אוגוסט ברנארט

אוגוסט ברנארט
Auguste Marie François Beernaert
לידה	26 ביולי 1829; אוסטנדה, בלגיה
פטירה	6 באוקטובר 1912 (בגיל 83); לוצרן, שווייץ
מדינה	בלגיה
מקום קבורה	Watermael-Boitsfort / Watermaal-Bosvoorde
השכלה	אוניברסיטת לוון; אוניברסיטת היידלברג ;
מפלגה	המפלגה הקתולית
	30 בינואר 1896 – 18 ביולי 1900; (4 שנים)
	→ תיאופילה דה לאנטשירה לואיס מריה ג'וסף דה סדליר ←
	26 באוקטובר 1884 – 26 במרץ 1894; (9 שנים)
תחת מלך בלגיה	לאופולד השני
	→ ג'ולס מאלו ג'ולס דה בורלט ←
פרסים והוקרה
	פרס נובל לשלום (1909); Minister of State (28 במרץ 1894); אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; צלב גדול של לגיון הכבוד; מסדר דנבורג; מדליית ליקאת; עיטור הכוכב של רומניה; 1st class, Order of the Medjidie; מסדר האריה של הולנד; מסדר האריה והשמש, דרגה ראשונה; מסדר פיוס התשיעי; מסדר הכתר; מסדר המגדל והחרב; מסדר הכוכב האפריקאי; מסדר האבירות של הקבר הקדוש; מסדר המופת האזרחי הבולגרי; מסדר בית הוהנצולרן; מסדר הפיל הלבן; מסדר העיט האדום; מפקד עליון במסדר לאופולד ;

אוגוסט מארי פרנסואה ברנארט (Auguste Marie François Beernaert;‏ 26 ביולי 1829 - 6 באוקטובר 1912) היה ראש ממשלת בלגיה בשנים 1884–1894. בשנת 1909 זכה בפרס נובל לשלום.

חייו

ברנארט נולד באוסטנד, למשפחה קתולית ממוצא פלמי. הוא למד באוניברסיטת לוון ובה קיבל את תואר הדוקטורט במשפטים ב-1851. הוא זכה במלגה ושהה שנתיים באוניברסיטאות בפריז, היידלברג וברלין במטרה ללמוד על מצב החינוך המשפטי בצרפת וגרמניה, וכשחזר לבלגיה כתב דוח עם ממצאיו לשר הפנים הבלגי.

משנת 1853 עבד אצל הוברט דולז, עורך דין בכיר ולשעבר נשיא בית הנבחרים של בלגיה, ובהמשך פתח משרד עצמאי, בו התמחה במשפט פיננסי. בעשרים השנים הבאות כתב מאמרים רבים בעיתונות, וכך נוצר לו מוניטין של מלומד בולט.

במהלך שנחשב מפתיע בזמנו, ויתר ברנארט על עבודתו כעורך דין, ונבחר לבית הנבחרים של בלגיה ב-1873, כנציג המפלגה הקתולית. הוא הפך לשר לענייני עבודות ציבוריות תחת ז'ול מאלו. במהלך תפקידו שיפר מאוד את מערכות הכבישים, הרכבות והתעלות, ופתח שירותי נמל חדשים באוסטנד ואנטוורפן. עם זאת, הוא נכשל בנסיונותיו להפסיק את העסקת הילדים במכרות במדינה. ב-1874 הפסיד ברנארט בבחירות לסנאט הבלגי, אך שלושה חודשים מאוחר יותר הוא זכה במושב בסנאט כנציג העיירה ת'יילט.

בשנת 1884 חזרה המפלגה הקתולית לשלטון אחרי 4 שנים, וברנארט קיבל את תפקיד שר החקלאות, התעשייה והעבודות הציבוריות. ארבעה חודשים מאוחר יותר, בחודש אוקטובר 1884, אחרי כמה התפטרויות מהממשלה, הטיל עליו לאופולד השני, מלך בלגיה, את ראשות הממשלה, תפקיד אותו מילא ברנארט עד חודש מרץ 1894.

כראש ממשלה ושר הכספים, ברנארט ייצב את המאזן התקציבי, הגן על השפה הפלמית, תרם לכינון "מדינת קונגו החופשית" בשליטת לאופולד השני מלך בלגיה בקונגו, יצר רפורמות חברתיות ומשפטיות במטרה להגן על רווחת הפועלים, חיזק ביצורים צבאיים במטרה להגן על הנייטרליות של בלגיה, קיבל את חוקת 1831 והכפיל פי 10 את כמות האזרחים בעלי זכות ההצבעה.

בשנת 1894 נפלה הממשלה בראשותו, לאחר שנכשל בהעברת שינוי חוקתי לגבי ייצוג יחסי בבחירות. ברנארט חזר לעבודתו כעורך דין בכיר, אך המשיך לסייע לממשלה. בשנים 1895-1900 הוא שימש כיועץ לשר החוץ וכנשיא בית הנבחרים. כפטרון של אמנות, שימש גם כראש הוועדה למוזיאונים ואמנות. במהלך תקופה זו הוא המשיך להיות חלק ממאמץ בינלאומי למיגור העבדות וליצירת התנגדות לניצול קונגו.

כפציפיסט ידוע, ברנארט הפך מ-1894 לחבר פעיל בארגון הבין-פרלמנטרי, ומ-1899 שירת כנשיא המועצה שלו. בנוסף, ייצג ברנארט את בלגיה בועידת האג (1899 ו-1907).

ב-1909 זכה ברנארט, בשיתוף עם פול אנרי ד'אטורנל דה קונסטן, בפרס נובל לשלום^[1], על עבודתו בבית המשפט הקבוע לבוררות.

ברנארט נפטר ב-1912 בלוצרן שבשווייץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגוסט ברנארט בוויקישיתוף

אוגוסט ברנארט, באתר פרס נובל (באנגלית)
אוגוסט ברנארט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ פרס נובל, הצבי, 13 בדצמבר 1909

[1] פרס נובל, הצבי, 13 בדצמבר 1909

[1]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)