לדלג לתוכן

נעמי שמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי שמר
לידה 13 ביולי 1930
קבוצת כנרת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 2004 (בגיל 73)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות כנרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1951–2004 (כ־53 שנים)
מקום לימודים האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחינה, פזמונאית, ומבצעת
סוגה זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים ישראדיסק
סי בי אס
אן אם סי
בן או בת זוג מרדכי הורוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ללי שמר, אריאל הורוביץ
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ישראל (1983)
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
naomi-shemer.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, כמו "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "לו יהי", "על כל אלה", ״שלומית בונה סוכה״ ו"שירת העשבים". נחשבת בעיני רבים ל"משוררת הלאומית".

ביוגרפיה

נעמי שמר בגיל 17 עם משפחתה. בשורה מאחור מימין לשמאל: האם רבקה, נעמי, האב מאיר, האחות רותיק. מלפנים עומד האח יענקל'ה.
בית ילדותה של נעמי שמר על הגבעה בקבוצת כנרת. הבית היה אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו ואוכלסו בשנת 1929
נעמי שמר בהופעה, 1967
לוחית זיכרון על ביתה של נעמי שמר ברח' אופנהיימר 14 בתל אביב

שמר נולדה, גדלה והתחנכה בקבוצת כנרת בשם נעמי ספיר, למאיר ספיר (ספירוב), ממייסדי הקבוצה, ולרבקה, בתם של חנה ויונה שפרירי. בעידודה של אמה החלה שמר לנגן בפסנתר כבר בגיל שש. מנדבן אמריקני היא קיבלה פסנתר במתנה.[1] בשנת 1935, בהיותה בת חמש, נסעו נעמי ואמה לביקור משפחתי בווילנה, שם פגשה את דודתה ברטה, אחות אביה היחידה, ומשפחתה. דודתה ומשפחתה נספו כולם בשואה.

במלחמת העצמאות הייתה שמר אחראית על הקשר של הקיבוץ בקרבות. עם שוך הקרבות ובהיותה לאחר לימודי התיכון ביקשה לדחות את שירותה הצבאי ולצאת ללימודי מוזיקה בתל אביב. בקשתה נתקלה בהתנגדותם של חלק מחברי הקבוצה שטענו שהמשק זקוק לידיים עובדות. לבסוף קיבלה את האישור בזכות תמיכת אמו של גור מאירוב, ששכלה אותה שנה את בנה במלחמה, אשר עמדה באספה וקראה "מה אתם רוצים מהילדה? אתם לא רואים שזה הייעוד שלה?!". מכתב תמיכה שכתבה לה אמה רבקה באותם ימים, הפך לשיר בידי בנה אריאל הורביץ עשרות שנים אחר כך.[2]

היא למדה תחילה בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ובהמשך באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בין מוריה היו פאול בן-חיים, פרנק פלג, אבל ארליך, אילונה וינצה-קראוס ויוסף טל.[3] כששבה לקבוצה לאחר לימודיה באקדמיה, לימדה את ילדי הקיבוץ ריתמיקה, וכך נולדו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן" (יפה ירקוני הקליטה אותם לאחר מספר שנים באלבומה "שירים מכנרת" על אחיה יענקל'ה[4]).

בשנת 1951, לאחר דחייה של כ-4 שנים, התגייסה לצה"ל. היא לא הסתגלה לאתגר הפיזי וכדבריה הייתה "החיילת הכי גרועה בצה"ל". בעקבות כך הועברה לצוות הווי ושירתה בפיקוד הנח"ל כפסנתרנית.[5] ב-1953 פגשה את השחקן גדעון שמר, בעת שעבדו במשותף על עצרת של חטיבת בני איחוד הקבוצות והקיבוצים בנצר סרני.[6] לפי גרסה אחרת הם הכירו במהלך העלייה לקרקע של היאחזות הנח"ל נחל עוז.[7] ב-1954 הם נישאו, ולהם בת.

תחילת הקריירה כפזמונאית

לאחר שחרורה כתבה שירים לתיאטרון. היא שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "פשיטה בכפר" (מאוחר יותר נודע בשם "חמש-חמש"[8]), שבו כתבה מילים ללחניו תחת שם העט ש. כרמל.[9] על השיר "שיירת הרוכבים" חתמה בשם אליפז.[10] עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת" ו"שיר הבר". לאחר מכן כתבה פזמונים ל"העיקר ובת האיכר" של תיאטרון האהל.[11]

כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", החלה להלחין את מילותיה. השיר הראשון במתכונת זו היה "משירי זמר נודד" (הידוע יותר כ"הדרך ארוכה היא ורבה") שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבה ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה. להצגה "דבר אל הקיר" שהועלתה בתיאטרון הסמבטיון ב-1958 כתבה והלחינה את השיר "הלילה הולך בשדרות", שאותו שר בהצגה שמעון ישראלי.[12]

שירים שכתבה בקצב מהיר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית, כמו "חמסינים במשלט", "הכול בגלל מסמר" (על פי שיר אנגלי נושן) ועוד רבים אחרים. באותה תקופה כתבה לצמד הדודאים את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים", שאותו בחרה לפרסם תחת שם העט "אליפז".[9] את השיר הלחין שמעון ישראלי. כמו כן כתבה את "עיר לבנה" ששר הזמר לוליק בסרט קצר על תל אביב.

בשנת 1958 כתבה את "הופה היי" עבור תוכנית צבאית בקול ישראל. שנתיים לאחר מכן זכה הפזמון בפרס ראשון בתחרות באיטליה.[13] בשנת 1960 כתבה את "בשדה תלתן" ללהקת פיקוד הצפון. באותה שנה כתבה גם את השירים "ליל אמש", שהתפרסם בביצועו של שייקה לוי, ו"שיר השוק", עבור ההצגה "עשרת הצדיקים".[12] שיר זה התפרסם כעבור שנה בביצוע להקת התרנגולים. בסוף שנת 1960 יצאה לסיבוב הופעות בארצות הברית שנמשך תשעה חודשים. ב-1962 כתבה את השיר "אחרי השקיעה בשדה" למקהלת גברי השריון. אחר כך חיברה ללהקת הנח"ל את "מחר", "מטריה בשניים", "מחבואים" ("חפש אותי") ועוד. באותה שנה נפרדה מבעלה (השניים התגרשו רשמית ב-1968).

