לדלג לתוכן

שיח לוחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיח לוחמים
מידע כללי
שפת המקור עברית
נושא מלחמת ששת הימים עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דפוס אחדות
תאריך הוצאה 1967
מספר עמודים 283
עורך אברהם שפירא
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990020790510205171, 990012581890205171, 990026149440205171, 990018862040205171, 990012374650205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיח לוחמים – פרקי הקשבה והתבוננות", הוא קובץ שיחות ועדויות של חיילים מקיבוצים מכל הזרמים, שכונס, נערך ויצא לאור לאחר מלחמת ששת הימים, בעריכת אברהם שפירא. מהדורה ראשונה של הספר הודפסה באוקטובר 1967, שנייה בפברואר 1968 ושלישית במאי 1968.

עורכי הקובץ היו חברי התנועה הקיבוצית, שלימים נתפרסמו איש איש בתחומו: אברהם שפירא (פצ'י), איש קבוצת יזרעאל, מוקי צור מעין גב, עמוס עוז מקבוצת חולדה, יריב בן-אהרן מגבעת חיים מאוחד, אבישי גרוסמן מעין שמר, עמרם הישראלי מגבעת חיים איחוד (שהיה בין היוזמים והמניעים מאחורי הפרויקט) ורבים אחרים. קובץ העדויות נערך בשיטה של שיחות בנושאים שונים אך קרובים. השיחות הוקלטו חודשיים לאחר תום המלחמה והובאו כמעט כלשונן בספר. הרקע לשיחות הללו היו ההלם והאבל הכבדים שפקדו את התנועה הקיבוצית, משהתברר המחיר הכבד בהרוגים ובפצועים בקרב בני הקיבוצים במלחמה: כרבע מכלל הנופלים במלחמת ששת הימים היו בני קיבוצים. וכן, מחשבות הלוחמים על המחיר אותו שילמו תושבים ערבים בעקבות פעולות במלחמה אשר נפקד על הלוחמים לבצע. בתוך הקיבוצים נוצר מצב קשה של אלם ושתיקה מצד אחד, מועקות קשות מצד אחר, ורצון חזק לפרוק אותן בדרכים של שיח אינטימי מצד שני. ביוזמת מחלקת הנוער של איחוד הקיבוצים התארגנו רושמי השיחות והמנחים ומפעל איסוף העדויות יצא לדרך.

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, בה יצאו לאור בישראל עשרות אלבומי ניצחון ובה התרפק חלק מהציבור הישראלי על גודל הניצחון ועל השיבה לשטחי יהודה ושומרון, פתח "שיח לוחמים" דרך חשיבה שונה וצורת הסתכלות אחרת על המצב החדש שנוצר באזור, והביא גם לבחינה ביקורתית ראשונה של "קידוש" המלחמה בציבור הישראלי.

הקובץ זכה לתהודה עצומה, הרבה מעבר לגבולות התנועה הקיבוצית. הוא הופץ בישראל במספר מהדורות, וכן יצאה מהדורה ביידיש של הקובץ. מהדורה לעולים חדשים ולנוער, בעיבוד לעברית קלה ובלווית איוריו של יוסי שטרן, יצאה אף היא בכמה מהדורות. הספר הופץ בעולם בתרגום לספרדית, שוודית, אנגלית (שני תרגומים), צרפתית, גרמנית וערבית. בסך הכול כ-150,000 עותקים של "שיח לוחמים" הודפסו במהלך השנים.

ביוני 2006 חשף עיתון "הארץ" שעורכי "שיח לוחמים" ראיינו בין השאר גם שישה לוחמים שהיו תלמידי ישיבת "מרכז הרב"[1] (ששלושה מהם היו לימים ממקימי "גוש אמונים"), אך משום שלא הזדהו עם רגשותיהם התורניים והמשיחיים בחרו להשמיט את הראיונות איתם. אברהם שפירא סיפר לעיתון שאמנם בזמנו נאמר למרואיינים שהדברים לא נכנסו מקשיים טכניים, אך הסיבה הייתה חוסר התאמת תוכן דבריהם לספר שרצו.[2]

ב-2015 יצא לאור סרט תעודי בבימויה של מור לושי שנקרא "שיח לוחמים (הסלילים הגנוזים)" וכלל הקלטות שלא נכללו בקובץ המקורי.

בשנת 2018 יצאה לאור בהוצאת כרמל מהדורה מחודשת ומורחבת של "שיח לוחמים", בעריכת יאיר אלברטון, זאב גריס, יובל שחר ואברהם שפירא, שבה נכללים גם השיחה שנערכה בישיבת "מרכז הרב", ביוגרפיות קצרות של משתתפי שיח לוחמים ותוספות נוספות.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]