לדלג לתוכן

תוכנית חבצלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית חבצלות
סמל התוכנית
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
סוג תוכניות מצוינות בצה"ל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־19 שנים)
נתוני היחידה
כוח אדם

כ-60 חניכים וחניכות במחזור גיוס המתקיים אחת לשנה.

יעוד הבוגרים: חטיבת המחקר, 8200, גופי המודיעין בפיקודים המרחביים ובאוגדות, 9900, מד"ן, למד"ן, מערך המבצעים המיוחדים, ועוד.
פיקוד
יחידת אם אגף המודיעין
דרגת המפקד

ראש התוכנית: תת-אלוף  תת-אלוף במיל'

מפקד ההכשרה: רב-סרן  רב-סרן

תוכנית חבצלות היא תוכנית מצוינות צבאית-אקדמית לגיוס צעירים מצטיינים ולהכשרתם כקציני מודיעין בתפקידים מרכזיים באגף המודיעין של צה"ל.

המסלול כולל הכשרה בת שלוש שנים הכוללת לימודים לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים[1], הכשרה מודיעינית רחבה, הכשרה פיקודית-מנהיגותית והכשרות צבאיות שונות, בהן טירונות קרבית וקורס קצינים. כל אלה בנוסף לביקורים בתרגילים של יחידות צהל השונות, והיכרות עם כלל המערכים באגף המודיעין.

לאחר ההכשרה, בוגרי התוכנית משרתים שש שנים בשירות קבע בתפקידים מרכזיים באמ"ן ובגופי המודיעין ביחידות השדה[2].

תוכנית חבצלות היא תוכנית הדגל של אמ"ן[3], ונחשבת לאחת התוכניות היוקרתיות ביותר שמציע צה"ל[4].

הקמת התוכנית והתפתחותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך הראשון המתאר את תוכנית חבצלות נכתב בשנת 2003 על ידי הוגה התוכנית, אביתר מתניה, שבאותה העת ניהל את תוכנית תלפיות במפא"ת והיה איש מילואים של אמ"ן, ולפיו רציונל ההכשרה של התוכנית מבוסס על שני אלמנטים – ידע אזורי ומודיעיני וחשיבה אנליטית. מתניה טען שכמו כל זרוע בצה"ל, גם אמ"ן חייב שתהיה לו תוכנית אקדמית משלו – תשתית לקציני המודיעין של אמ"ן, ובהמשך פרסם מאמר בנושא זה בכתב העת "מערכות"[5].

בשנת 2004, טרם מימוש התוכנית, פורסם דו"ח ועדת שטייניץ לחקירת הכשל המודיעיני במלחמת המפרץ השנייה, שאחת ממסקנותיה הייתה הצורך בהקמת תוכנית הכשרה על בסיס מבנה ההכשרה של תוכנית תלפיות.

המחזור הראשון של התוכנית כלל 25 חניכים, התגייס באוגוסט 2005 והחל את שירות הקבע בנובמבר 2008[6].

בסוף שנת 2012 עברה התוכנית שינוי ארגוני, ובמסגרתו עברה להכוונה מקצועית של חטיבת המחקר.

בינואר 2013 החליט ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, למנות לראשות התוכנית את תת-אלוף (מיל') מוטי דימיטשטיין, ובהמשך אותה שנה הגדילו את מספר החניכים במחזור מ-25 ל-35.

בתחילת שנת 2017 הגדיל ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, את מספר החניכים במחזור לכ-40. החל משנת 2018, בעקבות הצלחת התוכנית, הגדילו את מספר החניכים במחזור לכ-50. בשנת 2020 הוגדל מספר החניכים במחזור פעם נוספת ל-54. ב-2023 הגדיל ראש אמ״ן דאז, האלוף אהרון חליוה, את מספר החניכים במחזור ל-60.

