אסרו חג

אִסְרוּ חַג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איסרו חג
הגייה*	isru khag
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. היום האחרון בכל אחד משלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות.

   • בפסח, האסרו חג נקרא גם מימונה.

גיזרון

1. מהפסוק בתנ"ך: ”אֵל, יְהוָה – וַיָּאֶר-לָנוּ; אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים – עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.“ (תהלים קיח, פסוק כז), וכאן כצירוף פועלי.

   • בתהילים מופיע "חג" במובן ברור של מחול מעגלי או תהלוכה סביב המזבח,בפסוק מתפרש "אסרו חג" - כתהלוכת סוכות עם לולב ואתרוג .ה"אסרו" העברי משמעותו - לאסוף, לעקד יחד . המקבילה האכדית אֶשאְרוּ esēru הקרובה סמנטית למילה אסר ושבכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כפועל, הגייה:"אֶשאֵרוּ", בכתב חקוק: בהגיית אֱ-שיר-שֻׂ-מָ (e-sir-šú-ma) בהוראת - להקיף, לסגור . על-כן "אסרו חג" העברי משמעו עשיית תהלוכה תוך כדי יצירת מעגלים או הקפות

• ”אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים“ (תהלים קיח, פסוק כז) - מרמז על מאסר החג בשלשלאות לעוד יום אחד.

תרגום

• אנגלית: isru chag‏‏‏‏

ראו גם

• מימונה
• שמיני עצרת
• בן המועד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אסרו חג