פנחס להב
 | |
| לידה |
1921 פולין |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1992 (בגיל 71 בערך) ט"ז בשבט תשנ"ב ישראל |
| תאריך עלייה | 1938 |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | פינייה |
| השתייכות |
משטרת היישובים  הצבא הבריטי  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1940–1976 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל הספארי ברמת גן | |
  | |
פנחס (פינייה) להב (1921 – 22 בינואר 1992[1]) היה דובר צה"ל במלחמת יום הכיפורים, קצין אספקה ראשי וקצין תחזוקה ראשי הראשון, בדרגת תת-אלוף.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להב נולד למשה ושרה הלברשטאט בפולין. עלה לארץ ישראל ב-1938, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים. הוא החל ללמוד בטכניון, אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וניתוק הקשר עם הוריו, שנותרו בפולין (ונספו בשואה), נותר ללא מקור מחייה[2] ועל כן עזב את לימודיו והתגייס ב-1940 למשטרת היישובים העבריים, שם שירת עד 1943.
בהמשך התנדב לצבא הבריטי ונשאר באירופה בתום המלחמה לסייע בהעלאת ניצולי השואה במסגרת המוסד לעלייה ב'.
להב שב לארץ ישראל ב-1947. במלחמת העצמאות שירת בפלוגת הסיור של חטיבת קרייתי. לאחר המלחמה נותר בשירות הקבע ושירת תחילה כמ"פ מפקדה בבית הספר לחי"ר. בהמשך שירת בתפקידי מטה והדרכה, בהם מפקד קורס קציני אפסנאות. ב-1957 מונה לקצין אפסנאות של חטיבה 7 ושירת תחת דוד אלעזר, שמינה אותו ב-1962 לשליש גייסות השריון. בתפקיד זה הוא עסק בבניית תדמית חיובית לשירות בשריון[3]. אחרי לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מונה ב-1964 על ידי אלעזר לקצין שלישות של פיקוד הצפון. בתפקיד זה היה עסוק בקשרים של צה"ל עם המערכת האזרחית. תקופת שירותו התאפיינה באירועים בטחוניים רבים במסגרת מלחמת ההתשה בצפון[3].
ב-1970 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת פרט באגף כוח האדם[4][5]. מתוקף תפקידו היה חבר בוועדה לחלוקת עיטורים בצה"ל[6].
דובר צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1972 מונה לדובר צה"ל[7], ובפברואר 1973 הוענק לו דרגת תת-אלוף[8]. היה דובר צה"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים[9]. על תפקודו במלחמה ואמינות דיווחיו נמתחה ביקורת ציבורית[10]. ועדה שהוקמה לאחר המלחמה לבחון את תפקוד דובר צה"ל במלחמה, בהרכב ד"ר ירמיהו יובל, דוד פדהצור ואלוף משנה (מיל.) נחמן קרני קבעה שהעומס על דובר צה"ל היה כבד ולא היה גורם מסייע להסברה, שחוסר האמינות נבע מהפער בין ציפיות להתגשמותן ושהצהרות של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הרחיבו את פער האמינות[11].
לאחר המלחמה, בנובמבר 1973, ביקש שר הביטחון משה דיין להדיח את דובר צה"ל והתפשר על מינוי תת-אלוף אהרון אבנון כממונה על ההסברה שאליו יוכפף דובר צה"ל. לאחר זמן לא רב הודיע להב על התפטרותו[12], ובינואר 1974 הוחלף להב על ידי אפרים פורן[13], אבנון התפטר ומשרת הממונה על ההסברה בוטלה[14]. הרמטכ"ל, דוד אלעזר, טען שההחלפה אינה נובעת מכישלון של להב, אלא מהווה יישום של לקחי המלחמה[15]. בחודשים הראשונים נשא להב בשתיקה את ההאשמות שהוטחו בו[16]. באפריל 1974 הוא התראיין וטען שהפרסומים של מחלקתו היו אמת ושהוא לא יכול להיות אחראי לפרסומים של אחרים[17].
שנים מאוחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1974 מונה לקצין אספקה ראשי[18], ולאחר הקמת חיל התחזוקה בנובמבר 1975 נתמנה למפקדו הראשון[19][20].
השתחרר מצה"ל באוגוסט 1976[21] והמשיך לשמש במילואים כעוזר ראש אגף האפסנאות. לאחר שחרורו שימש מנהל שירותי עיריית תל אביב-יפו מספטמבר 1976[22], ובתפקידו זה יזם חלוקת פרסים לעובדים מצטיינים[23]. לקראת סוף שנות השמונים עבר לכהן כמנהל החברות העירוניות[24] ומתוקף תפקידו זה היה מנהל בפועל של הספארי ברמת גן במשך שמונה חודשים עד פברואר 1988[25].
במקביל לעבודתו היה פעיל בספורט. באוגוסט 1977 הוא נכלל ברשימת הפועל ת"א בבחירות להתאחדות לכדורגל[26]. להב היה חבר איגוד הכדורסל בישראל ומאוקטובר 1977 עד אפריל 1979 היה יו"ר מחלקת הכדורסל של אגודת הפועל תל אביב[27]. הוא חזר לתפקיד יו"ר מחלקת הכדורסל של הפועל תל אביב בשנים 1984-1986 והתמודד עם גרעון כספי של הקבוצה[28].
