אריק אבידל
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
11 בספטמבר 1979 (בן 45) סנט-גני-לאוואל שבצרפת | |||
| שם מלא | אריק סילביין אבידל | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | מגן שמאלי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אֶריק סילביין אבידל (בצרפתית: Éric Sylvain Abidal; נולד ב-11 בספטמבר 1979 בליון שבצרפת) הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת המגן השמאלי. בתפקידו האחרון שימש כמנהלה הטכני של ברצלונה.
לאחר התאסלמותו, קיבל אבידל את השם המוסלמי בילאל.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבידל החל את הקריירה בגיל 13 באולימפיק ליון, שם הוא שיחק בכל קבוצות הנוער. בעונת 1996/97 שיחק בקבוצת המשנה של הקבוצה הנקראת "איי.אס ליון דושר" בליגה השלישית. הוא החל את הקריירה המקצועית שלו במונקו, אליה הצטרף ב-16 בספטמבר 2000. מאמנו קלוד פואה שפוטר אחרי עונה לא מוצלחת ראה את הפוטנציאל שלו ולקח אותו עמו לליל, בה התברג לצמרת והפך לשחקן הרכב קבוע, והופיע במדיה 62 פעמים. בסוף שנת 2004 שב למחוז ביתו, והצטרף לליון, ששילמה עליו 10 מיליון אירו. ליון הייתה אז אלופת צרפת בפעם השנייה ברציפות. הוא חתם על חוזה בן 4 שנים. בתקופתו בליון זכה ב-3 תוארי אליפות, בהן שיחק באופן קבוע כמגן שמאלי. בזכות הופעותיו בליון זומן לנבחרת צרפת.
ב-28 ביוני 2007 אבידל עבר לברצלונה בתמורה ל-15 מיליון אירו, וחתם על חוזה בן 4 שנים. ביום החתמתו אמר "זה היה ארוך ומתיש, אבל העיקר שזה נגמר כמו שרציתי. הגשמתי חלום". ההעברה הייתה למרות ההתנגדות הראשונית של ליון, ולאחר איומים של אבידל להחרים את פתיחת האימונים.[1] נשיא ברצלונה, ז'ואן לאפורטה, ציין כי סעיף השחרור של אבידל הוא 90 מיליון אירו, ושליון יקבלו חצי מיליון אירו אם ברצלונה תזכה בליגת האלופות ב-4 העונות הקרובות.[2]
אבידל היה המגן השמאלי העיקרי של ברצלונה, והוא שותף ב-30 משחקי ליגה בעונתו הראשונה בקבוצה. בעונה הבאה המשיך לפתוח בסגל הקבוצה כשהיה כשיר. במשחק הגומלין של חצי גמר ליגת האלופות מול צ'לסי קיבל כרטיס אדום לאחר שהכשיל את ניקולא אנלקה, חלוץ הקבוצה היריבה. בעקבות כך נאלץ אבידל להחמיץ את משחק הגמר מול מנצ'סטר יונייטד, בו ניצחה ברצלונה 2-0 והשלימה טרבל ראשון בהיסטוריה לקבוצה ספרדית. אבידל הורחק גם במשחק הליגה מול ויאריאל, ולכן נאלץ להחמיץ גם את משחק הגמר של גביע המלך הספרדי, בו גברה ברצלונה על אתלטיק בילבאו 4-1. באותה עונה שותף אבידל ב-25 משחקי ליגה וב-5 משחקים בליגת האלופות.
בינואר 2011 כבש אבידל את שער הבכורה שלו במדי הקבוצה במסגרת שמינית גמר גביע המלך מול אתלטיק בילבאו במשחק שהסתיים בתוצאה 1-1, והעלה את הקבוצה לשלב הבא עקב יתרון שערי חוץ. חודש מאוחר יותר התגלה גידול סרטני בכבד של אבידל, שאילץ אותו להינתח באופן מיידי. אבידל התאושש מהניתוח וחזר לשורות קבוצתו במסגרת משחק הגומלין של חצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד כאשר נכנס בדקה ה-90. ברצלונה עלתה לגמר ליגת האלופות, ובחגיגות הניצחון במגרשה הביתי, הניפו שחקני הקבוצה את אבידל על ידיהם. ב-28 במאי 2011 שיחק אבידל 90 דקות במסגרת בגמר ליגת האלופות בו גברה ברצלונה 1-3 על מנצ'סטר יונייטד. בטקס הנפת הגביע, החליט קפטן הקבוצה, קרלוס פויול, לתת לאבידל את הכבוד להניף את הגביע.
ב-19 בינואר 2012 כבש אבידל את שער הניצחון במסגרת המשחק הראשון של רבע גמר גביע המלך מול ריאל מדריד במשחק שהסתיים בתוצאה 2-1 לטובת ברצלונה.