בשנים 2005–2019 למדו חניכי התוכנית באוניברסיטת חיפה. בשנת הלימודים תש"ף (אוקטובר 2019) עברה התוכנית לאוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-2020 שינו את תפיסת ההכשרה כדי שתהיה "מותאמת יותר לעולם המודיעיני העכשווי". לכן, במסגרת ההכשרה, החניכים יצרו מגוון כלי לימוד ייחודיים באמ"ן וגם הצטרפו לעשייה המבצעית בצוותים שעוסקים במחקר מודיעיני ליבתי[7].

המיונים והקבלה לתוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה לחבצלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאמה לתוכנית חבצלות מוערכת ונבחנת במספר היבטים. ראשית, על המועמדים להיות סקרנים ובעלי זיקה לאקטואליה ולנושאים העומדים על סדר היום הביטחוני של מדינת ישראל. שנית, הם נדרשים ליכולות לימודיות גבוהות וכן להיות תלמידים מצטיינים בתיכון. בנוסף, עליהם להיות בעלי כישורים חברתיים גבוהים ויכולת להוביל. זאת, הן בשל אופי ההכשרה של התוכנית והן בשל אופי התפקידים שלאחריה, שבהם בוגרי התוכנית נדרשים לפקד על צוותים תוך עבודה משותפת ואינטנסיבית.

המיונים כוללים:

  1. מבחנים קוגניטיביים (במסגרת מבחני שחקים חבצלות) – מבחני ידע כללי, לוגיקה, אנלוגיות, שפות, מתמטיקה וכו'.
  2. כנס הסברה – מיועד להכיר למועמדים את הכשרת חבצלות בצורה מעמיקה ומפורטת. כחלק מהכנס, המועמדים יפגשו בוגרים וחניכים של התוכנית, תוך אפשרות לקבלת מענה על שאלותיהם.
  3. מבחני דינמיקה קבוצתית – במהלכם המועמדים ייבחנו על עבודה בצוות, עבודה תחת לחץ, יכולת ניתוח מצבים, הסקת מסקנות ועוד.
  4. ראיון אישי – יתבצע בנוכחות קצין מודיעין בוגר התוכנית וקצין איתור.
  5. יום פסיכולוג – המועמד נדרש לעבור מספר מבחנים אישיותיים, בהם ריאיון עם פסיכולוג, שמטרתם לבחון את התאמתו לשירות בחיל המודיעין בכלל ובתוכנית חבצלות בפרט.
  6. מבדקי קצונה – חניכי התוכנית יוצאים לקורס קצינים, ולכן במידת הצורך חלק מהמועמדים עוברים מבחני התאמה לקצונה בבסיס תל השומר.
  7. תחקיר ביטחוני – נועד לקבוע את התאמת המועמדים להיחשפות למידע מסווג, בהתאם לנוהלי ביטחון המידע באמ"ן.
  8. תנאי קבלה לאוניברסיטה – בנוסף לשלבים הללו, על המועמדים לעמוד בתנאי הקבלה של האוניברסיטה העברית לתואר ראשון דו-חוגי במסגרת הסכם לפי חוגי הלימוד. בנוסף, התוכנית דורשת מהמועמדים לקבל בבחינה הפסיכומטרית (עד מועד אפריל) ציון של 650 נקודות ומעלה.

מסלול ההכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימני הזיהוי של החניכים בשלבים שונים של ההכשרה

הכשרת תוכנית חבצלות היא מהארוכות והיוקרתיות בצה"ל, והיא מקנה לחניכי התוכנית את בסיס הידע, החשיבה והערכים הדרושים לבוגרי התוכנית בתפקידיהם. בכל שנה מתחילים את דרכם כ-60 חניכים וחניכות. ההכשרה אורכת 36 חודשים ומתקיימת ברובה בתנאי בסיס סגור, במתחם התוכנית באוניברסיטה העברית. כל תנאי השירות ותכני ההכשרה, לרבות שכר הלימוד של התואר האקדמי, הם במימון מלא של צה"ל. כל הקצינים המפקדים בהכשרה הם בוגרי תוכנית חבצלות. את הכשרת חבצלות ניתן לחלק לארבעה עיקרים: אקדמי, צבאי, מודיעיני וערכי-מנהיגותי.

