תיאטרון מרג'נישווילי
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אולם תיאטרון, קניין תרבותי |
על שם | קוטה מרג'נישווילי |
כתובת | טביליסי |
מיקום | טביליסי |
מדינה | גאורגיה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1928 |
תאריך פתיחה רשמי | 1928 |
קואורדינטות | 41°42′32″N 44°47′40″E / 41.7088°N 44.7945°E |
אתר רשמי | |
תיאטרון הדרמה האקדמי הממלכתי על שם קוטה מרג'נישווילי (בגאורגית: კოტე მარჯანიშვილის სახელობის სახელმწიფო აკადემიური დრამატული თეატრი) הוא התיאטרון הממלכתי השני בגודלו בגאורגיה הממוקם בטביליסי.
התיאטרון נוסד במקור בכותאיסי בשנת 1928 על ידי קוטה מרג'נישווילי בתקופת השלטון הסובייטי בגאורגיה. בשנת 1930, הועבר התיאטרון למבנה התיאטרון העממי של טביליסי, שנבנה במימון האחים זובלשווילי ונחנך ב-1909. המבנה משמש את תיאטרון מרג'נישווילי עד היום.
בשנת 2003 החל השיפוץ היסודי בתיאטרון במימונו של האוליגרך הגאורגי שהתעשר ברוסיה, בידזינה איוואנישווילי; התיאטרון נפתח בשנת 2006 מחדש. "אופרה בגרוש" של ברטולט ברכט הייתה הצגת הבכורה.
הייסוד ותקופתו של קוטה מרג'נישווילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה התיאטרון העממי של טביליסי בשנת 1909, שנבנה במימון האחים זובלשווילי; במבנה זה שוכן תיאטרון מרג'נישווילי משנת 1930. |
תיאטרון מרג'נישווילי נוסד בשנת 1928 כתיאטרון הממלכתי השני של גאורגיה על ידי קוטה מרג'נישווילי. הוא עזב את גאורגיה כשחקן מתחיל בשנת 1897 ופיתח ברוסיה קריירה של במאי תיאטרון; בשנת 1922, מרג'נישווילי הוזמן למולדתו כדי להנהיג את תיאטרון רוסתוולי, שנקרא מאז גם התיאטרון הממלכתי של גאורגיה; הוא עמד בראשו עד 1926 ולאחר מכן הפך לבמאי קולנוע. בשנת 1928, קוטה מרג'נישווילי אסף סביבו קבוצת אמנים וייסד בכותאיסי את התיאטרון הממלכתי השני של גאורגיה, שלימים ייקרא על שמו; בנוסף לכותאיסי, בשנים 1930-1928 התיאטרון העלה הצגות בבתומי ולכן בתקופה ההיא נקרא גם תיאטרון כותאיסי-בתומי.
בעונתו הראשונה (1928/29), התיאטרון שבהדרכת מרג'נישווילי הציג את המחזות הבאים:
- "הופ, אנחנו בחיים!" מאת ארנסט טולר
- "יוהנה הקדושה" מאת ג'ורג' ברנרד שו
- "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה
- "באמצע הלב" מאת שלווה דדיאני
- "המסילות מהמהמות" מאת ולדימיר קירשון
- "אוריאל אקוסטה" מאת קארל גוצקוב
- "כיצד?" מאת קרלו קלדזה
- "קוורקוורה תותברי" מאת פוליקרפה קקבדזה
- "ראילי" מאת דווית צ'יאנלי
- "הלבנים" מאת דמנה שנגלאיה
- "החצות עבר" מאת אלכסנדרה כותתלי
בשנת 1930, התיאטרון שבהדרכת מרג'נישווילי ערך מסע הופעות בחרקוב (בירת אוקראינה באותה תקופה) ובמוסקבה; במסע זה, התיאטרון הציג את המחזות "הופ, אנחנו בחיים!", "כיצד?", "אוריאל אקוסטה", "באמצע הלב", "הלבנים", "חטיג'ה", "השריפה" ו"מעיין הכבשים" (המחזה האחרון לא הוצג בחרקוב).