בשנת 1963 כתבה את "חורשת האקליפטוס" למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת.[14] באותה שנה הלחינה את שירה של רחל המשוררת "כנרת" ("שם הרי גולן"), עבור להקת פיקוד המרכז.

בשנת 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון, "אהבה ראשונה", את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" שבו השתתפה השלישייה. באותה שנה יצאה לפריז עם בתה. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שאנסונייריות בולטות, כמו "העיר באפור" (שנכתב עבור שלישיית גשר הירקון), וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן פייר קאלבה וז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.

לאחר שובה לישראל פנה אליה ב-1966 המפיק אשר חבקין והציע לה להקים רביעיית בנות. שמר הקימה את "האחיות שמר"[15] שכללה את דינה גולן, דליה אורן, אמנה גולדשטיין ורותי ביקל. בתיה שטראוס שימשה כמנהלת מוזיקלית. התוכנית שהעלתה הרביעייה כללה את "בגני" ("בגני נטעתיך"), "זמר" ("לך ועליך") ו"שירו של אבא", אך הרביעייה נכשלה כלכלית והתפרקה.

ירושלים של זהב

ערך מורחב – ירושלים של זהב

אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה, שלא במסגרת תחרות השירים עצמה. השיר זכה להצלחה רבה בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקול הסופרן הצלול שלה מצא חן בעיניה.

שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל, שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית".[16] בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" ואף ל"משוררת הלאומית"[17][18] האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

במאי 2005 פרסם העיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, כי שמעה שיר עם בסקי ישן (השיר "Pello Joxepe", ששמעה בביצועו של פאקו איבנז[19]), והושפעה ממנו באופן לא מודע בכתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב".[20][21] בימי חייה הכחישה שמר את הטענות על פלגיאט. שמר עצמה תיארה את חדירת הלחן הבסקי לשיר כ"תאונה מצערת", ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, אינו רואה כל בעיה של פלגיאט בלחן של "ירושלים של זהב", אלא רק השפעה המקובלת בשירה, ועל תגובתה של שמר אמר: ”לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: 'אדברה וירווח לי'.”[22] כלומר שההתבטאות במכתב הייתה לדעתו בעיקר מתוך מצוקה רגשית.

נעמי שמר ביצעה אף היא את השיר, ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים אחרים, בהם עפרה חזה, יפה ירקוני, רן אלירן ועוד. על פי נתוני אקו"ם, לשיר מעל ל-300 גרסאות שונות.[23] הוא תורגם לשפות רבות, בהן אספרנטו. הביצועים הידועים של השיר בשפות זרות: יפה ירקוני (ספרדית), דוד עשת (יידיש) ועוד. השיר גם נהיה לשיר ילדים בביצועה של אסנת פז בתקליט "ארץ ישראל שלי". הסרט "רשימת שינדלר" הסתיים בגרסתו המקורית עם ביצוע מקהלה לשיר.

ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים

חורשת האקליפטוס על-שם נעמי שמר, ליד קיבוץ כנרת
נעמי שמר בירושלים, 1967

בראשית שנת 1968 פרסמה את ספרה הראשון "כל השירים", שכלל 42 משיריה. רק שמונה מהם התפרסמו קודם במסגרות אחרות. באותה עת הוזמנה לארצות הברית לקבל תואר כבוד על "ירושלים של זהב" מטעם ארגון הנשים של ישיבה יוניברסיטי. הטקס נערך בתחילת מרץ 1968 במסגרת ארוחת ערב חגיגית במלון "וולדורף-אסטוריה" במנהטן, ובעקבותיו יצאה לסיור הופעות בן מספר שבועות בערים החשובות של ארצות הברית וקנדה. בכל קהילה יהודית שבה ביקרה ערכה הופעה בת שעה משיריה וליוותה את עצמה בפסנתר.

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב שירים ובהם "אנחנו שנינו מאותו הכפר", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", ארבעה אחים, "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם".

בתוכניתה של להקת הנח"ל "הנחלאים באים" שעלתה ב-1967 נכלל השיר "ואלס להגנת הצומח". שמר כתבה את השיר במקור לרביעיית "האחיות שמר", אך להקת הנח"ל הייתה הראשונה להקליט אותו.[12]

בעקבות ביקור בהיאחזות נח"ל בסיני ב-1968 כתבה שמר את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ללהקת הנח"ל. השיר בוצע על ידי מירי אלוני בתוכניתה של הלהקה "בהיאחזות הנח"ל בסיני" שעלתה באותה שנה.[12] ב-1969 הקליטה להקת פיקוד המרכז את שירה של שמר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שאותו כתבה שלוש שנים קודם לכן.[12] באותה שנה הלחינה שמר ללהקת השלושרים את שירו של נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ". בשנת 1969 נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ ובשנת 1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו.

לתוכניתה של להקת חיל הים "שירת הים" שעלתה ב-1971 הלחינה את שירו של אלתרמן "על אם הדרך". סולנית השיר הייתה חיה ארד. לתוכנית היחיד של חוה אלברשטיין שעלתה באותה שנה כתבה שמר את השיר "שיר סיום", על פי לחן של מאנוס חג'ידאקיס. בחנוכה של אותה שנה ביקרה שמר במוצב בסיני, ובעקבות ביקור זה כתבה ללהקת פיקוד הדרום את השיר "שבחי מעוז", שתחילתו מבוססת על הפיוט "מעוז צור".

בשנת 1972 יצאה "חבורת בימות" בערב משירי שמר, שכלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל המופע גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית. בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן"). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים. בין הלהיטים הגדולים ממופע זה היו "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם", שניהם בביצועה של מירי אלוני.

בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה הופיעה שלישיית הגשש החיוור עם שירה של שמר "יש לי חג". שיר נוסף של שמר שהתפרסם באותה שנה הוא תרגומה לשירו של ז'אק ברל "אהבה בת עשרים", בביצועו של יוסי בנאי.

זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי". במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" (ניתן לראות זאת בשיר "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית".[24] נעמי שמר הצמידה לחן חדש למילים, והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור, וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. השיר זכה לעוד ביצועים רבים.

מאמצע שנות ה־70 עד שנות ה־80

בשנות ה־70 שמר הלחינה שירים של משוררים רבים כמו נתן אלתרמן ("פגישה לאין קץ", "ספני שלמה המלך", "על אם הדרך", "האם השלישית"), שאול טשרניחובסקי ("הוי ארצי מולדתי", "בעלייתי שם יפתי", "אומרים ישנה ארץ"), חיים נחמן ביאליק ("קומי צאי"), אברהם שלונסקי ("בתכול השמיים") ועוד. היא תרגמה משיריו של איציק מאנגר ("על הדרך עץ עומד"), וביססה שירים הנשענים על כתבים מהמקורות ("שירת העשבים" על פי רבי נחמן מברסלב, "עקדת יצחק" מתוך ספר בראשית).

לאלבומו של יהורם גאון "אהבה ים תיכונית" מ־1973 הלחינה את שירו של חיים נחמן ביאליק "קומי צאי".

ב־1974 הוציאה שמר אלבום מיוחד של שירי ילדים, שגם הוא הניב מספר להיטים גדולים כמו "אלף בית" ו"שלומית בונה סוכה". רוב שירי התקליט בוצעו לראשונה במופע לילדים שהעלתה שמר יחד עם עודד תאומי. את השיר "שלומית בונה סוכה" ביצעו במקור אילנה רובינא וצמד הדודאים שלוש שנים קודם לכן. באותה שנה הקליט יוסי בנאי את לחנה לשיר "ספירת מלאי", עבור תוכנית היחיד שלו "פרצוף של צועני".

ב־1976 כתבה שמר את השירים למחזה מסעות בנימין השלישי. כמה מהשירים זכו לפופולריות רבה, בהם "פירות חמישה עשר" ("שלג על עירי"), "סימן שעוד לא הגענו" ו"שירת העשבים". ל"חגיגת הזמר העברי" שנערכה אותה שנה כתבה את השיר "החגיגה נגמרת", שאותו ביצעה להקת הכל עובר חביבי. כמו כן התפרסם באותה שנה שירה "בכל שנה בסתיו גיורא", בביצועה של רוחמה רז. שמר כתבה את השיר לזכרו של גיורא שוהם, שנהרג במלחמת יום הכיפורים.[12]

ב־1976 הקליט יהורם גאון את שירה "עוד לא אהבתי די", שהפך ללהיט גדול באותה שנה. השיר נכתב עבור תוכנית טלוויזיה משיריה של שמר, ומאוחר יותר נכלל באלבומו של גאון "עוד לא אהבתי די" שיצא באותה שנה.[12] נעמי שמר סיפרה בריאיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות...".[25] לתוכנית רדיו משיריו של המשורר שאול טשרניחובסקי ששודרה באותה שנה הלחינה שמר את שירו של טשרניחובסקי "הוי ארצי מולדתי".[12] את השיר ביצעה בתוכנית להקת שוקולד מנטה מסטיק, ומאוחר יותר הקליטו אותו אמנים רבים נוספים.

בשנים 1977–1979 פרסמה שמר טור אישי בדבר בשם "שבשבת".[26]

ב־1978 כתבה את השיר "חבלי משיח", שאותו ביצעה בעצמה בתוכנית טלוויזיה שהנחתה ביום העצמאות תשל"ח.[12] ב-1979 הקליטה נורית גלרון את שירה של שמר "עצוב למות באמצע התמוז". השיר נכלל מאוחר יותר באלבומה "סימפתיה", שיצא כעבור שלוש שנים. לתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לרבקה מיכאלי ב-1980 כתבה את השיר "אין לי רגע דל", שהפך לאחד משיריה המוכרים ביותר של מיכאלי.[12] לתוכנית הטלוויזיה "ימי תשרי" מאותה שנה כתבה את השיר "על כל אלה", שאותו שר יוסי בנאי. בנאי ביצע את השיר גם בתוכנית היחיד שלו "אני וסימון ומואיז הקטן".[12] עוד באותה שנה הלחינה את השיר "אסיף" למילים של איתמר פרת, עבור להקת "בצל ירוק 80".

ב־1979 כתבה את המוזיקה לסרט "פרשת וינשל" של אברהם הפנר. באותה שנה כתבה את השיר אורחים לקיץ ("אצלנו בחצר") לחלק האמנותי של תחרות הזמר לילדים השירוויזיון. את השיר ביצעה שלישיית הגשש החייור בליווי ילדי השגרירים הזרים.

ב־1981 הוציאה את אלבומה "על הדבש ועל העוקץ" שהיה לרב מכר וכלל את השירים "אנשים טובים", "על כל אלה" ששם האלבום הוא מילותיו הראשונות, ושירו של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ", שהלחינה שמר לתוכנית הטלוויזיה "ימי כסלו" מאותה שנה.[12] עבור סרט הטלוויזיה "אל בורות המים" מאותה שנה כתבה והקליטה שמר את השיר "אל בורות המים".

חתני פרס ישראל, ביום העצמאות ה-35 למדינה בשנת 1983. יושבים למטה, מימין לשמאל- חיים חפר, נעמי שמר ומשה וילנסקי.

בינואר 1983 זכתה ב"פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר", בטקס שנערך במוזיאון תל אביב.

באותה שנה קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". בנוסף הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של תל אביב.

