח', משנה ב'), אך שם הנטילה היא מפני טומאת ידיים שלא חוששים אליה כיום... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:17, יום רביעי בשבת, כ' באלול ה'תשפ"ג (IDT).

איך ייתכן שסוריה עדיין קיימת כמדינה?

מלחמת האזרחים שם מתחוללת כבר בערך 13 שנה, לאחרונה היא מסלימה.

חלקים שונים של המדינה נשלטים בפועל מצד כוחות שונים.

איך במצב כזה ניתן לקיים שם שירותי מדינה בסיסיים כמו סלילת דרכים, אספקת מים, אספקת חשמל וכו'?

איך זה שאסד עדיין בשלטון ולא הורידו אותו בהפיכות כמו שהיו במצרים, בלוב, בתימן, באפגניסטן וכו' מאז האביב הערבי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלת כמה שאלות נפרדות. לשאלה האחרונה: לאסד יש תמיכה חזקה בקרב חוגי השלטון בסוריה ובפרט העלווים, שהם המיעוט השולט במדינה.

לשאלה השנייה: עם הרבה רצון טוב (לפעמים מצד מי ששולט בפועל בשטח). על סלילת דרכים אפשר לוותר למשך כמה שנים. אספקת מים וחשמל: איכשהו עובד. אתגר מעניין היה עם התפרצות של פוליו בסוריה, שדרשה מבצע חיסון. Tzafrir - שיחה 06:24, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

לאסד יש גם תמיכה חיצונית, צבאית וחומרית מצד איראן, רוסיה וחזבוללה. ללא עזרתם כבר מזמן היו מפילים אותו. בברכה. ליש - שיחה 06:36, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

המדינה בהחלט נחשבת למדינה כושלת, ואסאד ובעלי בריתו לא שולטים בכל המדינה, וברור שירותי המדינה הבסיסיים - שמירה על חוק וסדר - אינם בכוחם ממש, אך כוחותיו מטילים מרות על דרום ומערב המדינה (יש גם את רוג'אבה והכיבוש הטורקי בצפון, לצד מובלעות ואזורים בשליטה של כוחות מקומיים). איש עיטי - הבה נשיחה 00:02, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

חב"ד בפוליטיקה

האם יש חברי כנסת (היום ובעבר) שבאים מחסידות חב"ד?

אליעזר מזרחי מצאתי אותו דרך הקטגוריה —חסידי חבד ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי ההגדרה „בא מחסידות חב"ד״: זלמן שז"ר. אני מניח שיש עוד כמה. Tzafrir - שיחה 10:50, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

היחיד שהיה ממש חסיד חב"ד 'הארדקור' הוא אכן אליעזר מזרחי. שז"ר היה ממוצא חב"די, וישנם כאלו שטענו שהם מקורבים לחב"ד (גם עמיחי שיקלי טען כך, למיטב זכרוני). 2A01:6500:A047:213E:97D5:D8AF:94C:A22A 16:09, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

בלשכה של וסרלאוף יש תמונה של הרבי מחב"ד, והוא באופן כללי אוהד של הקבוצה. כנראה אורח חייו אינו עונה על ההגדרה הקלאסית של חב"דניק, אבל אפשר לשים אותו בשורה עם זלמן שז"ר. אכן, מעבר למזרחי לא זכורים לי חב"דניקים "עם חותמת" שהגיעו לפרלמנט או הממשלה הישראלית. דגש - שיחה 16:16, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

כלומר כמות הדוגמאות של חב"דניקים פעילים פוליטית היא מאוד קטנה וכולם הם סוג של "בערך" חב"ד ולא חב"דנקים קלסיים. אז האם אפשר להגיד שבגדול שחב"ד הוא קבוצה א-פוליטית בישראל? הם פחות הולכים לכיוון של "פוליטיקה גדולה" ביחס לקבוצות חרדים אחרות? 192.114.1.67 17:07, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

התכוונת: „לא מפלגתית״ במקום „לא פוליטית״. Tzafrir - שיחה 17:40, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

מה כוונתך? שהם פעילים פוליטית, אבל לא באופן גלוי (כלומר רצים לכנסת)? אשמח אם תפרט את הכוונה. 192.114.1.67 17:55, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

לשאלת הפעילות הפוליטית, צריך להבין שחב"ד כחסידות אינם ציוניים (ובתקופות מסוימות אף היו אנטי). ראה בערך חסידות חב"ד#השתתפות בבחירות ובפעילות פוליטית במדינת ישראל.

זה מעניין. דיברתי עם מספר חב"דניקים בחו"ל והם דווקא התלהבו והסתקרנו מזה שאני ישראלי. כלומר לא "הופתעו", אלא שאלו מאיפה בארץ וסיפרו שיש להם משפחה שם ושם. 2A10:8012:17:B054:65A5:ADDF:AB89:67C1 10:46, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

זה לא סותר את היחס שלהם למדינת ישראל, וזה נכון ככלל לחסידויות רבות. אין חולק על כך שיש לארץ ישראל קדושה דתית, אך חסידויות רבות מסתייגות מהציונות ומהמדינה. ספציפית לגבי חב"ד, ראה לדוגמה את העניין שעלה לפני כמה שנים: רבני חב"ד אסרו על חני ליפשיץ להדליק משואה, וכיצד שמעון רוזנברג התמודד עם אותו עניין (מופיע בכתבה).

יש אגרת של הרבי מלובביץ' בה הוא מסביר את החלטתו העקרונית לנקוט במושג "ארץ ישראל" ולא "מדינת ישראל". כלומר החבדניקים הם לא נגד ארץ ישראל, אלא נגד (או אולי "לא בעד") ישות מדינית בשם מדינת ישראל שאינה מתנהלת לפי התורה. מעט מן האור • שיחה • כ"א באלול ה'תשפ"ג • 13:07, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו רוב החרדים, לא? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:32, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

מבחינת הכנסת, הרי שבאופן רשמי הם מיוצגים באגודת ישראל ובשומרי אמונים (נראה לי) אך אין למפלגה כל כך הרבה חברי כנסת (ומרביתם באו מחסידות מסויימת או משפחת פרוש), כך שזה לא קרה (פרט להכנסת ה-12) איש עיטי - הבה נשיחה 23:58, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

זה לא נכון, הם באופן עקרוני לא חלק מאף מפלגה. הייתה חריגה בתשמ"ט עקב המלחמה עם דגל התורה והממסד הליטאי בראשות הרב שך.
השקפתם ביחס למדינה אכן תואמת פחות או יותר את תפיסת החרדים. בעבר היא הייתה כנראה קיצונית מעט יותר. שמש מרפא - שיחה 11:08, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

רבים מהם מצביעים לעוצמה יהודית על גלגוליה השונים מאז ברוך מרזל, עבור ביחד של אלי ישי. אם כי ישנו אחוז לא קטן שמצביע לאגודת ישראל וקבוצה נאה שמצביעה לליכוד. וש"ס

מדגם מייצג זה התוצאות בכפר חב"ד:

הציונות הדתית: 56.28% 1,654

יהדות התורה 19.12% 562

שס 12.59% 370

הליכוד 10.62% 312 Lavluv • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • כ"ב באלול ה'תשפ"ג 12:40, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

הערכה למחירי דיור בעתיד

מחירי הנדל"ן כמו כל נכס אחר הם תנודתיים. אבל בגדול המגמה היא עליה לא מונטונית.

אז איזה מדד בודק אחך עולים מחירי הדיור במשך תקופה? נניח היום נכס עולה מיליון. מה ההערכה למחיר של הנכס הזה בעוד 5 שנים? 192.114.1.67 17:03, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

איך להכין קפה שחור ערבי אמיתי בבית?

סטקיות בישראל הולכות ונסגרות אבל בסטקיות שהקימו ערבים תמיד היה גוף חימום גדול עם פנג'ן גדול עם המון קפה שחור חזק וטוב. הקפה תמיד היה מתבשל באיטיות עד לרמה כזאת שאפילו האבקה של פולי הקפה הייתה נמסה בתוך הקפה.

איפה אפשר להשיג גוף חימום כזה? האם הגוף חימום כזה הוא כמו "פלטת שבת" חשמלית? וגם באיזה קפה משתמשים, האם כל קפה שחור רגיל יעשה את העבודה או שיש סוג מיוחד של קפה שחור נמס? תודה. 2A10:8012:1:D427:65A2:458C:4117:77F4 17:11, 6 בספטמבר 2023 (IDT)

חשמול מסילות רכבת ישראל

מצטער אבל הערך הזה לוקה בחסר בדברים מהותיים תוך מתן מצג שווא שבשנת 2023 כל או רוב הרכבות בישראל הן חשמליות לחלוטין.

כלל הרכבות שנוסעות במסילה המרכזית בישראל ובעיקר בציר חיפה-חדרה-נתניה-הרצליה-תלאביב-חולון-ראשוןלציון-אשדוד נעות על דלק מאובנים.

המציאות הזאת מתנגשת חזיתית עם מה שכתוב בערך הזה שכאילו בין השנים 2021-2024 יושלם הפרוייקט וכל או רוב הרכבות בישראל יהפכו לחשמליות לחלוטין.

מישהו שמבין בנושא יכול להסביר מהו בעצם פרוייקט החשמול הזה והאם מטרתו להפוך את כל או רוב הרכבות בישראל לחשמליות או רק חלק קטן מהן?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אני מבין נכון, בחלק מהמסילות יש תנועה רק של רכבות חשמליות, בחלק: גם וגם, ובחלק: אין בכלל תנועה של רכבות חשמליות. נראה לי שאיור של זה בראש הערך יציג טוב את המצב הנוכחי. אולי גם כמה איורים של מצבים היסטוריים ומצבים עתידיים בהמשך הערך יעזרו. נכון? אם כן, שווה להפנות לסדנה לגרפיקה. Tzafrir - שיחה 03:16, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

אישית התרשמתי שיש בערך כמות מוגזמת של תמונות (20 תמונות) לצד מעט מדי מידע סדור וברור לגבי מה בעצם תוכנן, מה כרגע נמצא בעבודות ומה מתוכנן לעתיד. במצב הנוכחי ייתכן שאיורים רק יגבירו את הבלבול מקריאת הערך. זה מסוג הערכים שצריך "פרוייקטור" לטיפול בהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להעביר תמונות עודפות לגלריה. באופן כללי, דיון כזה צריך להמשיך בדף השיחה של הערך (שכרגע לא קיים). יכול להיות שאפשר לדלל שם את תמונות התחנות השונות. Tzafrir - שיחה 05:32, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

אני דווקא חושב שיש כאן בעיה רחבה שמצריכה התייחסות ממדור הכה את המומחה כי אני לא סגור על עצמי אם צריך שם תבנית עריכה, תבנית שכתוב או אפילו העברה למרחב הטיוטה וצריך משהו יותר imminent מדף שיחה ולוח המודעות. לדעתי במצב הנוכחי הערך עושה יותר נזק מתועלת. אני לא מכיר משתמש כאן שיש לו ידע מקצועי בנושא או אפילו בנושא הקרוב אליו אז אני לא יודע למי לפנות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה הרבה דגלים הם ביקולור או טריקולור?

למה דגלים לאומיים רבים הם טריקולור או ביקולור? בלא מעט מקרים דגלים של מדינות שונות די דומים, אותם צבעים וסדר שונה, או גוונים דומים) וגם בדגל ידוע אפשר להתבלבל בסדר של הצבעים (לרוב מדובר במי שאינם אזרחי הטריקולור הספציפי). להלן הדוגמאות:

1. ,
2. , (האדום דומה לכתום),
3. , , , ,
4. , ,
5. , , ,
6. , , ,
7. , , ,
8. , , , , , , ,
9. , ,
10. , , , ,

אנא הוסיפו עוד דוגמאות אם יש. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:56, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי, אנשים פשוט אוהבים לחקות אחד את השני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דגל רומניה ודגל צ'אד כמעט זהים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:40, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

דגל מולדובה דומה בכוונה לדגל רומניה כי זו מדינה עם רוב רומני. גם הדגלים הטריקולורים של מספר מדינות ערב כוללים אותם הצבעים ובאותו סדר בכוונה, על רקע האידיאולוגיה הפאן-ערבית. גם בדרום אמריקה יש דמיון בצבעים לכמה מדינות על רקע המורשת של בוליבר, למשל. רוסיה, סרביה, סלובקיה וסלובניה וקרואטיה בחרו בזמנו בצבעים דומים בין היתר, על רקע אידיאולוגיה פאן-סלבאית Ewan2 - שיחה 23:32, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

גם ו- די דומים ( מנסיבות היסטוריות, ליבריה הוקמה בידי עבדים משוחררים מארצות הברית). (לרשימה - יכול להצטרף ל-2, ל-3, ו ל-4, ל-7. איש עיטי - הבה נשיחה 00:14, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה על ההסברים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

כי פעם אשכרה תפרו דגלים מחתיכות בד בצבעים שונים. eman • שיחה • ♥ 01:06, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

הרבה דגלים הם מודרנים (המאה ה-18 ומעלה) אך בימי הביניים כבר ידעו לתפור דגלים מורכבים עם ציורים עבור אנשי אצולה ומלכים. אבל כן יש אמת בטענה שבייצור המוני קל יותר לתפור שתי חתיכות צבע בלי ציורים עליהן, אבל בעידן המודרני זו לא בעיה ליצור הרבה דגלים גם עם דוגמאות יותר מורכבות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

הכל מוסבר בבלוג הדגלן של עמיתיתנו. Shannen - שיחה 04:59, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

תוכל להיות יותר ספציפי? יש שם הרבה פוסטים. אגב, הגיע הזמן שיעברו ל-https (מאובטח). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

הם מתארחים אצל אחרים ואותם אחרים עברו כבר מזמן: https://hadaglan1.blogspot.com . Tzafrir - שיחה 15:03, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

רבים ממדינות יוצאי בריה"מ הם דגלים דומים, מסיבה זו Lavluv • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי • כ"ב באלול ה'תשפ"ג 12:21, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

הרצאת הטד הזו פתחה לי את העיניים בכל מיני ענייני דגלים.

