שיתוף פעולה

חדר כביסה שיתופי בקיבוץ אילון

סימביוזה הדדית בין השושנון החי בין זרועות הציד של שושנות ים טרופיות. הדג הטריטוריאלי מגן על שושנת הים מפני דגים המסוגלים לאכול אותה, ובתורו זוכה להגנה מפני טורפיו בין זרועות הציד הצורבות של השושנה.

שיתוף פעולה הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. מצבים הפוכים לשיתוף פעולה יכולים להיות פעילות בלתי-תלויה, תחרות, טפילות ומצב בו ישות אחת נהנית מפעולתה של השנייה ואילו השנייה אינה נהנית ואינה סובלת.

שיתוף פעולה עשוי להופיע בין בני אדם פרטיים, קבוצות של בני אדם (כמו חברות כלכליות, מדינות), אורגניזמים מאותו מין טקסונומי ואורגניזמים ממינים שונים (כמו כלב ואדם או אצה ופטרייה שיחד הן חוברות לחזזית, שהיא בעצם "עסק משותף"). בשל הגדרתו הרחבה של המושג, הוא נדון הן בשיח הסוציולוגי והן בשיח הביולוגי (סימביוזה).

מאפייניו של שיתוף הפעולה

"שיתוף פעולה" תלוי במספר מאפיינים: התחום המשותף, השותפים ויחסי הגומלין ביניהם.

התחום המשותף

מאפיין זה ניתן להתייחסות כגורם בעל קיום עצמאי וחוקיות משלו, החורגים מההתייחסות ל'שותפים' בלבד. כך לדוגמה, ניתן להתייחס אל השפה – שהיא התחום המשותף למשתמשים בה – כאל גורם נפרד במציאות, לחקור אותה כבעלת קיום משלה ולהתייחס אליה בלא להתייחס ישירות לדובריה.

התחום המשותף משפיע על המשתמשים בו ומעצב הן את חייהם בפועל והן את זהותם, ופעולותיהם משפיעות על עיצובו (שהוא חלק ביחסי הגומלין בין המאפיינים). עיצוב זה עשוי להיות על דרך השינוי (רפורמה) או על דרך השימור. לדוגמה: אם לקבוצת אנשים מסוימים נורמה משותפת, אזי נורמה זו משפיעה ישירות על התנהגותם וגם הופכת להיות חלק מזהותם. בנוסף על כך, שותף מסוים עשוי להשפיע על הנורמה בהתנהגותו. הא גם עוזר לאנשים ומשתף את דעתו בדעת האחרים ואוהב להשתתף בדיונים של החברה.

השותפים

את הכוחות האורגניים שפועלים בתחום שיתוף הפעולה מאפיינות רמות שונות של מודעות חברתית, לשיתוף שמתקיים ביניהם ולהשפעות ההדדיות שלהם ושל התחום המשותף. על אף שחוסר מודעות אינו מבטל את השיתוף, הוא משפיע עליו, לדוגמה: לחברה המודרנית נורמות צרכנות המשותפות לרוב הפרטים. שותף (פרט) מסוים עשוי להיות מודע לכך שנורמות הצריכה הן משותפות, או, לסבור כי נורמות הצריכה שלו הן פרטיות וכך אינן תלויות במעגליו החברתיים.

שותף יכול לעצב את התחום המשותף בשני אופנים:

• באופן אקטיבי – כשהוא משפיע באופן מכוון על מעגלי ההשתייכות החברתיים (התחום המשותף) שלו, ומודע להשפעה שלו. צורה זו מכונה חברתיות או שיתופיות. אדם המעצב את מעגלי ההשתייכות החברתיים שלו באופן אקטיבי מכונה אדם שיתופי, המקיים אורח חיים שיתופי, וחברה המקיימת נורמות כאלו מכונה חברה שיתופית.
• באופן פאסיבי – בצורה שאין מאחוריה כוונה לעצב את התחום המשותף, אלא מכוונת לדבר מה אחר. צורה זו היא צורת השפעה "מופרטת" ובאופן מקביל: אורח חיים מופרט, וחברה מופרטת.

