בני רבי חייא
בני רבי חייא היו קבוצת חכמים בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים, בניו של רבי חייא ויהודית.
עוד בינקותם ניכרה בהם חכמה מיוחדת, כך מסופר כי אביהם רבי חייא ישב לפני רבי יהודה הנשיא יחד עם בניו, ורבי יהודה רצה שיאמרו דברי תורה, אך מפני כבודו ואימתו הם חששו לומר. כאשר השקה אותם רבי יהודה הנשיא, הם אמרו כי לא יבוא המשיח עד שתכלה הנשיאות. רבי יהודה הנשיא אמר להם בתרעומת: קוצים אתם מטילים לי בעיני, ואביהם רבי חייא פייסו באמרו: מה נעשה שכתוב "נכנס יין יצא סוד"[1].
כאשר אחד מהחכמים שוחח עם אליהו הנביא מה נעשה למעלה, הוא סיפר כי הוא מקיץ את האבות משינתם רוחץ את ידיהם ומעמידם לתפילה, אך הוא נזהר שלא להעמידם יחד, פן ירבו בתפילה יחד ואז יבוא המשיח, לפני זמנו. לשאלתו של החכם האם יש כדוגמתם בעולם הזה, השיב אליהו הנביא - כי רבי חייא ובניו, כוחם רב כשל האבות - אברהם יצחק ויעקב. כאשר שמע התנא דבר זה, הוא העמידם לתפילה, רבי חייא ובניו יחד, ושלח את אחד מהם לעמוד התפילה. כאשר הם אמרו "משיב הרוח" נשב רוח, וכאשר אמרו "מוריד הגשם" ירד מיד גשם, והם עמדו להגיע למילים "מחיה המתים", דבר שעלול היה לגרום לתחיית המתים לפני זמנה, העולם רעש, ובשמים שאלו: מי גילה את הסוד? כאשר התברר כי אליהו הנביא גילה את הסוד, קראו לאליהו הנביא והלקוהו שישים מלקות של אש, עד שהוא הגיע לבית הכנסת ונדמה להם כדוב של אש והפריעם מלהתפלל.
בני רבי חייא עסקו יחד בתורה, ובתלמוד מוזכרים רבים ממאמריהם כשיטה משותפת, בין הדינים המוזכרים:
- הם דנים עם רבי יוחנן בנוגע לאבני הר שנעקרו משורשם אבל עדיין מונחות במקומן[2]
- בהלכות ציצית הם פוסקים כי אם בשעת עשיית הציצית היה שיעור מספק ולאחר מכן נשאר שיעור קטן יותר הציצית כשרה (אם נשאר כדי לעונבן ולקשרן יחד)[3]
- פוסקים כי מי שלא הבדיל בתחילת השבוע יכול להבדיל כל השבוע[4]
- מפרשים הלכות במצוות מליקה[5]
אך כנראה שכל ההלכות בהן פסקו היו בדינים ואיסורים, ולא במשפט העברי[6].
הם היו עובדים יחד לפרנסתם. באחת מהפעמים בהם ישבו ועסקו במלאכתם, הם שכחו חלק מתלמודם, והצטערו צער רב. הם שאלו בינם לבין עצמם: האם יודע אבינו רבי חייא מצערינו? האם יודעים המתים הנעשה בעולם? הם דנו בנושא, וסוגיא זו ממלאת כדף שלם במסכת ברכות[7].
על בני רבי חייא נמנים:
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ו, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ח, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ט, עמוד ב'.
- ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט', עמוד ב', וראו עוד בערך יהודה בן רבי חייא שמאמריו מובאים רק בסדר קדשים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ח, עמוד ב'.
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ו, עמוד ב'.
- ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"ט, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ה, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י', עמוד ב', ותלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ו, עמוד א'