פרדיגמה

פָּרָדִיגְמָה (או דְּפוּסָה) היא תבנית מחשבה המגדירה את העמדה של אדם (או של קבוצה חברתית), ומשפיעה על תפיסת המציאות שלו ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם. בהקשר המדעי, פרדיגמה מתייחסת לאוסף ההנחות ומושגי היסוד המגדירים את עמדתה של קהילה מדעית מסוימת ביחס למושא המחקר.

היסטוריה

המונח פרדיגמה נטבע בסוף המאה ה-19. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה הדקדוק. מילונים מתחילת המאה ה-20 מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של השפה או הרטורי, כתחליף למשל. בשדה הבלשנות השתמש פרדינן דה-סוסיר במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.

פילוסוף המדע תומאס קון נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" משנת 1962 טבע קון את המונח "פרדיגמה" בהתייחסו להשקפה הרווחת אצל קהילת מדענים העוסקת באותו תחום בתקופה מסוימת. בעקבות ביקורת שנמתחה על כך שהוא השתמש במונח "פרדיגמה" במשמעויות רבות ושונות זו מזו, שיפר קון את הגדרתו. בנוסף, בשל האינפלציה בשימוש הלא-מדויק במושג המקורי "פרדיגמה" מאז פרסום ספרו, קון אף הציע להחליף את המונח "פרדיגמה" במונח "מטריצה דיסציפלינרית". לפי הגדרתו המשופרת של קון, פרדיגמה, או מטריצה דיסציפלינרית, כוללת ארבעה רכיבים:

1. הכללות סמליות – המרכיבים הצורניים או הניתנים להצגה בכלים של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות מתמטיות, ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
2. התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים – ההסכמה בין המדענים על האונתולוגיה של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים בעולם ותכונותיהם.
3. ערכים – האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'.
4. אקסמפלאר – אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.

למונחים "חשיבה קבוצתית" (Groupthink) ו"הלך רוח" (Mindset) ישנה משמעות דומה בהקשר של דוגמאות בקנה מידה גדול יותר וקטן יותר של המחשבה המדעית המאורגנת. מישל פוקו השתמש במונחים "אפיסטמה" ו"שיח", "מאתיסיס" ו"טקסינומיה" בדברו על "פרדיגמה" במובן בו השתמש קון.

מעברי פרדיגמה

לעיתים מעברי פרדיגמה הם דרמטיים ביותר, במיוחד כאשר אין מצפים להם. אחת הדוגמאות היא ההתפתחות שחלה בתחום הפיזיקה בין סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בסוף המאה התשע עשרה נראתה הפיזיקה כתחום המשלים את מעט הקצוות התאורטיים שנותרו על מנת ליצור מערכת הידועה ומובנת ברובה הגדול. בשנת 1900 לורד קלווין הצהיר את הצהרתו הידועה לפיה "אין מה לגלות בפיזיקה עוד. כל שנותר הוא רק מדידות מדויקות יותר ויותר". חמש שנים לאחר מכן פרסם אלברט איינשטיין את מאמרו על תורת היחסות הפרטית, שקרא תיגר על אוסף הכללים שניסחה המכניקה הניוטונית, אשר שימשו לתיאור כוח ותנועה במשך יותר ממאתיים שנים. במקרה זה, הפרדיגמה החדשה מצמצמת את הישנה לכדי מקרה פרטי (המכניקה הניוטונית משמשת להערכת גדלים פיזיקליים הקשורים במהירויות נמוכות יחסית למהירות האור).

בספר "המבנה של מהפכות מדעיות" כתב קון כי "מעבר מוצלח מפרדיגמה אחת לשנייה דרך מהפכה הוא דרך ההתפתחות הרגילה של המדע הבוגר". רעיונו של קון היה עצמו מהפכני לזמנו, וגרם לשינוי מהותי בדרך בה דיברה הקהילה האקדמית על המדע. כך, הוא גרם ל"מעבר פרדיגמה" בהיסטוריה, בפילוסופיה ובסוציולוגיה של המדע.

שימושים נוספים

השימוש המקובל הנוסף במילה "פרדיגמה" היא במובן של "ראיית העולם" (בגרמנית: Weltanschauung). כך לדוגמה במדעי החברה, משתמשים במושג כדי לתאר סדרה של התנסויות, אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה היחיד תופס את המציאות ומגיב לתפיסה זו. מדעי החברה אימצו את המונח של קון "מעבר פרדיגמה" על מנת להתייחס לתופעה חברתית מסוימת, מעבר למשמעות אליה התכוון קון.

כן משתמשים במילה על מנת לציין מבנה, סדרה או טיפוס המובדל במובהק מאחרים. בהקשר זה משתמשים לרוב בשדה העיצוב. פרדיגמות עיצוביות, או "ארכיטיפים", יוצרים תקדימים תפקודיים לפתרונות עיצוביים.

בפסיכולוגיה ניסויית, למשל, משתמשים במונח "פרדיגמה" כדי לתאר טיפוס מסוים של ניסוי. כך, לדוגמה, פרדיגמת "Go/NoGo" מתארת ניסויים בהם נבדק מתבקש להגיב רק כאשר הוא מזהה את גירוי המטרה, ולא להגיב עבור כל גירוי אחר.

שימוש נוסף הוא בתחום הקיברנטיקה. כאן המובן הוא, במובן הרחב, תוכנית אב שמטרתה להפחית את הכאוס במערכת מסוימת. פרדיגמה תהיה מעין איסור להמשיך בכל פעולה שתגדיל את כמות האנטרופיה במערכת. על מנת ליצור פרדיגמה כזו, על מערכת סגורה לקבל כל שינוי הנדרש לשם כך. מכאן שפרדיגמה במובן זה יכולה להתרחש רק במערכת שעדיין לא הגיעה לצורתה הסופית.

במדעי המחשב, משתמשים במונח "פרדיגמה" בשביל לאגד אוסף של שפות תכנות בעלות מאפיינים מרכזיים משותפים.

אטימולוגיה ותרגום לעברית

מקור המילה מיוונית Paradeigma, שפירושה: תבנית / מתכונת, או מהמילה היוונית Paradeiknunai, שפירושה: דוגמה / הדגמה. ניתן לתרגם את המונח לעברית כ"עלדגם", ויהודה מלצר אכן שקל לעשות זאת כאשר תרגם את ספרו של תומאס קוּן "המבנה של מהפכות מדעיות" לעברית.

האקדמיה ללשון העברית הציעה את המילה דְּפוּסָה כמונח עברי.

ראו גם

• צייטגייסט
• המבנה של מהפכות מדעיות
• הקהילה המדעית
• העידן החדש

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פרדיגמה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• עיקרי התאוריה של קון תוך דגש מיוחד למושג הפרדיגמה
• פרדיגמות ארגוניות - שימוש במושג הפרדיגמה בסביבה הארגונית לאור עבודתו של קון, באתר דואלוג