לאחר המסע מחוץ לגאורגיה, התיאטרון שבהדרכת מרג'נישווילי ערך ב-1930 מסע הופעות גם בבירת גאורגיה, טביליסי; עקב המסע המוצלח בטביליסי, הממשלה החליטה להעביר את התיאטרון מכותאיסי לבירה ולשנות את שמו מ"התיאטרון הממלכתי השני של גאורגיה" ל"תיאטרון הדרמה הממלכתי השני של גאורגיה". בטביליסי, התיאטרון שוכן ב"בית העם" - מבנה תרבות שהוקם בשנת 1909 במימונם של האחים זובלשווילי ממשפחת תעשיינים וסוחרים.
קוטה מרג'נישווילי עמד בראש התיאטרון שייסד חמש עונות בלבד, שבמהלכן ביים 26 הצגות, ביניהן את המחזה הראשון של שייקספיר בתיאטרון זה - "אותלו" (בשנת 1932). בשנות עבודתו של קוטה מרג'נישווילי, בתיאטרון פעלו לצדו הבמאים דודו אנתדזה, וחטנג אבשידזה, גריגול סוליאשווילי, ניקו גודזיאשווילי וסרגו צ'לידזה. מרג'נישווילי נפטר בשנת 1933 ומאז, התיאטרון שייסד נקרא על שמו.
תקופת מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות מלחמת העולם השנייה (שבמהלכן כ-700,000 גאורגים גויסו לצבא האדום), תיאטרון מרג'נישווילי העלה כמה מחזות בנושאי פטריוטיזם והרואיזם:
- "המלך ארקלה" מאת לוואן גותואה (במאי: וחטנג טבליאשווילי, בתפקיד הראשי: ואסו גודזיאשווילי)
- "הבלתי-מנוצחים" מאת לוואן גותואה (במאי: וחטנג טבליאשווילי)
- "הפרטיזנים" מאת גיורגי מדיוואני (במאי: ואסו קושיטשווילי)
- "בגרטיוני" מאת א' סמסונדזה (במאי: ואסו קושיטשווילי, בתפקידים הראשיים: סרגו זכריאדזה וגיורגי שווגולידזה)
- "את חכי לי" מאת קונסטנטין סימונוב (במאי: ואסו קושיטשווילי)
- "בתו של ז'מתברי" מאת מיכאיל ג'פרידזה (בבימויו של שחקן התיאטרון שלווה ר'מבשידזה)
בשנות המלחמה, בתיאטרון מרג'נישווילי הוצגו לראשונה גם שתי קומדיות בולטות:
- "חנומה" מאת אווכסנטי צגרלי (בבימויו של ואסו קושיטאשווילי, 1942)
- "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שייקספיר (בבימויו של שחקן התיאטרון שלווה ר'מבשידזה, 1944)
הבמאים של תיאטרון מרג'נישווילי ושחקניו שביימו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של קוטה מרג'נישווילי בשנת 1933, התיאטרון נוהל במשך שש שנים על ידי הבמאי דודו אנתדזה. בשבעה העשורים שלאחר מכן, בתיאטרון מרג'נישווילי פעלו הבמאים הבאים: ואסו קושיטשווילי, ארצ'יל צ'חרטישווילי, בוריס גמרקלי, וחטנג טבליאשווילי, לילי יוסליאני, גיגה לורתכיפאנידזה, מדאה קוצ'וחידזה, לוואן מירצחולווה, דימיטרי אלכסידזה, תמור צ'חיידזה, דימיטרי חוותיסיאשווילי, גוגי תודדזה, דווית דויאשווילי, גיזו ז'ורדניה ולוואן צולדזה.
בתיאטרון מרג'נישווילי, חלק מההצגות בוימו על ידי שחקניו:
- השחקן ואסו גודזיאשווילי ביים ב-1941 את "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה (שבוים לראשונה על ידי קוטה מרג'נישווילי בעונת הבכורה של התיאטרון); בנוסף, הוא ביים את ה"הוודווילים הוותיקים" (שבו גילם את התפקיד הראשי).
