פלומיננסה
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
שם מלא | מועדון כדורגל פלומיננסה Fluminense Football Club | ||
כינוי |
פלו (Flu) טריקולור (Tricolor) פלוזאו (Fluzão) ננסה (Nense) | ||
תאריך ייסוד | 21 ביולי 1902 | ||
אצטדיון |
לרנז'יירס (אימונים) מרקנה (משחקים ביתיים) (תכולה: 4,300 ו-78,000 בהתאמה) | ||
נשיא | פטר סימסן | ||
מאמן | לביר קאלפי | ||
ליגה |
קמפאונאטו ברזיליירו אליפות ריו דה ז'ניירו | ||
אתר רשמי | |||
תלבושת | |||
|
מועדון כדורגל פלומיננסה (במקור: Fluminense Football Club) מועדון כדורגל בעיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל.
נוסדה ב-21 ביולי 1902, פלומיננסה היא אחת מארבע קבוצות הכדורגל הגדולות של מדינת ריו דה ז'ניירו ביחד עם קבוצות פלמנגו, בוטפוגו וואסקו דה גאמה. היא הוותיקה מבין קבוצות הכדורגל שבמדינת ריו דה ז'ניירו[1] וכן הוותיקה מבין קבוצות הכדורגל "הגדולות"[2] בברזיל. פלומיננסה הייתה אלופת ליגת העל הברזילאית ארבע פעמים עד כה (1970, 1984, 2010 ו-2012). לפלומיננסה המספר הרב ביותר של זכיות באליפות מדינת ריו דה ז'ניירו במאה ה-20 - עשרים ושמונה במספר. וכן זכייה אחת בגביע הליברטדורס (2023).
מועדון פלומיננסה שוכן בשכונת לרנג'ירס שבריו דה ז'ניירו. במדיו גם משחקות קבוצות בענפי ספורט נוספים, כגון כדורעף וכדורסל, והוא משמש כקאנטרי קלאב לחבריו. בשטח המועדון שוכן אצטדיון הלרנז'יירס, אשר הוקם ב-1919 ושימש את קבוצת פלומיננסה (ואף נבחרת ברזיל בכדורגל) למשחקים רבים במהלך המאה ה-20. ב-2003 האצטדיון הוכרז לא בטיחותי ומאז הוא משמש את קבוצת הכדורגל לצורך אימונים בלבד. המרקנה נחשב כעת למגרש הביתי הרשמי של פלומיננסה (אף על פי שהוא בבעלות מדינת ריו דה ז'ניירו ומשמש אף קבוצות נוספות).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלומיננסה נוסדה ב-21 ביולי 1902 על ידי אוסקר קוקס, ברזילאי ממוצא בריטי, לאחר שחזר מלימודים באירופה והוקסם ממשחק הכדורגל. המועדון הורכב על ידי בני האליטות של ריו דה ז'ניירו ובמהרה הפך לאחד המועדונים המפוארים של העיר.
בדומה לרבים ממועדוני הכדורגל בתחילת המאה ה-20, הייתה פלומיננסה אליטיסטית וגזענית בתחילת דרכה. בשורותיה הורשו לשחק חברי המועדון בלבד וחברות במועדון לא הייתה פתוחה לקהל הרחב.
בשנות ה-20 דגלה פלומיננסה בהפיכת הכדורגל בברזיל לספורט מקצועי. התנועה לקידום מטרה זו גרמה לפילוג בכדורגל הברזילאי למשך מספר שנים, עד שבאמצע שנות ה-30 היא זכתה בהצלחה והכדורגל התמקצע. אחת מהתוצאות של התמקצעות זו הייתה ששורות הקבוצה נפתחו עם הזמן לשחקנים מכל גזע ומוצא.
בין השנים 1936 ו-1949 הייתה פלומיננסה בולטת מעל הקבוצות האחרות בריו דה ז'ניירו, עם חמש אליפויות ותארים אחרים.
