רון שפירא

רון שפירא
	שפירא ב-2008
	שפירא ב-2008
לידה	1964 (בן 60 בערך); תל אביב, ישראל
מדינה	ישראל
תפקידים בולטים	רקטור המרכז האקדמי פרס; נשיא המרכז האקדמי פרס; פרופסור ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ייצוג בכירים במגזר הציבורי והעסקי;
בן או בת זוג	קרן שפירא-אטינגר
צאצאים	יערה שפירא

ערך זה עוסק בעורך דין ופרופסור למשפטים. אם התכוונתם לשופט, ראו רון שפירא (שופט).

רון שפירא (נולד ב-1964) הוא עורך דין ופרופסור למשפטים ישראלי. משמש רקטור המרכז האקדמי פרס. קודם לכן היה נשיא המרכז האקדמי פרס ומרצה באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

רון שפירא נולד בתל אביב. אביו, חיים שפירא, היה נשיא בית משפט השלום בתל אביב. בגיל שבע עשרה החל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה ונרשם לעתודה האקדמית במשפטים. הוא עורך דין החל משנת 1987. בין השנים 1985 ל-1990 שימש במסגרת שירותו בצה"ל עוזרו של מנחם פינקלשטיין, התובע הצבאי הראשי.

לאחר סיום שירותו הצבאי בשנת 1990, החל לעסוק בפרקטיקה עצמאית בעריכת דין. הוא התמחה בנדל"ן ובמשפט פלילי, בעיקר בכל הקשור לעבירות צווארון לבן. ייצג את העמותות של אהוד ברק, כתב את חוות הדעת של המרכז החקלאי כתשובה לעתירה לבג"ץ שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית. ייצג את איש העסקים דוד אפל ומשמש כיועץ למפעל הפיס.

בין השנים 1994 ל-2000 כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב והיה פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה. החל משנת 2001 שימש פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה בין השנים 2001 ל-2004. ב-2008 פרש מאוניברסיטת בר-אילן והתמנה לנשיא המרכז האקדמי פרס שברחובות, כשבמקביל הסיר את מועמדותו לכהונת שופט בבית המשפט העליון^[1].

במרץ 2007 מיזג את משרדו עם משרדו של עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט^[2]. לימים עבר למשרד אברהם נאמן ושות'.

באוקטובר 2014 התבטא בראיון נגד תקצוב לימודי המשפטים ומנהל עסקים^[3].

במאי 2017 מונה ליו"ר "הוועדה המיוחדת למתן חוות דעת על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה", ופרש מתפקיד זה כעבור חצי שנה^[4].

נשוי למשפטנית ד"ר קרן שפירא-אטינגר. בתו הבכורה, יערה שפירא, משמשת כתבת בכנסת בתאגיד השידור הישראלי ומבזקנית.

שפירא נחשב למשפטן שמרן ומתנגד חריף לאקטיביזם שיפוטי, וכן כמי שמחזיק בגישה ביקורתית מאוד למשפט בין-לאומי פומבי ולערכאותיו^[6]. הוא שימש כחבר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות, גוף ימני הפועל להכשרת משפטנים ושופטים שמרנים^[7]. לאחר מינוי אהרן ברק לשופט מטעם ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בינואר, מתח שפירא ביקורת נוקבת על בית הדין, ובין השאר כתב שהוא "אינו ראוי לשום מידה של אמון" ונגוע באינטרסים זרים אך מציג עצמו כנייטרלי. בהמשך החליף את ברק בתפקיד זה. בריאיון לאילנה דיין בערוץ 12 אמר שפירא כי אין צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי מתקפת הפתע על ישראל^[7].

בריאיון לערוץ 7 דיבר על הצורך ברפורמה במערכת המשפט, והגן על השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים שקודמו על ידי חברי הקואליציה. עם זאת הצהיר שהוא מתנגד למרכיבים אחרים ברפורמה המוצעת, כמו ביטול עילת הסבירות ופסקת ההתגברות^[7].