קווין דה בראונה

קווין דה בראונה
Kevin De Bruyne
	דה בראונה במדי נבחרת בלגיה, 2018
מידע אישי
לידה	28 ביוני 1991 (בן 33); דרונחן, גנט שבבלגיה
גובה	1.81 מטרים
עמדה	קשר
מועדוני נוער
1997–1999 ; 1999–2005 ; 2005–2008	דרונחן ; גנט ; ראסינג גנק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן**
	מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיה
גביע העולם
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ; ומעודכנים ל-25 במאי 2024; ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-23 ביוני 2024

קווין דה בראונה (בהולנדית: Kevin De Bruyne; נולד ב-28 ביוני 1991) הוא כדורגלן בלגי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי במנצ'סטר סיטי ובנבחרת בלגיה, ומשמש גם כקפטן בשתיהן.

קריירת מועדונים

תחילת הדרך בגנק

דה בראונה התחיל את הקריירה שלו בקבוצת עיר הולדתו מרובע דרונחן(אנ') שבעיר גנט, בלגיה. ב-1999 עבר לגנט ולאחר שש שנים עבר לראסינג גנק, ובגיל 17 עלה לקבוצה הבוגרת. דה בראונה ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת בהפסד 0–3 לשרלרואה ב-9 במאי 2009. ב-7 בפברואר 2010 הבקיע דה בראונה את השער הראשון שלו בקבוצה הבוגרת, בניצחון 0–1 נגד סטנדרד לייז'. הוא כבש חמישה שערים ובישל 16 שערים ב-32 משחקים בעונת 2010/2011 ובאותה שנה זכה עם המועדון באליפות.

צ'לסי והשאלה לוורדר ברמן

ב-31 בינואר 2012 חתם דה בראונה לצ'לסי לחמש וחצי שנים תמורת שבעה מיליון פאונד. ב-18 ביולי 2012 ערך את הופעת הבכורה הלא רשמית שלו במועדון נגד סיאטל סאונדרס ב-2 באוגוסט 2012 הושאל דה בראונה לוורדר ברמן. ב-15 בספטמבר 2012 הבקיע את שער הבכורה שלו במדי ברמן בהפסד 2–3 להנובר 96. אף על פי שהציג יכולת טובה נקלע עם הקבוצה למאבקי ההישרדות בליגה, אך סייע לה להישאר בסוף העונה בליגה הבכירה.

בסיום עונת 2012/2013 בורוסיה דורטמונד ובאייר לברקוזן הביעו עניין בשחקן, אך ז'וזה מוריניו שהתמנה למאמן צ'לסי החליט להחזיר אותו. ב-21 ביולי כבש את שער הבכורה שלו במשחק ידידות נגד נבחרת כוכבי מלזיה. ב-18 באוגוסט 2013 כבש את שער הבכורה שלו בליגה בניצחון 0–2 נגד האל סיטי.

וולפסבורג

ב-18 בינואר 2014 עבר לוולפסבורג תמורת 18 מיליון פאונד. בעונתו השנייה בוולפסבורג דה בראונה כבש 16 שערים בכל המסגרות ובישל 27 שערים, היכולת שהציג זיכתה אותו בשחקן העונה בבונדסליגה. הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע הגרמני אחרי ניצחון 3–1 על דורטמונד.

מנצ'סטר סיטי

ב-29 באוגוסט 2015 עבר דה בראונה למנצ'סטר סיטי תמורת 75 מיליון אירו. במשחקו השני בפרמייר ליג הוא כבש בהפסד של מנצ'סטר סיטי 2–1 לווסטהאם. דה בראונה הוביל את מנצ'סטר סיטי להופעה היסטורית בחצי גמר ליגת האלופות אחרי שהוא כבש בניצחון 1–0 על פריז סן-ז'רמן בשלב רבע הגמר. בסך הכל דה בראונה כבש בעונת הבכורה שלו במנצ'סטר סיטי 16 שערים.

בעונת 2016/2017 מנצ'סטר סיטי סיימה במקום השלישי בליגה, דה בראונה הצטיין וסיים כמלך הבישולים בפרמייר ליג עם 18 בישולים.

ב־22 בינואר 2018 דה בראונה האריך את חוזהו עד שנת 2023.^[1] באותה עונה הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בגביע הליגה ובאליפות הפרמייר ליג. הוא סיים בפעם השנייה ברציפות כמלך הבישולים של הפרמייר ליג עם 16 בישולים לצד שמונה שערים. באותה עונה הוא נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג.

דה בראונה זכה באליפות המקומית עם מנצ'סטר סיטי, בהפרש נקודה אחד מליברפול שסיימו במקום השני. בנוסף, דה בראונה וקבוצתו זכו בגביע האנגלי לאחר ניצחון 0–6 נגד ווטפורד. עם זאת הוא כבש 6 שערים ובישל 11.