כלכלנים ישראלים השוללים את הטענה שהשקל נחלש בגלל רפורמת לוין או אירועים בעקבותיה וטוענים שהיחלשות השקל נובעת מסיבות אחרות לחלוטין

יש כאלה?

נכתב על זה כאן משהו?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם השקל נחלש או לא, והאם יש כלכלנים שטוענים את זה: שאלה טובה, ושאלה עובדתית שמתאימה לכאן. חשוב שנדע לברר את העובדות. מה בדיוק צריך לעשות בגלל זה: לכיכר העיר. האם זו שאלה מטעה: או לכאן או לשם. לכאן: אם מתבססים על עובדות ולא על רחשי לב. Tzafrir - שיחה 14:58, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

האם זה נכון שאומנים גדולים לא ציירו את כל היצירות בעצמם?

היסטורית ידועים מספר רב של אמנים דגולים, שהיו להם "סדנאות" בהם עבדו מספר רב של עוזרים. שמעתי טענה שבמציאות ציורים רבים שמייחסים ל"מאסטר" הגדול, היו מעשה ידיהם של העובדים. האם זה נכון? 2A10:8012:17:B054:65A5:ADDF:AB89:67C1 14:20, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

מישהו מכיר את Dropbox Passwords

מישהו עבד או עובד עם תוכנת מנהל הסיסמאות של דרופבוקס? אלדד • שיחה 16:09, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

אם כן, אודה לך אם תוכל לתייג אותי, כדי שאראה את תשובתך. אלדד • שיחה 16:14, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

העתירה לבג"ץ

אשמח להסבר מדוע הממשלה היא צד בעתירה לבג"ץ לביטול התיקון לחוק השפיטה. הרי מי שהעביר את התיקון זו הכנסת? עמית - שיחה 14:07, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

הממשלה טוענת כי אין דין שמכוחו ניתן להתערב בחוקי יסוד, וכי ההנחה בעתירות היא שבית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו, ושלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.

אנונימי יקר, ענית יפה, אבל לא על מה ששאלתי. עמית - שיחה 17:48, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

היועמ"שית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה תשובה לעתירה הנ"ל ובה אמרה שלבג"ץ אין שום סמכות לבצע ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שחוקקה הכנסת בכובעה כהרשות המחוקקת ובפרט לא לפסול אותם. צריך לכך אומץ, שכן מערכת המשפט הולכת להתנקם בה על זה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:59, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

גם אתה, ידידי היקר, לא ענית על שאלתי. אני שאלתי למה הממשלה בכלל צד לעניין. עמית - שיחה 20:02, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

כנראה בגלל שזו הייתה הצעת חוק ממשלתית. אבל גם הכנסת (כפי שיוצגה ע"י שגית אפיק) וגם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן הם צדדים לעתירה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:48, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

לא, זו לא הצעת חוק ממשלתית. זו הצעת חוק מטעם ועדת החוקה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 20:58, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

בעתירה של טל אורון ו-44 אח' נטען בין השאר שזו הצעת חוק פרטית של רוטמן, ולא של הוועדה, והייתה אמורה לעבור קריאה טרומית – ומשלא עברה קריאה זו, כל ההליכים שלאחר מכן בטלים:

במקרה הנוכחי, לא יכול להיות ספק כי ועדת החוקה לא יזמה את חוק ביטול עילת אי-הסבירות, מהטעם הפשוט שאין כל החלטה של ועדת החוקה על ייזומו. בדומה, לא יכול להיות ספק ש וועדת החוקה לא הכינה את חוק ביטול עילת אי-הסבירות, מהטעם הפשוט שנוסחיו של זה הוכנו על ידי חה"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה (או על ידי גורם עלום מטעמו). ראיה לכך היא, שנוסח הצעת החוק שאושר על ידי ועדת החוקה לקריאה ראשונה במליאה, היה זהה לנוסח שהוכן על ידי חה"כ רוטמן והוצג לחברי ועדת החוקה ימים ספורים קודם לכן. חה"כ רוטמן השתמש אפוא לרעה בכוחו כיו"ר ועדת החוקה, על מנת לקבוע את סדר יומה ולהביא לדיון בה הצעת חוק פרטית, אותה הוא (או מי מטעמו) יזם והוא (או מי מטעמו) הכין.

הגדרתה של הצעת חוק פרטית – שהוכנה עבור יו"ר ועדת החוקה ללא סיוע גורמי המקצוע בוו עדה זו, ואשר זהות מכיניה לא נחשפה לחבריה או אפילו אושררה על ידם בדיעבד – כהצעה מטעם ועדת החוקה, מנוגדת ללשון התקנון, כמו גם לתכליתו. קביעה כזו יוצרת אי -שוויון קיצוני בין יושבי ראש ועדות ליתר חברי הכנסת בכל הנוגע לפרוצדורת החקיקה הבסיסית.

חזרתי • ∞ • שיחה 21:37, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

עמדת היועץ המשפטי לכנסת, המתנגדת לפסילת חוקי יסוד היא עמדה מסורתית של מוסד זה. היא הוזכרה בבגץ חוק הלאום, בגץ פשרת האזור, בגץ דרעי, וכדומה. ולא קרה לו כלום כמובן.

העניין הוא שבית המשפט כבר פסק ברוב קולות שיש לו סמכות בסוגיה והוא נשען על השחיקה במעמד חוקי היסוד בדמות עלייה תדירות תיקונם ( בין היתר לצורך קומבינות פוליטיות ואף ענינים אישיים ) ושהכנסת לא הסדירה באופן חוקתי את הליכי החקיקה של חוקי היסוד והביקורת השיפוטית עליהם. אעיר שחוק יסוד השפיטה מאפשר לבית המשפט לספק סעדים נרחבים. הממשלה לא שינתה עד עתה מצב פסיקתי-חוקתי זה בחקיקה.

נראה שיש פה פער בין הפוליטיקה ( של הויקיפד ובכלל ) לעובדות, לפסקי הדין ולאופן בו הליך משפטי מתנהל. בית המשפט יכול לא לקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת/ממשלה. זה קרה ויקרה.

ואגיד זו כך, איני יודע אם בית המשפט צריך לפסול או יפסול אך לפי הדין הנוכחי יש סמכות והשיח על הנושא בעיקרו נע בין ספין פוליטי לוויכוח משפטי לגיטימי.

נב: הכנסת חוקק את "חוק עילת הסבירות" (תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות)) בכובעה כרשות מכוננת, לא כרשות מחוקקת. 2A00:A041:1CE0:0:30D6:9E0D:73B3:30E6 23:08, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

@משתמש:עמית אבידן: כי היא המשיבה מס' 3 בעתירה "התנועה למען איכות השלטון בישראל ע"ר 580178697 נ' הכנסת ואח'", ובעתירות נוספות באותו הנושא. חזרתי • ∞ • שיחה 20:53, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

אכן, והנימוק של התנועה לאיכות השלטון ממש משובב את הנפש: ”המשיבה 3 היא ממשלת ישראל שעתידה לפי "הרפורמה המשפטית", למעשה ההפיכה המשטרית, להפוך לרשות היחידה במשטר הישראלי, אילו ייכנס התיקון לתוקפו, והיא למעשה "הנהנית" היחידה מהתיקון”. האם הנימוק הזה משכנע אותך, @עמית אבידן? בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:07, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו שצויין פה, העותרים מתייחסים גם לממשלה. עילת הסבירות היא עילה המופעלת על פעולות רשות מנהלית, בעיקר ברשות המבצעת. הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת. החוק עוסק ספציפית בממשלה כי שרים וראש הממשלה אמורים להיות פטורים מעילת הסבירות. אוסיף שהסבירות היא חלק מהתכנית המשפטית שהציג השר לוין, כלומר זו גם גם יוזמה ממשלתית. אני חושב שבמידה רבה היא נשענת על משמעת קואליציונית, מאפיין ממשלתי. אציין שראש ממשלתנו ( עם ניגודי ענייניו ) מעורב בעניין עד צוואר. 2A00:A041:1CE0:0:30D6:9E0D:73B3:30E6 21:57, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

חלק מן העתירת מבקשות להוציא צווים המשפיעים על הממשלה, כמו למשל בקשה להמנע ממינויים או פיטורים על ידי הממשלה. בבקשה להוצאת צו המגביל את הממשלה טבעי להציב את הממשלה כמשיבה. אסף השני - שיחה 21:01, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

מהאזנה לדיון, מסתבר שלא רק אני חשבתי שזה מוזר שהממשלה היא צד לעתירה. עמית - שיחה 14:58, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

נדמה לי שבכל עתירה נגד המדינה, פרקליטות המדינה היא נמען מובן מאליו, רק שהיא לא ייצגה את 'עמדת המדינה', בהנחה שהמדינה היא הרשות המבצעת, והנה באה הממשלה כתחליף. איש עיטי - הבה נשיחה 13:50, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

מנסרה (ארכיאולוגיה)

נתקלתי בערך ההגליות האשוריות במונח מנסרה כמה פעמים. לאחר חיפושים (בעברית) של המושג הגעתי לערך מנסרת סנחריב והבנתי מהתמונות מה זה, אז הוספתי בדף מנסרה את האפשרות הזאת. עדיין ההסבר שלי דל בגלל חוסר הבנה.

• מה מידת השכיחות של המוצג הזה בתרבויות המזרח הקדומות? בערך על ההגליות זה מופיע כמה פעמים ואני מבין שזה תופעה יותר נפוצה מאשר מנסרת סנחריב לבדה.
• האם ניתן לומר שזה סוג של אסטלה?
• האם זו דרך התיעוד הבלעדית/הרשמית של ממלכת אשור?

אם מישהו מבין בזה אשמח שייצור את הערך מנסרה (ארכיאולוגיה). שלום אורי • שיחה • כ"ה באלול ה'תשפ"ג • 18:11, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

למיטב ידיעתי מנסרות הן ממצא ארכאולוגי נדיר שאינו מצדיק ערך עצמאי. יש כנראה רק שתי מנסרות, בנוסף לשלושת המנסרות של סנחריב: Weld-Blundell Prism, ו-Tikunani Prism שנמצאת אצלי בסלון. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:58, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

בדף ההגליות האשוריות מוזכרת מנסרה שנמצאה בכלח ו"שתי מנסרות שנתגלו בנינוה ובאשור", האם זה חופף לאלו שקישרת אליהם? בנוסף, מנסרת סנחריב (לפחות לפי קישורי בינוויקי) היא מנסרה רביעית.

ואם תוכל להוסיף על כך לפחות שורה בערך אסטלה, זה יהיה נפלא. תודה. שלום אורי • שיחה • כ"ו באלול ה'תשפ"ג • 00:50, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

קישור ל825 מנסרות (או חלקיהן) באתר המוזיאון הבריטי. 149.106.131.170 11:10, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

כמעט אף מילה שנאמרה פה לא נכונה:

1. מנסרות (וגלילים) הן פשוט צורות תלת־מימדיות של לוחות טין . יש הרבה מנסרות שהן לא אנאלים ויש הרבה אנאלים שכתובים על לוחות פשוטים עם צד אחד או שניים.
2. לא, בשום פנים ואופן אי אפשר לומר שזו אסטלה. היחס בן מנסרה לאסטלה דומה ליחס בין תעודה או מכתב לבין מצבה.

כאמור לעיל, המוזיאון הבריטי מחזיק בכמה מאות מנסרות, ובCDLI מתועדות קרוב ל־1,300. אני מניח שניתן לכתוב עליהם ערך עצמאי, אבל יותר הגיוני ליחד להן כמה משפטים בערך כתב יתדות או לוח טין. 2A10:8012:7:CFD8:45C3:547E:9CF1:D9F1 23:53, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

למה זה כמו מכתב? אם זה היה סתם מכתב או ספר זכרונות זה היה נכתב על קלף או פפירוס, לא? או שזה תרבויות שונות? שלום אורי • שיחה • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 01:23, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, גם הערך תעודה (ארכיאולוגיה) לא כתוב, ורק עכשיו הוספתי בתעודה שיש בכלל דבר כזה... שלום אורי • שיחה • כ"ז באלול ה'תשפ"ג • 01:43, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

חרדים אשכנזים ישראלים, מתי עלו?

