פסק דין ייטס נגד ארצות הברית
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט העליון של ארצות הברית |
| תאריך טענות | 8-9 באוקטובר 1956 |
| תאריך החלטה | 17 ביוני 1957 |
| מראה מקום | 77 S. Ct. 1064; 1 L. Ed. 2d 1356; 1957 U.S. LEXIS 657 |
| החלטה | |
| פסק הדין קובע כי אין להעמיד לדין חברי מפלגה בשל פעילות פוליטית שאינה מהווה סכנה ברורה ומיידית לשלום המדינה | |
| חברי המותב | |
| נשיא בית המשפט | ארל וורן |
| חברי המותב | הוגו בלאק, פליקס פרנקפורטר, וויליאם ו. דאגלאס, הרולד בורטון, טום קלארק, ג'ון הרלן, וויליאם ג'. ברנן, צ'ארלס ווייט טייקר. |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | ג'ון הרלן, ארל וורן, פליקס פרנקפורטר |
| דעות נוספות | הוגו בלאק, וויליאם ו. דאגלאס |
| תקדימים שעליהם הסתמכה ההחלטה | |
| התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית; חוק סמית' | |
| נהפך על ידי | |
| פסיקת בית המשפט | |
  | |
פסק דין ייטס נגד ארצות הברית (באנגלית: Yates v. United States) הוא פסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1957, שקבע כי לא ניתן להעמיד לדין פעילים של המפלגה הקומוניסטית בשל פגיעה בביטחון המדינה.
היה זה בתקופת המלחמה הקרה, עת חשש הממשל בארצות הברית בניסיונות של השלטונות הסובייטים לפגוע בשלטון הדמוקרטי בארצות הברית. בשל כך חוקק בקונגרס בשנת 1940 חוק סמית' הקובע כי ניתן להעמיד לדין אזרחים בגין פעילות של קשירת קשר נגד המדינה. בשל כך הועמדו לדין של 14 חברי המפלגה הקומוניסטית בקליפורניה בשל הפרתו של חוק זה. בעקבות כך עתרה ייטס לבית המשפט העליון בשנת 1956 בערעור בשל העובדה כי פעילות המפלגה הקומוניסטית בארצות הברית עסקה בפעילות פסיבית ביסודה ולא ניהלה שום דיונים בנוגע להפלתה של ממשלת ארצות הברית. בדיון זה חזר בו בית המשפט העליון מהחלטת דניס נגד ארצות הברית וקבע כי מותר להפיץ חומרי תעמולה קומוניסטית, וכי חוק סמית' אינו אמור להיות מוחל באופן ישיר על תעמולה קומוניסטית, אלא במקרים בהם ישנה סכנה ברורה ומיידית לשלמותו של השלטון בארצות הברית.
בפסיקה זו של בית המשפט העליון נפסקה פסיקה בעלת פרשנות מצמצמת לחוק שהרי הפוסקים בראשות ארל וורן השכילו להבין את מהותו של חוק סמית' שנועד למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ומכיוון שבפעילות הפסיבית לטענתה של ייטס במפלגה הקומוניסטית אין בה משום איום ברור ומיידי על השלטונות, אזי שחוק סמית' אינו תקף לגביהם. זהו גם פרשנות פוזיטיביסטית שהרי הפוסקים בעתירה זו לא קפאו על שמריהם ולא חששו מהפכת טענת הפוסקים בפסיקת דניס נגד ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסק דין ייטס נגד ארצות הברית באתר OYEZ