לדלג לתוכן

תרי עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרי עשר
סוגה כתבי קודש עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרת ספרים נביאים
הספר הקודם יחזקאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. כפי ששמו מורה (תְּרֵיסָר, שְׁנֵים־עָשָׂר בארמית) הספר כולל שנים־עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם (בלשון התלמוד הבבלי[1]: "איידי דזוטר מירכס" – מתוך שקצר יאבד).

ספר זה מופיע בתנ״ך אחרי ספר יחזקאל (מיקום זה נקבע על ידי בעלי המסוֹרָה, על פי המסרנים המאוחרים) ונכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.

סדר הספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הנבואה בתרי עשר אינם מסודרים בסדר כרונולוגי. עם נביאי תקופת בית ראשון מזוהים למשל, עמוס, יונה, הושע וצפניה, אולם מבחינה כרונולוגית עמוס מוקדם יותר מהושע אך מופיע בסדר הספרים אחריו. ספר עובדיה מתקופת הבית השני, אך הוא מופיע לפני ספר צפניה מתקופת הבית הראשון. בנוסף על כך, ישנם ספרים שבהם אין ציוני זמן, ורק על פי לשונם ורקעם ניתן לשער את זמנם, למשל: יואל, עובדיה, נחום, חבקוק ומלאכי.

סדר הספרים בנוסח המסורה הוא: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי.

ואילו תרגום השבעים מציע סדר מעט שונה: הושע, עמוס, מיכה, יואל, עובדיה, יונה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי.

חגי, זכריה ומלאכי נחשבים לנביאים האחרונים שאחריהם 'פסקה הנבואה' (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'). הנביאים הללו עוסקים בתקופת הבית השני, בקשיים הכרוכים בבניין המקדש השני ובסדרי הפולחן בו.

קיבוצו ועריכתו של ספר זה מיוחסים בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א') לאנשי הכנסת הגדולה והסיבה העיקרית בקביעת סדר זה היא סמיכות הפרשיות.

נביאי תרי עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]