בישראל ישנם לא מעט קהילות חרדיות אשכנזיות, חלקן קרויות על שם מקומות במזרח אירופה מהן צמחו. ניתן לראות במאפיינים החיצוניים שלהם את השטעטל היהודי של תקופת מאה ה-19 לערך.

באיזה שלב יהודי קהילות אלו עלו לארץ ישראל? באילו שנים? האם מדובר בעליה לפני קום המדינה?

ראה עליית החסידים ועליית תלמידי הגר"א ואת הערכים הקשורים (כמו הערך הכללי יותר שמתייחס לעלייה מכל התפוצות: העליות בשנים 1700–1881).

אין מועד אחד, זה היה טפטוף. יהודים בעלי יכולת תרמו לכספי החלוקה ואחדים מהם עלו לארץ, בעיקר לקראת מותם הקרב, כי הייתה שמועה שבתחיית המתים, יתחילו עם המתים של ארץ ישראל. במשפחה של אבי נהגו כך, למרות שעליתי ארצה בתחילת שנות השישים, יש לי בארץ שושלת ארוכה של אבות שמתו ונקברו כאן. בברכה. ליש - שיחה 15:42, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

גבול ירדן-סעודיה

המחוזות של ירדן

בגבול בין ירדן לערב הסעודית יש "פיצ'ר" בולט מאוד: מין ראש משולש עם זווית חדה עם קווים מאוד ישרים. אז איך גבול זה נקבע ומתי? ומדוע לא סגרו את השטח בין מחוז מעאן למחוז מפרק (כלומר שהשטח הזה יהיה ירדני ולא סעודי, ככה שלא יהיה חור באמצע המדינה). בקיצור, מה ההיסטוריה שמאחורי אותו "משולש פיצה" שחתוך מתוך מפת ירדן? 192.114.1.67 13:26, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

Jordan–Saudi Arabia border בוויקי האנגלית יש ערך עם כמה מפות טובות. אם גוגל טרנסלט יתקשה כתוב כאן

בשנת 1793 השתלט אל סעוד על האזור, שנכבש על ידי העות'מאנים במאה ה-19. תחת שלטונו של עבד אל-עזיז אל-סעוד, הפך אל-ג'אוף לחלק מערב הסעודית המתהווה — תרגום גוגל מהוויקי הגרמנית

המדינה שנמצאת ממזרח לירדן היא עיראק ולא ערב הסעודית.--2A00:A041:26E4:9500:7074:25D:68BE:23F6 00:43, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

קפה שחור שהוא גם נמס

יש דבר כזה?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קפה שמכינים מקפה נמס ללא חלב או מלבין אחר הוא שחור, לפי כל מיני הגדרות. בעיקרון קפה נמס לא כולל בוץ, אבל את הבוץ קל מאוד לדמות (אם דווקא בזה חשקה נפשך). אם אתה מחפש טעם מאוד מסוים: אין לי מושג. אולי יש ואולי אין. Tzafrir - שיחה 04:05, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

איך מדמים בוץ בקפה נמס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהות התקדים במוֹתָב בג"ץ עילת הסבירות בהרכב מלא של 15 שופטי בית המשפט העליון

שלום, אני מבין שהתקדים הוא במספר השופטים הגדול אי פעם שישב בדין בבג"ץ. האם זה גם המקרה הראשון של הרכב מלא של כל השופטים המכהנים בבית המשפט העליון באותה עת? חזרתי • ∞ • שיחה 23:27, 11 בספטמבר 2023 (IDT)

דיברו על כך כתבי המשפט כשהוצהר שעומד להיות הרכב מלא - זה ההרכב המלא הכי גדול. הייתה בעבר פעם אחת של הרכב מלא, אך של 9, על חוק השבות. (¯`gal´¯) - שיחה 00:03, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה. כלומר כבר היה בעבר דיון בהרכב מלא. חזרתי • ∞ • שיחה 00:06, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

אני חושב שבימיו הראשונים (חמישה שופטים) הוא ישב בהרכב מלא, אבל זה יצריך בדיקה. איש עיטי - הבה נשיחה 13:54, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

מה זה בגצ חרות

מה זה בגצ חרות? דיברו עכשיו בהקשר של הגבלת בגצ ‏«kotz» «שיחה» 11:17, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

בג"ץ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, כבוד השופט מישאל חשין, נז(1) 750 (2003). השופט מישאל חשין שהיה יו"ר ועדת הבחירות פסל תשדיר בחירות פרו-פלסטיני, בגלל שהוא פוגע בסמל המדינה. אחת השאלות שעמדו על הפרק היא עצם סמכותו של בג"ץ לדון בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות לכנסת. אחת הטענות של יו"ר ועדת הבחירות היתה שאין לבית המשפט סמכות, כי החוק קבע במפורש ש”שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו...”. הטענה הזו נדחתה בפסק הדין, כיוון ש”סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק יונקת חיותה מהוראות חוק-יסוד: השפיטה (סעיף 15). היא מעוגנת אפוא בהוראה חוקתית-על-חוקית. אין בכוחה של הוראת חוק לשנות מהוראותיו של חוק יסוד.”

הדיון הקצר שהיה כעת בין השופטים עופר גרוסקופף ודפנה ברק ארז לבין שמחה רוטמן נגע לשאלה אם הכנסת הגבילה בעבר את ביקורת שיפוטית של כל בתי המשפט, ורוטמן העלה מקרה זה כדוגמא לשיטתו שהדבר נעשה בעבר. בברכה, משה כוכבי - שיחה 12:16, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

בג"ץ 5769/23 – אלוף (מיל') רוני נומה נגד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו ואח'

בכתב תשובה מטעם המשיבים 5–7 בבג"ץ עילת הסבירות – שמו של העותר רוני נומה (עותר מס' 11) הוא חסוי. כך גם בכתב עמדת ידיד בית המשפט – אדם טבע ודין (עותר מס' 8). למה? חזרתי • ∞ • שיחה 17:47, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

רוני נומה מחליפו של עותר שהוא קצין במילואים שלא רצה לחשוף את שמו. לפיכך הוא נכנס בנעליו. שנילי - שיחה 18:55, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:09, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

ריקוד בטן

מצב טיפול: בטיפול

החברה מוסלמית מאוד שמרנית בקשר לעירום נשי. איך זה שהתפתח שם ריקוד בטן? האם זה נחשב לסוג של "מופע חשפנות" בעולם המוסלמי של העבר?

"מופע חשפנות" זו די הגזמה, אם כי ברור שהריקוד בהחלט יכול להיתפס כארוטי בהקשר הנכון. חשוב להבין, לצורך העניין, שזה שחברה היא "שמרנית" מבחינת יחסה למיניות הנשית לא מחסל לחלוטין את האלמנטים הארוטיים - נכון יותר לומר שזה "דוחק אותם לפינה":

בחברה כזאת, ברור שבחורה "מבית טוב" לא תעז לצאת לרחוב ולרקוד ריקודי בטן לעיני כל - הדבר יפגע אנושות ב"כבוד המשפחה", וככל הנראה יגרור סנקציות חמורות נגדה (וד"ל). אבל תמיד היו ויהיו נשים [שנתפסו על ידי החברה הפטריאכלית כ]"זולות", "מופקרות" וכדומה, לרוב כאלו שאין להן משפחה שתגן עליהן (ותנקום בהן אם יחללו את כבודה), או שיש להן משפחה אבל מעמדה כה נמוך עד כי לא תטרח "להגן על כבודה" - כזה היה, לעתים קרובות, מעמדן של קבוצות צועניות כמו הדום (دوم) והנוואר (نوار). נשים "מכובדות" יותר יכלו לרקוד כאשר היו בחברת נשים בלבד, או במקומות (המעטים למדי) בהם התירה להן החברה הפטריאכלית גילויי מיניות פומביים, כמו הרמונותיהם של מלכים.

נוסף על כל זאת, ראוי לציין כי ריקודי הבטן החלו להתפתח במזרח התיכון עוד לפני עליית האסלאם (אם כי ברור שחלו שינויים במרוצת השנים), בתקופות בהן היחס למיניות הנשית היה חופשי מעט יותר; גרסאות מוקדמות שלו שימשו, למיטב הבנתי, כחלק מפולחנים אליליים, בהם המיניות הייתה לעיתים חלק מהותי מהפולחן הדתי (בניגוד לדתות אברהם, בהן זיווג שכזה הוא נדיר ולרוב אסור). ּ - שיחה 09:53, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

השאלה עצמה מניחה כל כך הרבה מלכתחילה, שקשה לענות לעומק בפורמט הזה. מה זה "החברה המוסלמית"? יש מגוון חברות מוסלמיות ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה. איך התפתח שם הריקוד? לעומת מה - באירופה הנאורה בימי הביניים (או אחריהם)? המונח עצמו ("ריקוד בטן") הוא המצאה מערבית מאוחרת יחסית וטעונה השקפת עולם אוריינטליסטית. בערבית מקובל לקרוא לו "ריקוד מקומי" (בדומה ל"ריקודי עם"). המקור של הריקוד הזה הוא כנראה קדם-אסלאמי וקשור לפולחן פריון שהיה נפוץ וחשוב בתרבויות המקומיות, ולכן גם שמר על מעמדו לאחר בוא האסלאם. ההנאה מצפייה בריקוד אינה בהכרח מינית אלא כמו בכל מופע ריקוד (או אמנות אחרת) - הנאה אמנותית, חושית, תרבותית וחברתית. סיון ל - שיחה 10:25, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

זה נכון שיש מספר תרבויות מוסלמיות שונות היום ובעבר. אבל מאפיין בולט של כולן הוא צניעות נשית, שכוללת לרוב הסתרת גוף נשי. לעתים עד לרמת הבורקה. קשה לי לתאר את הבדואיות של אבו בסמה‏ הולכות למועדון לרקוד בחצאית מיני וחולצת בטן. כי צניעות היא חלק מהתרבות המוסלמית. ריקוד בטן הוא ריקוד חושני, שמפגין נשיות ומיניות נשית. בחברה בה לא חושפים מרפקים, סביר להניח שריקוד בו הבטן חשופה לגמרי נחשב למשהו "פורנוגרפי". גם בחברה מוסלמית וגם בנוצרית וגם ביהודית: לבוש כזה היה נחשב לבלתי צנוע והריקוד עצמו לאירוטי. אתם אומרים שהריקוד הופיע לפני העידן האיסלם. אבל למה הוא לא נכחד מעצמו מטעמי צניעות? האם הנשים ששימרו את מסורת הריקוד היו באמת "התחתית" של החברה ועצם המקצוע נחשב לנחות ומשפיל? בנוסף, היכן היה צריך ללכם אדם המעוניין לצפות בריקוד בטן? סביר להניח שזה לא מופע רחוב, אלא מועדן סגור. 109.253.208.172 10:57, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

צניעות לא נמדדת באורך השרוול. משטור הלבוש והגוף הנשי הוא אחד מסימניה המובהקים של חברה פטריארכלית (לרוב דתית). מה שקשה לך הוא שלך; אל תשליך את זה על כלל האנושות. אפשר לקרוא עוד על הנושא כאן, כאן, וכאן. סיון ל - שיחה 13:12, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

למה לנסות להטיח עלבונות או לקבוע דברים לגבי השאולים? או באופן כללי לענות לגוף השאולים ולא לעצמם השאלה?