לדוגמה: לקבוצה של אנשים מסוימים עשויה להיות כלכלה משותפת. שותף מסוים עשוי לעשות מעשים שישפיעו על הכלכלה באופן מכוון – כמו הסתדרויות עובדים או פעולות ממשלתיות – או להשפיע על הכלכלה על מנת לקדם מטרות פרטיות בלבד – כמו עבודה שמטרתה היחידה לקדם רווח אישי, צריכה לא מאוגדת וכו'.

שיתוף פעולה כלכלי

שיתוף פעולה חברתי בקבוצות גורר אחריו גם שיתוף פעולה כלכלי ברמות שונות, כאשר רמת שיתוף הפעולה הכלכלי היא לרוב שיקוף של רמת שיתוף הפעולה החברתי. ניתן לחלק את שיתוף הפעולה הכלכלי למספר רמות בסיסיות:

• ללא שיתוף פעולה – זוהי לרוב רמת שיתוף הפעולה הכלכלי בין אנשים, שאין ביניהם קשר או תלות, ממדינות נפרדות, וללא היכרות הדדית.
• שיתוף פעולה בתחום תשלום אגרה – זוהי רמת שיתוף פעולה, בה כל חבר בקבוצה נתונה מחויב לשלם סכום קבוע כלשהו בכל פרק זמן, כאשר הסכום הזה מקנה לו ולחברי הקבוצה זכות מסוימת או שירות מסוים, למשל: קבוצת המנויים לבריכת שחייה מסוימת.
• שיתוף פעולה הנועד לצורכי תשלום מס – זוהי רמת שיתוף פעולה, הדומה לשיתוף פעולה לצורך תשלום אגרה, אך כאן ישנו קשר ישיר בין יכולתו של הפרט לשתף לבין הסכום אותו הוא משלם, לדוגמה: מס הכנסה שתלוי ברמת ההכנסה. לשיתוף פעולה מסוג זה נלווית אמירה חברתית מסוימת בתוך הקבוצה – "מי שיכול נותן יותר".
• שיתוף פעולה תקציבי – רמה זו, בניגוד לקודמותיה, גורסת כי ההון הוא רכוש הכלל, ואילו הפרטים חיים מממון מסוים שאמור לאפשר להם חיים סבירים, לפי הגדרת הקבוצה, ובהתאם לצרכיהם. האמירה החברתית פה היא חזקה יותר ובה בולטת השאיפה לשוויון מוחלט ברמת החיים הכלכלית בין חברי הקבוצה; שיתוף פעולה כזה קיים, למשל, בקיבוצים שיתופיים (כאלו שלא ביצעו הפרטה).
• שיתוף פעולה מלא – זוהי הרמה המרבית של שיתוף הפעולה הכלכלי, לפיה אין כלל ממון פרטי או רכוש פרטי. קיימת קופה אחת שהיא קופת כל ההכנסות וכל ההוצאות. שיתוף פעולה כזה קיים רק במסגרות אנרכיסטיות, קטנות לרוב, כמו קומונות או משפחות.
• כלכלה שיתופית – קבוצה של מוסדות חברתיים וכלכליים שמאפשרים גישה משותפת למוצרים, שירותים וכישרונות. מערכות של כלכלה שיתופית מתקיימות במגוון צורות וכולן מנצלות את טכנולוגיית המידע (בעיקר האינטרנט) כדי לבצע העצמה של בני אדם, שמאפשרת הפצה שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. כלכלה שיתופית היא דוגמה לכלכלה דמוקרטית יותר שבה ההון נמצא בבעלות ביזורית, והיא נסמכת במידה רבה על מערכות ליצירת אמון בקהילות והון חברתי במקום על ריכוז הון תעשייתי בתאגידים גדולים. במאה ה-21, שיתוף המוצרים מתבצע לרוב בעזרת רשת האינטרנט: Airbnb בתחום הנדל"ן, Car2go בתחום הרכב ו-Rentitb בתחום המוצרים והשירותים.
• אורח חיים שיתופי – סגנון חיים בו הפרטים חיים כקבוצה, מכונה גם חיים בקומונה. חברי הקבוצה בעלי מחויבות גבוהה לרעיון ולחברי הקבוצה האחרים, חיים בחלל משותף או בסמיכות ומקיימים משק בית משותף מקופה משותפת אליה מפרישים את כספם. באורח חיים שיתופי, החלטות אישיות או קבוצתיות מתקבלות על ידי כל חברי הקבוצה, לרוב לאחר דיון או הצבעה. ברחבי ישראל קיימות קבוצות רבות המקיימות אורח חיים שיתופי וחיות במסגרת קיבוץ עירוני, בניהם בית ישראל, דרור ישראל, בוגרי השומר הצעיר ועוד.