הכשרה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החניכים לומדים לתואר ראשון במסלול דו-חוגי מורחב באוניברסיטה העברית בירושלים. החוג הראשון, חוג רב-תחומי המשלב מדע המדינה ומזרח תיכון (לרבות לימוד ערבית), זהה ואחיד לכל החניכים, ובמסגרתו מוקנה לחניכים בסיס ידע רחב בנושאי ההיסטוריה של המזרח התיכון, ומערכות פוליטיות. החוג השני נבחר על ידי כל חניך בנפרד מבין האפשרויות הבאות: כלכלה, מתמטיקה, פילוסופיה, מדעי הנתונים ומדעי המחשב.

הכשרה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת חבצלות מתחילה בטירונות קרבית במתכונת של רובאי 03 בבט"ר ניצנים, מתוך תפיסה שעל חניכי התוכנית להכיר את הצבא והמערכת ולהיפגש עם חוויית השטח. עם זאת, מתקבלים לתוכנית גם חניכים בעלי פרופיל עורפי, העוברים במקום טירונות עורפית (רובאי 02).

גם לאחר תום הטירונות ממשיכה ההכשרה הצבאית, הן בקורסים צבאיים תאורטיים והן ביציאה ל"סדרות צבא" שנערכות בין הסמסטרים, שבמהלכן מודרכים החניכים ביחידות הצבא השונות. בנוסף, במהלך השנה הראשונה יוצאים החניכים לסדרת ניווטים במטרה להקנות להם הבנה מעמיקה יותר של השטח.

בסוף שנת ההכשרה הראשונה ולפני תחילת שנת הלימודים השנייה, חניכי התוכנית עוברים את קורס הקצינים בבה"ד 1. חניכי התוכנית מקבלים את דרגות הקצונה בתום שלוש שנות ההכשרה, ונכנסים לתפקידם בדרגת סגן.

הכשרה מודיעינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה המודיעינית היא רב-תחומית, ומטרתה להקנות לבוגרי התוכנית יסודות מכל המערכים באמ"ן. החניכים לומדים את מקצוע המודיעין במקביל ללימודים האקדמיים. ההכשרה המודיעינית כוללת העמקה בדיסציפלינות המחקר שבהן עוסקים אמ"ן ושאר גופי המודיעין בישראל, לצד עיסוק במידע מודיעיני עדכני ובהכרת היחידות השונות באמ"ן.

חניכי התוכנית עוברים קורסים בכלל מקצועות המודיעין, הנפרשים על פני שלוש שנות ההכשרה. בנוסף, הם עוברים סיורים וסיפוחים לדרגי השטח, תרגילים וסדרות מודיעין ביחידות השונות.

בסוף השנה השנייה להכשרה מקבל כל חניך פרויקט מחקרי שאורכו כחודש באחד ממערכי אמ"ן, כאשר בסופו מציג החניך את תוצריו לבכירים בחיל. הפרויקטים מאפשרים לחניכים לחוות את העבודה המודיעינית מחוץ למסגרת מתחם ההכשרה ולהתנסות בעצמאות מחקרית לאחר שנתיים של לימודי מקצוע המודיעין.

הכשרה ערכית-מנהיגותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ייעודם של בוגרי תוכנית חבצלות – להיות מפקדים באמ"ן, ההכשרה שמה דגש גם על פיתוח יכולות הפיקוד של חניכיה. זאת נעשה בין היתר באמצעות למידה פרונטלית, התנסויות בהעברת תכנים ובמתן אחריות בתפקוד השוטף של ההכשרה. לדוגמה, חניכי השנה השלישית מפקדים על חניכי השנה הראשונה והשנייה ואמונים על פיתוחם האישי ועל תפקודו של מתחם ההכשרה. באופן זה מתנסים חניכי ההכשרה בפיקוד ופיתוח חניכים בליווי צמוד של סגל התוכנית.

