שמואל היבנר
 | |
| לידה |
1891 ט"ו בכסלו תרנ"ב גליציה |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 92 בערך) כ"א באב תשמ"ג ארצות הברית |
| מקום פעילות | גליציה, ברלין, בריסל, ברוקלין |
| תקופת הפעילות |
?–1983  |
| רבותיו | הרב פינחס הלוי הורוביץ, הרב אברהם מנחם שיינברג |
| בני דורו | הרב מנחם מנדל קירשבוים |
  | |
הרב שמואל היבנר (1891, ט"ו בכסלו תרנ"ב – 1983, כ"א באב תשמ"ג) היה רב שפעל בברלין, בריסל וברוקלין. מחבר ספרי השו"ת "נימוקי שמואל", ספר חידושי תורה בשם "מאכסניא של התורה" ועוד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמואל היבנר נולד בנדבורנה שבגליציה (מערב אוקראינה של ימינו) לאביו הרב יקותיאל זלמן חיים, ואימו קילא למשפחת טבק. הוא נקרא על שם סבו הרב שמואל מרגליות, שהיה אחיין של הרב מאיר מרגליות, מחבר הספר "מאיר נתיבים". סבו, הרב משה טבק, היה חתנו של הרב דוד מאיר באבד, בנו של הרב יוסף באב"ד, מחבר הספר המנחת חינוך. הרב דוד מאיר היה רבה של סניאטין, ואחר כך של צפת.
בגיל 16 החל ללמוד בישיבת בראדשין (במערב אוקראינה של ימינו) אצל הרב פינחס הלוי הורוביץ, אחיו של הרב חיים אריה לייבוש הורוביץ, בעל שו"ת "חיי אריה". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לווינה, שם למד אצל הרב אברהם מנחם שיינברג, שגם הוא נמלט מברודי לווינה בעקבות המלחמה. כעבור שנתיים גויס לצבא האוסטרו-הונגרי.
ברלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1921 החל ללמוד בברלין בבית המדרש לרבנים בראשות הרב עזריאל הילדסהיימר, ולפרנסתו שימש כמורה פרטי לתלמוד. ב-1932 צפה את עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וחזר לפולין.[1] לאחר מכן היגר לווינה וישב בה עד סיפוחה של אוסטריה לגרמניה. במהלך "ליל הבדולח" נאסר והובל למשטרה, ושוחרר לאחר שהצהיר שבמלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בצבא האוסטרו-הונגרי.
בריסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באביב 1939 הגיע לבריסל שבבלגיה, שם התיידד עם הרב מנחם מנדל קירשבוים.
ב-1942 החלו הנאצים לשלוח יהודים מבלגיה לאושוויץ. הרב היבנר התחבא מפניהם וניצל. בעת שהתחבא בבריסל, פנה אליו נתנאל לפקוביץ', מראשי הקהילה המקומית, בהצעה שיתרגם את התלמוד ליידיש, ומכך הייתה פרנסתו בתקופה זו. הוא תרגם שלוש מסכתות: "ברכות", "בבא מציעא" וחלק מ"בבא קמא". לאחר שכמעט נתפס על ידי הגסטפו כשיצא לרחובות העיר, חדל מלצאת מבית המסתור עד תום המלחמה. לאחר סיום המלחמה הוסיף ותרגם את מסכת "בבא בתרא", "שבת" והנותר מ"בבא קמא".
בהיותו בבריסל עסק גם בצרכי ציבור. לאחר הפוגרום בקילץ ביולי 1946 היה חבר במשלחת שדרשה מהבישוף המקומי לגנות את הפוגרום.
ברוקלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 היגר לארצות הברית והתמנה לרב בית הכנסת "עין יעקב" של אנשי סקולה בברוקלין. בהיותו בברוקלין חיבר את שו"ת "נימוקי שמואל". שם גם התיידד עם הרב משה לייטר.
לאחר מותו הוציא בנו חלק מכתבי היד שלא יצאו לאור בחייו, ובהם הספר "מאכסניא של התורה".
הרב היבנר נפטר ב-1983. הובא לקבורה בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בימי חייו הוציא הרב שמואל היבנר את שו"ת נמוקי שמואל, העוסק ב"שאלות ותשובות שהזמן הולידן", ואשר קיבל את הסכמותיהם של הרב משה פיינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך.
- לאחר מותו יצא הספר מאכסניא של התורה ובו חידושי תורה.
ספרים נוספים נותרו בכתבי יד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאכסניא של תורה, "ראשי פרקי חייו", עמ' י"ג ואילך.
| בקרת זהויות |
|
|---|