בשיריה מסוף שנות ה-70 ואילך ניכרת נוכחות הולכת וגוברת של תכנים יהודיים ומסורתיים. אלו היו קיימים גם בשירים מוקדמים יותר, כמו "שירו של אבא" ("יבנה המקדש") ו"לא אמות כי אחיה", אך הפכו מודגשים יותר ויותר בשירים כמו "שירת העשבים", או "אל בורות המים". לצדם, בלטו בתקופה זו שירים אלגיים (כמו "בכל שנה בסתיו, גיורא") ושירי-המנון בנוסח "עוד לא אהבתי די".

בין אמצע שנות ה־70 לאמצע שנות ה־80 הלך וגבר הניכור בין הימין הישראלי והשמאל הישראלי, על רקע מלחמת יום הכיפורים, המהפך של 1977, הסכם השלום בין ישראל למצרים שכלל את פינוי סיני, מלחמת לבנון הראשונה ופרוץ האינתיפאדה. שיריה של שמר נותרו פופולריים במשך רוב התקופה הזו. באמצע שנות ה-80 הציבור החל לזהות אותה עם הימין (ראו סעיף זיהויה הפוליטי), "הילת הממלכתיות" הוסרה ממנה ואישי ציבור ואמנים שונים הדירו אותה וביקרו אותה בחריפות.[27]

מאמצע שנות השמונים, הצלחותיה המסחריות של שמר פחתו. לאלבומו של יהורם גאון "סימני דרך" מ־1982 כתבה שמר את שיר הנושא. לאלבומו "אמצע הדרך" מ־1984 כתבה את השיר "לא תנצחו אותי". למופע "הכל לא עובר חביבי" של להקת הכל עובר חביבי מאותה שנה כתבה את השיר "האורח". באותה שנה כתבה לשלישיית הגשש החיוור את השיר הלאה שבוצע לראשונה בערב התרמה מיוחד למען האגודה למען החייל, השירותרום.

ב־1985 יצא האלבום "אדמה" של עופרה חזה. האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים שכולם פרי שיתוף פעולה בין חזה ושמר, כלל לבסוף רק שיר אחד של שמר - "התחדשות". שאר השירים היו של יוצרים ותיקים אחרים. עוד באותה שנה כתבה את השיר "תלבשי לבן" עבור אלבומם המשותף של הדודאים והפרברים.

לאלבומו של יהורם גאון "אלף נשיקות" שיצא ב־1986 כתבה והלחינה את השירים "דיוקן אמי" ו"כמו חצב". באותה שנה התפרסם שירה "כד הקמח" בביצוע להקת פיקוד הצפון.

ב־1987 הקליט משה בקר את האלבום "חפצים אישיים", שהורכב כולו משיריה. כמה משירי האלבום, כמו מה שלומך אחות, "גג" ו"תות" זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו השונות, אך מכירת האלבום נכשלה באופן יחסי. שמר נטתה לייחס את כישלונו לזיהויה עם הימין הפוליטי בישראל, אך ייתכן שלכישלון תרמה גם מידה של מאומצות בלחנים וביצועיו התיאטרליים יתר על המידה של בקר[דרוש מקור]. בשנת 1988 כתבה את השיר "אור" לשושנה דמארי. השיר, שנכלל באלבומה של דמארי בשם זה, זכה להצלחה עצומה, תרם להחזרת דמארי לאור הזרקורים והפך לריקוד עם פופולרי.

ב־1988 העביר מתי כספי לשמר שתי מנגינות וביקש משמר לכתוב להם מילים. שמר כתבה לשני השירים מילים בהשראת מגילת שיר השירים. האחד, "על ראש שמחתי". והשני הוא "שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית".[28]

מאמצע שנות ה-90 ואילך

בשנת 1991, עקב שמועה לפיה שמר חולה במחלה קשה, נערך לכבודה ערב מחווה בערוץ הראשון בהפקת דליה גוטמן בשם "הדרן לנעמי שמר". בערב השתתפו אמנים רבים, ביניהם חוה אלברשטיין, נורית גלרון, יהודית רביץ ומוטי קירשנבאום, וזכור ממנו במיוחד ביצועם של גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בראבא לשיר "סרנדה לך", בעיבודו של יוני רכטר. מאוחר יותר הסתבר שמחלתה של שמר לא הייתה חמורה כפי שנחשב והחשש ממותה היה מוקדם מדי. ערב מחווה נוסף לכבודה נערך בפסטיבל ישראל של שנת 1998, בניהולו האמנותי של עדי רנרט ובהשתתפותם של אמנים רבים נוספים.

בתקופה זו, הצלחותיה המסחריות של שמר היו נדירות ונקודתיות. אחת הבולטות בהן הייתה השיר "הכל פתוח" ("ראיתי ת'כנרת סוערת בטורקיז...") שנכתב לכבודה של הכנרת, בעונת 1992/3, כאשר סכר דגניה נפתח לרווחה. ב-1993 השתתפה שמר לצד מיקי קם, משה בקר, חיים צינוביץ ורינת גבאי בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", שהתבססה על שיריה. שמר ביצעה גם בקלטת זו את "הכל פתוח" יחד עם שאר המשתתפים. שנה לאחר מכן הוקלט השיר בגרסה ים-תיכונית בפיהם של לאה לופטין ועופר לוי והפך ללהיט. שמר הצטערה שההקלטה נעשתה בלא ידיעתה, מאחר שעופר לוי טעה מעט בתווים ובמילים (שר "זוהרת" במקום "סוערת").[29]

לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ואותותיה ניכרו בו, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". בסיום הודה לה אמדורסקי על השיר, והיא ניסתה בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.

ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" שנכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם בתקופה שלאחר הרצח. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.

שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שלא התבלטה בקולה וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו. משנת 2000 ועד מחלתה, הופיעה במופע משיריה בשם "אלף שירים ושיר", בעיבודיו, נגינתו וניהולו המוזיקלי של רמי הראל.[30] את המופע הנחה יחד איתה היוזם-עורך ומלווה דודו אלהרר, ובו גם שרה וניגנה רונית רולנד. למופע זה כתבה את השירים "המעיל", "פלוגת יסמין", "המנגן" ו"אקטואליה".