צריך להשקיע מאמץ די רציני בשביל להתכחש לזה שחברה מוסלמית מסורתית היא דתית, פטריארכלית וממשטרת גוף נשי. ולכן השאלה איך בחברה שכזאת ריקוד בטן יכול להיות לגיטימי. ואני לכן אחזור על השאלות שלא זכור למענה, אלא רק לביקורת ועלבונות לגבי שואל השאלה:

1) למה הריקוד נשי חושני (שהיה לפני האיסלם) לא נכחד מטעמי משטור לבוש נשי? 2) האם הנשים אשר רקדו באופן חושני וחושפני נחשבו לבעלות מקצוע לנחות ומשפיל? 3) באילו מקומות ואירועים הריקוד בוצע? 109.253.208.172 14:58, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

לצערי, הפרוגרסיבים (ובהם גם הפמיניסטיות) נותנים לחברה הערבית פטור מדרישות מוסר וקיום זכויות אדם. מבחינתם לערבים מותר לרצוח נשים, אך לומר שיש בעיה של אלימות נגד נשים בחברה הערבית זה לא תקין פוליטית ולכן הם מכחישים שיש תופעה כזו בכלל או מאשימים את מי שאומר זאת בגזענות. תשאל את עאידה תומא-סלימאן ודינה זילבר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:17, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

ניסיון יפה, MathKnight, אך חוששני שבלבלת בין הראוי למצוי. יש הבדל מהותי בין הטענה העובדתית (שאפשר להתווכח עליה) שעלתה פה בדיון, "חברה מוסלמית מסורתית היא דתית, פטריארכלית וממשטרת גוף נשי", לבין טענה ערכית (שבכלל לא הוזכרה כאן) לפיה החברה המוסלמית פטורה מדרישות לקיום זכויות אדם ולכן רשאית להתנהג כך. מפתח-רשימה - שיחה 18:23, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

לא, לא בלבלתי. תגובתה של סיון ל, איך שנוסחה, נזפה בשואל על זה שהוא ביקר את התרבות האסלאמית והאשימה אותו ב"אוריינטליזם" שזה יחס מתנשא וגזעני כלפי ערבים/מוסלמים ותושבי המזרח התיכון. היא ניסתה להגן על התרבות האסלאמית למרות שהיא "דתית, פטריארכלית וממשטרת גוף נשי" - דבר שלא היה מתקבל בסלחנות מבחינתה אם אותה חברה הייתה יהודית או מערבית-מודרנית. כשל זה נמצא גם אצל דינה זילבר שכמשנה ליועמ"ש קבעה שאסור לקיים שעות שחייה נפרדות בבריכה ביישוב חרדי אבל התירה הפרדה בבריכה ביישוב בדואי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:31, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

יש כאן החלפת הודעות ודעות שגם אם גלשה שגלשה קצת לתחום ההתייחסויות האישיות, הייתה עניינית: הן מצד סיוון והן מצד האלמוני. זה מה שאני אוהב לקרוא כאן. לעומת זאת, כל ההודעות שלך לא עזרו לענות לשאלה. Tzafrir - שיחה 09:24, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

לפי הערך העברי מחול מזרחי, הריקודים הללו היו נהוגים רק כריקודים של נשים עבור נשים. כשהגיעו אירופים לאזור, התחילו גם נשים להופיע מול גברים זרים. לפי הערך האנגלי המקביל w:Belly dance (מילולית: ריקוד בטן), יש עדויות לנשים שרקדו מול שליטים מוסלמיים שונים לאורך ההיסטוריה. במבט ראשון הערך האנגלי נראה לי יותר מבוסס, אבל לא הסתכלתי לעומק. Tzafrir - שיחה 19:23, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה לג'נטלמן שהסביר לי מה דעותיי ומה אני חושבת ובעיקר במה אני טועה. באמת לא ידעתי. סיון ל - שיחה 08:07, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

אם נחזור לנושא: יש לך דעה על תוכן הערך האנגלי? Tzafrir - שיחה 11:19, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

שמות מספרים

איך נכון בעברית: "עשרים ואחד אלפים" מול "עשרים ואחד אלף"? השני נשמע לי נכון. אבל בין "עשרים ואחד כלבים" או "עשרים ואחד כלב"? בשמיעה שלי הראשון זה הנכון. בעברית צבאית כמובן אפשר להגיד גם "עשרים ואחד חרמונית" בלי בעיה. אבל צה"ל זו לא דוגמה לעברית תקינה.

ועם אלפים אני אגיד "שלושת אלפים", "עשרת אלפים". אבל "שלושים אלף" במקום "שלושים אלפים". האם יש חוק לגבי זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

לגבי יחידות מידה, אם אני זוכר נכון את תשובת האקדמיה ללשון העברית כאשר המספר קטן מ-10 יש לומר "6 מטרים" ולא "6 מטר" וכאשר הוא גדול מ-10 אפשר לומר גם "33 מטרים" וגם "33 מטר". עם זאת, כולם אומרים "9 מיליון" ואף אחד כמעט לא אומר "9 מיליונים". – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

עיינו במספר (בלשנות)#המספר בעברית וברשומה של האקדמיה בנושא. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 18:22, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

מרוסיה הצארית ועד היישוב שידע ושתק: כך התקבע המספר שישה מיליון החוקרים חלוקים סביב המספר…. מצאתי בעזרת גוגל. האקדמיה חשובה אבל טמקא חשוב יותר 2A02:3038:414:BA1:34B4:5D60:FD14:6B91 10:24, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

תקנת השבים בעבירות תנועה

נחשפתי ברשת לדיווחים על עבירות התנועה של השר בן גביר בשנים 2000–2023. האם מי שמסר את המידע עבר על חוק המידע הפלילי ותקנת השבים? דומה שאין חולק ש־23 שנים הן זמן מספיק להתיישנות של עבירות תנועה. תודה, דגש - שיחה 21:11, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

הדיווח המקורי: [6] Tzafrir - שיחה 23:06, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

@דגש: לפי איזה סעיף בחוק נעברה עברה לדעתך? חזרתי • ∞ • שיחה 23:24, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

18(ג) ו־11(א). דגש - שיחה 23:27, 13 בספטמבר 2023 (IDT)

את שניהם רק המשטרה יכולה להפר; ואין בחוק סנקציה נגדה. חזרתי • ∞ • שיחה 07:18, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

מעבר לכך, בן־גביר עצמו התייחס, ככל הנראה, לעברות תנועה שלו בהליך משפטי: מתוך הכתבה: „ב–2013 הגיש בן גביר עתירה מינהלית נגד משרד התחבורה, שביקש לשלול את רישיונו מפני שלא התייצב לקורס נהיגה מונעת, לטענתו מפני שלא קיבל את הזימון לקורס. מהעתירה עלה כי בעבר נשלל רישיונו בשל עבירות תנועה, וכי השתתף לפחות בארבעה קורסים לנהיגה מונעת.״ (ציטוט ההקישור שלי למעלה. ובהמשך יש ציטוט של הסבריו מתוך אותה עתירה). אולי היה שם מידע על עברות תנועה ישנות שלו? Tzafrir - שיחה 07:34, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: (א) מידע על הרשעות תנועה מופיע במאגרי רשות הרישוי, ואם זאת הרשעה שבוצעה בפועל בבית משפט כלשהו אזי גם במאגרי הרשות השופטת (ב) הדיבור על "סנקציה" מנותק מהשאלה המקורית – אי־קביעת ענישה או היעדר ישות משפטית הנושאת באחריות אינו הופך את המעשה למותר. אני מסיק שנעשתה כאן עבירה על החוק, גם אם אין לה עונש שנקבע בחוק. דגש - שיחה 07:39, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

@דגש: סעיף 11 (א) מתיר למשטרה למסור מידע מהמרשם הפלילי בתנאים שמוזכרים בחוק – אז על סעיף זה רק המשטרה יכולה לעבור; כך גם 18 (ג). ובכלל – החוק מסדיר את האופן בו יימסר מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשפטי; ולא עוסק בפרסום עבירות, פסקי דין והרשאות שמפורסמים באופן חוקי ברשת, כגון אתר הרשות השופטת, נט המשפט וכד'. חזרתי • ∞ • שיחה 07:51, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

רק לעניין ההתיישנות, מבלי להתייחס לעניין מסירת המידע, אציין כי לפי סעיף 18(ז) לחוק הרשעה בעבירה נוספת תוך כדי תקופת ההתיישנות תביא לכך שההתיישנות תחול על כל העבירות בתאריך המאוחר ביותר שהיה חל על אחת מהן. כשמדובר ב-76 עבירות תוך 23 שנים סביר להניח שאף אחת לא הספיקה להתיישן בטרם ההרשעה הבאה. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:40, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

אז אפשר לכתוב עליו: "עבריין תנועה סדרתי מורשע" (ולתפארת מדינת ישראל). חזרתי • ∞ • שיחה 10:06, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

שיחזור פונט עתיק

ברצוני להשתמש בפונט ישן בשם צו"ר (צאינה וראינה). בפונט זה נדפס החיבור צאינה וראינה ביידיש ומאז, כל ימי חיותה של היידיש במזרח אירופה, היה גופן זה הסטנדרט של ספרי קודש ביידיש. מהי הדרך הקלה והנוחה ביותר לשחזר גופן זה. האם ניתן פשוט לצלם ולהזין לתוכנה כלשהי את הגופן לשם שיחזורו ושימוש בו. תודה לעונים. טל ומטר - שיחה 11:39, 14 בספטמבר 2023 (IDT)

חיפוש בגוגל באנגלית מראה מספר אתרים שמציע לסרוק טקסט ולהפוך אותו לגופן. חלקם חנימיים וחלקם דורשים תשלום.

אפשר באמת לסרוק מלל ולהשתמש באתר מסוג זה, אבל אני לא בטוח שתהיה שם תמיכה בעברית. גם איכות התוצאה תהיה כנראה בינונית מינוס. אם מדובר בפרויקט אישי, הייתי בודק אופציה של רכישת פונט מסחרי קיים או שימוש בפונט חופשי. יש פונטים מסחריים שמדמים דפוס אשכנזי עתיק. יש גם פונטים חופשיים, דוגמת "יידושקייט" או "דרוגולין" שעשויים להתאים. שימוש בתוכנה לעיצוב גופנים דורש מאמץ לא מבוטל, גם אם מדובר בצורות שנסרקות מתוך תמונה. מקס - שיחה 20:04, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה אלמוני ותודה @מקס. אבל אני מחפש דווקא גופן צו"ר כמוזכר. טל ומטר - שיחה 21:03, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

לח"י

האם לח"י באמת תרמו תרומה חיובית כלשהי להקמת המדינה? או שבראיה רטרוספטיבית הפעילות שלהם היתה פשוט אלימות שלא הובילה לשום דבר?

עצם השאלה מראה שהלחי לא דאגו לאחר הקמת המדינה ליחסי ציבור. בקשר לתרומה או הפרעה להקמת המדינה, השאלה היא מי המומחה שיקבע? 2A02:3038:414:BA1:34B4:5D60:FD14:6B91 10:18, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

נראה לי שזה תלוי את מי אתה שואל. ראה לדוגמה את ספרו של יוסף נדבה, מי גרש את הבריטים מהארץ.

בדיקות ביטחוניות בנמלי תעופה

מצב טיפול: בטיפול

1. מה ההיגיון בזה שהבדיקה הביטחונית מתבצעת בלב נמל התעופה ולא לפני הכניסה אליו?
2. אם פוחדים שכל נוזל יכול לשמש כחומר נפץ- למה זורקים אותו בפח בלב נמל התעופה? ואם מבינים שזה סתם מים/סבון/שמפו/מה שזה לא יהיה- אז בשביל מה להחרים?--2A00:A041:26E4:9500:7074:25D:68BE:23F6 00:40, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

כי הדבר שמשקיעים מאמצים כה רבים כדי למנוע אותו אינו פיצוץ בנמל התעופה (אם כי גם זה, כמובן, איננו רצוי), אלא פיגוע שיתרחש במטוס. מפתח-רשימה - שיחה 11:03, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

תשובה מאד "חכמה".--2A00:A041:26E4:9500:B5BA:38F6:BD81:5EDD 12:13, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

אז למה ארגוני הטרור לא מפוצצים נמלי תעופה לאור המדיניות ה"חכמה" הזאת?--2A00:A041:26E4:9500:B5BA:38F6:BD81:5EDD 12:13, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

מי אמר שהם לא מפוצצים נמלי תעופה? מפתח-רשימה - שיחה 15:31, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

ואחרי 13 פיגועים בנמלי תעופה אף אחד לא מעלה על דעתו להתחיל לבדוק את האנשים לפני הכניסה?!--2A00:A041:26E4:9500:B5BA:38F6:BD81:5EDD 15:53, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

בישראל יש בידוק בכניסות לנמל התעופה, וכן בכניסה לטרמינל (כמו השומרים בקניון). אבל תיאורטית, אפשר לפגוע גם בממתינים לבידוק הזה. ואפשר לפגע בלי קשר לשדות תעופה. ומי רוצה לחיות במקום שבו מבצעים בידוק לכל אדם שיוצא מביתו? חייב להיות איזון כלשהו.

אז בשביל מה כל הטרחה של הבדיקה לפני העלייה למטוס?--2A00:A041:26E4:9500:499F:C389:CEFD:D820 14:33, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

לפיגוע במטוס יש פוטנציאל הרס רב יותר, אם המטוס מתרסק וכל נוסעיו (פלוס אנשים על הקרקע לעתים) נספים. היו מקרים של מטען לא מאד גדול שגרם להתרסקות מטוס והרג כל נוסעיו. ומספיק אקדח או רימון יד יחיד כדי לחטוף את המטוס או לרסק אותו במכוון כמו בפיגועי 11 בספטמבר. אדם עם אקדח על הקרקע יכול להרוג שניים, חמישה, עשרה אנשים לכל היותר. המחשה להבדל אפשר למצוא בערך על טיסה 182 של אייר אינדיה. היתה כוונה לפוצץ שני מטוסים באוויר באמצעות שני מטענים. מטען אחד התפוצץ באוויר, הפיל את המטוס וגרם למות 329 איש, השני התפוצץ בשדה והרג שניים בסך הכל. דב ט. - שיחה 15:33, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה.--2A00:A041:26E4:9500:499F:C389:CEFD:D820 15:58, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

המילה "מצוין"

האם זו מילה מעברית עתיקה או שזו מילה מעברית מודרנית?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באיזו משמעות? השורש "צ.י.ן" כבר נזכר בתנ"ך בפסוק "הציבי לך ציונים", והפועל "מצוין" נזכר במדרש בהיגד "שהיו בני ישראל מצוינים שם". אם השאלה היא על השימוש בביטוי כמילת שבח, אז כן – זה שימוש חדש יחסית. דגש - שיחה 08:53, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

אכן התכוונתי לשימוש במילה כמילת שבח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מוח בולצמן

קראתי את הקצרמר ולא הבנתי אותו.

