מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שמחה
|
הגייה* |
simkha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׂ־מ־ח
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
ר׳ שְׂמָחוֹת; שִׂמְחַת־, ר׳ שִׂמְחוֹת־
|
- מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. היא מתקשרת לשלמות ולסיפוק, הבאים כשהאדם חש שיש לו את כל שהוא מבקש.
- ”וַיַּעֲלוּ כָל-הָעָם, אַחֲרָיו, וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ, בְּקוֹלָם“ (מלכים א׳ א, פסוק מ)
- "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה" (משנה אבות ג יב)
- חגיגה, התנהגות הנובעת מתחושת שמחה (1).
- ”לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל; וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה“ (קהלת ז, פסוק ד)
- ”אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה א)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- "אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת, מאת ע' הלל)
- מן השורש ש־מ־ח, וראה שמח.
- شادی (תעתיק: שָׁאדִי)
- צ'כית: radost
- צרפתית: joie
- קוריאנית: 기쁨 (תעתיק: gippeum)
- 즐거움 (תעתיק: jeulgeoum)
ערך בוויקיפדיה: שמחה |
השורש שׂמח
|
שׂ־מ־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׂמַח
|
שָׂמֵחַ
|
יִשְׂמַח
|
שְׂמַח
|
לִשְׂמֹחַ
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
יֻגְדַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׂמֵּחַ
|
מְשַׂמֵּחַ
|
יְשַׂמֵּחַ
|
שַׂמֵּחַ
|
לְשַׂמֵּחַ
|
פֻּעַל
|
שֻׂמַּח
|
מְשֻׂמָּח
|
יְשֻׂמַּח
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
>
| |
|