קולטן (מחצב)
 | |
| מרכיבים | קולומביט וטנטליט |
|---|---|
  | |
קולטן (Coltan) הוא השם התעשייתי של תערובת המינרלים קולומביט וטנטליט, שם שניתן כצרוף התחיליות של שמות שני מינרלים אלה. הקולטן מהווה מקור עיקרי של ניאוביום וטנטלום.
הפקה ומכירה של קולטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקולטן נכרה בעיקר בשביל להפיק טנטלום, המשמש בעיקר לייצור רכיבים אלקטרוניים, ומחיר הקולטן נקבע לפי כמות הטנטליט שהוא מכיל. באופן כללי הקולטן נסחר סביב ה-40$ לק"ג טנטליט אולם המחיר חווה מספר עליות תלולות וצניחות עוקבות: בסוף שנות ה-70, בשנת 1988 ובשנת 2000[1][2][3].
הכרייה השנתית של קולטן בשנת 2000 הייתה בסביבות 836 טון של תכולת טנטלום, בשנת 2001 עלתה ל-1100 טון ובשנת 2004 הגיעה ל-1,270 טון, לא כולל את בוליביה, רוסיה, סין וזמביה אשר לגביהן אין נתונים. הכרייה של קולטן נעשית בעיקר באוסטרליה (485 טון בשנת 2000, 800 טון בשנת 2004), ברזיל (90 טון ב-2000, 200 טון ב-2004), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רואנדה, בורונדי, אוגנדה (130 טון ב-2000, 52 טון ב-2004)[4], קנדה (57 טון ב-2000, 55 טון ב-2004), אתיופיה (38 טון ב-2000, 35 טון ב-2004), ניגריה, נמיביה ומוזמביק[5][6].
כל התוצרת מגיעה בסופו של דבר לאחת משלוש חברות בעולם, "Cabot Inc" בארצות הברית, HC Starc בגרמניה ו-Nigncxia בסין שהן היחידות בעלות הציוד להפקת טנטלום ממחצבים גולמיים[7].
בעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת טענה כי מחירו הגבוה של הקולטן היה אחד הגורמים למלחמת קונגו השנייה, עימות שגרם למותם של כארבעה מיליון איש. רואנדה ואוגנדה מייצאות כיום למערב (בעיקר לארצות הברית) קולטן שנגנב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
עליות המחירים של הקולטן גרמו לתופעות הדומות לבהלה לזהב. איכרים נטשו את החקלאות והחלו לחפש קולטן בשיטות דומות לחיפוש זהב. עליות המחירים גם גרמו למתח בין המדינות המפיקות את המינרל, בייחוד בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לרואנדה.
אזור הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הוא אזור שאינו יציב מבחינה פוליטית, ואזור המכרות הוא בתוך אחד מתחומי המחייה העיקריים של גורילות השפלה המזרחית, המצויות בסכנת הכחדה.
הכיבוש הרואנדי במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו גרם לכך שהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אינה מסוגלת לנצל את המשאב לתועלתה. דו"ח של מועצת הביטחון שהופץ לאחרונה טוען כי כמות גדולה של העפרה נכרית בצורה לא חוקית ומוברחת מעבר לגבולה המזרחי של המדינה בידי מיליציות מאוגנדה השכנה, בורונדי ורואנדה. ההערכה היא כי הצבא של רואנדה הרוויח לפחות 250 מיליון דולר בפחות מ-18 חודשים ממכירת קולטן. עם זאת, הערכות אלה בעייתיות שכן לרואנדה עצמה יש מרבצי קולטן, דבר המקשה על זיהוי המינרל המוברח.
הברחת קולטן היא מקור הכנסה ראשי עבור המדינות שכבשו אזורים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לרבים מעוררת עובדה זו שאלות מוסריות לגבי השימוש בקולטן בדומה לאלה שהתעוררו מקניית יהלומי דמים (יהלומים שמקורם באזורי עימות שמכירתם שימשה למימון רכישת נשק). בשל הקושי להבדיל בין מחצבים שהופקו בדרך חוקית לאלה שהופקו בדרך בלתי חוקית החליטו כמה חברות אלקטרוניקה לוותר על קולטן ממרכז אפריקה לחלוטין, ולהסתמך על מקורות אחרים.