פנחס להב נפטר בינואר 1992[29]. הותיר אחריו את רעייתו פנינה לבית מדהלה (נפטרה ב-2009), הבן מוסי ושני נכדים[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל"מ פ. להב נתמנה דובר צה"ל, דבר, 7 באוגוסט 1972
- פנחס להב באתר אט"ל
- פנחס להב, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי דף הנפטר באתר חברה קדישא ת"א והמחוז. ב-Israel yearbook and almanac (כרך 47, 1993, עמ' 7) נוקבים בתאריך 21 בינואר.
- ^ 1 2 אדר אבישר, תא״ל פינייה להב – למנוחות; ׳במותו נמחק מחיינו חיוך גדול׳, מעריב, 23 בינואר 1992
- ^ 1 2 יעקב ארז, דובר חדש - תדמית חדשה, מעריב, 8 באוגוסט 1972
- ^ רדיו - מה אבקש, דבר, 20 בספטמבר 1970
- ^ תודה לצה"ל, על המשמר, 12 באוגוסט 1971
- ^ 600 בעלי צל"ש יקבלו עיטורים, דבר, 9 בפברואר 1972
527 עיטורי גבורה, עוז ומופת – למצטיינים במערכות ישראל, על המשמר, 14 במרץ 1973 - ^ נתמנה דובר חדש לצה"ל, מעריב, 7 באוגוסט 1972
- ^ דרגת תת-אלוף לדובר צה"ל, על המשמר, 7 בפברואר 1973
- ^ דיין: האוייב ישלם ביוקר, מעריב, 7 באוקטובר 1973
- ^ לי-אור אברבך, "דובר צה"ל לא כל-כך שיקר במלחמת יום כיפור", באתר גלובס, 10 במאי 2011
- ^ יעקב ארז, 'מאחז אפריקה' נסגר ונפתח לעתונאים-הסיבה לא ברורה, מעריב, 4 בפברואר 1974
- ^ ת/א אבנון – ממונה על ההסברה בצה״ל, על המשמר, 18 בנובמבר 1973
- ^ אריה בראון, משה דיין במלחמת יום הכיפורים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 347
- ^ יעקב ארז, בוטל תפקיד הממונה על ההסברה, מעריב, 24 בינואר 1974
- ^ הרמטכ״ל מסביר חילופי הדובר, על המשמר, 28 בינואר 1974
- ^ אליהו אגרס, פער האמינות ואגדה שהתנפצה, דבר, 15 בפברואר 1974
- ^ "כל הודעות דובר צה"ל במלהמה היו אמת; אלוף יריב שגה בעת השידור הטלוויזיוני", מעריב, 23 באפריל 1974
- ^ תא״ל פ. להב קצין הספקה ראשי, על המשמר, 19 במרץ 1974
- ^ חיל תחזוקה יבוא במקום חיל הספקה, מעריב, 2 בנובמבר 1975
- ^ על פי המלצתו של אלוף אריה לוי, ראש אגף האפסנאות במטכ"ל, הוקם חיל התחזוקה, אתר צה"ל.
- ^ חילופי גברי בצה"ל, על המשמר, 29 באוגוסט 1976
- ^ פנחס להב מנהל שירות העיריה בת"א, דבר, 30 באוגוסט 1976
- ^ 62 עובדים בתל אביב קיבלו תעודות הצטיינות, מעריב, 19 בספטמבר 1977
- ^ גנדי יעזוב את מוזיאון הארץ, חדשות, 3 באוגוסט 1987
אבי סגל, כמעט סופית, מכבי תקבל את זכויות הפרסום בהיכל, חדשות, 19 ביוני 1989 - ^ גדעון מרון, הקרב על הספארי לשיא חדש, מעריב, 24 בפברואר 1988
- ^ 33 הציגו מועמדותם לאיוש 12 המקומות של הפועל בכדורגל, דבר, 21 באוגוסט 1977
פנים ישנות להנהלה החדשה, מעריב, 21 באוגוסט 1977 - ^ ברוך דגון, הפעם הובאו מארה"ב שני שחקנים מתאימים, דבר, 13 באוקטובר 1977
ברוך דגון, הגנרל של הפועל ת"א מבקש להשליט אווירה טובה בקבוצה, דבר, 13 בנובמבר 1977
מרדכי רוזנבלום, מנהל מכבי ת"א ייצא לארה"ב כדי לחפש מאמן, מעריב, 15 באפריל 1979 - ^ ברוריה ביגמן, פרשת דני ברכה - לדיון בנשיאות איגוד הכדורסל, מעריב, 22 באוגוסט 1984
"אני מבקש סליחה מכל השחקנים שחייבים להם", מעריב, 22 בדצמבר 1985
פלדה: התמוטטות הפועל תל־אביב תהיה מכת מוות לכדורסל הישראלי, מעריב, 23 בפברואר 1986
להב, פלדה ואפרתי תובעים מיליון ש' מפרקליט הפועל ת"א, מעריב, 23 בספטמבר 1986 - ^ מת תא״ל פנחס להב; היה דובר צה״ל במלחמת יום הכיפורים, מעריב, 22 בינואר 1992
נפטר פנחס להב, שהיה יו"ר הפועל ת״א סל, מעריב, 22 בינואר 1992
דוברי צה"ל 
| |
|---|---|
|