למה יש יותר סיכוי שיווצר מוח אנושי במרחב מאשר יקום עם גלקסיות במרחב?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמש:עוזי ו. יש שם חזקה חזקתית אבל לא ברור איך היא מצדיקה את הטיעון של בולצמן. 2A02:14F:1F6:D175:842F:3EFF:FEE1:35D7 03:08, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

הערך הקצרצר שלנו לא ברור. הטיעון של בולצמן הוא שמוח חושב *עשוי* להופיע כתוצאה של תנודות אקראיות בריק, ואם כך, כל מוח חושב הצופה ביקום צריך להביא בחשבון גם את האפשרות שהוא אינו צופה במציאות ריאלית, אלא תולדה של תנודות אקראיות. קרא את הערך באנגלית. עוזי ו. - שיחה 04:47, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

המוח האנושי הוא תוצאה של התפתחות הדרגתית מתוך השפעות גומלין ביקום קיים - מוח בולצמן, אם ייווצר אי פעם, יסבול מחסך חושי עד מוות. בברכה. ליש - שיחה 06:19, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

נכפיל את זמן ההמתנה פי $10^{10^{49}}$ (כלומר נחכה $10^{10^{50.04}}$ במקום $10^{10^{50}}$), ויווצר מוח אנושי חסין לחסך חושי. עוזי ו. - שיחה 20:32, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

תיקון השחתה: צבי בן הבעל שם טוב

מצב טיפול: תוקן

בערך צבי בן הבעל שם טוב מופיע בתבנית כאילו אביו הוא איתמר פרץ, בעוד האב הגאה הוא הבעש"ט. ניסיתי לתקן, אך ידיעותי בחוכמת התבניות לא הספיקה לי. אנא עזרתכם, תודה ושנה טובה! Gil mo - שיחה 12:56, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

שלום Gil mo. ידיעותיך בחוכמת התבניות לא הועילו שכן ההשחתה היתה בוויקינתונים. תוקנה. חג שמח ושנה טובה. ‏Virant‏ (שיחה) 13:46, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, לידיעתך, העניין די פשוט: אלמוני שינה את השם "הבעל שם טוב" לשם "איתמר פרץ" בפריט הבעל שם טוב בוויקינתונים - עמודת Label, שורת Hebrew. זאת הסיבה שאם היית לוחץ על "איתמר פרץ" בתבנית, היית מגיע לערך הנכון של הבעל שם טוב. ‏Virant‏ (שיחה) 13:51, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

פסלים של בני אדם בישראל

שלום. בדקתי את הערך פיסול ישראלי.

לא מצאתי בו יותר מתמונה-שניים של פסל של בן אדם. נדמה לי מהערך שפסלים ישראלים לא אוהבים לפסל פסלים שמייצגים בן אדם.

אילו פסלים מוצבים כיום בישראל בצורת בן אדם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עד היום בבוקר: אדם קוטב, לירן לוי, חשד: הומלס הצית את פסל בן גוריון בת"א. נכדו: "הוא פרחח", באתר ynet, 16 בספטמבר 2023. חזרתי • ∞ • שיחה 17:50, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

היה פסל של רוז פיזם ז"ל שהציב פסל אלמוני ליד נחל הירקון והוסר. בעלי ידע בנושא פיסול בישראלי יטיבו עימנו אם יכתבו ערך רשימה בנושא שיהווה ענף לערך הכללי יותר המקושר מעלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם כוונת השואל לפסלו של אדם ספציפי, או לדמות אדם כלשהי? הנה כמה דוגמאות לפסלים ישראליים של בני אדם: הנער מדרום תל אביב, דיוקן אהרן מסקין, נמרוד (פסל), דוד פולוס - ראה תמונות בערך, עופר ללוש - כנ"ל, גן הפסלים (חיפה), שומר הנגב, מתתיהו החשמונאי (פסל), מרדכי אנילביץ' (פסל) ויש עוד ועוד...

קשור לאיסור עשיית פסל ותמונה בדת היהודית. בת"א יש פסל של מאיר דיזנגוף רוכב על סוס. בכפרים דרוזים בצפון ובגולן יש פסלים של גיבורי הדרוזים. (היו שהתנגדו לכך מטעמים דתיים). דב ט. - שיחה 15:23, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

דוד עזריאלי בערך מצוי תמונת פסלו של האיש. טל ומטר - שיחה 01:49, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

ובכלל: c:Category:Statues in Israel. האם נדרשת תת קטגוריה יותר מדויקת שעונה על השאלה? Tzafrir - שיחה 12:41, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

מה המסר של הסרט ברבי?

ללא צל של ספק זהו סרט סאטירה. והנושא הוא תפקידים מגדריים בחברה מודרנית. הסרט שם ללעג את נושא "העצמה נשית" (שימו לב במיוחד לקטע של פועלי בניין) ועושה פרודיה גרוטסקית ל"חברה גברית".

אבל מה המסר המרכזי? מה הסרט בא לומר? 2A10:8012:7:7A7E:F049:51D0:FBEB:70BD 18:22, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

יש את הסרטון של הבחור מ en:Wisecrack לשעבר, שעושה ניתוח פילוסופי לסרטים: [7]. (¯`gal´¯) - שיחה 22:13, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

„קנו עוד בובות של מאטל״. Tzafrir - שיחה 22:18, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

זה לא נראה כמו "קנו עוד בובות", כקהל היעד הוא בפירוש מבוגרים (השפה בסרט כוללת מלא קללות מצונזרות). עולם הבובות נראה כמו דיסטופיה בצבע וורוד, והדמות הראשית מתפתחת מסמל להשמדת האימהות לסמל לפיזיולוגיה נשית. אני אפילו מופתע שמאטל בכלל הסכימו לסרט שמציג את הברבי כאישה מניפולטיבית, אגוצנטרית, א-רומנטית ואנטי-ריאליסטית.

למאטל יש זכויות על השימוש במותג. לפי הערך האנגלי על הסרט, הם החלו לנסות להפיק את סרט על הבובה כבר בשנת 2009. הסרט לווה מקרוב על ידי אנשי מאטל ואושר על ידי הנהלתה הבכירה. ואם כבר מזכירים אותם: האם צריכים ערך על ינון קרייז ?

עליה בדרגה בזמן מלחמת העולם הראשונה

בקטע ״הידעת?״ בעמוד הראשי וגם בערך יום שביתת הנשק כתוב ״טוראי ג'ורג' אדווין אליסון נהרג בשעה 9:30, כ-90 דקות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא לחם ברציפות במלחמה מאז 1914״. למה הוא נשאר טוראי אם הוא לחם במשך ארבע שנים? בעלי הידע בהיסטוריה צבאיתדבירותם, Damzow, איש שלום, ג'ייק, YoavR, Sargon the true king מגבל, אלדד, Oz Amram, Danny Gershoni, שי אבידן.‏, תודה ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 12:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

לפי קטע קצר זה לא ברור אם לא עלה בדרגות, אולי עלה ואחרי כן הורד בדרגה. חוץ מזה, ותק לא מקנה דרגה, לכן היו חיילים שנשארו טוראים במשך כל השירות שלהם. בברכה. ליש - שיחה 17:25, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה ליש, האם העובדה שוותק לא מקנה דרגה נכונה בצבאות כאלו גם היום, או שזה היה נכון רק פעם? כי בצבא הישראלי ותק כן מקנה דרגה. ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 22:20, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

אי אפשר לתת תשובה כוללנית, כי לכל צבא יש איפיוני משלו. בעבר הרחוק גם בצה"ל ותק לא היה מקנה דרגה. בדרך כלל הדרגה באה עם אחריות נוספת והיא קבעה מי יציית למי וטר"ש (טוראי ראשון) היה מפקד של חפ"ש (חייל פשוט). עם הזמן התרופפף הקשר עד שטר"שים כמותי הפסיקו אפילו לתפור את הדרגה על המדים, מתוך זלזול בה. בהמשך גם צה"ל התייחס בזלזול לדרגה זו. רב"ט (רב טוראי) הייתה דרגה צמודה לקורסים פיקודיים ובראש וראשונה קורס מ"כים (מפקדי כיתות), אך בעלי סמכה התחילו לפזר דרגות כאלה גם לנהגים שלהם ולבעלי תפקידים לא פיקודיים וזה הוביל לניתוק הקשר בין הדרגות ובין הסמכויות. בברכה. ליש - שיחה 05:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

ראה כאן [8] ובערך על דרגת טר"ש באנגלית [9]. קידום בדרגות ניתן רק לפי תפקיד, למי שפיקד על אנשים כמש"ק. קידום לטר"ש (lance corporal) היה תלוי בתפקיד, וחייל שהפסיק לפקד היה חוזר לדרגת טוראי בהוראת קצין. קידום לדרגה הבאה, קורפורל, כבר היה קבוע ולא תלוי בתפקיד. דב ט. - שיחה 15:20, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

תודה רבה על התשובה! ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 08:59, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

ארי שמאי

האם הייתה לו תכנית רדיו בה ניגן מוזיקה תימנית או מוזיקה ים תיכונית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפיכת משפט בזכר לנקבה ולהיפך

אני מחפש אתר אינטרנט, או תוכנה כלשהי, שיכולה להפוך משפט בעברית מלשון זכר לנקבה, ולהיפך.

לדוגמה, המשפט הבא: "עכשיו רוץ עד לשער, אחר כך פנה ימינה וזרוק את הכדור שאתה מחזיק ביד."

תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:13, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

אל תנסה את Bard:
הנה המשפט המתורגם ללשון נקבה:
"עכשיו רצי עד לשער, אחר כך פנה ימינה וזרקי את הכדור שאת מחזיקה ביד."
הנה ההסברים לשינויים שעשיתי:
החלפת המילה "רוץ" במילה "רצי" כדי להתאים ללשון נקבה.
החלפת המילה "אחר כך" במילה "אחר כך" כדי להתאים ללשון נקבה.
החלפת המילה "פנה" במילה "פנה" כדי להתאים ללשון נקבה.
החלפת המילה "אתה" במילה "את" כדי להתאים ללשון נקבה.
החלפת המילה "כדור" במילה "כדור" כדי להתאים ללשון נקבה.
החלפת המילה "מחזיק" במילה "מחזיקה" כדי להתאים ללשון נקבה.
הנה אפשרות נוספת:
"עכשיו תרוצי עד לשער, אחר כך פנה ימינה וזרקי את הכדור שאת מחזיקה בידייך."
האפשרות הזו מוסיפה את המילה "ידייך" כדי להבהיר שהאדם שמחזיק בכדור הוא/היא. חזרתי • ∞ • שיחה 15:42, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

-- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:39, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

בקיצור, השנה 2023 ועדיין אין תוכנה אמינה שיכולה להפוך משפט בעברית מלשון זכר לנקבה, ולהיפך. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 19:08, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

כנראה שאין בכך צורך אמיתי ולכן אין ביקוש. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:59, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כל מי שמשתמש בשירותי תרגום (כולל אלו שמתרגמים ערכים לוויקיפדיה) נזקק לשירות הזה. יש צורך אמיתי. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:19, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

אם השב"כ והמכס פה כל כך קפדניים איך זה שמכניסים לפה כל כך הרבה סמים?

כתבה מהבוקר באתר מאקו:

https://mobile.mako.co.il/men-men_news/Article-33f67c1239e8a81027.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326

כך הפכה נתניה ל"בירת הסמים של השרון"
באחרונה הפכה העיר בשרון למוקד "עלייה לרגל" עבור צרכני סמים, וכמעט בכל בניין בה ניתן למצוא תחנה שמוכרת קוקאין, קנאביס או כל סם אחר: "מגיעים לפה כל ערב אלפי צעירים, זה מטורף". אותם בני נוער וצעירים שמתעסקים במכירה נוהגים ברכבי יוקרה ברחבי העיר: "מאיפה הכסף? רק סמים"

אוקיי אז הכסף מהסמים אבל מאיפה כל הסמים האלה? ובמיוחד מאיפה כל הסמים האלה אם השב"כ והמכס הישראלי כל כך קפדניים ולטוס אל תוך ישראל יכול להיות חווייה מעצבנת גם עבור אזרחים ישראלים בגלל כל הבידוקים והתשאולים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשמבריח סמים לבנוני זורק חבילה מעבר לגדר למבריח סמים ישראלי זה לא קשור למכס ולא קשור לשב"כ - זה קשור למשטרת ישראל, שנופלת מהרגליים מרוב משימות ומיעוט כוח אדם. אני חושב שכבר הרבה זמן המשטרה בדיאטה, כי פוליטיקאים מושחתים לא מעוניינים במשטרה חזקה, אז מונעים ממנה תקציבים ומכבידים עליה במיני דרכים ויש לזה השפעה גם בתחום המאבק בסמים ממכרים. בברכה. ליש - שיחה 10:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

דרך פשוטה להפליא להדגים שמדינות אינן יכולות למנוע סחר בסמים: אפילו בכלא יש שימוש בסמים על ידי אסירים. ‏Virant‏ (שיחה) 16:53, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

ראה תפקידי שירות הביטחון הכללי בערך - הוא לא נועד להילחם בפשיעה כמו הברחה וסחר בסמים. זה תפקיד המשטרה. הברחת סמים היא בעיה קשה במדינות רבות, ארה"ב למשל (ראה סחר בסמים). סמים מגיעים לישראל מגבולותיה היבשתיים (לבנון, מצרים, ירדן), מהשטחים, וגם מהאוויר ואפילו מהים. דב ט. - שיחה 15:10, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

ירדן וישראל בתקופת הבריטים

האם פלסטינה-ארץ ישראל ו"טרנס-ירדן" היו תמיד ישויות נפרדות מבחינתם של המנדט הבריטי? האם מעבר הגבול בינהם דרש מסמכים או איזושהי אשרת שהיה?

