קינה (עיר מקראית)
קִינָה הייתה עיר מקראית בנגב, אשר נכללה בתחום נחלת שבט יהודה.
העיר נזכרת בתנ"ך ברשימת ערי שבט יהודה בנגב: ”וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה”[1]. במקור ארכאולוגי בן התקופה, נזכר שמה של העיר במכתבי ערד, לצד ערד ורמת נגב[2].
יש הקושרים את שמה של העיר לבני שבט הקיני שישבו בנגב, ויש הסבורים כי שמו של היישוב הקדום השתמר בוואדי אלקיני (נחל קינה) שבצפון מזרח הנגב, למרגלות חורבת עוזה. מנגד, יש הסבורים כי מקומה של העיר היה באתר ח'רבת טיב, כ-5 ק"מ צפונית לערד, בו נמצאו שרידי יישוב ומצודה[3].