שיח לוחמים
מידע כללי | |
---|---|
שפת המקור | עברית |
נושא | מלחמת ששת הימים |
הוצאה | |
הוצאה | דפוס אחדות |
תאריך הוצאה | 1967 |
מספר עמודים | 283 |
עורך | אברהם שפירא |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990020790510205171, 990012581890205171, 990026149440205171, 990018862040205171, 990012374650205171 |
שיח לוחמים – פרקי הקשבה והתבוננות", הוא קובץ שיחות ועדויות של חיילים מקיבוצים מכל הזרמים, שכונס, נערך ויצא לאור לאחר מלחמת ששת הימים, בעריכת אברהם שפירא. מהדורה ראשונה של הספר הודפסה באוקטובר 1967, שנייה בפברואר 1968 ושלישית במאי 1968.
על הקובץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורכי הקובץ היו חברי התנועה הקיבוצית, שלימים נתפרסמו איש איש בתחומו: אברהם שפירא (פצ'י), איש קבוצת יזרעאל, מוקי צור מעין גב, עמוס עוז מקבוצת חולדה, יריב בן-אהרן מגבעת חיים מאוחד, אבישי גרוסמן מעין שמר, עמרם הישראלי מגבעת חיים איחוד (שהיה בין היוזמים והמניעים מאחורי הפרויקט) ורבים אחרים. קובץ העדויות נערך בשיטה של שיחות בנושאים שונים אך קרובים. השיחות הוקלטו חודשיים לאחר תום המלחמה והובאו כמעט כלשונן בספר. הרקע לשיחות הללו היו ההלם והאבל הכבדים שפקדו את התנועה הקיבוצית, משהתברר המחיר הכבד בהרוגים ובפצועים בקרב בני הקיבוצים במלחמה: כרבע מכלל הנופלים במלחמת ששת הימים היו בני קיבוצים. וכן, מחשבות הלוחמים על המחיר אותו שילמו תושבים ערבים בעקבות פעולות במלחמה אשר נפקד על הלוחמים לבצע. בתוך הקיבוצים נוצר מצב קשה של אלם ושתיקה מצד אחד, מועקות קשות מצד אחר, ורצון חזק לפרוק אותן בדרכים של שיח אינטימי מצד שני. ביוזמת מחלקת הנוער של איחוד הקיבוצים התארגנו רושמי השיחות והמנחים ומפעל איסוף העדויות יצא לדרך.
בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, בה יצאו לאור בישראל עשרות אלבומי ניצחון ובה התרפק חלק מהציבור הישראלי על גודל הניצחון ועל השיבה לשטחי יהודה ושומרון, פתח "שיח לוחמים" דרך חשיבה שונה וצורת הסתכלות אחרת על המצב החדש שנוצר באזור, והביא גם לבחינה ביקורתית ראשונה של "קידוש" המלחמה בציבור הישראלי.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקובץ זכה לתהודה עצומה, הרבה מעבר לגבולות התנועה הקיבוצית. הוא הופץ בישראל במספר מהדורות, וכן יצאה מהדורה ביידיש של הקובץ. מהדורה לעולים חדשים ולנוער, בעיבוד לעברית קלה ובלווית איוריו של יוסי שטרן, יצאה אף היא בכמה מהדורות. הספר הופץ בעולם בתרגום לספרדית, שוודית, אנגלית (שני תרגומים), צרפתית, גרמנית וערבית. בסך הכול כ-150,000 עותקים של "שיח לוחמים" הודפסו במהלך השנים.
ביוני 2006 חשף עיתון "הארץ" שעורכי "שיח לוחמים" ראיינו בין השאר גם שישה לוחמים שהיו תלמידי ישיבת "מרכז הרב"[1] (ששלושה מהם היו לימים ממקימי "גוש אמונים"), אך משום שלא הזדהו עם רגשותיהם התורניים והמשיחיים בחרו להשמיט את הראיונות איתם. אברהם שפירא סיפר לעיתון שאמנם בזמנו נאמר למרואיינים שהדברים לא נכנסו מקשיים טכניים, אך הסיבה הייתה חוסר התאמת תוכן דבריהם לספר שרצו.[2]
ב-2015 יצא לאור סרט תעודי בבימויה של מור לושי שנקרא "שיח לוחמים (הסלילים הגנוזים)" וכלל הקלטות שלא נכללו בקובץ המקורי.
בשנת 2018 יצאה לאור בהוצאת כרמל מהדורה מחודשת ומורחבת של "שיח לוחמים", בעריכת יאיר אלברטון, זאב גריס, יובל שחר ואברהם שפירא, שבה נכללים גם השיחה שנערכה בישיבת "מרכז הרב", ביוגרפיות קצרות של משתתפי שיח לוחמים ותוספות נוספות.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תום שגב, 1967 – והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005, עמ' 465–470.
- קעמפער דערציילן, שיח לוחמים, רעדאקטאר, אברהם שפירא, פארלאג י.ל. פרץ, תש"ל, 1970.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גילי איזיקוביץ, "שיח לוחמים": מאחורי הניצחון הגדול של 67' הסתתרה שורה של פשעי מלחמה, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
- אורי קליין, למה מוכרחים לראות את "שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים", באתר הארץ, 9 ביוני 2015
- עופרה עופר אורן, "שיח לוחמים - הסלילים הגנוזים": מי חייב לראות את הסרט?, בבלוג "סופרת ספרים", 15 ביוני 2015
- ארנון לפיד, שיח בכיינים, ראיון של אבישי גרוסמן, "הקיבוץ", 13 ביוני 2002.
- גילויים מרעישים סביב "שיח לוחמים", באתר ynet, 5 בינואר 2010
- מיצב בעקבות ההקלטות המקוריות של שיחי הלוחמים, דני לביא: 50 שנה, אותה מנגינה, משכן לאמנות עין חרוד, 2017 במסגרת קבוצת התערוכות "אופוריה" לציון 50 שנה למלחמת 67'.
- תום שגב, "שיח לוחמים": מהדורה מורחבת לאלבום הניצחון של האליטה הישנה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2018
- יואב אהרוני, בניגוד לטענת תום שגב, "שיח לוחמים" לא נועד לייצר שום מיתוס, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2018
- אבי שגיא, שיח לוחמים - בין שיח רפלקטיבי לשיח פסטורי, ראשית, 3 בדצמבר 2019
- אתר הסרט "שיח לוחמים (הסלילים הגנוזים)"
- "שיח לוחמים (הסלילים הגנוזים)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- שיח לוחמים, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השישה היו: נפתלי בר-אילן, יואל בן נון, יצחק בן שחר, דב ביגון, יוחנן פריד ואיסר קלונסקי
- ^ אמנון ברזילי, כך נגנז "שיח הלוחמים" של מרכז הרב, באתר הארץ, 16 ביוני 2002
- ^ נחמן גלבוע, מהדורה מחודשת לספר "שיח לוחמים - פרקי הקשבה והתבוננות", באתר mynet, 16 באפריל 2018