האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
 | |
 | |
| אקדמיה למוזיקה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1933–הווה (כ־91 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | מיכאל קלינגהופר |
| מנכ"ל | מירית דגני |
| תלמידים | |
| כלל הסטודנטים | 790[1] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 641[1] |
| סטודנטים לתואר שני | 149[1] |
| סטודנטים מתוקצבים | 760[2] |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′36″N 35°11′42″E / 31.77666667°N 35.1949°E |
| http://www.jamd.ac.il | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים  | |
  | |
האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים היא קונסרבטוריון, בית ספר תיכון, ומכללה אקדמית להכשרת נגנים, זמרים, מלחינים, רקדנים ומנצחים הפועל בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים, אף שמדובר במוסד נפרד. נשיא האקדמיה הוא מיכאל קלינגהופר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנר אמיל האוזר ייסד בשנת 1933 את "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה" בירושלים במטרה לתת חינוך מוזיקלי מקיף לתלמידים מקצועיים וחופשיים. האוזר היה אז מנהלו הראשון של המוסד, אלפרד שרדר מ"מ ראש הוועד, ד"ר גיאורג לנדאואר הגזבר, ומרת אהובה פיקרד המזכירה.[3][4] ב-1934 הקונסרבטוריון שכן ברחוב הנביאים בבניין החבשים.[5]
מלבד בית ספר למוסיקה נוסדה אקדמיה – מוסד יחיד ממין זה במזרח התיכון – הנותנת הכשרה אמנותית תאורטית ופדגוגית מקיפה למוסיקאים צעירים בקורס הנמשך שלש שנים. בשנת 1938 נוסף בית ספר למורים למוסיקה בשביל בתי ספר עממיים והוא נמצא תחת פיקוחו של הועד הלאומי ליהודי א"י...[6]
באוקטובר שנת 1945 נפתח סניף בתל אביב של המוסד[7] אך מתח תמידי שרר בין שני חלקיו. בעקבות התמרמרות העובדים כנגד ההנהלה בשנת 1947 שינה המוסד את מבנהו ואף את שמו ל"קונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה". תחילה פעלה האקדמיה בחדרים שנשכרו בבית החינוך לילדי עובדים על שם ארלוזורוב ברחוב בצלאל ועם ריבוי התלמידים נשכר גם בניין ברחוב הלל. כלי הנגינה שבהם נעשה שימוש היו, למעשה, רכוש נטוש. מסלול הלימודים בקונסרבטוריון היה בן עשר שנות לימוד, באקדמיה ובסמינר להכשרת מורים - שלוש.[8]
עם מורי המוסד נימנים טובי המוסיקאים בארץ בכלל ובירושלים בפרט. מהם קומפוזיטורים בעלי שיעור קומה, מן הראשונים במעלה במערכת היצירה המוסיקלית, כיוסף גרינטל והיינריך [חנוך] יעקבי, שיצירותיהם בוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית, חלוץ המוסיקה העברית וחוקר טעמי המקרא פרופ' ש. רוזובסקי וכן מבצעים ופדגוגים ותיקים וידועי-שם: פרופ' אריה אבילאה, ט. ברלין, קארל ברנדט, יוכבד דוסטרובסקי, דניאל הופמקלר, אידה רוזן, ה. רוטנברג, פרופ' אלפרד שרדר, גב' ל. שרדר ועוד שורה של מוסיקאים מחוננים מן המשמרת הצעירה...[9]
לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים התפצל הקונסרבטוריון: יוכבד דוסטרובסקי ניהלה את החלק "הפורש" - לימים "האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים" - וטל מונה בשנת 1948 לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.[10]
כשמצוקת המקום החריפה תרם סמואל רובין, נשיא קרן נורמן (היום "קרן התרבות אמריקה-ישראל"), סכום כסף גדול לרכישת בית זלמן שוקן ברחוב סמולנסקין. המבנה הותאם לייעודו ונחנך בשנת 1958 במעמד שרת החוץ גולדה מאיר, ראש העיר טדי קולק ואחרים. מאותו רגע נקרא המוסד "האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים".[11]
בשנת 1960 הוקמה המחלקה למחול ושם המוסד שונה פעם נוספת ל"האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים". הלימודים במחלקה זו התבססו על שיטתה של מרתה גרהם.
בשנת 1963 הקימה המוזיקולוגית פרופסור אסתר גרזון-קיוי, את המוזיאון לכלי נגינה באקדמיה למוזיקה, שבה כיהנה כמרצה בכירה עד צאתה לגמלאות בשנת 1976.
