תהלים ס
קיצור דרך: t2660
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
ס א לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת
מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד׃
ב בְּהַצּוֹת֨וֹ ׀ אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַ֮יִם֮
וְאֶת־אֲרַ֢ם צ֫וֹבָ֥ה
וַיָּ֤שׇׁב יוֹאָ֗ב
וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח
שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃
ג אֱ֭לֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ
אָ֝נַ֗פְתָּ תְּשׁ֣וֹבֵֽב לָֽנוּ׃
ד הִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ
רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה׃
ה הִרְאִ֣יתָ עַמְּךָ֣ קָשָׁ֑ה
הִ֝שְׁקִיתָ֗נוּ יַ֣יִן תַּרְעֵלָֽה׃
ו נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס
מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃
ז לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ
הוֹשִׁ֖יעָה יְמִינְךָ֣ ועננו וַעֲנֵֽנִי׃
ח אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקׇדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה
אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם
וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃
ט לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה
וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י
יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְﬞקִֽי׃
י מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י
עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י
עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרוֹעָֽעִי׃
יא מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מָצ֑וֹר
מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃
יב הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ
וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃
יג הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר
וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃
יד בֵּאלֹהִ֥ים נַֽעֲשֶׂה־חָ֑יִל
וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד
ב בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף
ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו
ד הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה
ה הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה
ו נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה
ז למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו [וענני]
ח אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד
ט לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי
י מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי
יא מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום
יב הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו
יג הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
יד באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו
א לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.
ב בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף.
ג אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.
ד הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה.
ה הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה.
ו נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.
ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי].
ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.
ט לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי.
י מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי.
יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם.
יב הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
יג הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.
יד בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.
(ב) בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף.
(ג) אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.
(ד) הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה.
(ה) הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה.
(ו) נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.
(ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי].
(ח) אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.
(ט) לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי.
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי.
(יא) מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם.
(יב) הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
(יג) הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.
(יד) בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.
א לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן יחיד של "שושנים" ממזמור מה, עֵדוּת שיר לזיכרון, מִכְתָּם לְדָוִד, לְלַמֵּד דוד ציוה ללמד מזמור זה לעם, ב בְּהַצּוֹתוֹ אֶת בהילחמו עם אֲרַם נַהֲרַיִם ראה ש"ב ח, ג וְאֶת אֲרַם צוֹבָה ראה דה"א יט, ו וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח ראה בש"ב ח, יג, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:
- ג אֱלֹהִים! זְנַחְתָּנוּ, פְרַצְתָּנוּ הרגת בנו, אָנַפְתָּ כעסת עלינו - תְּשׁוֹבֵב לָנוּ אנא תניח לנו.
- ד הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ ובקעת אותה, רְפָה אנא רפה את שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה שהרי נפלה.
- ה הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה לעמך צרה גדולה, הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה.
- ו נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס רק שרידים בודדים, כמו דגל תלוי (השווה לישעיהו ל יז), מִפְּנֵי קֹשֶׁט קשתות האויב, סֶלָה.
- ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן עזור לנו כדי שינצלו יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ אנא הושיע בעזרת יד ימינך (ועננו) וַעֲנֵנִי.
- ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ - אֶעְלֹזָה ולכן אני אשמח, אֲחַלְּקָה שְׁכֶם ה' אמר שאני עתיד לכבוש את העיר שכם ולחלק אותה לבני ישראל, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד וכן אמדוד ואחלק את עמק סוכות לאחר שאכבוש אותו (שכם מייצגת את עבר הירדן המערבי וסוכות את עבר הירדן המזרחי).
- ט לִי גִלְעָד אכבוש את איזור הגלעד וְלִי מְנַשֶּׁה ולי יהיה איזור נחלת מנשה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי וההרים שבנחלת אפרים יהיה למעוז לי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי נחלת יהודה תהיה תחת מרות שילטוני.
- י מוֹאָב סִיר רַחְצִי אתייחס אליה כמו למקום בזוי, כמו סיר שרוחצים בו את כפות הרגליים, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי בגללי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי ארץ פלישתים, תריעי לי.
- יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר לערים שהייתי נוהג לשים עליהם מצור - הלא אתה, ה', היית נוהג לעזור לנו? מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם?
- יב הֲלֹא והרי עכשיו אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ, וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
- יג הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר, וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם כי העזרה שאנו מקבלים מבני אדם היא לשוא.
- יד בֵּאלֹהִים בשם ה', בעזרת ה' נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס יכניע צָרֵינוּ.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
