יחזקאל טו

קיצור דרך: t1215

תנ"ך > יחזקאל > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח

<< | ספר יחזקאל • פרק ט"ו | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
טו א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכׇּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃ ג הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כׇּל־כֶּֽלִי׃ ד הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאׇכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃ ה הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃
　　　 ו לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאׇכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ז וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃ ח וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א ויהי דבר יהוה אלי לאמר ב בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי ד הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם ז ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם ח ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה

מנוקד

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר. ג הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי. ד הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה. ה הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה. ו לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. ז וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם. ח וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

מנוקד ובשורות

(א) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.

(ב) בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר.

(ג) הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי.

(ד) הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה.

(ה) הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה.

(ו) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם.

(ז) וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם.

(ח) וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

ישראל היא כמו גפן בר, שאין כל תועלת בה, אפילו בעץ ענפיה, ובמיוחד לאחר שנשרפה מעט

זמורה של גפן

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, מַה יִּהְיֶה במה נחשב עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ, הַזְּמוֹרָה ובמה נחשב ענף עץ הגפן אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר בין עצי היער, בטבע, גפן לא מבויתת ושאינה עושה פרי. ג הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה להכין ממנו כלי עץ (ענפי הגפן רכים מדי)? אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד וו לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי? ד הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אם ענף הגפן הושלך למדורה, אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ, וְתוֹכוֹ נָחָר נחרך, נשרף במקצת - הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה? ה הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים אפילו כשהוא שלם לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, אַף כִּי כל שכן לאחר ש- אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר - וְנַעֲשָׂה עוֹד האם יעשה לִמְלָאכָה? {ס}

ו לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: כַּאֲשֶׁר כמו עץ הגפן שלא ראוי למלאכת עץ עֵץ הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה - כֵּן נָתַתִּי כך גם אעשה לאנשי ירושלים שאין להם זכויות אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. ז וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי כעסי (אעניש אותם) בָּהֶם. מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ הם הצליחו להנצל מהכיבושים הקודמים (ומגלות יהויכין), וְהָאֵשׁ אבל את התקפת האויב העתידית לא ישרדו תֹּאכְלֵם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה, בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם. ח וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה, יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.