ב-15 במרץ 2012 פורסם כי אבידל יצטרך לעבור השתלת כבד ובכך הוא סיים את עונת 2011/2012. הוא נותח ב-10 באפריל ושוחרר מבית החולים ב-21 במאי. הוא שב להתאמן בחודש דצמבר באותה שנה וב-21 בפברואר 2013 אישרו רופאיו כי החלים מהניתוח וכי הוא רשאי לחזור לשחק.[3] ב-19 במרץ 2013 שיחק לראשונה מאז הניתוח במדי ברצלונה אתלטיק, קבוצת המילואים של ברצלונה, במשחק ידידות מול איסטרס מהליגה השנייה בצרפת.[4] ב-6 באפריל 2013 חזר לשחק במסגרת רשמית במשחק ליגה נגד מיורקה. אבידל נכנס כמחליף בדקה ה-70, כאשר קבוצתו הוליכה 0-5, תוצאה שנשמרה עד לסיום. ב-1 ביוני 2013 ערך אבידל את משחקו האחרון במדי ברצלונה.
ב-8 ביולי 2013 חתם אבידל במועדון נעוריו בו החל את הקריירה המקצועית שלו, מונקו, ושיחק בו קדנציה שנייה. עם חתימתו קיבל אבידל את סרט הקפטן בקבוצה.
ב-5 ביולי 2014 חתם אבידל באולימפיאקוס.
ב-19 בדצמבר 2014 הודיע רשמית על פרישה ממשחק כדורגל.[5]
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 ביוני 2017 חזר לברצלונה להיות ה"שגריר" הרשמי השלישי במשרה מלאה אחרי רונאלדיניו וריבאלדו.
ב--7 ביוני 2018 מונה למנהל הטכני של ברצלונה.[6] ב-18 באוגוסט 2020 פוטר מתפקידו.[7]
נבחרת צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבידל ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת צרפת ב-18 באוגוסט 2004. במדי הנבחרת הופיע 67 פעמים. למרות מספר פציעות ומחלוקות עם פיפ"א, אבידל שותף במונדיאל 2006. הוא שיחק כמגן השמאלי של צרפת לאורך כל משחקיה בטורניר עד הגמר, למעט משחק בודד בשלב הבתים ממנו היה מושעה.
אבידל היה שותף לשלושת משחקיה של הנבחרת הצרפתית בשלב הבתים ביורו 2008, טורניר בו לא ניצחה אף משחק. במשחק האחרון תיקל אבידל את לוקה טוני האיטלקי ברחבה, הורחק בכרטיס אדום וגרם לפנדל לטובת נבחרת איטליה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עם ליון:
- אליפות צרפת - 2004/05, 2005/06, 2006/7
- הסופרקאפ הצרפתי - 2005, 2006, 2007
- עם ברצלונה:
- אליפות ספרד - 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011
- גביע המלך הספרדי - 2008/2009, 2011/2012
- ליגת האלופות - 2008/2009, 2010/2011
- הסופרקאפ הספרדי - 2009, 2010, 2011
- הסופרקאפ האירופי - 2009, 2011
- גביע העולם לקבוצות - 2009, 2011
- אישיים:
- נבחרת השנה של פיפ"א - 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק אבידל, ברשת החברתית אינסטגרם- אריק אבידל, באתר Transfermarkt
- אריק אבידל, באתר Soccerway
- אריק אבידל, באתר BDFutbol
- אריק אבידל, באתר WorldFootball.net
- אריק אבידל, באתר National Football Teams
- אריק אבידל, באתר FootballDatabase.eu
- אריק אבידל, באתר ESPN
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אסף לירן, אריק, תחנה אחרונה: אבידל לא ספר את ארסנל, באתר ONE, 8 במרץ 2011
- רועי ויינברג, נפלת חזק: מסמל בברצלונה לפרשת תקיפה חמורה, באתר ערוץ הספורט, 24 בנובמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיקי שגיא, ברצלונה ממשיכה להתחמש: החתימה גם את אריק אבידל, באתר ynet, 28 ביוני 2007
- ^ כתבה באתר פיפ"א
- ^ אריק אבידל קיבל אישור לחזור לשחק, באתר וואלה, 21 בפברואר 2013
- ^ צפו: אריק אבידל חזר לראשונה לכר הדשא, באתר ynet, 19 במרץ 2013
- ^ ynet ספורט, אריק אבידל אישר: "החלטתי לפרוש", באתר ynet, 19 בדצמבר 2014
- ^ אבידל מונה לתפקיד המנהל הטכני של ברצלונה, באתר ONE, 7 ביוני 2018
- ^ רשמית: ברצלונה פיטרה גם את אריק אבידל, באתר ONE, 18 באוגוסט 2020
| נבחרת צרפת – מונדיאל 2006 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 דוראסו • 9 גובו • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 סאהה • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 גיבט • 18 דיארה • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 שימבונדה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 2008 | ||
|---|---|---|
|
1 מנדנדה • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 אנלקה • 9 בנזמה • 10 גובו • 11 נאסרי • 12 הנרי • 13 אברה • 14 קלרק • 15 תוראם • 16 פריי • 17 סקילאצ'י • 18 גומיס • 19 סניול • 20 טולאלאן • 21 דיארה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 לוריס • 2 סאניה • 3 אבידל • 4 רבייר • 5 גאלאס • 6 פלאנוס • 7 ריברי • 8 גורקוף • 9 סיסה • 10 גובו • 11 ז'יניאק • 12 הנרי • 13 אברה • 14 טולאלאן • 15 מאלודה • 16 מנדנדה • 17 סקילאצ'י • 18 דיארה • 19 דיאבי • 20 ולבואנה • 21 אנלקה • 22 קלישי • 23 קראסו • מאמן: דומאנק |
| |
בקרת זהויות  |
|
|---|