עונת 2019/2020 הייתה עונת שיא של דה בראונה מבחינה אישית. בפרמייר ליג הוא כבש 13 שערי ליגה, והוא רשם 20 בישולים בליגה, מה שזיכה אותו פעם נוספת בתואר מלך הבישולים בפרמייר ליג. דה בראונה השווה גם את שיא הבישולים לעונה לכמות שרשם תיירי הנרי בעונת 2002/2003.

בעונת 2020/2021 כבש בניצחון של מנצ’סטר סיטי על פריז סן ז’רמן 1–2 בחצי גמר ליגת אלופות, שלאחר מכן עלתה לגמר אלופות ראשון בהיסטוריית הקבוצה. דה בראונה היה אחד השחקנים הדומיננטיים בעונה הזו, והיה חלק משמעותי בכך שסיטי כבשה 102 שערי ליגה על אף שהיא הפסידה את תואר האליפות לליברפול, בהתאם לכך, זכה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית בתום העונה.^[2] בסיום עונת 2020/2021 זכה בתואר, שנה שנייה ברציפות.^[3] ב-5 באפריל 2021 האריך את חוזהו במנצ'סטר סיטי עד 2025.^[4]

ב-11 במאי 2022 כבש רביעייה בניצחון 1–5 על וולברהמפטון וונדרס במסגרת הפרמייר ליג. בסיום אותה העונה זכה בתואר שחקן העונה בפרמייר ליג בפעם השלישית.

בעונת 2022/2023 דה בראונה זכה עם קבוצתו בטרבל (כינוי לזכייה באליפות מקומית, גביע הליגה וליגת האלופות), סיים כמלך הבישולים בפרמייר ליג, ובמקום הרביעי לכדור הזהב. ב-26 באפריל, הבלגי כבש שני שערים במשחק גורלי לזכייה באליפות המקומית נגד ארסנל, וב-17 במאי, הוא כבש שער בחצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד, ובמשחק הגומלין בישל שניים, כדי לעזור למנצ'סטר סיטי לעלות לגמר.

בתחילת עונת 2023/2024, נפצע דה בראונה במשחק פתיחה העונה בפרמייר ליג, נגד ברנלי, הוא חזר ב-7 בינואר למשחק בגביע האנגלי נגד האדרספילד טאון, ובישל לאחר 17 דקות.

קריירה בינלאומית

בצעירותו, שיחק דה בראונה בכל נבחרות בלגיה הצעירות. ב-11 באוגוסט 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בהפסד 0–1 לפינלנד. במהלך מוקדמות מונדיאל 2014 הפך דה בראונה לשחקן הרכב בנבחרת וכבש ארבעה שערים, ובסוף הקמפיין עלה עם נבחרתו לטורניר גדול לראשונה מזה 12 שנים. בטורניר זה הגיעה בלגיה לשלב רבע הגמר שבו הפסידה לארגנטינה 0–1. דה בראונה שיחק בנבחרת בלגיה במונדיאל 2018, שבו העפילה לחצי הגמר והפסידה לנבחרת צרפת.

נכלל בסגל נבחרת בלגיה לטורניר מונדיאל 2022.^[5]

נכלל בסגל נבחרת בלגיה לטורניר יורו 2024.^[6]

חיים אישיים

אמו של דה בראונה היא בלגית, ילידת בורונדי וחיה גם בחוף השנהב. דרונגן, עיר הולדתו, היא במטרופולין העיר גנט, בפלנדריה, החלק דובר ההולנדית של בלגיה. מלבד שפת אמו הוא דובר גם צרפתית, אנגלית וגרמנית.

מאז 2014 נמצא דה בראונה במערכת יחסים עם מישל לקרואה. בני הזוג נישאו ביוני 2017, ולהם שלושה ילדים.

דה בראונה היה שגריר מטעם ספיישל אולימפיקס 2014, שהתקיימה באנטוורפן.

תארים

ראסינג גנק

וולפסבורג

הגביע הגרמני: 2014/15
הסופר קאפ הגרמני: 2015

מנצ'סטר סיטי

אליפות אנגליה (6): 2017/18, 2018/19, 2020/21, 2021/22, 2022/23, 2023/24
גביע אנגלי: 2018/19, 2022/23
גביע הליגה האנגלית (5): 2015/16, 2017/18, 2018/19, 2019/20, 2020/21
מגן הקהילה (3): 2018, 2019, 2024
ליגת האלופות (1): 2022/23
הסופר קאפ האירופי (1): 2023

נבחרת בלגיה

מקום שלישי בגביע העולם: מונדיאל 2018

אישיים

הכדורגלן הצעיר של השנה בבונדסליגה: 2012/13
כדורגלן העונה בבונדסליגה: 2014/15
נבחרת העונה בליגה האירופית: 2014/15
כדורגלן השנה בגרמניה: 2015
ספורטאי השנה בבלגיה: 2015
שחקן השנה של מנצ'סטר סיטי: 2015/16, 2017/18, 2019/20, 2021/22
שער החודש בפרמייר ליג : נובמבר 2019, יולי 2020
שחקן העונה בפרמייר ליג : 2019/20, 2021/22
FIFPRO World 11‏ : 2020
קבוצת השנה העולמית מטעם IFFHS‏ : 2017, 2019, 2020, 2021
נבחרת השנה של אופ"א : 2017, 2019, 2020
נבחרת השנה בליגת האלופות : 2017/18, 2018/19, 2019/20, 2020/21
נבחרת הטורניר של גביע העולם: 2018
כדורגלן השנה בפרמייר ליג: 2019/20, 2020/21