זמן קצר לפני פטירתה, פנתה שמר אל המבצעת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן", לזכרו של אילן רמון. דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר, ובוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון.

פטירתה והנצחתה

ארבעה קברים צמודים בבית הקברות כנרת: מרדכי הורוביץ (בעלה השני של נעמי שמר), נעמי שמר, מאיר ורבקה ספיר (הוריה של נעמי)
הנצחה לנעמי שמר בגן האקליפטוס ברמת אפעל
שלט הנצחה במצפור נעמי שמר בעין פוריה

לקראת סוף שנות ה-70 סבלה שמר ממחלת הסוכרת וסיבוכיה ואיבדה הרבה ממשקלה, מה שעורר אצל רבים חשש לחייה. לאחר עשרים שנה התגלתה בגופה מחלת הסרטן שהביאה למותה בליל 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד. שנים לפני מותה כתבה שמר את השיר "עצוב למות באמצע התמוז", לפני ניתוח שהייתה צריכה לעבור:

עצוב למות באמצע התמוז
אבל באמצע התמוז אמות[31]
אל בוסתני הפרי שנתייתמו
הידד אחר הידד נפול ייפול
ועל קיצך ועל קצירך ועל הכל

נעמי שמר נטמנה בבית הקברות כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת שבה נולדה, לצד הוריה, מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים פרי עטה: "כנרת" ("שם הרי גולן" למילות רחל המשוררת), "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה".

אחרי מותה הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה לאתר עלייה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד לאשה שגילמה בשיריה ופזמוניה את "ארץ ישראל היפה".

לאחר פטירתה, פורסמו מספר שירים ששמר עצמה טרם הספיקה לפרסם. אריאל זילבר הקליט את "הכריש" לאלבומו "אנבל" ורוחמה רז הקליטה את השיר "ערבי נחל" שיר עממי אנגלי ששמר תרגמה את מילותיו כשש שנים לפני כן (הפרברים הקליטו אותו לראשונה לאלבומם 'מוזיקה') ורז הקליטה אותו לאלבומה 'פיסת שמיים'.

בשנת 2020 שירה של שמר "פרידה" הולחן לראשונה על ידי רמי קלינשטיין ויצא לאור בדואט בביצוע רמי קלינשטיין וטל סונדק במסגרת אלבומו של סונדק "שירתם".

לאחר מותה נקראו על שמה רחובות במספר ערים, ובהן קריית מוצקין, הרצליה, חולון, בת ים, קריית אונו, רעננה, מזכרת בתיה, גן יבנה, גבעת שמואל, באר יעקב, קריית ביאליק, כפר סבא ובאר שבע, וכן בתי ספר יסודיים. כמו כן נקראת על שמה מנהרת הר הצופים בירושלים.[32] בשנת 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למטבעות ומדליות מטבעות בכסף וזהב עם דיוקנה.

ב-22 במאי 2009 הנפיק דאר ישראל סדרה של 12 בולי דאר על "מוזיקה ישראלית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרה של נעמי שמר שעליו מופיע דיוקנה. האמנית מירי ניסטור סופר עיצבה את הבול. על השובל, כיתוב מתוך הלהיט שחיברה והלחינה שמר : "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור"[33]

בשנת 2010 מסרה משפחתה של שמר את ארכיונה ועזבונה האמנותי לספרייה הלאומית, אשר התחייבה להנגיש אותו לחוקרים ולאלו שיגלו בו עניין.[34]

בשנת 2012 שודר בערוץ הראשון הסרט "הרוח, החושך, המים" של הבמאי יהלי גת שעקב אחרי יצירתה של שמר לאורך השנים ועל השפעתה על החברה והתרבות בישראל.[35]

בשנת 2017 עלה בתיאטרון הבימה המחזמר "סימני דרך", אותו כתבו אורן יעקובי וגיורא יהלום, ובביומו של משה קפטן, המספר את סיפורה של שמר מאז שהייתה נערה ועד שנותיה האחרונות.

בשנת 2021 נחנך בפארק הלאומי ברמת-גן "שביל נעמי שמר", ובו תחנות מוזיקליות והסברים על השירים.[36]

ביוני 2021 הושלם עיבוד והפקת השיר החדש שכתב יאיר לפיד בשם "הגבירה מול האגם" שנכתב על סיפור חייה של נעמי שמר לרגל יום הולדתה ה-90. השיר הולחן על ידי קובי אשרת ובוצע בידי מיקי גבריאלוב ויגאל בשן.

שנה לאחר מכן, ביוני 2022, הקליטו חברי "זהו זה!" (גידי גוב, דב גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר) את "נעמי, אלא מי", שיר געגועים לשמר שכתב והלחין קובי לוריא במלאת 18 שנים לפטירתה.

משפחתה

מרדכי הורוביץ, אריאל הורוביץ ונעמי שמר, 1976

בשנת 1954 נישאה לשחקן גדעון שמר, וב-1956 נולדה בתם הללי (ללי) שמר (לימים אשתו של דור הררי ואימו של אמנון הררי). ב-1962 השניים נפרדו וב-1968 התגרשו.

בפברואר 1969 נישאה בשנית, לעורך הדין מרדכי הורוביץ, וב-1970 נולד בנם אריאל הורוביץ שלימים היה לזמר, כותב שירים ומלחין.

