שיחה:ברוך שאמר

יצירת הדף ושמו

יצרתי את הדף מפסוקי דזמרא, ע"פ בקשת כמה ו"פים. אולי צריך ששם הדף יהיה "ברכת ברוך שאמר"? הבעיה היא ש'ברוך שאמר' בעיקרו זה פתיח פיוטית לברכה, ואם כי כבר נהוג לכנות את הברכה עצמה 'ברוך שאמר', אם אפשר לכתוב בלי 'ברכת' אולי יותר טוב. מה דעתכם? אאלפך - שיחה 21:23, 7 בינואר 2018 (IST)

לדעתי השאר כך. וישר כח על העבודה.אבי84 - שיחה 21:30, 7 בינואר 2018 (IST)

בעלי הידע ביהדות , מה דעתכםאבי84 - שיחה 21:31, 7 בינואר 2018 (IST)

להשאיר. אם יש מישהוא שחושב שצריך הפניה שיצור. אני חושב שמיותרDavid7031 - שיחה 21:45, 7 בינואר 2018 (IST)

+1. הפניה לא עולה ליצור. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 21:46, 7 בינואר 2018 (IST)

לענד להוסיף 'ברכת' כמו בברכת 'מציב גבול אלמנה וברכת האילנות

לענ"ד יש עדיפות מסוימת ל'ברכת ברוך שאמר', הן מצד אחידות הלשון בערכי הברכות, כפי שטען קודמי האלמוני, והן מצד שיש גם שם של ספר הנקרא ברוך שאמר, וזה עשוי לבלבל מעט (למרות ששם הוא מוגדר בשם הערך כספר). בכל אופן זו לא העדפה חד משמעית אלא נטיה, גם 'ברוך שאמר' זה בסדר גמור. יאיר דב • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 22:01, 7 בינואר 2018 (IST)

עדיף כמו שהוא כעת, זה הרבה יותר ברור ומוכר. איש גלילי • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 23:00, 7 בינואר 2018 (IST)

למעשה, לערוך ב'ברכת' או להשאיר? או שלא להעביר ולא להשאיר. שב ואל-תעשה עדיף. אך לכאורה אם יש דף הפניה אז מה הנ"מ? ולמה אין אפשרות ליצור דף הפניה? אאלפך - שיחה 23:26, 7 בינואר 2018 (IST)

יש ספר די מפורסם העוסק בהלכות סת"ם הקרוי "ברוך שאמר". כדאי מאד לדעתי לשנות את שם הערך העוסק בברכה ל"ברכת ברוך שאמר".--Nahum - שיחה 00:25, 8 בינואר 2018 (IST)

בעד השארת השם הנוכחי והמקובל. בערך על הספר מוסיפים סוגריים כמקובל: ברוך שאמר (הלכות תפילין) והכל מסתדר. yechiel - שיחה 06:51, 8 בינואר 2018 (IST)

ג"א חושב שאין צורך ב"ברכת". ברוך שאמר מספיק. בן עדריאל • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח 12:51, 9 בינואר 2018 (IST)

שאלת הבהרה

יישר כוח על הערך, אולם כדאי לערוך אותו מעט. לצורך כך שאלת הבהרה (בין אם לכותב בין אם לשאר הויקיפדים) האם ההתיחסות היא כ"ברכה שהיא נקבה או כפתיח שהוא זכר?David7031 - שיחה 21:52, 7 בינואר 2018 (IST)

הנה עוד סיבה לקרוא לערך 'ברכת ברוך שאמר'. לענ"ד לא שייך להגדיר את הערך בפתיח לברכה, אלא זו ברכה שקרויה על שם הפתיח שלה. כמו ש'וירא' זה לא פתיח של פרשה אלא פרשה הקרויה על שם הפתיח שלה.
בכל אופן, אני מסכים עם David7031 גם בכך שראוי לערוך את ניסוח הערך. ויישר כח לאאלפך על כתיבתו. יאיר דב • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 22:06, 7 בינואר 2018 (IST)

אפשר פשוט לכתוב "ברוך שאמר (ברכה)" ואז אולי זה יפתור את 2 היתרונות, הן מצד שזה אחיד עם שאר הברכות ולא סתם פתיח, והן מצד שזה יותר שגור על האנשים - "ברוך שאמר" כך, אולי בכך הרווחנו את 2 הדברים. yairde • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 22:25, 7 בינואר 2018 (IST)

כל הברכה נקראת "ברוך שאמר", לא רק ה"פתיח". נא לתקן בערך.--Nahum - שיחה 00:28, 8 בינואר 2018 (IST)

