אהרן תאומים
| לידה |
1630 ה'ש"צ~  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1690 (בגיל 60 בערך) ב' באב ה'ת"ן |
| תקופת הפעילות |
? – 8 ביולי 1690 |
  | |
רבי אהרן תאומים (~1630, ה'ש"צ בערך – 8 ביולי 1690, ב' באב ה'ת"ן) היה רב ומחבר ספרים אשכנזי. רבן של וורמס וקרקוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד כנראה בפראג לאביו ר' משה אב"ד במוראביה, לאחר שאביו נפטר בעודו ילד קטן בז' בניסן ה'שצ"ט, גדל כיתום בבית סבו, ר' שמעון תאומים מווינה.
לפני ניסן ה'ת"י (1650) נישא לבת אברהם ניישטטל, מפראג.
בשנת ה'תי"ט (1659) התמנה כדרשן בקהילת פראג, משרה אותה נשא במשך אחת עשרה שנים.
בשנת ה'ת"ל-1670[1] נפטר בוורמס "רב המדינה" הרב משה שמשון בן שמואל בכרך, והקהילה המקומית בחרה ברב אהרן תאומים למלא את מקומו, ונעשה לאב"ד וורמס והמדינות.
כך מתאר יוזפא שמש את פקודת הרב מוורמייזא:
ולא לבד על בני קהילתינו, רק גם יש לו יד ושם במדינה על בני הכפרי' שסביבות קהילתינו. גם מעבר לנהר רינוס, כל המקומות הדרים יהודים, בכל מדינת דרמשטט, גם הדרים אן דער גילד"י ב"ך (אנ'), וכן שפייאר והסביבות ולהלאה וכל מדינת עלזוז איבר עלזוז ואונטר עלזוז, ומדינת שווייץ וסביבותיהן, ומדינות נעקיר, ומדינת פרורויא וסביבותיהן, כולן תחת ממשלת אדונינו הרב.
— יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא, מכון ירושלים תשמ"ח, סימן רצ"ג עמ' קפב-קפג.
לרב בכרך המנוח היה בן צעיר, הרב יאיר חיים בכרך, שלימים התפרסם כאחד מגדולי האחרונים באשכנז[2], אבל לפי הנוהג המקובל בקהילות אשכנז, לא למנות רב שיש לו קירבה אל בני הקהילה. והקהילה העדיפה את הרב תאומים על פניו. מאוחר יותר כתב הרב בכרך השגות על ספריו של הרב תאומים והתגלעה ביניהם מריבה. בהקדמה לאחד מספריו גולל הרב בכרך את סיפור המריבה, אך לא הדפיסו ואף אסר לפרסמו, חלקים מהמאמר התפרסמו רק במאה ה-19 במאסף "ביכורים" של אהרן ילינק.
לאחר 17 שנות רבנות בוורמס, פרצה מלחמת תשע השנים והוא נאלץ לעזוב את וורמס שעמדה תחת מצור, הוא קיבל הצעת רבנות בקרקוב, נענה לה בחיוב, אך הצליח להגיע אל העיר רק לאחר שלוש שנות נדודים. בחודש ניסן ה'ת"ן (1690) הגיע לקרקוב והתמנה כרב העיר. כבר בתמוז של אותה שנה, נסע לחמלניק לכינוס של ועד ארבע ארצות, ובעת שהותו שם התנפלו עליו אנשיו של אציל פולני בשם סטראוניק באשמה כלשהי, כנראה למטרת סחיטה מן הקהילה, והוא נאסר. במהלך המעצר הוא נפצע אנושות ונפטר בדרכו לחקירה.
מקום קבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביאו את גופתו לעיר הסמוכה פינטשוב ושם נקבר[3].
בשנת ה'תצ"ג (1733) הודפס ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), את ספרו "Bibliotheca Hebræa" ובכרך רביעי, עמ' 1203, כתב בכותרת "מצבה של ר' אהרון משה תאומים, רבה של קרקוב", ואחר זה העתיק את נוסח מצבתו.
ור' יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו "עיר הצדק", לבוב 1874, עמ' 63-64, העיר שלא נמצא המצבה בעיר קראקא.
תפילת אל מלא רחמים מיוחדת עליו נכתבה בפנקס הזכרת נשמות של קהילת קרקוב.[4]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו - ר' אריה יהודה לייב תאומים-פרנקל (ר' לייב שנאפיר), אב"ד טריר וברייזאך. ודיין בפרנקפורט. נפטר ג' באייר ה'תע"ז.
- בנו - ר' יעקב יאקב. נפטר בחיי אביו ג' באדר ה'תמ"ו.
- בתו - מרת צפורה הענדלה. אשת הרופא שמחה מנחם מלבוב (נפטר כ"ח באדר ה'תס"ב). ונישאה שנית לאהרן סג"ל פרנקל, בן ר' דוד יצחק זעקל בן ר' יעקב קופיל סג"ל פרנקל.
- בתו - מרת מרים, הנקראת "הרבנית ממנהיים". נפטרה כ"ב בטבת ה'תק"ד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין שלמה המבורגר, מבוא לבגדי אהרן, תשמ"ז, עמ' 14, הערה 24.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תאומים, אהרן ב"ר משה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 220–221, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אהרן תאומים מוורמיזא (ר' אהרן הדרשן), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גוטהרד דויטש, "אהרן בן משה תאומים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רטז-ריז, באתר היברובוקס
- ספריו
- מטה אהרן, הגדה של פסח, ווראנקבורט, ה'ת"ע, באתר היברובוקס
- בגדי אהרן, דרשות, וראנקפורט, ה'תע"א, באתר היברובוקס
אהרן בן משה תאומים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי המבורגר לא התמנה עד שנת ה'תל"ב.
- ^ מחבר ספר חוות יאיר.
- ^ כן העיד ר' פנחס קצנלבוגן ביש מנחילין סימן פה, עמ' קפא ובסימן קיח, עמ' ריב.
- ^ פנקס הזכרת נשמות בקהלת קרקוב, דפים יח:–יט:, באתר הספרייה הלאומית.