האם קראת את הערך היסטוריה של ממלכת ירדן#האמירות הירדנית ההאשמית 1919–1946? זה קרה בשנת 1922. ראה את הפרסום כאן לגבי כניסה לפלסטינה, סביר להניח שגם בכיוון ההפוך היה צורך במסמכים כלשהם. פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934. עם זאת, להבנתי הגבולות עצמם היו די פרוצים, ומי שחפץ מצא את הדרך להתגנב מעבר לגבול.

סוגים של חשבונאים

• מנהל חשבונות
• יועץ מס

• כל יועץ מס הוא מנהל חשבונות אבל לא כל מנהל חשבונות הוא יועץ מס

• רואה חשבון
• חשבונאי
• חשבונאי פיננסי

אם אני מבין נכון, מנהל חשבונות, יועץ מס ורואה חשבון הם מקצועות טכניים בעוד שחשבונאי או חשבונאי-פיננסי הם מקצועות מחקריים. זה נכון?

משתמש:דוד שי אתה מבין בזה לא? 2A02:14F:170:5F14:A04D:DBFF:FE2C:BA79 15:48, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא מבין בזה מספיק כדי לענות לך. מבחינתי חשבונאי היא מילה נרדפת למנהל חשבונות. דוד שי - שיחה 17:11, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

מדינות שהושמדו במלחמה

האם במחצית השניה של המאה ה-20 היו מקרים בהם מדינה הפסיקה להתקיים בכלל בעקבות הפסד במלחמה? 192.114.1.67 18:59, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

כן, ביאפרה לדוגמה. ראה קטגוריה:מדינות לפי שנת פירוק.

וייטנאם הדרומית היא דוגמא קלה. איש עיטי - הבה נשיחה 21:39, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

שמות אירופאים בצפון אפריקה

שמתתי לב שיש שמות כמו ז'קי וצ'רלי בקרב קהילות צפון אפריקה דוברי הערבית. איך זה? מדבור בשמות ממקור בריטי. 176.12.185.139 20:58, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

השמות ג'ק וצ'רלס הגיעו לאנגלית מצרפתית (גם אם זה לא המקור שלהם: תוך בערך דור לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה נעלמו כמעט כל השמות האנגלו-סקסיים באנגליה והוחלפו בשמות צרפתיים). לצפון אפריקה השמות הללו הגיעו, מן הסתם, עם הצרפתים. Tzafrir - שיחה 21:17, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

ראה האימפריה הקולוניאלית הצרפתית#האימפריה הצרפתית השנייה - "השטחים הצרפתים בצפון אפריקה התרחבו עם הפיכת תוניסיה לקולוניה צרפתית ב-1881. בהדרגה, במהלך מאה זו כבשה צרפת את רוב מערב, מרכז וצפון אפריקה (כולל המדינות המודרניות אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו, גבון, מאוריטניה, סנגל, גינאה, מאלי, חוף השנהב, בנין, ניז'ר, צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקאית, והרפובליקה של קונגו).". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדור של הילדים שנולדו בצפון אפריקה אחרי מלחמת העולם השנייה, וגם בדורות שלאחר מכן, ניתנו לפעמים שמות אמריקאיים (שמשותפים גם לחלק ממדינות אירופה), כמו וויליאם, ווסלי, ג'ורדן, סטיבן ועוד: בעקבות המערכה בצפון אפריקה, חיילי בעלות הברית, שנתפסו כגיבורים וכמשחררים והאוכלוסיה המקומית היתה אסירת תודה להם, נתנו השראה לשמות שניתנו בתקופה שלאחר מכן.

אני לא יודע מה היקף התופעה, וכותב מהיכרות אישית ולא ע"פ מקורות מוסמכים.

זה לא אותו "סגנון" שמות כמו הדוגמאות שהובאו בשאלה המקורית, אבל זה מקור נוסף לשמות ממקור בריטי. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 13:57, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

עומק במתמטיקה

מבחינה מתמטית פורמלית האם נכון לדבר על עומק של צורה רק כאשר יש רוחב+אורך+גובה או שנכון לדבר עליו גם כשיש רק רוחב+אורך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"עומק" הוא מונח בעל משמעות רק בתלת-מימד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:48, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

אני מסכים עם @Corvus באופן כללי, אבל יש מקרים והקשרים בהם יש חריגה מהכלל.

למשל, אפשר לדבר על העומק של בור פוטנציאל, גם אם יש רק שני ממדים רלוונטיים - אחד מרחבי, והשני של גובה הפוטנציאל, שבו נמדד עומק הבור. (המושג "עומק" לא מוזכר בערך אליו קישרתי, אבל מקובל מאוד להשתמש בו, כפי שגם חיפוש גוגל יראה).

אבל שימושים כאלה הם מאוד ספציפיים, ובד"כ עומק בהקשר הגיאומטרי אכן מתאר ממד של גוף תלת ממדי. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 13:15, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

שלום משתמש:E L Yekutiel, אם אני מבין נכון המונח שהזכרת "בור פוטנציאל" הוא מונח מפיזיקה, לא ממתמטיקה אז היציאה מן הכלל הזאת לכאורה לא מצדיקה דיבור על עומק בגאומטריה דו מימדית. עם זאת, אני לא יודע מה הן היציאות מן הכלל הנוספות שהזכרת ואם גם הן מפיזיקה או דווקא ממתמטיקה, אז אני מניח ששווה לשאול האם במתמטיקה גרידא יש איזה שהוא מצב בו ניתן לדבר על עומק גם בגאומטריה דו מימדית, או שבשום פנים ואופן לא ייתכן מצב כזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתמטיקה היא אנרכיה ממושטרת. מותר לדבר על כל מה שאתה מגדיר. אני מבין את העומק (האוקלידי) של צורה גאומטרית בתור מידת ההטלה בציר z, ולכן בעיני העומק של צורות בעלות רוחב ואורך הוא אפס. אולי אתה מבין את המושג הזה אחרת. עוזי ו. - שיחה 20:09, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

מבחינה פורמלית אין רוחב, אורך וגובה. יש אורך ציר x, אורך ציר y ואורך ציר z (במערכת תלת-ממדית, במוסכמות המקובלות לשמות הצירים). לקרוא להם בשמות אחרים זה כבר עניין של פרשנות ואיזה משמעות אתה רוצה להעביר. אתה יכול לצייר עקומה דו-ממדית שפתאום יש בה בור (דוגמת בור פוטנציאל) ולמרחק בין ה"גובה" של העקומה לפני הבור לתחתית הבור לקרוא "עומק". – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:01, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

בהמשך לדברי קודמיי:

לשואל המקורי - אתה צודק שבור פוטנציאל הוא מושג פיזיקלי, אבל הצורה שלו היא מתמטית (זה פשוט גרף של פונקציה, כפי שכתב @MathKnight) ועומדת בפני עצמה ללא הקשר פיזיקלי.

אם הבנתי נכון את השאלה שלך, אתה שואל אם בשפה המדוברת מקובל לכנות בשם "עומק" את אחד משני הממדים (הלא טריויאליים) של צורה דו ממדית.

אז כמו ש@Corvus כתב, בדרך כלל לא; לא מדברים על עומק של עיגול, מקבילית או מחומש (שלא במשמעות ש@עוזי ו. דיבר עליה).

עומק בד"כ מתפרש כמרחק מפני שטח כלשהם, כלפי "פנים". הכיוון יכול להיות אנכי (כמו בעומק של בריכה) או אופקי (כמו בעומק של ארון) או בכל כיוון אחר. עם זאת, אפשר למצוא מצבים בהם בצורות דו ממדיות מקובל להשתמש בעומק כאחד הממדים; עבור הפונקציה שמתארת צורה של בור פוטנציאל מקובל לדבר על רוחב ועומק, וגם עבור מדף שהעובי שלו לא חשוב, כלומר הוא מתואר על ידי שני ממדים, מקובל לדבר על רוחב ועל עומק (בדומה לארון, רק בלי הגובה). ראה למשל איך מתוארות מידותיו של המדף הזה (לחץ על "מידות" מתחת לפרטי המוצר). ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 21:27, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

התכוונתי לשאול אם המונח נכון לשימוש לגבי צורות תלת מימדיות בלבד או גם דו מימדיות. כעת, בזכותכם, אני מבין שבאופן כללי הוא נכון לשימוש בעיקר לגבי צורות תלת מימדיות אבל ייתכנו מקרים יוצאים מן הכלל כמו בור פוטנציאל בו מתואר "עומק" של קיעור שבין שני קימורים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגאומטריה הפרוייקטיבית נוצרה גם כדי לאפשר יצירת אשליה של עומק בציורים דו-ממדיים. עוזי ו. - שיחה 12:38, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

אלימות וחינוך

שמתי לב שיש בתרבות הצדקה של אלימות לצורך חינוכי. האם יש לכם מידע על התופעה?

דוגמאות:

א) אמא שמכה את בנה על התנהגות לא נאותה.

ב) בעל המכה את אישתו "שהוא אוהב", שתלמד לא לעצבן אותו.

ג) איש גונב חפץ מאדם זר, "שילמד לשמור על הדברים שלו".

ד) קצין כועס בצבא נותן עונש קולקטיבי של טרטורים תוך כדי צעקות "אני אלמד אותכם מה זה משמעת".

ה) מורה בבית ספר של תום סויר שפשוט לו את המכנסיים מול הכיתה ומכה בו על קריעת דף מספר.

ו) "חינוך מחדש" של גורמים פוליטיים עוינים תוך כדי נישול מרכושם.

בכל אחת מהדוגמאות יש שימוש באלימות, כשהמטרה היא בעיקר להוציא את הזעם של הצד האלים, או לתת לו תירוץ לגזול. זה לא במקרה שהצד התוקף מצדיק את האלימות שלו דרך "מניע חיוכי". יש מין קשר של אלימות=חינוך. זה לא רק "חושך שבטו שונא בנו", אלא לכיוון הפוך שחינוך כביול מצדיק הפעלת כוח.

אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי לאיזשהו ערך או לפחות קישור חיצוני שדן בסוגיה הזאת של אלימות-> חינוך וחינוך->אלימות.

האם כוונתך ב"תרבות" - לתרבות המערבית המודרנית? אולי כאן תמצא מקורות שיעניינו אותך. שים לב לתקופה שבה נכתבו הדברים.

מה לגבי ענישה גופנית בבית הספר? (¯`gal´¯) - שיחה 21:58, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

תספורת צבאית

מה העניין בתספורת הצבאית הקצוצה? מה זה משנה איזו תספורת יש לחיילים?