תוכן שיתופי

תוכן שיתופי הוא שם כללי לתוכן (טקסט, תמונה, צליל וכו'), שיוצרו (בעל זכויות היוצרים עליו) מאפשר זכויות שימוש, הפצה, ועריכה בלתי מוגבלות לאחרים, כלומר לכלל.

למידה שיתופית

ערך מורחב – למידה שיתופית

למידה שיתופית היא אחת מהשיטות החלופיות לשיטת הלמידה הרגילה בכיתה, לימוד דרך קבוצות קטנות של תלמידים יוצר יחסי גומלין בין התלמידים, אופן למידה זה יוצר שייכות לקבוצה אצל כל תלמיד ומעורר חשיבה ודיון בין אישי.

מושג הלמידה השיתופית התקיים עוד טרם עידן האינטרנט, ולפני עידן הלמידה המתוקשבת. למושג חשיבות רבה בדיסציפלינות רבות ובמיוחד בחינוך וניהול, מאחר שהוא מתייחס לאינטראקציה בין האינדיבידואלים וסביבתם. למידה שיתופית מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים בתוך אותה קבוצה.

שיתוף פעולה בתחום חילופי מידע

ישנה אמירה שאומרת כי "ידע הוא כוח" ומי שיש לו ידע, הארגון לא יוותר עליו. עם זאת, בשנות האלפיים אנו מוצפים בידע, הידע הוא זמין בכל מקום ודווקא מי שמשתף בידע כוחו בתוך הארגון גדל.

ארגונים רבים פועלים על מנת לייצר ולבנות תהליכים של שיתוף פעולה בידע בין גורמים שונים, בין יחידות ומחלקות בארגון על מנת לייעל ולשפר את הארגון.

יצירה של תהליכי שיתוף פעולה בידע בארגון קשורה פעמים רבות לתהליכים הקשורים לניהול ידע.

הצלחתם של תהליכי שיתוף פעולה תלויה במידה שבה הצלחנו להביא ערך עד אחרון העובדים. שיטה טובה לבדיקת הערך היא מבחן אמילי. דרך נוספת ליצירת תהליכי שיתוף פעולה מוצלחים היא עבודה על ידי עיצוב מעלה-מטה ומטה-מעלה. שיטה שעובדת עם ההנהלה ועם העובדים שרוצים שיתפו פעולה במקביל.

ראו גם

• מונחים בסוציולוגיה
• התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה (COST)

לקריאה נוספת

• עמרי גפן, עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם, מטר - הוצאה לאור, 2021.

קישורים חיצוניים

• שיזף רפאלי, מה ששלי, של מי?, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2013
• "שיתוף חומרה" לצורך פיתוח רעיון חדשני לניקוי דליפות נפט
• רוח עז, מסע אל המהפכה השקטה – הסרט המלא, סרטו של ניצן הורוביץ אודות החיים השיתופיים של חברי דרור ישראל, השומר הצעיר, המחנות העולים ועוד, ערוץ 10
• קואופרציה, דף שער בספרייה הלאומית
• שיתופי פעולה: מתכנון ועד ביצוע, מדריך באתר הפורום לחברה האזרחית
• ד"ר יונת אשחר, האבולוציה של הנדיבות, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 במרץ 2024