A Night in Tunisia
| סינגל בביצוע דיזי גילספי | |
| יצא לאור | 1942 |
|---|---|
| תאריך הקלטה | 1944 |
| סוגה | ג'אז, בי בופ |
| שפה |
ללא תוכן לשוני  |
| חברת תקליטים | RCA רקורדס |
| לחן | דיזי גילספי |
  | |
A Night in Tunisia ("לילה בתוניסיה") הוא לחן, שכתב נגן החצוצרה דיזי גילספי בשנת 1942, כאשר גילספי ניגן בהרכב של בני קרטר. קטע הפך לסטנדרט ג'אז.[1]
הקטע הוצג בתחילה בשם "אינטרלוד" עם מילים מאת שרה ווהן.[2] ואכן, הסולנית עצמה הייתה אחד האמנים הראשונים שהקליטו אותו, בגרסה איטית בדצמבר 1944 בהשתתפות גילספי כמלווה.
המנגינה התפרסמה בביצוע הביג בנד של בילי אקסטין, הידועה כלהקת הביג בנד הראשונה אי פעם. בלהקה זו הופיעו, לצד גילספי, הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והזמרת שרה ווהן.
גילספי שכינה את המנגינה "Interlude" אמר, כי "איזה גאון החליט לקרוא לזה 'לילה בתוניסיה'". לדבריו, המנגינה הולחנה בפסנתר במועדון Kelly’s Stable שבניו יורק.
"לילה בתוניסיה" הייתה אחת מהיצירות היותר מזוהות עם להקת הבי בופ בהרכב הביג בנד של גילספי, והוא גם ניגן אותה עם הרכבים קטנים אחרים שלו.
בינואר 2004 הוסיפה האקדמיה להקלטות (The Recording Academy ) את ההקלטה בהוצאת חברת ההקלטות "ויקטור" מ -1946 מאת גילספי ל"היכל התהילה" של פרסי הגראמי.
באלבום "A Night at Birdland Vol.1", הציג המתופף ארט בלייקי את גרסת הכיסוי שלו משנת 1954 שאמר: "...עכשיו ננגן מנגינה שנכתבה על ידי דיזי גילספי המפורסם. אני מרגיש די קרוב למנגינה הזאת כיוון שהייתי שם כשהלחין אותה בטקסס בתחתית פח אשפה ".
ניתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה זו מראה את שאיפתו של המלחין להתרחק מהמוסכמות של הג'אז של שנות ה -40. הדבר מוצג על ידי המקצבים האפרו-קריביים שלו, הגישה החדשנית להרמוניה ולחן, ועל ידי עזיבתו את קו הבס הרגיל של הג'אז משנות ה -40.
האוסטינטו המורכב של הבס בקטע "A" נמנע מדפוס הבס הסטנדרטי של רבעי טונים, והשימוש בשינויי אקורד מתנדנדים של מהלך הרמוני (באמצעות ה- Sub V, אקורד תחליף טריטון לאקורד הדומיננטי) מעניקים לשיר תחושה ייחודית ומסתורית.
קטע B בולט כבעל מקצב ("two-five-one progression") לא ברור, שכן התקדמות האקורד של קטע B כמו נלקחת מקטע B בסטנדרט " "Alone Together", גורם למהלך ההרמוני להוביל חזרה לסאב V של קטע A.
בדומה למנגינות רבות של גילספי, הוא כולל מבוא קצר בכתב וקטע ביניים קצר המתרחש בין קטעי סולו-במקרה זה, רצף של שתים עשרה תיבות המוביל לברייק של ארבע תיבות עבור הסולן הבא אחריו.
גרסאות כיסוי (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה זכתה לגרסאות כיסוי רבות מאד.[3]
- קאונט בייסי
- Stefano di Battista
- ארט בלייקי לי מורגן 1960
- Dee Dee Bridgewater
- צ'אק בראון ו הא-מן (1994)
- אנטוני ברקסטון
- קליפורד בראון - The Beginning and the End (1955)
- ריי בראון
- ראסטי בריאן
- דון בייס
- ג'ון קריסטי
- מיילס דייוויס
- רונאלד דיינס
- ביל אוונס וטוני סקוט
- מיינרד פרגוסון
- אלה פיצג'רלד
- סטן גץ
- דקסטר גורדון עם באד פאוול (Our Man in Paris1963))
- ג'יג'י גרייס
- דונלד האריסון
- יוסף לטיף
- אבראהים מעלוף
- בובי מקפרין עם מנהטן טרנספר
- ארט פפר
- ארטורו סנדובל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "A Night in Tunisia" באתר מיוזיק בריינז- גרסאות נוספות ל"A Night in Tunisia" באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jazz Standards Songs and Instrumentals (Night in Tunisia), www.jazzstandards.com
- ^ Interlude (A Night in Tunisia), 2020-11-20, נבדק ב-2021-09-27
- ^ Search for "night in tunisia", AllMusic (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|