זיהויה הפוליטי

חורשת האקליפטוס על-שם נעמי שמר, ליד קיבוץ כנרת

שמר זוהתה במהלך השנים עם עמדות המקורבות לימין הפוליטי בישראל, במיוחד אחרי נישואיה למרדכי הורוביץ, שעמדותיו היו דומות.[37]

היו שמתחו ביקורת על "ירושלים של זהב" בגלל 'היעדרם' של הערבים שישבו בירושלים המזרחית מן השיר ("כיכר השוק ריקה", "אין יורד אל ים המלח"). שמר הגיבה על כך לימים: ”זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו [...] ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה”.[38]

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 הביעה הזדהות עם אנשי "גוש אמונים".[39] באותן שנים חיברה את "איש מוזר"[40] שאותו הקריאה באחת העליות של "גוש אמונים" לסבסטיה,[41][42] ו"פרנואיד" שהביעו תמיכה באנשי גוש אמונים. בשיר "הכריש", שנכתב ב-1975 על רקע חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975,[43] מתארת שמר מפגש בין כריש לבין סרדין. הסרדין רוצה לכרות שלום בכל מחיר, אולם הכריש מתעלם. בסופו של דבר, מכריז הסרדין ("דיפלומט מזהיר") כי "תמורת שלום גדול-גדול, אני מוכן לתת הכול." והכריש מחסל אותו: "אמר שלום - חשף שיניו - והסרדין טָרוֹף טורַף". שירים אלו עוררו דיון ציבורי[44][45] ומופיעים בספר שירים של שמר, אולם לא זכו להשמעות רבות ברשתות הרדיו[46] וספגו ביקורת משמאל,[47] שגם טענה כנגד הרמה המוזיקלית של השירים.[48] ביולי 1976 פרסמה בדבר תגובה למבקריה ובה כתבה[49]: ”שטף עז של אלות, חרמות ונידויים שניתכו על ראשי מאז השמעתי את דעתי בקול רם, לפני פחות משנה... אינני חברה בשום מפלגה שהיא, וגם לא בתנועה למען א"י השלמה... אני מאמינה בצדקתה של הציונות. זה הכל”. בנוסף, הגתה את שם היישוב שא-נור, לאור בקשת המתיישבים שעלו לקרקע[50].

בתקופה שבה התנהל המאבק נגד הנסיגה מסיני הביעה שמר תמיכה במתיישבי חבל ימית ושירה "על כל אלה",[51] הכולל את השורה "אל נא תעקור נטוע" הפך לסמל המאבק, אף על פי שנכתב במקור כשיר עידוד פרטי לאחותה רות נוסבאום לאחר שהתאלמנה.[52] ישנה טענה האומרת, כי בשורות לא מוכרות של שיר זה שצונזרו מאוחר יותר ניכר שמראשיתו היה מכוון להיות כנגד הנסיגה מסיני.[53] לאחר פינוי ימית, משנוכחה לדעת שלא היה בידה להשפיע, החליטה שלא להתערב עוד בסוגיות ציבוריות.[54]

יצירותיה

מצפור נעמי שמר בעין פוריה הצופה לנופי ילדותה

אלבומים

אמנים שהוציאו אלבום שלם משירי נעמי שמר

אוספים

  • נעמי שמר - משירי זמר נודד, 1973
  • נעמי שמר - לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב, 1977
  • נעמי שמר - השירים היפים ביותר, 1978
  • על כל אלה - שירי נעמי שמר, 1981
  • שנינו יחד תחת מטריה אחת - שירי נעמי שמר לילדים, 1982
  • נעמי שמר - ההיסטוריה מזמרת-הקלטות נדירות, 1987
  • לחם האוהבים - משיריה היפים של נעמי שמר, 1991
  • שיריה היפים של נעמי שמר - לקט, 1993
  • ארצי מולדתי - שיריה היפים של נעמי שמר, 1994
  • כולם שרים נעמי שמר, 1995
  • נעמי שמר - אסיף זהב, 1998
  • נעמי שמר - אסיף כחול, 1998
  • נעמי שמר - השירים היפים, 2001
  • נעמי שמר - האוסף השלם - מדיה דיירקט - סט מחומש, 2002
  • נעמי שמר - האוסף השלם - מדיה דיירקט - סט משולש, 2002
  • נעמי שמר - 100 שירים נבחרים, 2002
  • נעמי שמר - סימני דרך - 121 שירים נבחרים (הדיסק מצורף לספר) 2003
  • מבחר שירי נעמי שמר - בביצועים מקוריים אהובים, 2004
  • נעמי שמר-סימני דרך - 75 משיריה היפים - סט משולש, 2004
  • שרים נעמי שמר, 2004
  • נעמי שמר - תפתח שנה עם שיר, 2004
  • משירי נעמי שמר, פונוקול, 2005
  • נעמי שמר - על כל אלה ועוד - 14 נעימות לשיריה המפורסמים, 2005

תרגומי שירים

נעמי שמר תרגמה 56 שירים לעברית, להלן הפרטים:

