קלייד הרינג

קלייד הרינג
Clyde L. Herring

קלייד הרינג
לידה	3 במאי 1879 ג'קסון, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	15 בספטמבר 1945 (בגיל 66) וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא	קלייד לוורן הרינג
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות גלנדייל, דה מוין, איווה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת איווה 15 בינואר 1937 – 3 בינואר 1943 (6 שנים) → לסטר דיקינסון ג'ורג' וילסון ←
מושל איווה ה־26 12 בינואר 1933 – 14 בינואר 1937 (4 שנים) סגן מושל איווה נלסון קראשל → דן טרנר נלסון קראשל ←

קלייד לוורן הרינג (באנגלית: Clyde LaVerne Herring;‏ 3 במאי 1879 – 15 בספטמבר 1945) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל איווה ה-26 בשנים 1933–1937, ולאחר מכן ועד 1943 כסנאטור מטעמה.

ראשית חייו

קלייד הרינג נולד וגדל בג'קסון, מישיגן, שם הוא למד בבתי ספר ציבוריים. הוריו עסקו בחקלאות עד הגיעו לגיל 14, כאשר הבהלה של 1893 גרמה לקריסה פיננסית שאילצה אותם לעבור לעיר.

ב-1897, בגיל 18, עבר הרינג לדטרויט, שם הוא עבד בתעשיית התכשיטים. במלחמת ארצות הברית-ספרד הוא התגייס כטוראי לפלוגה D של הרגימנט השלישי של מישיגן. לאחר המלחמה הוא עבר לקולורדו ספרינגס, שם הוא עסק בחקלאות בשנים 1902–1906. לאחר מכן הוא עבר למסנה שבאיווה, שם הוא עסק בחקלאות במשך שנתיים.

כפי שסופר בכתבה של המגזין טיים ב-1935, "בדטרויט הוא תיקן את שעון היד של הנרי פורד, וכך התוודע ליצרן המכוניות. החל מ-1910 ועד שמערכת השיווק אורגנה מחדש לאחר המלחמה, קלייד הרינג היה סוכנו של פורד באיווה. עד לאותה עת הוא כבר רכש קרקעות בדה מוין בשווי של 3 מיליוני דולרים".

בשנים 1916–1917 שירת הרינג במשמר הלאומי של איווה בגבול ארצות הברית–מקסיקו. בשובו לחיים האזרחיים בדה מוין, כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה, הוביל הרינג גיוס כספים מקומי כיושב ראש של הוועדה של דה מוין רבתי, והוזמן לוושינגטון די. סי. לייעץ לממשלה הפדרלית כיצד לזרז את הייצור המלחמתי.

ב-1901 נשא הרינג לאישה את אמה פרל ספיני. לשניים נולדו שלשוה בנים. בנם השלישי, קלייד אדסל (שנקרא על שם אביו ועל שם בנו של הנרי פורד) היה שבוי מלחמה במלחמת העולם השנייה.

ראשית הקריירה הפוליטית

ב-1920 התמודד הרינג ללא הצלחה כמועמד המפלגה הדמוקרטית על משרת מושל איווה, והפסיד לרפובליקני נייתן קנדל. ב-1922 הוא התמודד בבחירות המיוחדות על מושב בסנאט של ארצות הברית ונוצח על ידי הרפובליקני סמית' ו. ברוקהארט. בשנים 1924–1928 הוא היה אחד מנציגי איווה בוועדה הדמוקרטית הלאומית.

מושל איווה

ב-1932 התמודד הרינג שוב בבחירות למשרת המושל, הפעם נגד המושל הרפובליקני המכהן דן טרנר. הרינג ומועמדים דמוקרטים אחרים באיווה זכו במספר חסר תקדים של ניצחונות באותה שנה, והרינג היה המושל הדמוקרטי השני של איווה מאז הקמת המפלגה הרפובליקנית ב-1854. בבחירות לכהונה שנייה ב-1934 הביס הרינג שוב את טרנר בעודו מוביל ניצחון גורף של הדמוקרטים באיווה, כולל ניצחון בבחירות לשישה מתוך תשעת המושבים של המדינה בבית הנבחרים של ארצות הברית.

