שער הניצחון של אורנז'
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
סוג | שער ניצחון | ||||||||
כתובת | avenue Maréchal-de-Lattre-de-Tassigny | ||||||||
מיקום | אורנז' | ||||||||
מדינה | צרפת | ||||||||
הקמה ובנייה | |||||||||
תקופת הבנייה | ? – המאה ה־1 לפני הספירה | ||||||||
תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־1 לפנה״ס | ||||||||
סגנון אדריכלי | אדריכלות רומית | ||||||||
מידות | |||||||||
שטח | 0.01 הקטאר | ||||||||
קואורדינטות | 44°08′32″N 4°48′17″E / 44.142170833333°N 4.8048075°E | ||||||||
שער הניצחון של אורנז' (צרפתית: Arc de triomphe d'Orange) הוא שער ניצחון של העיירה אורנז' הנמצאת בדרום-מזרח צרפת. השער שוכן בסמוך לכביש המהיר N7, במרחק 600 מטרים ממרכז העיירה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועד הקמת השער שנוי במחלוקת, אחת הדעות המקובלות היא כי הוא נבנה בתקופת שלטונו של אוגוסטוס קיסר. השער נבנה על ויה אגריפה, שאינה קיימת עוד, על מנת לכבד את החיילים ששבו ממלחמת גאליה ואת הלגיון השני אוגוסטה. בתקופה מאוחרת יותר השער נבנה מחדש על ידי הקיסר טיבריוס לרגל ניצחונו של גרמאניקוס על השבטים הגרמאניים בקרב שהתרחש בחבל הריין. בשער יש כתובת המוקדש לטיבריוס ומתוארכת לשנת 27. במאה ה-13 ייעודו של השער השתנה והוא הפך למבצר קטן, על מנת להגן על נקודות הכניסה הצפוניות לעיירה. במהלך המאה ה-18 השער הוחזר למצבו המקורי.
האדריכל אוגוסטין כריסטי חקר את השער וניהל את עבודות השיפוץ שהתבצעו במאה ה-19 (עבודות נוספות בוצעו ב-1955 וב-1962). למרות ההתדרדרות במצבו השער של אורנז' הוא עדיין אחד השרידים המרשימים ביותר לתקופה הרומית בהיסטוריה של גאליה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]השער מקושט במגוון תגליפים בעלי מוטיבים צבאיים, כולל קרבות ימיים, שלל המלחמה והרומאים הנלחמים בגרמאניים ובגאלים. בתבליט הקרב שבחזית השער הצפונית ניתן לראות חייל רגלי רומי הנושא את המגן של הלגיון השני אוגוסטה.
בנאי השער השתמשו בגושים גדולים של אבן גיר ללא טיח. בשער יש שלוש קשתות, כאשר המרכזית היא הגדולה ביותר. אורכו הכולל של השער הוא 19.57 מטרים, רוחבו 8.4 מטרים, וגובהו הוא 19.21 מטרים. בכל אחת מחזיתות השער יש ארבעה עמודים קורינתיים. השער הוא העתיק ביותר מסוגו ששרד. העיצוב של השער באורנז' דומה לזה של שער ספטימיוס סוורוס ושל קשת קונסטנטינוס, שנבנו בתקופות מאוחרות יותר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Cleere, Henry, Southern France: An Oxford Archaeological Guide, Oxford University Press, 2001,pp. 122-123, ISBN 0192880063
- Bromwich, James, The Roman Remains of Southern France: A Guidebook, Routledge, 1993 pp. 183-186, ISBN 0415143586
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]