רפורמת מאה הימים

רפורמת מאה הימים הייתה רפורמה שהונהגה בסין בידי הקיסר גואנג סו ובהשפעת קאנג יו-וויי. רפורמה זו בוטלה בידי צה שי, הקיסרית האם האלמנה. הרפורמה נמשכה מאה ימים ומכאן שמה.

הסיבות לרפורמה

לאחר חדירת המערב לסין, מתבוסתם של הסינים במלחמות האופיום ועד נפילת שושלת מנצ'ו ב-1912, התחוללו תמורות משמעותיות בסין. ערכי יסוד ומוסדות מסורתיים התערערו משום חוסר יכולתם לעמוד בלחצים הרבים שהופעלו על הממלכה. מתוך כך היו בסין שהאמינו כי יש לערוך בקיסרות תיקונים על מנת להתאימה לתקופה ולדרישותיה. אחד מן תומכי ההתחדשות, קאנג יו-ווי בשיתוף עם תומכיו, הגיש ב-1898 הצעות לרפורמה לכס הקיסרי שהשפיעו על הקיסר הצעיר וקידמו את הרפורמה המדוברת.

תוכן הרפורמה

מתוך הלחץ הפוליטי שהופעל על הקיסר לבצע שינויים, תיקונים והתאמות, הוא החל ברפורמות ממשלתיות רחבות לאחר שקיבץ סביבו קבוצת אישים. ביניהם היה גם יואן שה-קאי שהיה אז מדינאי עולה. הוחלפו אישים מרכזיים, ויצאו לשלב ביצוע תיקונים בתחומי המינהל והמינויים, הצבא החקלאות והחוק. כמו כן, הקיסר תכנן להרחיק מספר מתומכיה של הקיסרית.

ביטול הרפורמה על ידי צה שי

השקפת עולמה של הקיסרית האם האלמנה השמרנית צה שי, הייתה מנוגדת לתוכן הרפורמות שהנהיג גיסה הקיסר הצעיר גואנג סו, כמו גם שחלק מן הרפורמה המתוכננת כלל הרחקת אישים אוהדים שלה. שני אלו יצרו את התנגדותה המובהקת לרפורמה.

יואן שה-קאי, למען קידומו האישי, העמיד את צה שי על המתרחש, ובכך בגד בקיסר והסב את תמיכתו לתמיכה במחנה הקיסרית.

משידעה הקיסרית האלמנה על כוונתם של הקיסר ואנשיו לדחקה לפינה צדדית הנסתרת מהעין ולחסל אחדים מתומכיה היא החלה לפעול בזריזות, ובלמה ביד ברזל כל תיקון. בעזרת ראשי הסריסים, הנסיך דואן ונאמניה שברה את הקשר נגדה ונגד נאמניה. היא אילצה את הקיסר הצעיר לכתוב את צו פרישתו מהכס הקיסרי. עונשו של גואנג סו על פגיעה בסמכות המטריארכלית העליונה היה מאסר בארמון עד יום מותו.

מיד עם העברת הסמכות העליונה לידיה ביטלה צה שי את התיקונים והמינויים שנעשו בתקופת הרפורמה בת מאה הימים.

ראו גם

• מלחמת האופיום הראשונה
• מלחמת האופיום השנייה
• מרד הבוקסרים

לקריאה נוספת

• אהרן שי. ממלחמת האופיום עד יורשי מאו, זמורה-ביתן הוצאה לאור, 1990.

קישורים חיצוניים

• רפורמת מאה הימים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סין, היסטוריה, תנועת הרפורמה, 1898, דף שער בספרייה הלאומית