אבל הרי גאוני ארץ ישראל, ורס"ג, ועוד לא אמרו את זה רק בשבת. ובכלל, ברכות מתחילות בברוך אתה, (אא"כ סמוכה לחבירתה, ופה אינה סמוכה), ואם יש פיוט לפניו זה אינו בכלל הברכה. לדעתי יש להגדיר את 'ברוך שאמר' כפתיח או כפיוט לברכה שלאחריה, שאגב מתחיל בברוך וחותם בברוך, כך שאינו מסתבר כלל להכניס את מה שלפני שתי הברכות כאילו הוא בחטיבה אחת עם הברכה. אאלפך - שיחה 01:46, 8 בינואר 2018 (IST)

ואם תשאל, שגם בברכת (?) ישתבח זה כך, תשובתך בצדך שאכן 'ישתבח' אינו אלא חלק מפיוט ארוך פתיח לברכת החתימה של פסוקי דזמרא/שירות דויד, והוא סוף הפיוט נשמת כל חי. עכ"פ כך שמעתי, לא יודע מקור לכך, אך כן מסתבר. ולברכת הלל, יהללוך? לא יודע תשובה על כך. בכל מקרה, 'ישתבח' ו'יהללוך' אומרים בהם רק ברכה אחת, משא"כ בברוך שאמר שפותחים בברוך וחותמים בברוך, נ"ל פשוט שמה שלפני כן אינו חלק מהברכה. אאלפך - שיחה 02:28, 8 בינואר 2018 (IST)

ערכתי קצת את הערך, אולם הוא עדיין לא מסודר ולא ברור האם הוא מדבר על הפתיח או על הברכה. אם מישהוא יסדר אותו אודה לו מאוד David7031 - שיחה 21:16, 8 בינואר 2018 (IST)

התחלתי לסדר את חלקו הראשון. אבי84 - שיחה 21:48, 8 בינואר 2018 (IST)

בעלי הידע ביהדות מה אתם אומרים על הצעתי? "ברוך שאמר" (ברכה) ואז נרוויח את 2 היתרונות כמו שכתבתי לפני כן. yairde • שיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ח • 12:13, 12 בינואר 2018 (IST)

יש הרבה ברכות שלא מתחילות ב"ברוך". מקובל לכנות את כל "ברוך שאמר" "ברכת ברוך שאמר", וכן נשמת היא ברכה -- "ברכת השיר", משום שהיא חותמת ב"ברוך". זה לא "פיוט" או "פתיח".--Nahum - שיחה 12:45, 12 בינואר 2018 (IST)

דיונים לשוניים

• הערה|בצורת ברכות "ברוך... ברוך... ברוך...", ברוך הוא וברוך שמו - זה היה בויקיפידיה בערך פסוקי דזמרא, והעתקתי לערך. יתכן שאין לזה צורך ויש למוחקו, אך לדעתי שבהערות ודאי שאין לה מקום, שהרי אין בזה תוספת מידע על מה שכתוב בערך, ולא לכך נועדו הערות השוליים. מי שבאמת מתקשה להבין, יעיין בנוסח הברכה שבשמאל הערך.

• "והרי"ף כבר הביאו" - אבי 84 הגיה: ונזכרת לראשונה אצל ר' משה גאון (שנת 825 בערך) ובספר הרי"ף. לדעתי בדר"כ מתייחסים לרי"ף כה'רי"ף', ולא כ'ספר הרי"ף', וכמו שכתבתי. כמו כן: במקום "והטור וגאוני אשכנז הביאו את דבריו", הגיה: "ובספר הפסיקה ארבעה טורים", לדעתי העיקר כמו שכתבתי. מה דעתכם? אאלפך - שיחה 21:52, 8 בינואר 2018 (IST)

מסכים איתך. מדובר על בן האדם (רבי יצחק אלפסי) ולא על ספר ההלכות שלו. אם מישהוא מחליטו לדבר על ספר ההלכות אז שמו הרשמי הוא הלכות רב אלפס. כנ"ל לגבי הטור.David7031 - שיחה 22:02, 8 בינואר 2018 (IST)

אני חושב שגם אם מדברים על מה שכתוב בספר לא אומרים: 'בספר הרי"ף' כותב/פוסק, וגם לא 'בהלכות רב אלפס', אלא: הרי"ף מביא, הרי"ף כותב, והרי"ף פוסק. אאלפך - שיחה 22:05, 8 בינואר 2018 (IST)

• אבי84 הגיה: "ובסופה ברכה ארוכה המציינת את שבחו של האל על ידי חסידיו, ובפרט על ידי דוד המלך. בסיום פסוקי דזמרא ישנה ברכה נוספת שנקראת ישתבח".