שם השיר בעברית שם השיר בלועזית מבצע מקורי בעברית אלבום מקורי
אדון ומלך My Lord And Master מיכל פרס המלך ואני, 1966
אהבה בת עשרים La Chanson Des Vieux Amants יוסי בנאי פרצוף של צועני, 1972
איזה בוקר יפה Oh What A Beautiful Morning מרדכי בן שחר
איילת אהבים Ο ταχυδρόμος πέθανε שלישיית גשר הירקון אהבה ראשונה, 1964
איך את נראית Tu Te Laisses Aller יוסי בנאי חכמים בלילה, 1968
אילו ציפורים Si Tous Les Oiseaux להקת הנח"ל הנחלא"ים באים, 1967
אין אהבות שמחות Il N'y A Pas D'amour Heureux יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
אין בגני שקדיה Here There And Everywhere צוות הווי פיקוד מרכז
אישה על החוף Tora Pou Pas Stin Xenitia הפרברים מוזיקה, 1989
אל תלכי מכאן Ne Me Quitte Pas יוסי בנאי אם נדע לאהוב, 1984
אקרא שלום Hello Young Lovers רבקה רז המלך ואני, 1966
אשרוק לי שיר עליז I Whistle A Happy Tune רבקה רז המלך ואני, 1966
בחלום I Have Dreamed דני בן ישראל ומיכל פרס המלך ואני, 1966
בצל ובאופל We Kiss In A Shadow דני בן ישראל ומיכל פרס המלך ואני, 1966
ברברה Barbara חיים טופול טופול בשירי מלחמה, 1967
דבר מה נפלא כל כך Something Wonderful עפרה דירון המלך ואני, 1966
דולי Berceuse Op.56 No.1 Dolly Suite נורית גלרון וסימפונט רעננה קלאסי, 1995
הו רב חובל Oh Captain My Captain מיטל טרבלסי נשאר לי שיר, 1998
הזקנים Les Vieux יוסי בנאי
הכל חינם Le Quidam שלישיית התאומים רבותי פצצה, 1969
המלך ואני the King And I רבקה רז המלך ואני, 1966
הנישואין Matrimony תיקי דיין פגישה מחודשת, 1973
הנרקוד Shall We Dance רבקה רז ואריק לביא המלך ואני, 1966
הצוואה Testament יוסי בנאי הגורילה, 1969
חידתיות A Puzzlement אריק לביא המלך ואני, 1966
כל הדרך חזרה Sur Le Chemin Du Retour הדודאים נעמי שמר האוסף השלם, 2002
כל חיי Sur Ma Vie שלישיית התאומים הערב יוצאים, 1966
לא אבקש את ידך La Non Demande En Mariage יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
לאיש חסדי Chanson Pour L'auvergnat יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
לא לא לא I Should Have Known Better האחיות שמר
להתוודע Getting To Know You רבקה רז המלך ואני, 1966
למבדה על החוף Llorando Se Fue הדודאים זה לא אותו הבית, 1990
מארגו Brave Margot יוסי בנאי מאזן האהבות, 1966
מדוע לי Manoula Mou יהורם גאון שלכם לשעה קלה 1972
מה שיהיה יהיה Que Sera, Sera (Whatever Will Be, Will Be) נעמי שמר
מוזיקה Cuando Estoy Triste הפרברים מוזיקה, 1989
משל סיאמי Song Of The King רבקה רז ואריק לביא המלך ואני, 1966
נעשיתי כזה קטן Je Me Suis Fait Tout Petit יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
נשים נשים Les Femmes יוסי בנאי מאזן האהבות, 1976
סוזאן Suzanne חנן יובל חנן יובל, 1974
סיפור אהבתי לכם Ma Plus Belle Histoire D'amour אורה זיטנר
על הדרך עץ עומד אויפֿן וועג שטייט אַ בוים צילה דגן נעמי שמר אסיף כחול, 1998
עלי שלכת Feuilles Mortes משה בקר סולו, 2006
עלמה חיוורת Une Rose Rouge הדודאים דבר אלי בפרחים, 1962
פרח בדמות פרה Une Jolie Fleur יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
קולך מן הסופה Blowin' In The Wind נעמי שמר אל בורות המים, 1982
שוב כמו אתמול Comme Hier יוסי בנאי אין אהבות שמחות, 1974
שירם של האוהבים הזקנים Chanson Des Vieux Amants יוסי בנאי
שיר סיום Dedication חוה אלברשטיין בתוכנית יחיד, 1971
שיר ערבי נחל Willow Song הפרברים מוזיקה, 1989
שיר פורח Happy Days Are Here Again מקהלת ילדים
שלא נהיה ברברים Western People Funny עפרה דירון ונשות המלך ואני המלך ואני, 1966
שלג בצפת In Der Schweiz נורה משולם נעמי שמר ההיסטוריה מזמרת, 1987
שלגיה Les Souliers שלישיית התאומים הערב יוצאים, 1966
שפחה שפחה Shall I Tell You What I Think Of You רבקה רז המלך ואני, 1966
מטריות שרבורג Parapluies De Cherbourg נעמי שמר

ספרים

  • נעמי שמר - כל השירים, 1967
  • הספר השני של נעמי שמר, 1975
  • נעמי שמר - ספר גימל, 1982
  • נעמי שמר - יש לי חבר - שירים (כולל קלטת שמע), 1986
  • נעמי שמר - ספר ארבע, 1995
  • נעמי שמר - קצה המזלג, 1999
  • נעמי שמר - סימני דרך - 121 שירים נבחרים (כולל תקליטור), 2003
  • נעמי שמר - הכל פתוח - כל שירי הילדים, 2006

שירים שנכתבו על נעמי שמר

לקריאה נוספת

מבחר מאמרים על יצירתה:

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נעמי שמר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נעמי שמר

מידע ביוגרפי:

כתבות:

הערות שוליים

  1. ^ נעמי שמר בשיחה עם רבקה מיכאלי, לחם האוהבים חלק א', באתר קול ישראל, רשת ב', דקה 22:05, ‏שבועות 1991
  2. ^ אסף נבו, ‏אריאל הורוביץ בשיר שסבתו כתבה לאמו, נעמי שמר, באתר ‏מאקו‏, 12 במרץ 2013
  3. ^ בדברי התשובה שלה בקבלת תואר דוקטור כבוד באוניברסיטת בן-גוריון 17.5.1993
  4. ^ אריאל קרס, "אחינו הקטן" של נעמי שמר נחבא אל הכלים - ופורח על הבמה, באתר Xnet‏, 7 בספטמבר 2018
  5. ^ אורי קיסרי, גדעון שמר, שחקן ואופי - הפירמה שמר, מעריב, 24 בינואר 1969
  6. ^ בשדה תלתן, עיתון "הקיבוץ", 8 ביולי 2004
  7. ^ יעקב בר-און, ‏הילדה שניגנה בפסנתר בערבי המשק בקיבוץ והפכה למשוררת הלאומית, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2020
  8. ^ 5:5 באהל, דבר, 1 בנובמבר 1956
  9. ^ 1 2 הודה בְּלֶכֶר, 'מה חלום ומה חידה': יום הולדת לנעמי שמר, בבלוג "עונג שבת", 10 ביולי 2020
  10. ^ נעמי שמר בשיחה עם רבקה מיכאלי. לחם האוהבים - חלק א'. התוכנית שודרה בקול ישראל בחג שבועות 1991. דקה 38:05
  11. ^ העיקר ובת האיכר, דבר, 24 באוגוסט 1956
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 על פי דבריו של יורם רותם באלבום האוסף של שמר "האוסף השלם", מדיה דיירקט, 2002
  13. ^ שיר הלכת שהרחיק לכת, מעריב, 3 באוגוסט 1960
  14. ^ מכתב מיום 21 ביולי 2012 מאת ניצה שפרירי אל תיבת OTRS. כרטיס מספר 2012072310006041.
  15. ^ להקת הבנות והלחנים האבודים של נעמי שמר, באתר ynet, 13 ביולי 2020
  16. ^ תמר אבידר, נעמי עדכנה את ירושלים שלה, מעריב, 11 ביוני 1967
  17. ^ סיכום העשור | כך הפכה נעמי שמר למשוררת הלאומית, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
  18. ^ יעקב בר-און, ‏הילדה שניגנה בפסנתר בערבי המשק בקיבוץ והפכה למשוררת הלאומית, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2020
  19. ^ שירות הארץ, פאקו איבנז: "שמעתי את 'ירושלים של זהב', ואמרתי - 'הי, זה השיר 'פיו חוספה'", באתר הארץ, 6 במאי 2005
  20. ^ ביצוע לשיר באתר יוטיוב
  21. ^ אבנר הופשטיין, ירושלים של מי, באתר ynet, 5 במאי 2005
  22. ^ פרסום ראשון: אליהו הכהן על "ירושלים של זהב", "חדשות בן עזר" 39, 9 במאי 2005
  23. ^ ירושלים של זהב, אקו"ם
  24. ^ הסיפור שמאחורי "לו יהי", באתר ynet, 26 ביוני 2004
  25. ^ אילנית סולומונוביץ' חבוט, אירועי השבוע בניו-ג'רזי, באתר ynet, 23 באוקטובר 2014
  26. ^ שאגאל באופרה, דבר, 18 בפברואר 1977
    האיש מנהריה, דבר, 18 במרץ 1977
    דנבר, קולורדו, דבר, 15 באפריל 1977
    שבשבת, דבר, 22 באפריל 1977
    שכנתי, ג'ודי גולדמן, דבר, 10 ביוני 1977
    אל תשאלו אותי, דבר, 30 באפריל 1979
    איציק תמרי משיב, דבר, 22 ביוני 1979
  27. ^ נדב שרגאי, כך התנכלו לנעמי שמר - בגלל דעותיה, באתר ישראל היום, 21 ביוני 2013
  28. ^ אורי הייטנר, שירים השירים ז: שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, באתר הבלוג של אורי הייטנר, ‏2018-01-07
  29. ^ סיפורו של שיר באתר של איתי פלאות
  30. ^ רמי הראל
  31. ^ אלו המילים כפי שנכתבו במקור וכפי שפורסם בספר השירים האחרון של נעמי שמר. אולם, בביצועה של נורית גלרון לשיר זה הוחלפה שורה זו בשורה "עכשיו באמצע התמוז למות".
  32. ^ שלמה פיוטרקובסקי, מנהרת הר הצופים נקראה על שם נעמי שמר, באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2011
  33. ^ מידע על בול נעמי שמר, באתר התאחדות בולאי ישראל
  34. ^ משפחתה של נעמי שמר מסרה את ארכיונה ועיזבונה לספרייה הלאומית, הספרייה הלאומית
  35. ^ חפש אותי, באתר ישראל היום, 24 בדצמבר 2012
  36. ^ רמת גן: סימני דרך בפארק הלאומי
  37. ^ נחום ברנע, הכל בגלל מסמר קטן, דבר, 25 באפריל 1980
  38. ^ נעמי שמר מתייחסת לביקורת של עמוס עוז על שירה "ירושלים של זהב"
  39. ^ טוביה מנדלסון, נציגות גוש אמונים נפגשה עם קבוצת עבודה של כינוס ירושלים, דבר, 5 בדצמבר 1975
  40. ^ מילים לשיר איש מוזר - נעמי שמר, באתר שירונט
  41. ^ נעמי שמר חיברה שיר, דבר, 7 בדצמבר 1975
  42. ^ אתר למנויים בלבד חגי סגל, ‏הלך לעולמו הפרסומאי שהביא את נעמי שמר לסבסטיה, בעיתון מקור ראשון, 5 באוגוסט 2021
  43. ^ יורם קניוק, מעולמו של סרדין, דבר, 3 בספטמבר 1975
  44. ^ מדוע לא?, דבר, 15 בדצמבר 1975
  45. ^ הסרדין, הלוויתן ונעמי שמר, דבר, 4 בספטמבר 1975
  46. ^ אריאל זילבר ביצע בלחן חדש את השיר בשנת 2005, באלבומו "אנבל". ראו: מילות השיר "כריש", באתר שירונט
  47. ^ ראו למשל - פזמונה הלאומני של נעמי שמר יהודה גוטהלף, נשק הביקורת וביקורת הנשק, דבר, 25 ביוני 1976
  48. ^ טדי פרויס, מיעוט שהוא רוב ורוב שאינו אלא מיעוט, דבר, 27 במאי 1976
  49. ^ אשמת שומרון ואהבת ציון, דבר, 2 ביולי 1976
  50. ^ עוז ישראל שוורץ, ‏בהתייעצות עם נעמי שמר: כך נבחר שם היישוב שא-נור, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2024
  51. ^ מילים לשיר על כל אלה - נעמי שמר, באתר שירונט
  52. ^ תחנות בחייה של נעמי שמר באתר הספרייה הלאומית
  53. ^ ניתוח השיר 'על כל אלה', באתר "תרבות•il" המבוסס על כתבה משבוע לפני פרסום השיר
  54. ^ יעקב בר-און, ‏עשור למותה: הראיונות הגנוזים והשיחות האינטימיות עם נעמי שמר, באתר מעריב השבוע, 29 ביוני 2014
  55. ^ אתר למנויים בלבד חנוך מרמרי, הביוגרפיה של נעמי שמר: היוצרת שתימרנה בין ראייה חודרת לעיוורון מרצון, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נעמי_שמר&oldid=39886987"