בשנת 1985 עברה האקדמיה לקמפוס ע"ש ספרא באוניברסיטה העברית בגבעת רם, ושוכנה בבניין ששימש לפנים את בית הספר לעבודה סוציאלית. את הבניין, שבשל ערכו האדריכלי הוכר לימים על ידי עיריית ירושלים כמבנה לשימור,[12] תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בשנים הבאות, עם התפתחות האקדמיה למוסיקה הוסיפו האדריכלים המקוריים של הבניין (הפעם גם בשיתוף האדריכל משה גיל שהצטרף למשרד האדריכלים המקורי) אגפים חדשים ובהם בית ספר תיכון ואולמות קונצרטים. הגם שהיא אינה תלויה מבחינה אקדמית או מינהלית באוניברסיטה העברית מתקיים שתוף פעולה בין שני המוסדות, כדוגמת העמדת אולם "וייז" של האוניברסיטה לרשות האקדמיה.
מבנה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקדמיה מורכבת משלושה מוסדות: קונסרבטוריון, בית ספר תיכון, והאקדמיה הגבוהה. בשני הראשונים לומדים כ-900 תלמידים, ובאקדמיה הגבוהה כ-700 תלמידים. מבנה זה נועד לאפשר הכשרה שיטתית של מוזיקאים ורקדנים מגיל 4 ועד להשלמת תואר שני. מנהל בית הספר התיכון הוא טל דברה.
באקדמיה הגבוהה ארבע פקולטות:
- הפקולטה לאמנויות הביצוע, ובה:
- החוג לכלי תזמורת עם מחלקה לכלי נשיפה ונקישה ומחלקה לכלי מיתר
- החוג לכלי מקלדת
- המחלקה הווקאלית
- החוג לכלי תזמורת עם מחלקה לכלי נשיפה ונקישה ומחלקה לכלי מיתר
- הפקולטה לקומפוזיציה, ניצוח וחינוך מוזיקלי, ובה החוג לחינוך מוזיקלי והחוג לתורת המוזיקה, קומפוזיציה וניצוח;
- הפקולטה למחול, ובה החוג למחול והחוג לתנועה ולכתב תנועה.
- הפקולטה למוזיקה רב-תחומית (הוקמה ב-2014 מקיבוץ מספר מחלקות שהיו בפקולטות אחרות), ובה:
- המחלקה לביצוע ג'אז
- המחלקה לזמרה רב-תחומית
- המחלקה ליצירה רב-תחומית
- המחלקה למוסיקה מזרחית
- המחלקה לביצוע ג'אז
האקדמיה מעניקה תואר ראשון ותואר שני במגוון תחומים. בתחום המוזיקה ניתנים תוארי B.Mus. או B.A.Mus. (בשיתוף עם האוניברסיטה העברית), וכן תוארי B.Ed. Mus. בהוראת המוזיקה. בתחום הריקוד ניתנים תוארי B.Dance או B.A. Dance (בשיתוף האוניברסיטה העברית). כן מעניק המוסד תואר שני M.Mus. או M.A.Mus. (בשיתוף האוניברסיטה העברית).
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[13][14].
גופי ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן
- המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- מקהלת הסטודנטים
- תוכנית קאמרית ע"ש סוראיה ויונס נזריאן
- תזמורת קונסורט קון-מוטו, הרכב סימפוני המשלב כלי נגינה מזרחיים ועוסק בליווי זמרים בשירים בעברית ובערבית
- אנסמבל רקדני האקדמיה
- סדנת האופרה
נשיאי האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוכבד דוסטרובסקי, בשנים 1947–1979
- מיכל זמורה-כהן
- מנדי רודן
- אבנר בירון
- אילן שול
- ינעם ליף
- מיכאל קלינגהופר
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים- עומר שומרוני, הלכה לעלמה מייסדת האקדמיה למוזיקה בירושלים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2008
- נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, איך אני מתפקד בלי הקלרינט, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
- ^ עלון הקונסרבטוריון הא"י למוסיקה (The Palestine Conservatoire of Music). הוכן על ידי א. קורנגולד (תאריך לא מצוין)
- ^ The Palestine Conservatoire of Music Jerusalem . Printed in Palestine by the Jerusalem Press Ltd. Date unknown
- ^ מודעה בעיתון דבר, הקונסרבטוריון הארצישראלי למוסיקה ולאומנות דרמטית בירושלים, דבר, 31 באוגוסט 1934
- ^ עלון הקונסרבטוריון הא"י למוסיקה (The Palestine Conservatoire of Music). הוכן על ידי א. קורנגולד (שם, עמ' 2)
- ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוסיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות, אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 22
- ^ הקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה - תוכנית הלימודים, דפוס מרכז, ירושלים (ללא תאריך)
- ^ ש.כ., הקונסרבטוריון הירושלמי החדש, היום, 21 במאי 1948
- ^ זמורה-כהן, מיכל: "רפרטואר אישי", דביר (1997) עמ' 87
- ^ מוזיקה אינה נחלת יחידים, דבר, 3 באוקטובר 1958, המשך
- ^ ישיבת שימור אתרים מס' 99, מסמך "סדר יום" עמ' 26–27, באתר עיריית ירושלים, 18 ביוני 2023
- ^ מלגה ללומדים בפריפריה – ייעוד 44, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
- ^ מלגה לתושבי הפריפריה – ייעוד 45, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