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קווין דה בראונה בוויקישיתוף

קווין דה בראונה, ברשת החברתית פייסבוק
קווין דה בראונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קווין דה בראונה, ברשת החברתית אינסטגרם
קווין דה בראונה, ברשת החברתית טיקטוק
קווין דה בראונה, באתר Transfermarkt
קווין דה בראונה, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
קווין דה בראונה, באתר Soccerway
קווין דה בראונה, באתר BDFutbol
קווין דה בראונה, באתר WorldFootball.net
קווין דה בראונה, באתר National Football Teams
קווין דה בראונה, באתר FootballDatabase.eu
קווין דה בראונה, באתר ESPN
פרופיל השחקן באתר Sporza
מיכאל יוכין‏, יחיד מול רבים: קווין דה בראונה המשודרג הוא שחקן העונה הנוכחית בפרמיירליג, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2019

הערות שוליים

^ דה בריינה האריך חוזה בסיטי עד 2023, באתר ערוץ הספורט, 22 בינואר 2018
^ דה בריינה נבחר לשחקן העונה בפרמיירליג, באתר ערוץ הספורט, 16 באוגוסט 2020
^ "De Bruyne wins second PFA men's award". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-06-07.
^ מנצ'סטר סיטי: דה בריינה האריך חוזה עד 2025, באתר ynet, 7 באפריל 2021
^ Roberto Martinez selects 26 devils for the World Cup באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)
^ 25 Devils go to EURO 2024 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 28 במאי 2024 (באנגלית)

נבחרת בלגיה – מונדיאל 2014
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 אזאר • 11 מיראלס • 12 מיניולה • 13 בוסו • 14 מרטנס • 15 ואן בויטן • 16 דפור • 17 אוריגי • 18 לומבארטס • 19 דמבלה • 20 יאנוזאי • 21 ואנדן בורה • 22 שאד'לי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס		בלגיה

נבחרת בלגיה – יורו 2016
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 ניינגולן • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 ר. לוקאקו • 10 אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 ז'ילה • 14 מרטנס • 15 דנאייר • 16 מנייה • 17 אוריגי • 18 קבאסלה • 19 דמבלה • 20 בנטקה • 21 ג'. לוקאקו • 22 בטשואיי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס		בלגיה

נבחרת בלגיה – מונדיאל 2018 (מקום שלישי)
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טיילמאנס • 18 יאנוזאי • 19 דמבלה • 20 בויאטה • 21 בטשואיי • 22 שאד'לי • 23 דנדונקר • מאמן: מרטינס		בלגיה

נבחרת בלגיה – יורו 2020
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 בויאטה • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה/קמינסקי • 13 סלס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 פנאקן • 18 דנאייר • 19 דנדונקר • 20 בנטקה • 21 קסטאן • 22 שאד'לי • 23 בטשואיי • 24 טרוסארד • 25 דוקו • 26 פראט • מאמן: מרטינס		בלגיה

נבחרת בלגיה – מונדיאל 2022
1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טרוסארד • 18 אוננה • 19 דנדונקר • 20 פנאקן • 21 קסטאן • 22 דה קטלארה • 23 בטשואיי • 24 אופנדה • 25 דוקו • 26 דבאסט • מאמן: מרטינס		בלגיה

נבחרת בלגיה – יורו 2024
1 קסטילס • 2 דבאסט • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 טרוסארד • 10 לוקאקו • 11 קרסקו • 12 קמינסקי • 13 סלס • 14 לוקבאקיו • 15 מנייה • 16 ורנקס • 17 דה קטלארה • 18 מנגאלה • 19 בקאיוקו • 20 אופנדה • 21 קסטאן • 22 דוקו • 23 פרמירן • 24 אוננה • 25 דה קויפר • מאמן: טדסקו		בלגיה

[1] דה בריינה האריך חוזה בסיטי עד 2023, באתר ערוץ הספורט, 22 בינואר 2018

[2] דה בריינה נבחר לשחקן העונה בפרמיירליג, באתר ערוץ הספורט, 16 באוגוסט 2020

[3] "De Bruyne wins second PFA men's award". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-06-07.

[4] מנצ'סטר סיטי: דה בריינה האריך חוזה עד 2025, באתר ynet, 7 באפריל 2021

[5] Roberto Martinez selects 26 devils for the World Cup באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)

[6] 25 Devils go to EURO 2024 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 28 במאי 2024 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]