לדעתי כוונת הברכה אינו לציין שבחי האל ע"י חסידיו, ובודאי לא "לציין את שבחו של האל ע"י דוד המלך". נוסח הברכה היא: "הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ נְהַלְלָךְ יי אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ". והכוונה, שהקב"ה מהולל ע"י חסידיו ועבדיו שמהללים אותו, ואנחנו עכשיו נהללו בשירים שכתב דוד המלך. בלי לפגוע באף אחד, צריך ללמוד היטב את הברכה לפני שעורכים, או להניח את העריכה לאלו שלמדו אותו. אאלפך - שיחה 22:21, 8 בינואר 2018 (IST)

אם אתה/ם חושבים שיש לכם ניסוח יותר מדוייק אפשר לשנות, השכתוב שלי נעשה בעיקר כלפי הנוסח הקודם שהיה בעייתי. טענתך בקשר למטרת הברכה איננה סותרת את העניין שהברכה מציינת שה' מהולל על ידי חסידיו ודוד המלך (?). אבי84 - שיחה 23:05, 8 בינואר 2018 (IST)

כנראה אתה אוחז שהפסיק היא אחרי 'ובשירי דוד עבדך', כך שהאל מהולל בפי: חסידיו, עבדיו, ודוד עבדו. לדעתי הפסיק בא לפניה, שהאל מהולל בפי חסידיו ועבדיו שבימינו, ואנחנו נהלל בשירי דוד עבדך שכתב בזמנו בספרו. הסימוכין לכך, 1- שאם האיזכור לדוד הוא על שהאל מהולל על ידו אז היה כתוב: בפי חסידיו, ועבדיו, ודוד עבדו, ו 2- האל אינו מהולל עכשיו בשירות שכתב דוד המלך בספרו. 3- המקבילות לנשמת כל חי, שבו מופיע 'שכן חובת כל היצורים ... להלל ... על כל דברי דוד בן ישי עבדך משיחך', שבו ודאי שהכונה שאנחנו נהלל בשירות שכתב דוד המלך בעבר (ועכשין הוא לא בסיפור). 4 - בנוסח ארץ ישראל ברור שהכונה שהאל בחר שאנחנו נהללו בשירות דוד. אאלפך - שיחה 00:32, 9 בינואר 2018 (IST)

ברוך אשר אשש דוק

בערך הבאתי שרבי יוסף בן אבִיתוּר חיבר פיוטי פתיח לימים מיוחדים, במקום ברוך שאמר. לדוגמא, בפסח: "ברוך אשר אל עליון נקרא, יושב על שבעה רקיעים וסובלם כו'", ליום הכיפורים: "ברוך אשר אִשש דוק וחוג בעשרה מאמרות וכיללם כו'", וממשיך פיוט ארוך בעניין עשרה המאמרות. נדמה לי שהנוסח נהג לתקופה ארוכה (אולי עד היום? אין לי מושג) במרוקו. מישהו יודע על מנהגי מרוקו?

כמו כן הקישור שבהערה למאגרי האקדמיה ללשון העברית צריך תיקון שטקסט הקישור לא ייראה בערך, אם מישהו יכול לערוך. ואיך אמורים לכנות את הגוף הזה? 'באתר האקדמיה'? 'מפעל המילון ההיסטורי'? 'מאגרים'? אאלפך - שיחה 22:02, 8 בינואר 2018 (IST)

אתה השתמשת בהוספת תבנית הערה. צריך להוסיף דרך הערת שוליים בסרגל הכלים.

את השם כתבתי על פי הקישור בערך על האקדמיה David7031 - שיחה 22:23, 8 בינואר 2018 (IST)

דעת הגר"א באחיזת 2 הציציות הקדמיות באמירת "ברוך שאמר"

שמש מרפא, אכן לא כתוב במעשה רב ובביאור הגר"א מפורש לגבי "ברוך שאמר", אך הגר"ח קניבסקי כאשר נשאל בעניין זה השיב: "להגר"א דווקא ב' שלפניו". בהערות מובא שלמד כן מדעת הגר"א בק"ש "וי"ל דה"ה להכא". הדברים מופיעים בקובץ PDF המצורף לדיון באוצר החכמה. הדברים התקבלו ממכון "דעת נוטה". ידך-הגדושה - שיחה 02:04, 30 בינואר 2023 (IST)

