רויאל אייר מרוק
 | |||||||||
 | |||||||||
| בואינג 787-8 של החברה | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) | ||||||||
| חברת אם |
Groupe Royal Air Maroc  | ||||||||
| מיקום המטה |
 קזבלנקה, מרוקו | ||||||||
| מנכ"ל |
Abdelhamid Addou | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| http://www.royalairmaroc.com | |||||||||
  | |||||||||
רויאל אייר מרוק (בערבית מרוקאית: الخطوط الملكية المغربية) היא חברת התעופה הלאומית של מרוקו. בסיסה הראשי של החברה נמצא בעיר קזבלנקה. החברה מפעילה טיסות סדירות פנימיות במרוקו וכן טיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. רוב מניות רויאל אייר מרוק בידי הממשלה, והיא חברה בהתאחדות חברות התעופה הערביות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי מיזוג של שתי חברות תעופה. בשנת 1957, אחרי עצמאות מרוקו קיבלה את השם רויאל אייר מרוק והחלה לטוס ליעדים בינלאומיים מבסיסה בקזבלנקה.
בשנת 1960 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה.
בשנת 2017 החליטה החברה בשיתוף בואינג, על הסבת בואינג 767 מנוסעים למטען כדי להגביר את יכולותיה של רויאל אייר מרוק קרגו (אנ')[1].
בעלות ומספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת מרוקו מחזיקה ב-96 אחוזים של החברה וחברת אייר פראנס ב-2.00%. הממשלה רוצה להפריט את החברה באופן חלקי על ידי מכירת 25%. לרויאל אייר מרוק יש 5719 עובדים, ובבעלותה 99% של חברת אטלס בלו, ו-51% של חברת אייר סנגל וחברת אייר גבון.
צי המטוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צי המטוסים של החברה נכון לנובמבר 2020:[2][3]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| C | Y | סה"כ | |||||
| ATR 72-600 | 6 | — | 12 | 58 | 70 | מופעל על ידי רויאל אייר מרוק אקספרס | |
| בואינג 737-700 | 6 | — | 12 | 120 | 132 | ||
| — | 138 | 138 | |||||
| בואינג 737-800 | 31 | — | 12 | 159 | 171 | ||
| 12 | 165 | 177 | |||||
| — | 183 | 183 | |||||
| בואינג 737-8MAX | 2 | 2[4] | 12 | 144 | 156 | ||
| בואינג 787-8 | 5 | — | 18 | 256 | 274 | ||
| בואינג 787-9 | 5 | לא ידוע | 302 | ||||
| אמבראר E-190 | 4 | — | 12 | 84 | 96 | ||
| מטוסי מטען | |||||||
| בואינג 767-300BCF | 1[5] | — | מטען | ||||
| סה"כ | 61 | 2 | |||||
פעילות החברה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 במרץ 2022, לאחר מספר דחיות בשל מגפת הקורונה, החלה החברה להפעיל קו בין קזבלנקה לתל אביב בתדירות של 4 טיסות שבועיות במטוסי הבואינג 737 של החברה.[6][7]
החל מיולי 2023 החברה החלה להפעיל קו בין ישראל לאיסטנבול בתדירות של טיסה שבועית במטוסי בואינג 767 של החברה הקו מבוצע לצורך העברות מטען.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רויאל אייר מרוק
רויאל אייר מרוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רויאל אייר מרוק, ברשת החברתית אינסטגרם
רויאל אייר מרוק, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מרוקו: הסבת מטוס נוסעים של בואינג למטוס מטען". פורט2פורט. נבדק ב-2017-06-22.
- ^ פרטי צי המטוסים של רויאל אייר מרוק, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ פרטי צי המטוסים של רויאל אייר מרוק אקספרס, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ https://www.moroccoworldnews.com/2018/01/238746/ram-royal-air-maroc-fleet/
- ^ אילן ארנון, היסטוריה: חברת התעופה רויאל אייר מרוק נחתה לראשונה בנתב"ג, באתר מאקו, 13 במרץ 2022
- ^ רועי רובינשטיין, מת"א לקזבלנקה בחמש שעות: חברת התעופה של מרוקו השיקה קו ראשון בישראל, באתר ynet, 13 במרץ 2022
| קבוצת אייר פראנס-KLM | ||
|---|---|---|
| חברות בנות | אייר פראנס • אייר פראנס הופ • טראנסאוויה(כולל: טראנסאוויה צרפת) • מרטינאייר • KLM • KLM Cityhopper |  |
| חברות עם אחזקה במיעוט | אייר טהיטי נוי(7%) • אייר מאוריציוס(3%) • אייר קוט ד'יוואר(אנ')(20%) • אייר קורסיקה(אנ')(11.67%) • אייר קלדוניה(אנ')(2%) • גול(1.5%) • קניה איירווייז(7.12%) • רויאל אייר מרוק(1.25%) | |
| חברות עבר | Aéropostale(אנ') • Air Orient(אנ') • Air Alps(אנ') • Air Inter(אנ') • Air Exel(אנ') • Air Union(אנ') • AirUK(אנ') • אליטליה • NLM CityHopper(אנ') • Buzz(אנ') • בריט אייר • Joon • De Kroonduif(אנ') • VLM Airlines(אנ') • TAI(אנ') • UAT(אנ') • NetherLines(אנ') • SGTA(אנ') • CFRNA(אנ') • KLM uk(אנ') • רז'יונל | |