השירות הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס חשיפת הדרגות במעמד ראש אמ"ן, האלוף הרצל הלוי, במלאת שלוש שנות הכשרה

במהלך השנה השלישית להכשרה מתקיים תהליך מסודר לשיבוץ החניך, המנוהל על ידי ראש התוכנית, שבו נבחנות העדפות החניך (זירת מחקר, דיסציפלינה מחקרית וגוף המודיעין), יכולותיו והתאמתו לתפקיד (על פי הערכת מפקדיו). בסוף תהליך השיבוץ נבחר התפקיד שהחניך ימלא בשנתיים הראשונות לשירות הקבע, מתוך שש שנות הקבע שעליהן חתם בתחילת ההכשרה.

הבוגרים משובצים לתפקידי קצונה ליבתיים במערכי אמ"ן ויחידות השדה, בהם חטיבת המחקר, מערך המבצעים המיוחדים, יחידות האיסוף כמו 8200 ו-9900, גופי המודיעין בפיקודים המרחביים ובאוגדות, להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר ומספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים.

עם סיום ההכשרה לבוגרים מוענקת דרגת סגן, ולאחר שנתיים מוענקת להם דרגת סרן. לבוגרים אשר מעוניינים בהמשך שירות בחיל מעבר להתחייבות הראשונית (6 שנים) ומוכיחים עצמם כבעלי יכולות והשקעה מוענקת דרגת רב-סרן, עוד במהלך שירות הקבע הראשוני.

שירות הבוגרים בחיל כולל דגש מרכזי על מעבריות – התנסות במגוון דיסציפלינות מחקר, היכרות מעמיקה ובין זירתית עם עבודת המודיעין וגיבוש תפיסה רחבה. כפועל יוצא מכך, רוב הבוגרים עוברים כל שנתיים בין יחידות שונות בתוך קהילת המודיעין הישראלית וצוברים ניסיון רב בשלל עיסוקי המודיעין. מרכיב מרכזי נוסף באופי השירות של בוגרי התוכנית הוא הקשר בין בוגרי התוכנית הפזורים ברחבי החיל דבר המאפשר קידום שיתופי פעולה.

סיכת בוגר חבצלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת בוגר ההכשרה מורכבת מסמל הפלר דה ליס אשר מייצג את אמ"ן, כנפיים ועוגן אשר מסמלים את פריסת הבוגרים בכלל הזרועות (חיל האוויר וחיל הים בהתאמה) והמערכים המודיעיניים בצה"ל, עט נובע דמוי חרב המדגיש את הצד האקדמי של בוגרי התוכנית, ומשני אנשים אשר מייצגים את ההון האנושי שממנו מורכבת התוכנית. כל זאת על רקע מגן דוד – סמל לביטחון ישראל. לבוגרי התוכנית החוזרים לפקד בהכשרה מוענקת סיכה מוזהבת.

עמותת בוגרי חבצלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף בני גנץ, בהרצאה בכנס בוגרי תוכנית חבצלות

בינואר 2017 הוקמה עמותת בוגרי חבצלות[8], שמטרותיה העיקריות הן גיבוש הבוגרים, חיזוק הקשרים ביניהם ושמירה על גאוות יחידה, על מורשת התוכנית ועל ערכיה. מטרות נוספות הן סיוע לבוגרי התוכנית, הכוונה לאחר שחרורם וכן פיתוח וקידום עתידם באמצעות כנסים, אירועים חברתיים, מלגות ומענקים. נוסף על כך, העמותה תסייע להשתמש בבוגרים לטובת קידום החברה הישראלית וסיוע לקהילה באמצעות יוזמות, עשייה חברתית וחינוך. עוד מטרה היא חיזוק הקשר בין תוכנית חבצלות לבוגריה[9].

בשנת 2018 הקימה העמותה אתר אינטרנט עבור התוכנית, בסיוע גורמים מתוכנית חבצלות[10].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכנית חבצלות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]