שנות כהונתו של הרינג כמושל היו השנים הקשות ביותר של השפל הגדול, ורוב הצעדים בהם נקט היו קשורים לקשיים הכלכליים של התקופה. הוא דחף לדחיית תשלומי משכנתאות, השהה עיקולים על פיגורים בתשלומי משכנתאות בחוות, השיג הגדלת סובסידיות פדרליות, דאג לפיקוח על התעריפים החקלאיים, טיפל באבטלה ובסיוע לקשישים, ודאג לביטחונות לפיקדונות בבנקים. במהלך תקופת ממשלו, דאג בית הנבחרים המדינתי להקמת חנויות המשקאות הראשונות בבעלות המדינה ולחוקיות מכירת בירה. אחד מצעדיו הפחות פופולריים של הרינג היה הטלת ממשל צבאי במחוזות פליימות' וקרופורד כדי לבלום את האלימות בחוות ב-1933.

הרינג היה המושל הראשון שעשה שימוש נרחב ברדיו. הוא ניהל שיחה שבועית ברדיו שבה הוא הסביר את צעדי המדיניות שלו. בתוכנית זו הוא תמך בהטלת מס זמני של סנט אחד לגלון דלק ודחף להטלת מס מכירות מדינתי בשיעור של שני אחוזים ומס הכנסה ומס תאגידים כדי שישמשו להקלה מנגד על מס הרכוש.

בנאומו האחרון כמושל בפני האספה הכללית של איווה ב-1937, אמר הרינג, "נאבקנו ועבדנו יחדיו כדי לתת ביטחון לבתים ולחוות של איווה, כדי להקל על המצוקה, כדי לדאוג ששום משפחה לא תסבול ממחסור בצרכי החיים הבסיסיים. תוצאות מעשינו ניכרים בביטחון שקיים כיום באיווה. בתינו בטוחים... חוותנו בטוחות... הבנקים שלנו בטוחים".

סנאטור

ב-1936, שנתו הרביעית של הרינג כמושל, הוא בחר שלא להתמודד על כהונה שלישית, ותחת זאת הוא התמודד מול הסנאטור הרפובליקני המכהן לסטר ג'. דיקינסון. הרינג הביס את דיקינסון בהפרש של קצת יותר מ-36,000 קולות. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1855 בה שני הסנאטורים של איווה היו דמוקרטים. תחילת כהונתו כסנאטור התעכבה במעט עד לסיום כהונתו כמושל.

תגובתו של הרינג לשידור מלחמת העולמות של אורסון ולס ב-1938 זכתה לתשומת לב ברמה הלאומית. כדי להגן על המאזינים, הוא דחק בקבלת חקיקה פדרלית שתחייב את השדרים להעביר את תוכני שידורי הרדיו לרשות התקשורת הפדרלית לפני שידורם. הוא הכריז "שלרדיו אין זכות להציג תוכניות כמו אלו יותר מאשר למישהו שידפוק על דלת ביתנו ויצרח". על כל פנים הצעת חוק ברוח דברים אלו לא הוגשה על ידי הרינג ולא על ידי אף אחד אחר.

בוועידה הארצית של הדמוקרטים של 1940 שהתקיימה בשיקגו, שאף הרינג להיות מועמדו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לסגן הנשיא, אך רוזוולט והוועידה בחרו כמועמד לתפקיד בהנרי וולאס, גם הוא תושב איווה, שכיהן כמזכיר החקלאות בממשלו של רוזוולט.

הרינג כיהן תקופת כהונה אחת בלבד בסנאט ולא עלה בידו להיבחר לכהונה נוספת. לאחר 1936 דעכה הפופולריות של רוזוולט באיווה, ובהדרגה נוצחו המועמדים הדמוקרטים בניסיונותיהם להיבחר לכהונה נוספות. בנוסף, חילוקי דעות או יריבויות בין הרינג לבין מנהיגי הדמוקרטים במדינה, כולל עמיתו בסנאט גאי מארק ג'ילט, המושל לשעבר נלסון קראשל, וסגן הנשיא וולאס, פגעו באחדות המפלגתית. הרינג נוצח על ידי המושל הרפובליקני ג'ורג' וילסון, והיה האחרון מבין הדמוקרטים שניצחו בבחירות לתפקיד כלשהו באיווה בבחירות של 1932 שהפסיד בבחירות לכהונה נוספת.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו בסנאט, שב הרינג לתעשיית המכוניות ומונה על ידי הנשיא רוזוולט כעוזר המנהל של המשרד לניהול התעריפים (Office of Price Administration), הסוכנות שהיית האחראית על הפיקוח על המחירים בתקופת המלחמה.

קלייד הרינג נפטר בוושינגטון די. סי. ב-15 בספטמבר 1945. הוא נטמן בבית הקברות גלנדייל שבדה מוין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלייד הרינג בוויקישיתוף

• קלייד הרינג, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• קלייד הרינג, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• קלייד הרינג, במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
• קלייד הרינג, באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• קלייד הרינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)