המשמעת, כמו 7 או 101, אינה ניתנת לחלוקה. עוזי ו. - שיחה 20:44, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

מאז המצאת ה[תקיעה], שברים [ותרועה] – זה אפשרי. חזרתי • ∞ • שיחה 23:33, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

בשביל לעשות סטנדרט אחיד לחיילים. אחרת יהיה כמו באזרחות שכל אחד הולך עם התספורת שהוא רוצה. ואז לרס"רים לא יהיה על מה לתת תלונות והעולם יקרוס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:41, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

גורלו של חייל לא מדוגם

צירפתי תמונה לאילוסטרציה. ראובן מ. - שיחה 21:51, 21 בספטמבר 2023 (IDT)

מעבר למקצת הדברים הרלוונטיים שצוינו לעיל (משמעת, אחידות), שיער קצר הוא ״מבצעי״ יותר: שיער ארוך עלול להיתפס בדברים (בציוד של החייל העומד לידך, בעצים שבדרך, בחלקים השונים בתוך כלי מלחמה כמו טנקים, ספינות טילים, נגמ״שים, צוללות וכן הלאה), ובנוסף עשוי ליפול על העיניים ולהפריע לראייה. שיער ארוך גם מצריך זמן רב יותר לתחזוקה שוטפת (תרתי משמע, בין בשמירה על ניקיונו ובין באיסופו ובהידוקו כדי שלא יפריע בעניינים שציינתי), ומהווה חיסרון בקרב פנים אל פנים (בעניין זה עדיף שיער קצר מאוד, כדי שלא ניתן יהיה לאחוז בו). ‏Virant‏ (שיחה) 19:01, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

מוזכר בוויקיפדיה שיש לזה סיבה, גם לגילוח. זוכר שקראתי על זה. בניגוד לצה״ל, שלא יאמרו לך את הסיבה, בהנחה שמפקדים צעירים בכלל יודעים אותה. בכלל, העניין של תספורת קצרה השפיעה גם תרבותית. אחרי מלה״ע הראשונה זה נהפך לנפוץ שלגברים יש תספורת קצרה, כי היה גיוס המוני לצבא. (¯`gal´¯) - שיחה 22:01, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

שתי האגורות שלי: פחות כינים. סיון ל - שיחה 08:56, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

הסנטים שקיבלתי פעם: עדיף שער ארוך או קרחת. הכינים מחפשות את הקרקפת – ושער ארוך מקשה עליהם להגיע למטרה הנכספת. חזרתי • ∞ • שיחה 20:23, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

לילדים. למבוגרים נדיר שיש כינים, וב״מבוגרים״ נכללים גם חיילים. ‏Virant‏ (שיחה) 20:35, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

לעזוב את נאטו

אם מדינה רוצה לעזוב את נאטו, למשל, אם טורקיה רוצה לעזוב את נאטו, במה זה יהיה כרוך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמו בכל הסכם בין מדינות, יהיה צורך בהודעה לברית נאט"ו על פרישתה מהברית. אם זו מדינה שמוצבים בה כוחות של נאט"ו זה יהיה מורכב יותר לביצוע - האם יעזבו, הסכמים חדשים בין הצדים, וכו'. איש עיטי - הבה נשיחה 15:54, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

האם ייתכן מצב שהמדינה שעזבה תותקף מצד נאטו מיד אחרי עזיבתה רק על עצם עזיבתה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נאטו לא תוקף מדינות אלא אם האום אישר או שמדינה תקפה את אחת החברות בנאטו 2A02:3038:40D:98DB:19C3:C7E0:235F:80DD 12:12, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

יש משהו נאיבי בהנחה שהשאלה האם מדינה A תקפה או לא תקפה את מדינה B היא שאלה שיש לה תשובה עובדתית חד-משמעית. עוזי ו. - שיחה 20:23, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

נאט"ו לא זקוקים לאישור האו"ם בשביל לתקוף מדינה. לדגומה מבצע כוח מאוחד התבצע ללא שום אישור של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:14, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

ניסיון מדינות נאט"ו לזכות לאישור מועצת הביטחון של האומות המאוחדות לשימוש בכוח נגד יוגוסלביה לא זכה להצלחה בשל איום רוסיה להטיל וטו על כל החלטה כזו. מחשש לטבח עם, הסכימו מדינות אירופה לפתוח במבצע הצבאי, לראשונה בלי אישור בינלאומי זה —אכן. אבל זה היוצא דופן. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהחלט לא יוצא דופן. נאט"ו הוקמה כברית הגנה נגד ברית המועצות (וברית וורשה) - והם מעולם לא הכפיפו אתעצמם לאו"ם, אשר במועצת הביטחון שלו ישבה ברית המועצות. מה שייחודי ליוגוסלביה זה שזו הייתה משימת השכנת שלום - משהו בסגנון שהאו"ם נועד לעשות. איש עיטי - הבה נשיחה 23:46, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אני בספק גדול אם מועצת הביטחון של האו"ם היתה לוקחת על עצמה אחריות על משימה כזאת. הערך העברי מאוד חוסך בביקורת כלפי המבצע. בבלגרד עד היום יש אנדרטאות לזכר האזרחים שנהרגו על ידי הפגזות נאט"ו. מליצה רקיץ' (Milica Rakić) (שהפכה לאחד מהסמלים של קורבנות של אותה משימה שוכנת שלום) היא ילדה שנהרגה בהפגזה בגיל 3, כאשר המטרה הצבאית הקרובה ביותר היתה במרחק של קילומטר ממוקד הפגזה. כמה מאות אזרחים לא מערבים נהרגו בביתם בזמן ההפגזות. לדעתי דמות של פיסמייקר מייצגת היטב את הגישה של נאט"ו כלפי שלום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:37, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

"היינו רק ילדים"

הגדיש את הסאה

זה מעברית או מארמית? להגדיש זה כמובן להפוך משהו לגדוש או לגרום לגודש או יותרתיות או סתימה אבל מה זה סאה?

האם יש קשר למילה ערבית כל שהיא?

ראו סאה (מידת נפח) והסבר באתר ״השפה העברית״. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 18:50, 22 בספטמבר 2023 (IDT)

אז כשמכינים קפה טורקי, גודשים את הכפית? Tzafrir - שיחה 00:38, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

בערך על סאה לא מופיעה דעה ברורה לגבי גודלה, כי יש מחלוקת בין רבנים באתר שפה עברית יש גודל מוסכם (בערך 13 ליטרים). האם יש הסכמה בין חוקרים? Tzafrir - שיחה 00:31, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023)

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

האם יש אתר הכולל את הרשימות והמועמדים בכל עיר המועצה?

― סוף העברה

אני השואל 2.55.178.183 08:32, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

זה כנראה יעלה לאתר פיקוח על בחירות של משרד הפנים מתי שהוא (לא היו כל כך הרבה ימי עבודה מאז הגשת הרשימות שבוע שעבר). איש עיטי - הבה נשיחה 23:43, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

ילדים חולי נפש

האם ילדים קטנים (נגיד מתחת לגיל 12) ידועים כסובלים ממחולת נפשיות?

כל אדם בכל גיל, יכול להיות עם בעיה נפשית קשה או "מחלת נפש".

חרדה כללית, התקפי פאניקה, OCD, דיכאון קליני, סכיזופרניה, סיבוכים של אוטיזם, הפרעת סיוטים, תסמונת טורט, פוסט טראומה וכדומה.

בילדים אני מניח שהכל פחות סביר אבל עדיין אפשרי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במחלקה לפסיכיאטריה של הילד בבית החולים שיבא מאושפזים ילדים בני 6 עד 12 שמתמודדים עם מגוון בעיות התנהגותיות, רגשיות ופסיכיאטריות המצריכות טיפול אינטנסיבי והשגחה צמודה של צוות רפואי כגון: קשיים בוויסות ההתנהגות, פגיעות עצמיות, בעיות חברתיות, קשיים בבית הספר, מצבים פסיכוטיים, דיכאון ומצבים רפואיים המשפיעים על ההתנהגות. משך האשפוז נע בין כמה שבועות לכשלושה חודשים. (מקור: [10]) כתבה מעניינת בנושא זה: ([11]). -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:45, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

הראיון מופיע גם בדף הטוויטר של ד"ר טל שלטון מהמחלקה בשיבא, הוא מתאר מידי פעם את הפעילות במחלקה. נת- ה- - שיחה 23:36, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

לוח הזמנים של בית דין של מעלה

כידוע, בית דין של מעלה יושב בדין ביום הכיפורים. שאלתי: האם כל באי עולם נידונים ביום הכיפורים לפי שעון ירושלים, או שכל אדם נידון לפי השעון המקומי שלו, כך שבעת שאני כותב שאלה זו (תחילת י"א בתשרי בארץ ישראל), הדיון בעניינם של תושבי לוס אנג'לס טרם הסתיים? דוד שי - שיחה 21:38, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

דוד, כל כך פשיטא שכל אחד לפי מקומו, עד כדי כך שאני מוכרח להניח שכוונתך היא רק לשעשע את נפשותינו במילתא דבדיחותא לאחר הצום. בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:23, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

אם כבר, לפי המסורת העולם נידון בראש השנה, יום כיפור הוא זמן החתימה. נת- ה- - שיחה 23:30, 25 בספטמבר 2023 (IDT)

@דוד שי, עליך לחשב את מועד כניסת הצום בעדן, שבאזור הכורדי בעיראק. תאו הארגמן - שיחה 00:10, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בית דין של מעלה משתדל לגזור גזירות טובות על היהודים ועל העולם. אבל אם מישהו רוצה להתאבד בית דין של מעלה לא מונע את זה - הבחירה בידו של כל אדם וכל ציבור לנהוג איך שהוא רוצה. ולענייננו ובעניינא דיומא: בינתיים בית הדין של מעלה של כאן ועכשיו - כלומר כל עוד הדבר בידינו - זה בית המשפט העליון ואם נרצה להיפטר ממנו ולהתאבד נגיע למצב של בימים ההם אין שופט בישראל וכל הישר בעיניו יעשה. מקווה שמשמים גזרו גזרות טובות עלינו ועל בית המשפט העליון, המוסד האחרון השפוי שנשאר לנו. טל ומטר - שיחה 00:44, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

לפי חז"ל, בראש השנה כל אדם נידון בזמן אחד ספציפי, כאשר הצדיקים נכתבים ראשונים לחיים טובים, ולכן את ברכת כתיבה וחתימה טובה מברכים עד הערב - כי בבוקר החג עדיין לא נכתבת, זה כנראה אומר שאתה לא בספר הצדיקים. בחסידות גם מדגישים את הרגע הזה המיוחד לכל אדם. מעבר לכך, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. ראה ציטוט מהערך הושענא רבה: "יום חותם - יום גמר חיתום הדין. בראש השנה וביום הכיפורים כל באי עולם נידונים כל אחד לעצמו, ובחג הסוכות העולם כולו נידון על המים (כמה גשמים ירדו) ועל ברכת הפירות והתבואות. יום זה, שהוא יומו השביעי של החג, הוא יום החיתום האחרון של דין זה. הואיל וחיי האדם תלויים במים - דומה הושענא רבה במקצת ליום כיפור, ומרבים בו בתפילה ובתשובה כעין יום כיפור."

וציטוט מהערך זאת חנוכה: "בחסידות רבים מתייחסים לזאת חנוכה בתור שיאו של חנוכה וליום שכולל בתוכו את כל הימים שלפניו, ובתור יום החיתום האחרון של הגזר הדין של השנה."

משה כוכבי, לא כל כך פשיטא, שהרי משובתך עולה שבעוד שאצל כל אחד בני האדם נמשך יום הכיפורים כ-25 שעות, הרי בבית דין של מעלה נמשכים הדיונים ביום זה 49 שעות, אלא אם נאמר שבהתאם לפיוט "נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ", אין לבחון את לוח הזמנים של מעלה בעיניים של יושבי מטה. דוד שי - שיחה 06:07, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

האם יש הדתה בישראל מאז 2020?

האם מצד אחד יותר ויותר אזרחי מדינת ישראל חילונים (דתיים לשעבר או כאלה שמעולם לא היו דתיים) עוזבים את ישראל ומצד שני יותר ויותר אזרחי מדינת ישראל נהיים יותר דתיים בדתות שלהם (יהדות, נצרות, אסלאם ואחרות)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה המקור לנתונים סטטיסטיים אלה, ומדוע אתה סבור שמגמה כזו (אם ישנה) החלה ב-2020? דוד שי - שיחה 06:08, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא קובע שיש, אני שואל אם יש. שנת 2020 היא פשוט שנה שלדעתי נוח להתחיל לחשב זאת ממנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מן המפורסמות שכבר שנים רבות הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית הדתית בישראל גבוה במידה ניכרת הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית בישראל, כך שהמגמה היא גידול חלקם של הדתיים באוכלוסייה. לא הייתי קורא לתופעה זו הדתה. מגמה נגדית הייתה בשנות ה-90 עם העלייה הגדולה מברית המועצות, שרובה ככולה חילונית. בעניין הרכב היורדים מהארץ, אין לי מושג מהו ומה מידת השפעתו בנושא שהעלית. דוד שי - שיחה 06:22, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מדיניות המיסוי והסבסוד של ממשלות ישראל מזה שנים רבות מכוונת לעידוד אורח החיים הדתי. זה בא לידי ביטוי בתמיכה בחוזרים בתשובה מול התעלמות מהחוזרים בשאלה, עידוד משפחות מרובות ילדים, האופייניות למגזר הדתי, בניגוד למגזר החילוני ועוד ועוד ועוד. למרות כל אלה, הדתיים עדיין לא רוב וזה מרמז לנו על כך שיש הרבה יותר חוזרים בשאלה. בברכה. ליש - שיחה 07:39, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הרבה יותר יוצאים בשאלה או בשיעור שווה לילודה אצל דתיים ולחוזרים בתשובה (50-50 בערך)? זו שאלה שקשה לענות עליה גם לסטטיסטיקאים בכירים, אני מניח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראו בטבלה מתוך נתוני הלמ"ס:

נתוני הלמ"ס מהסקר החברתי (אחוזים)

הגדרה עצמית	2019	2020	2021
חרדי	10.1	10	10.5
דתי	11.2	11.7	10.7
מסורתי דתי	13.3	12.5	13.9
מסורתי לא כל כך דתי	22.1	20.5	19.2
לא דתי, חילוני	43.1	44.8	45.3
לא ידוע	0.2	0.5	0.4

(אין נתונים לשנים מאוחרות יותר, אבל מעניין להסתכל על המגמות). במחשבה נוספת, המילה 'הדתה' לא מתארת את מה ששאלת בשאלה.