- השחקן שלווה ר'מבשידזה ביים את "בתו של ז'מתברי" מאת מיכאיל ג'פרידזה, את "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שייקספיר" ואת "נישואיו של קולחוזניק" מאת פוליקרפה קקבדזה.
- השחקנית וריקו אנג'פרידזה ביימה ב-1972 את "אוריאל אקוסטה" מאת קארל גוצקוב (שבוים לראשונה על ידי קוטה מרג'נישווילי בעונת הבכורה של התיאטרון); בנוסף, היא ביימה את "אולי הילדים דומים לציפורים" מאת וינא דלמאר, "המהנדס סרגייב" מאת י' רוק, "העצים מתים בעמידה" מאת א' קסונה ו"ימים רוגשים" מאת א' אר'לדזה.
- השחקנית סופיקו צ'יאורלי ביימה את גרסתה ל"אוריאל אקוסטה" מאת קארל גוצקוב וגם שיחקה בה; בנוסף, היא ביימה את "חיננית" מאת פול זינדל.
(גם שחקן התיאטרון אקקי קוונטליאני ביים בו).
הבמאים החשובים של תיאטרון מרג'נישווילי לאחר מות המייסד והצגותיהם הבולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואסו קושיטשווילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "האם הוא אדם?!" מאת איליה צ'בצ'בדזה, בוים בשנת 1939
- "חנומה" את אווכסנטי צגרלי, 1942
- "בגרטיוני" מאת א' סמסונדזה, 1944
- "נשף המסכות" מאת מיכאיל לרמונטוב, 1946
- "מרי סטיוארט" מאת פרידריך שילר, 1955
- "מפולת שלגים" מאת מיכאיל מרוולישווילי, 1956
- "ריצ'רד השלישי" מאת ויליאם שייקספיר, 1957
וחטנג טבליאשווילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "המלך ארקלה" מאת לוואן גותואה
- "הבלתי-מנוצחים" מאת לוואן גותואה
- "רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר, 1949
- "אנטוניוס וקלאופטרה" מאת ויליאם שייקספיר, 1951
ארצ'יל צ'חרטישווילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "על החוף" מאת ו' פטראיה, 1950
- "הכוכב שלו" מאת י' מוסשווילי, 1951
- "הנכרת" מאת ואז'ה פשאוולה, 1956
- "מדאה" מאת אוריפידס, 1962 (בתפקיד הראשי: וריקו אנג'פרידזה)
לילי יוסליאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוקר אביבי" מאת ו' גבסקיריה, 1952
- "אהבה עם שחר" מאת י' גלני, 1953
- "המזכיר של מועצת הנפה" מאת רוואז תבוקשווילי, 1954
- "פיגמליון" מאת ג'ורג' ברנרד שו, 1955 (בתפקידים הראשיים: סרגו זכריאדזה, מדאה ג'פרידזה, אקקי קוונטליאני)
- "מה יגידו האנשים?" מאת רוואז תבוקשווילי, 1956
- "בשפל" מאת מקסים גורקי, 1957
- "מהומה רבה על לא דבר" מאת ויליאם שייקספיר, 1963
גיגה לורתכיפנידזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אם הבית של המלון" מאת קרלו גולדוני, 1952
- "מרינה" מאת מריקה ברתשווילי, 1958
- "אני, סבתא, איליקו ואילריוני" מאת נודר דומבדזה, 1960
- "אני יכולה לראות את השמש" מאת נודר דומבדזה, 1962
- "חג הבדידות" מאת ו' קורוסטליוב
- "כתב אישום", על-פי הרומנים "ליל שמש" ו"דגלים לבנים" מאת נודר דומבדזה, 1976
- "המלך אדיפוס" מאת סופוקלס, 1978 (בתפקידים הראשיים: אותר מר'ווינתוחוצסי, מדאה ג'פרידזה)