כל שלוש המדינות שהדו"ח של האו"ם נקב בשמן כמבריחות קולטן הכחישו כי הן מעורבות בכך. העיתונאי האוסטרי קלאוס ורנר תיעד קשרים בין חברות רב-לאומיות והסחר הבלתי חוקי בקולטן.[8]
נטען גם כי לכריית קולטן יש השלכות סביבתיות חמורות על היערות ובעלי החיים באזור, ובייחוד על אוכלוסיית גורילות השפלה המזרחית. "קרן דיאן פוסי", הקרויה על שם חוקרת הגורילות הנודעת, רתמה למאבק כנגד כריית הקולטן המכונה "טלפונים סלולריים ידידותיים לגורילות" ידוענים ובהם את לאונרדו דיקפריו.[9]
המרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניאוביום שמושבו בבלגיה (מדינה ששלטה בעבר בשטחי קונגו), מעודד קניינים בינלאומיים להימנע מקניית קולטן מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מטעמים מוסריים.
- "המדינות המרכז אפריקאיות, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רואנדה ושכנותיהן היו מקור לכמויות משמעותיות. אבל מלחמת אזרחים, שוד הפארקים הלאומיים ויצוא המינרלים, היהלומים ומשאבי טבע אחרים למימון מיליציות גרמו למרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים לקרוא לחברים בו להשגיח כי הם רוכשים את חומרי הגלם ממקורות חוקיים. פגיעה, או איום בפגיעה בתושבים המקומיים, חיות הבר או הסביבה אינם מתקבלים על הדעת"..[10]
בשנים האחרונות אכן חל מעבר מהיצרנים המסורתיים לספקים כדוגמת מצרים, אבל הגורם לכך היו סיבות כלכליות ולא מוסריות. בין הנפגעות העיקריות נמצאת גם אוסטרליה שבה התרחשה בשנת 2004 פשיטת הרגל של היצרן הגדול בעולם, החברה האוסטרלית "Sons of Gwalia Ltd", אם כי החברה ממשיכה לייצר ולייצא את המחצב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישי הלפר, מלחמת הפלייסטיישן של אפריקה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- הסבר על קולטן באתר האו"ם
- הבהלה לקולטן בקונגו כתבה באתר ה-BBC.
- מרבצי קולטן באיסיה שבחוף השנהב
- קולטן, גורילות וטלפונים סלולריים
- הטרגדיה של קונגו: המלחמה שהעולם שכח
- כריס מאלינוס, קונגו: 'מלחמת העולם של אפריקה' – היסטוריה עקובה מדם עומדת לחזור על עצמה (אורכב 24.04.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר אפוק טיימס, 25 במאי 2009
- כיצד הסלולרי שלך הורג גורילות?, באתר הספארי ברמת גן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tantalum and columbium supply and demand outlook, National Academies, 1983, pages 49-52
- ^ Karen Hayes, Richard Burge, Coltan Mining in the Democratic Republic of Congo, Fauna and Flora International, page 22
- ^ קולטן, גורילות וטלפונים סלולריים
- ^ בגלל מלחמת האזרחים, שטחים של קונגו מוחזקים על ידי מדינות שכנות הכורות את הקולטן
- ^ הסקר הגאולוגי האמריקני.סיכום מכירות מינרלים, ינואר 2002 טנטלום בעמודים 166-7
- ^ הסקר הגאולוגי האמריקני סיכום מכירות מינרלים, ינואר 2005, טנטלום בעמודים 166-7
- ^ Karen Hayes, Richard Burge, Coltan Mining in the Democratic Republic of Congo, Fauna and Flora International, page 18
- ^ קלאוס ורנר, הספר השחור החדש של חברות המותגים (בגרמנית "Das neue Schwarzbuch Markenfirmen"), 2003, ISBN 3-216-30715-8
- ^ לאונרדו דיקפריו בעד טלפונים סלולריים ידידותיים לגורילות
- ^ המרכז הבינלאומי לחקר טנטלום-ניובים, בריסל בלגיה