כמעט שאי אפשר להסיק מסקנות משמעותיות מדגימה של 3 שנים. בשביל קו מגמה צריך לפחות איזה 5-6 דגימות. מעניין אם יש נתונים ספציפית לגבי כמות האנשים שהיו מוגדרים כחרדים ושינו את הגדרתם לחילונים ולהפיך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:32, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בסקר החברתי תוכל למצוא נתונים על הנ"ל. יש נתונים משנת 2002 ועד 2021, כך שאפשר לראות מגמה. בחר 'נפשות' -> 'דת ודתיות'. כאן תמצא את התשובות שענו העונים לשאלות הבאות (האפשרויות לתשובה בסוגריים):

• האם אתה רואה את עצמך כ: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי, חילוני? (1. חרדי, 2. דתי, 3. מסורתי דתי, 4. מסורתי לא כל כך דתי, 5. לא דתי, חילוני, 88. לא ידוע, 99. לא רלוונטי)
• כשהיית בן 15, האם הבית בו גדלת היה: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי, חילוני? (1. חרדי, 2. דתי, 3. מסורתי דתי, 4. מסורתי לא כל כך דתי, 5. לא דתי, חילוני, 88. לא ידוע 99. לא רלוונטי)
• במהלך חייך בהשוואה להיום, האם: נעשית יותר דתי, פחות דתי, או שמידת הדתיות שלך לא השתנתה? (1. נעשה יותר דתי, 2. מידת הדתיות לא השתנתה, 3. נעשה פחות דתי, 88. לא ידוע, 99. לא רלוונטי)

שים לב שאפשר ליצור טבלאות עם שתי משתנים, כך שתוכל למצוא מענה לשאלתך. אני הסתבכתי קצת בקריאת הטבלות, לכן לא אביא אותם כאן. ―2A01:6500:A041:436C:5864:48CD:A99C:2B2A (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך לשים לב, שהנתונים האלה כוללים את מי שהשינוי ברמת הדתיות לעומת הבית שבו הוא גדל היה בתקופה האחרונה, ביחד עם אנשים בני שבעים ויותר שהשינוי קרה בימי נעוריהם. [עדיין יש אופנים שונים שאפשר לנסות להסיק משם לגבי השנים האחרונות]. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למכור דירה שעתידה להתפנות

שמתי לב להבה מודעות של מכירת נכס שמיועד ל"פינוי בינוי". אני רוצה להבין, מה הסיבה למכירת הנכס? מבחינת הקונה הכל נשמע חלום: משלמים 1.2 מיליון על דירה ישנה, גרים בה שנ-שנתיים ואז הדירה מתפנה ומקבלים דירה חדשה שעולה 1.3 מיליון (המספרים סתם להמחשה). איפה הקאצ'?

כלומר השאלה היא: "למה כדאי למכור" ו"האם כדאי לקנות".

לא ייעוץ פיננסי חלילה. סתם שאלה של להבין את השוק.

תשובה כללית: ברוב גדול של העסקאות אין "קאצ'" (כלומר עוקץ), אלא הן win win - הערך של הנכס עבור הרוכש גבוה מהערך של הנכס עבור המוכר, וממילא עסקה טובה תוציא את שניהם מרוויחים. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כיצד המוכר יוצר מורווח מהסיפור? הרי הוא מוכר נכס בעלות X ש"ח, כשהערך עומד העלות ל-1.1X ש"ח. מה הסיבה למכור משהו שעמוד להניב יותר אם ממתינים זמן-מה?

אולי הוא צריך במיוחד מזומנים, אולי הוא צופה תשואה גבוהה יותר בהשקעה אלטרנטיבית של הכסף, אולי מסיבות משפחתיות ואולי כי השכנים אינם נאים בעיניו. בכל אופן, מסתבר שהערך של הנכס עבורו נמוך מהערך של הנכס עבורך. בברכה, משה כוכבי - שיחה 18:21, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

פרוייקט פינוי-בינוי הוא דבר מסובך ויכול להתקע למשך שנים בגלל התנגדויות או סירוב לחריגות, יש גם מקרי קיצון של חברה פושטת רגל שבורחת באמצע הפרוייקט, אין בטחון בהצלחת התהליך, ואף אחד לא יכול לערוב ללוח זמנים לביצוע. נת- ה- - שיחה 20:36, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

עין-גדי

בפרק 5 של "סוף עונת התפוזים" שיצר יואב קוטנר, יש קטע בפרק שמוקדש למאחורי הצלילים של מתי כספי ושלמה גרוניך. באחד הקטעים בפרק, רואים קטע ארכיוני שלהם מנסים להלחין את השיר "עין-גדי" של יהודה עמיחי. ("לשוב למקום זה כמו למות...") מישהו יודע היכן אני יכול למצוא את השיר עצמו באינטרנט? לא מצאתי בפרויקט בן-יהודה. בנוסף, אשמח לדעת האם השיר המלא בביצועם של השניים קיים. תודה מראש, ארז האורז • שיחה 19:46, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הבדלים תרבותיים בין המערב והמזרח הרחוק

אפשר דוגמאות לדברים שמקובל לעשות במזרח אסיה אבל ייחשבו ללא מנומסים במערב (אירופה-אמריקה), ולהפך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה כוללנית מדי, יש מגוון תרבויות ויש ביניהן הבדלים. במערב מקובלת לחיצת ידיים, בסין לא וזו רק דוגמה. בהודו מרבית התושבים לא נוגעים בבשר בקר - במערב זה מזון פופולרי. במערב הדת הנפוצה היא נצרות, באסיה דתות אחרות. וזה רק על קצה המזלג. בברכה. ליש - שיחה 20:48, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

ראה כאן למשל. טל ומטר - שיחה 21:00, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

נכון, אבל מתעוררת שאלה מעניינת בהקשר זה, דיפלומטית באופייה. מה קורה כאשר נשיא סין פוגש את נשיא ארה"ב למשל. לוחצים או לא ? או שמא הדבר תלוי במדינה המארחת. בנצי - שיחה 22:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

https://news.cgtn.com/news/3d497a4e7a596a4d/share.html

מחפש דף העוסק בעליות מוקדמות

לארץ (במאה ה-19) מתוניסיה, ואולי מצפון-אפריקה בכלל. ראיתי דף כזה כאן לפני מספר שנים, אך איני מוצאו עתה. היסטוריונים של העת החדשה, מישהו ? תודה בנצי - שיחה

אולי העלייה ממרוקו יעזור? הגעתי דרך העליות בשנים 1700–1881, שאולי מכיל ג"כ מידע רלוונטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה, לא. השאלה מתייחסת לדף הכולל עליה או עליות מתוניסיה. הדף שלך ספציפי למרוקו.

לא מכיל, אלא כולל. הדף מורכב מחלקי המלל שלו (בניגוד לנטיה העכשווית לטשטש את ההבחנה בין שני הפעלים. הכל נעשה 'מכיל' פתאום). בנצי - שיחה 19:43, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

איך משנים כתובת

זכות להצביע בבחירות המקומיות יש למי שזו כתובתו בתעודת הזהות מזה לפחות 18 חודשים. מה התנאי להחלפת כתובת, האם כל אחד יכול להצהיר שהוא גר בעיר חילונית כלשהי ולהצביע? La Nave - שיחה ‏ 06:48, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

צריך להציג אישור מגורים (למשל חוזה דירה או אישור ועד הישוב) Shannen - שיחה 07:30, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

חוזה שכירות? מי שיש לו דירה יכול להשכיר אותה כל יום למישהו אחר. La Nave - שיחה ‏ 08:54, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

או למאה איש בו זמנית

@Shannen: לא מדויק: אישור מגורים לא נצרך בכל שינוי כתובת, אלא במקרים מסוימים. חזרתי • ∞ • שיחה 13:07, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

@La Nave Partirà: מה שכתבת: "זכות להצביע בבחירות המקומיות יש למי שזו כתובתו בתעודת הזהות מזה לפחות 18 חודשים" – אינו נכון בעליל. חזרתי • ∞ • שיחה 12:55, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

חזרתי, תגיד את זה לרשות האוכלוסין וגם לאתר כל זכות הממשלתי. Shannen - שיחה 13:34, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

@Shannen: האם שמת לב לסיפא: "...שהתקיימו בה בחירות"? חזרתי • ∞ • שיחה 14:51, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

ואז הוא יצטרך לשלם מס. לא בטוח שזה שווה לו (או שכן). כאשר מדובר על ״מגורי דמי״ באזורים שבהם מקבלים הטבת מס, אז יש נם מבצעים של רשויות המס כנגד התופעה. אך כשמדובר למשל בערד ומבצע ״ופרצת לערד״ אכן היו שנים שהיו מגיעים אוטובסים עם מצביעים ממרכז הארץ ע״מ להצביע. Shannen - שיחה 11:27, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

לא נראה לי שכסף הוא אישו, מי ארגן את המבצע "ופרצת לערד"? La Nave - שיחה ‏ 15:59, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

והנה יש דירה בתל אביב בצנטרום של הצנטרום, שייכת לעמותה שמנוהלת על ידי הציונות הדתית, ונועדה לשמש בית כנסת או כולל. אבל היא לא בית כנסת ולא כולל אלא בית מגורים, העמותה הרשתה לישראל זעירא- ראש יהודי - לגור שם, בניגוד לייעוד העירייה. עכשיו העירייה בודקת את זה. כמו שאומרים בגויים, "ראש יהודי" זה ראש לרמאויות. [12] La Nave - שיחה ‏ 09:58, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

פה זה הכה את המומחה, לא כיכר העיר, מציע שתמחקי את דברייך. נת- ה- - שיחה 13:39, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

זה אכן לא קשור לשאלה. Shannen - שיחה 14:16, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

קשור, זה נושא השאלה. La Nave - שיחה ‏ 20:40, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

כמה מרוויח מרצה?

האם שכר המרצים באמת כה נמוך? לפי הטבלה פה, עמוד 15 מרצה עם ניסיון של 25 שנה (!) מקבל 12 אלף ש"ח בנוסף לתוספת שחיקה של כ-1.7 אלף ש"ח. זה באמת השכר?

אלו טבלאות השכר של ות"ת עבור עמיתי הוראה, שהם מורים מן החוץ. השכר לסגל הבכיר גבוה יותר. עוזי ו. - שיחה 15:29, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

לשואל האלמוני - כמקובל בכל מונופול ממשלתי, השכר שאתה מדבר עליו הוא זה של "הפועלים" (עם או בלי מירכאות, מקביליהם של עובדי הקבלן בחברת החשמל ובמפעלי ים המלח, לשם השוואה). שכרם של חברי הסגל הבכיר הוא כ-40–50 אלף ש״ח בחודש, ל-12 שעות עבודה שבועיות (!), ויתקן אותי הפרופסור הנכבד (באמת) אם אני טועה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 15:47, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

חברי סגל בכיר גם עוסקים במחקר ולא רק בהוראה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:51, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

לא להגזים... פרופסור עם 35 שנות וותק לפי הטבלאות מקבל כ30 אלף, שזה בערך מה שמקבל בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל, עם ותק של רבע מזה. באקדמיה לא עושים בוכטות. לגבי התשובה של זה שכר של עמתי הוראה: להבנתי באוניברסיטה הפתוחה עמתי הוראה הם אלו שמרצים בפועל, בזמן שהסגל האקדמי הבכיר אינו מתעסק בהוראה פרונטלית. כלומר "עמית הוראה" הוא המרצה האמתי. האם אני טועה? 2A10:8012:7:7A7E:DF9:F44F:64F0:F450 16:02, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

Virant, מאיפה הבאת את זה? 12 שעות שבועיות לפרופסור? 50 אלף לחודש? נשמע שמישהו הטעה אותך טעות מרה. איש סגל בתחילת דרכו זה יותר לכיוון של 50 שעות שבועיות, לעתים קרובות כולל עבודה מהבית ולעתים בסופי שבוע, ומשהו כמו 25 אלף, במקרה הטוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:50, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

חגי צור/אמנון אברמוביץ'

אמנון אברמוביץ' התייחס למאמר שכתב לזכרו של המנתח שלו חגי צור. הוא כינה את המאמר "המאמר הטוב היחיד שכתבתי בימי חיי".

מישהו יודע היכן ניתן לגשת למאמר הזה?

תודה.

The Sound of the Shofar

מצב טיפול: טופל

אני שואל לגבי השיר הבא:

ROSH HASHANAH SONG! - The Sound of the Shofar, סרטון בערוץ "Oorah", באתר יוטיוב (אורך: 04:08)

נאמר לי שהוא נכתב על ידי הזמר-היוצר לאונרד כהן ושהוא גם שר אותו. בתיאור הסרטון נכתב שהמבצע כאן הוא דווקא Elchanan Schwarz. האם במקור השיר נכתב על ידי לאונרד כהן ובוצע על ידו, ואם כן - אפשר קישור לביצוע? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:45, 27 בספטמבר 2023 (IDT)

השיר נכתב במקור ע"י סיימון וגרפונקל: The Sound of Silence. אלחנן שוורץ הנ"ל שר גירסה עם מילים אחרות המתאימות לראש השנה. בערך על השיר יש קישור לביצוע, ותוכל למצוא עוד בקלות ביוטיוב עם שם השיר.

תודה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 27 בספטמבר 2023 (IDT)