לוואן מירצחולווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "צדיקים בגיהנום" מאת א' גצדזה, 1967
- "חטיפת הירח" מאת קונסטנטינה גמסחורדיה, 1968
- "כרוניקת בית-המשפט" מאת י' וולצ'ק, 1969
- "אלודה כתלאורי"/"אורח ומארח", מחזה על-פי שתי בלדות מאת ואז'ה פשאוולה, 1970
דימיטרי אלכסידזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דון קרלוס" מאת פרידריך שילר, 1970
- "זיכרון הלב" מאת א' קונייצ'וק, 1970
- "אנטיגונה" מאת סופוקלס, 1971 (בתפקידים הראשיים: סופיקו צ'יאורלי, טריאל סקוורלידזה, נאני צ'יכווינידזה)
- "שידוכין" מאת ניקולאי גוגול, 1972 (בתפקיד הראשי: סופיקו צ'יאורלי)
- "מקבת'", (סצנות מהטרגדיה) מאת ויליאם שייקספיר, 1972
- "קווצ'י קווצ'נטירדזה" מאת מיכאיל ג'ווחישווילי, 1974
מדאה קוצ'וחידזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אמא" מאת קארל צ'אפק, 1965
- "הצגת בכורה" מאת לאלי רוסבה, 1979
- "התאבדותם של האוהבים בסונזקי" מאת צ'יקמצו מונזאמון, 1981
- "סיפור פרובינציאלי" מאת לאלי רוסבה, 1981
- "שמש האהבה" מאת לאלי רוסבה, 1982
- "מלאכי הבית" מאת לאלי רוסבה, 1997
תמור צ'חיידזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "רוחות" מאת הנריק איבסן, 1976 (בתפקידים הראשיים: וריקו אנג'פרידזה, אקקי וסדזה)
- "האקי אדזבה" מאת לאו כיאצ'לי, 1981
- "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר, 1982
- "בני חסותו של גַ'קוֹ" מאת מיכאיל ג'ווחישווילי, 1984
מחזותיו של שייקספיר על בימת תיאטרון מרג'נישווילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אותלו", בוים על ידי קוטה מרג'נישווילי בשנת 1932 (בתפקידים הראשיים: אותלו - שלווה ר'מבשידזה, יאגו - אושנגי צ'חיידזה, דזדמונה - וריקו אנג'פרידזה, אמיליה - תמר צ'ווצ'וודזה)
- "אילוף הסוררת", בבימויו של השחקן שלווה ר'מבשידזה, 1944
- "רומיאו ויוליה", בבימויו של וחטנג טבליאשווילי, 1949
- "הלילה השנים עשר", בבימויו של רמז צ'יאורלי, 1950
- "אנטוניוס וקלאופטרה", בבימויו של וחטנג טבליאשווילי, 1951
- "ריצ'רד השלישי", בבימויו של ואסו קושיטשווילי, 1957
- "מהומה רבה על לא דבר", בבימויה של לילי יוסליאני, 1963
- "מקבת'" (סצנות מתוך הטרגדיה), בבימויו של דימיטרי אלכסידזה, 1972
- "אותלו", בבימויו של תמור צ'חיידזה, 1982 (בתפקידים הראשיים: אותלו - אותר מר'ווינתוחוצסי, יאגו - נודר מגלובלישווילי, דזדמונה - מרינה ג'נשיה, אמיליה - גורנדה גבוניה)
- "פלסטף", מחזה על עלילותיו של ג'ון פלסטף, כפי שהוא מופיע במחזותיו של שייקספיר "נשות וינדזור העליזות" ו"הנרי הרביעי", בבימויו של גוגי תודדזה, 1989
- "אנטוניוס וקלאופטרה" בבימויה של הילרי ווד, 1991
- "המלך ליר" בבימויו של דווית דויאשווילי, 1995 (בתפקיד הראשי: אותר מר'ווינתוחוצסי)
- "חלום ליל קיץ" בבימויו של לוואן צולדזה, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון מרג'נישווילי (בגאורגית)