לדלג לתוכן

ראמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראמיה (כפר)
رامية
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז א-נבטיה
נפה בינת ג'בייל
שליטה ישראלישראל ישראל
נפות בכפר 4
תאריך ייסוד 1596
גובה 580 מטרים
קואורדינטות 33°06′39″N 35°18′38″E / 33.1108°N 35.3106°E / 33.1108; 35.3106 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַ֫אמְיַהערבית: رامية) הוא כפר לבנוני השייך לנפת בינת ג'בייל במחוז א-נבטיה בדרום לבנון, ונמצא במרחק 126 ק"מ מביירות.[1]

בשנת 1596 היה הכפר תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, במחוז המשנה תבנין שבמחוז צפת.[2] באותה שנה היו בכפר 49 משקי בית. כל האוכלוסייה הייתה מוסלמית. תושבי הכפר שילמו מס קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים כגון חיטה, שעורה, עצי זית, עצי פרי, עיזים וכוורות. האוכלוסייה התפרנסה מגידול עצי זית, ירקות, הפקת דבש, וגידול עיזים על שטח של 3,966 אקר (16,049 דונם).

בשנת 1852 החוקר אדוארד רובינסון ערך מיפוי ארכאולוגי באזור הכפר. נתגלו מספר סרקופגים. בנוסף, נחשפו מספר בורות מים.[3]

בשנת 1875 החוקר ויקטור גרן גילה בכפר סרקופג.[4]

בשנת 1881 הקרן לחקר ארץ ישראל חקרה את האזור. החוקרים דיווחו על כמה סרקופגים גדולים מסביב לכפר, ובית בד אחד.[5]

באותה תקופה התגוררו בכפר 150 תושבים, כולם היו מוסלמים. הכפר תוכנן ללא תשתית של ניקוז מים. העמק ממערב הפך לביצה בחורף, בשל חוסר ניקוז. תוארו בשטח הכפר מספר בורות ומאגר בודד לאספקת מים.

מבצע מגן צפוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע מגן צפוני

ביום השני למבצע (5 בדצמבר 2018) החל צה"ל בחיפוש מנהרת טרור שנייה שיצאה מראמיה והגיעה בסמוך למושב זרעית,[6] ובהמשך החלו פעולות לאיתור מנהרת טרור שלישית שיצאה מהכפר מיס אל-ג'בל.

ביום הראשון למבצע (4 בדצמבר) אותרה מנהרת טרור שחצתה את הגבול מדרום כפר כילא אל מטולה.[7]

ב-9 בדצמבר אחר הצהריים צה"ל קרא לתושבי הכפרים הלבנוניים כפר כילא וראמיה, הסמוכים לגבול עם ישראל – לעזוב את בתיהם.

דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, פנה לתושבי הכפרים והזהיר אותם כי הם חיים באזור של "חבית חומר נפץ", כיוון שחזבאללה הקים מתחת לבתיהם רשת של מנהרות טרור. "צה"ל ממליץ לתושבי הכפרים לשקול ולעזוב באופן זמני את בתיהם עד סיום הפעולה". דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס הוסיף: "התוואי מולכד על ידי צה"ל וכל מי שייכנס אליו מצדו הלבנוני מסכן את חייו".[8]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופריצת מלחמת חרבות ברזל, הצטרף חזבאללה ללחימה בחזית הצפון ושיגר מאות טילי נ"ט, פצמרים, רקטות וכטב"מים לעבר שטח ישראל. במסגרת הלחימה בין צה"ל לחזבאללה תקף חיל האוויר בכפר,[9] מה שגרם למרבית תושבי הכפר להימלט ממנו, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה.

ב-13 באוקטובר 2024, גדוד 9220 מחטיבה 6 מלווה במספר טנקים מחטיבה 188 התקדמו לכיוון הכפר ראמיה. כוחות של חזבאללה התקדמו לעבר הכוחות, ובאזור התנהל קרב כחלק מהתמרון הקרקעי בלבנון.[10]

ב-15 באוקטובר, יומיים לאחר תחילת הקרב, הושלם כיבוש הכפר ראמיה בידי כוחות חטיבה 6 גדוד 8103 בנוסף לכוחות הנדסה ושריון.

לפי ניתוח תצלומי לוויין שנערך בדצמבר 2024, במהלך המלחמה נהרסו לחלוטין כ-52% מהמבנים בכפר (171 מבנים מתוך 332), וכ-15% נהרסו חלקית (50 מבנים).[11]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראמיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראמיה localiban.org/spip.php
  2. ^ מנהל ואוכלוסייה במחוז צפת במאה ה-16, באתר academia.edu (הקישור אינו פעיל)
  3. ^ מחקרים מאוחרים יותר בארץ ישראל, ובאזורים הסמוכים: יומן מסעות אדוארד רובינסון
  4. ^ ממצאים של החוקר ויקטור גרן Guérin, 1880, pp. 125
  5. ^ הקרן לחקר ארץ ישראל - ראמיה Conder and Kitchener, 1881, SWP I, p. 255
  6. ^ דניאל הרץ, ‏תיעוד לבנוני: מנהרת טרור נוספת נחשפה?, באתר כיכר השבת, 5 בדצמבר 2018.
  7. ^ לילך שובל, צה"ל חושף: אותרה מנהרת טרור של חזבאללה שחצתה את הגבול מול מטולה, באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2018,
    ירון שניידר, כתב לענייני ערבים וניר דבורי, ‏תיעוד מהמנהרה שחצתה לשטח ישראל, באתר ‏מאקו‏, 4 בדצמבר 2018.
  8. ^ צה"ל בקריאה חריגה לתושבי הכפרים הסמוכים לגבול "אתם חיים בחבית חומר נפץ", קורא צה"ל לתושבי הכפרים הלבנוניים הסמוכים לגבול, "חזבאללה הקים מתחת לבתיכם רשת של מנהרות טרור" הידברות, נעמה גרין, 9 בדצמבר 2018
  9. ^ טל לב רם, ‏צה״ל ביצע היום תקיפה נרחבת במרחבי הכפרים עיתא א-שעב, רמיה וכן במרחבים נוספים בדרום לבנון, באתר מעריב אונליין, 28 בדצמבר 2023
  10. ^ ליל הקרב של עציוני בלבנון - שטרם שמעתם: "ראינו רעות אדירה. אנשים צריכים להכיר את הסיפור הזה", באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2024
  11. ^ ציוץ של Ben Tzion Macales ברשת החברתית אקס (טוויטר), "ראמיה... אחוז ההרס בכפר: כ-67%", 11 בדצמבר 2024