לדלג לתוכן

תיקון הכללי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש"

התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב[1], כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים. התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים (אשרי, ברכה, משכיל, שיר, ניצוח/למנצח, ניגון, תפילה, הודאה, מזמור, הללויה).

עשרת המזמורים הם: ט"ז, ל"ב, מ״א, מ״ב, נ״ט, ע״ז, צ’, ק״ה, קל"ז וק"נ.[2]

התגלות, פרסום, והדפסות התיקון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מקומות מתאר ר' נתן את גילוי התיקון הכללי ופרטיו. (ראו שיחות הר"ן ס' קמא, לקוטי מוהר"ן רה מהדורת אוסטרהא תקס"ח. וכן לקוטי מוהר"ן תנינא צב). ה"תיקון הכללי" נדפס לראשונה כספר נפרד בשנת תק"פתקפ"א, בהדפסה בביתו של ר' נתן ביד בנו ר' שכנא. [3]

ביהדות, איסורי עריות נחשבים כחטאים מרכזיים ביותר, בין שלושת האיסורים היחידים שנאמר עליהם "יהרג ואל יעבור". מתוך הסתכלות זו, ראו חז"ל בחומרה גם מקרים של הוצאת זרע לבטלה שלא במתכוון, כגון אוננות, מקרה לילה ובמקרים מסוימים אף שפיכה מוקדמת, כחטאים הראויים לתיקון. לדברי הגמרא, הרעיון הטמון בכך הוא כי אין הוצאת זרע לבטלה הבאה לגמרי במקרה:

ונשמרת מכל דבר רע (דברים, כ"ג, י') מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה

ומסביר רש"י, כי קביעה זו לגבי משמעות הדין של "ונשמרת מכל דבר רע", נובעת מהסמיכות לפסוק הבא אחריו (שם, י"א):”כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה”. הסבר על הדברים הביא רבי יהודה החסיד:

בחלום אין מתבייש, שאם היה מתבייש לא היה נראה לו כאלו שוכב עם אשה ומשחק עמה, ולא היה עושה דברים שאדם מתבייש בהם כשהוא ער. והטעם, לפי שהחלומות באים על ידי הרהורים, וכשאדם מהרהר אין מתבייש מהרהוריו, שאין אדם יודע ומבין מה שחבירו מהרהר בלבו, לפיכך (אף) אינו מתבייש בחלומו. ומי שהוא ירא שמים בכל לב, שירא מבוראו מלהרהר דבר רע כשהוא ער, גם לעולם לא יבוא לו הרהור רע גם בחלומו.

ספר חסידים - סימן ט"ו

איסור זה של הרהור עבירה העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים[4] כאיסור מדאורייתא. על פי פוסקים רבים[5], מקרה הלילה אינו רחוק בחומרתו מאוננות. ספר הזוהר אף מחמיר בהסתכלותו על הוצאת זרע לבטלה ורואה בה כעבירה שאין עליה כפרה. על מנת למנוע מקרי לילה הובאו בהלכה הנחיות לסוגי המאכלים הראויים להאכל בלילה על מנת שלא יגרמו לריבוי שפיכה.

חומרת ההסתכלות על חטא זה, שרבים נכשלים בו הביאה מחברים תורניים רבים במרוצת הדורות, למצוא "תיקונים" שתפקידם לכפר או לבטל את השפעת החטאים הללו. חלק ניכר מהתיקונים הללו היו כרוכים בסיגופים עצמיים שונים, כגון: גלגולי שלג, תעניות, התנזרות מתענוגות וכדומה, ולא תמיד היו שווים לכל נפש. כפתרון לבעיה זו ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.

כשהגיע רבי נחמן מברסלב, וזכה לגלות דעת של רחמנות, אמר : "הייתי כדאי לרדת לעולם רק כדי לגלות תיקון זה" הכלול מאמירת עשרה מזמורי תהלים - שזכו לשם "התיקון הכללי".

התיקון הכללי בחסידות ברסלב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרסומו על ידי רבי נחמן מברסלב, השתדלו חסידי ברסלב לומר רבות את התיקון ויש מהם שהקפידו לאומרו על בסיס יומי[6]. הם הדפיסו אותו במהדורות שונות, וצירפו אותו לרוב המהדורות של ספרי החסידות. אמנים הלחינו והקליטו את התיקון הכללי, כשהגרסה המפורסמת ביותר היא האלבום שהלחין, עיבד והפיק אודי דמארי בביצועו של ארז יחיאל. גרסה זו חולקה חינם וללא מטרות רווח אישי בידי חסידי ברסלב והופצה ברחבי הארץ במספר רב של עותקים.

בשנים האחרונות רבנים שונים תמכו בקריאת התיקון הכללי, בהם:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בספרו "ליקוטי מוהר"ן" חלק א', סימן ר"ה. ובחלק ב' סימן צ"ב. ובאריכות רבה בשיחות הר"ן אות קמ"א.
  2. ^ ראו בקישורים חיצוניים הפנייה לויקיטקסט.
  3. ^ https://www.breslev.org/breslev-books/תיקון-הכללי/
  4. ^ תוספות מסכת עבודה זרה כ':, רמב"ן וחידושי הר"ן חולין ל"ז:, סמ"ג לאוין קכ"ו, סמ"ק סימן כ"ד, ארחות חיים בשם רבנו יונה, ספר חרדים פרק כ"א סעיף ל', ועוד.
  5. ^ ראו בקיצור שולחן ערוך סימן קנ"ו.
  6. ^ ראה בסידור עם פירוש "עת רצון" שהוציא הרב אליעזר שלמה שיק זצ"ל, הובא באתר ברסלב סיטי
  7. ^ מקור: הספר "שבחו של צדיק".
  8. ^ תהלים נר חיים, דרכי הוראה לרבנים, עמ' 311
  9. ^ הובא בהוצאה שנייה של התיקון הכללי, על ידי מכון אב"ן שתייה.