נו? זה המנהג שהובא בכל האחרונים, כמצויין במ"ב שהובא בהערה. שמש מרפא - שיחה 03:13, 30 בינואר 2023 (IST)

אני מסכים אתך שהניסוח שהיה בערך שהציג את דעת הגר"א כלעומתית, אינה נכונה. עם זה, שים לב כי דעת הגר"א נחשבת כברורה שלוקחים אך ורק את 2 הציציות שלפניו, בעוד יש שרוצים לפרש בדעת המ"ב, שמה שבטוח הוא שצריך לקחת לכל הפחות את 2 הציציות שלפניו. כך אני מבין מנוסח השאלה שנשאל הגר"ח: "שאלה: המ"ב כתב דיש לאחוז ב' ציציות שלפניו בשעה שאומר ברוך שאמר ויל"ע האם רצונו לומר דווקא ב' ציציות שלפניו או"ד לכל הפחות ב' שלפניו?" (ללמדן שכמותך איני פותח את הר"ת שמופיעים בשאלה המקורית..) ועל כך באה תשובת הגר"ח: "להגר"א דווקא ב' שלפניו". דהיינו שגם אם בדעת המ"ב ניתן להעלות סברא שצריך לכל הפחות ב' שלפניו, הרי שלדעת הגר"א ברור כי יש לקחת דווקא ב' שלפניו. לעניות דעתי, יש להביא לכך ביטוי בערך. ניתן אולי לכתוב, כי על פי דעת הגר"א, אין לקחת גם את הציציות שלאחריו. ידך-הגדושה - שיחה 07:31, 30 בינואר 2023 (IST)

אשמח למקור למנהג לקחת את שתי הציציות האחרויות - ככל שראיתי, במג"א, בשו"ע הרב, בבה"ט ובמ"ב (כולם בשם הכוונות) מופיע שיש לקחת את שתי הציציות שלפניו. כך שאני לא רואה סיבה לייחס את זה לדעת הגר"א דווקא. שמש מרפא - שיחה 10:23, 30 בינואר 2023 (IST)

אין מקור ידוע שבו כתוב מפורש לקחת גם את ב' הציציות האחרות. אבל, כאמור, לדעת הגר"א אין כל ספק בכך שיש ליטול רק את ב' הציציות שלפניו, בעוד לפי פוסקים אחרים, ניתן לטעון שיש לקחת לכל הפחות את ב' הציציות שלפניו. למעשה, אני רק מעלה את הסברה להוסיף בבירור יותר את דעת הגר"א בתוך הערך. אם אתה סובר שאין זה נחוץ, אין לי בעיה עם זה. ידך-הגדושה - שיחה 23:35, 30 בינואר 2023 (IST)

דיווח שאורכב ב-01 בפברואר 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

יש הנוהגים לאחוז בב' חוטי הציצית שלפניו בשעת אמירת 'ברוך שאמר'[19], ובתום הברכה לנשקן.

לעורכים: גם במשנה ברורה [19] כתוב מפורש ואוחז ב' ציצית שלפניו לכן לא מובן מה שכתוב בהמשך 'אך' בשם הגר"א ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיוג: בעלי הידע ביהדות ; ובהזדמנות זו אולי תרצו לבדוק את הדיווחים למעלה על הלל נשיאה ועל ישיבת פורת יוסף. פוליתיאורי - שיחה 04:17, 29 בינואר 2023 (IST)

טופל. שמש מרפא - שיחה

לא טעות. אמנם במשנה ברורה כתוב לאחוז ב' ציציות, אבל הגר"א חלק על זה. עמד (שיחה | תרומות) • ז' בשבט ה'תשפ"ג • 10:23, 29 בינואר 2023 (IST)

איפה הגר"א חולק? בכל מקרה, כפי שזה היה זה ודאי שגוי - המנהג הוא להחזיק את שתי הציציות הקדמיות. שמש מרפא - שיחה 10:29, 29 בינואר 2023 (IST)

לא יודע אם הגר"א חולק או לא. מה שהיה כתוב בערך בשם הגר"א הוא בדיוק מה שאמר המשנה ברורה, ולכן מילת ניגוד כמו "אך" אינה במקומה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 13:45, 30 בינואר 2023 (IST)

רב משה (משרשיא) גאון?

מחקתי את הסוגריים משרשיא. במקור שאליו מפנים בהערות נזכר רב משה בלבד. טל ומטר - שיחה 00:23, 1 בפברואר 2023 (IST)