ב-1949, הוענק לפלומיננסה ה"גביע האולימפי" על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, והוא נחשב כפרס נובל לספורט. בשנת 1952, זכתה פלומיננסה ב"גביע ריו", תחרות שהייתה למעשה אליפות העולם לקבוצות.
בעשורים הבאים, המשיכה פלומיננסה להיות בין הקבוצות החזקות של ריו דה ז'ניירו ושל ברזיל. היא הייתה אלופת טורניר רוברטו גומס פדרוזה ב-1970 ואלופת ליגת העל הברזילאית ב-1984. באמצע שנות ה-80 הייתה הקבוצה מכונה "A Máquina" ("המכוֹנה").
בשלהי שנות ה-90 התדרדרה פלומיננסה באופן ניכר בתפקודה והיא ירדה לליגה ב' של אליפות ברזיל בשנת 1996. תמרונים פוליטיים מנעו את הירידה ובשנת 1997 שיחקה עדיין פלומיננסה בליגת העל, אך שוב ירדה בתום העונה לליגה ב', הפעם ללא הצלות. המצב הלך והחמיר, כאשר ב-1998 שוב ירדה פלומיננסה ומצאה את עצמה בליגה ג' - שפל הקבוצה בכל הזמנים.
בשנת 1999 הקבוצה התאוששה וזכתה באליפות ליגת ג', אשר החזירה אותה לליגה ב'. בעקבות תמרון פוליטי נוסף, שהתאפשר בגלל משבר גביע ז'ואו אבלנז'ה, הוחזרה פלומיננסה לליגת העל בשנת 2000, עוד לפני שהייתה לה ההזדמנות והחובה להצליח בליגה ב'. פלומיננסה נשארה בליגת העל מאז ועד היום.
במהלך שנות ה-2000 התאוששה פלומיננסה וזכתה באליפות ריו דה ז'ניירו (2005) ובגביע הברזילאי (2007). כמו כן, הייתה פלומיננסה סגנית אלופה בגביע ליברטדורס (2008).
עונת 2009 של אליפות ברזיל הייתה יוצאת דופן עבור הקבוצה. במהלך שני השלישים הראשונים של התחרות, תפקודה של פלומיננסה היה ירוד מאוד ובסוף חודש ספטמבר מצבה היה כזה שהירידה לליגה ב' הייתה כמעט מובטחת. ואז, עם מאמן חדש (קוּקה) וחזרת פְרֵד מפציעה, התחילה פלומיננסה לזכות בכמעט כל משחקיה ובסופו של דבר הצליחה לעלות בטבלה ולצאת מתוך "אזור הירידה". בסוף 2009, הקבוצה אף זכתה במקום השני של גביע סודאמריקנה. בעקבות התפקוד בחלק האחרון של העונה, זכתה הקבוצה בכינוי "time de guerreiros" ("קבוצת לוחמים").
בשנת 2010, התפקוד החזק המשיך והביא לקבוצה את תואר אלופת ליגת העל. אחרי מקום שלישי בליגת העל ב-2011, פלומיננסה חזרה להיות הקבוצה החזקה בברזיל בשנת 2012 עם זכייה בליגת העל שלושה מחזורים לפני הסיום, כאשר לה ההגנה וההתקפה היעילות ביותר בתחרות ומלך השערים שלה (פרד). פלומיננסה גם זכתה באליפות ריו דה ז'ניירו באותה השנה.
תוארי הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינלאומי (תארים נבחרים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ליברטדורס: 2023
- גביע ריו (אליפות עולם לקבוצות): 1952 (ללא הפסדים)
- טורניר קיץ ריו דה ז'ניירו: 1973
- גביע ויניה דל מר (צ'ילה): 1976
- טורניר פריס: 1976, 1987
- גביע טרזסה אררה (ספרד): 1977
- טורניר סיאול: 1984
- טורניר קייב: 1989
לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליגת העל הברזילאית (כולל טורניר רוברטו גומס פדרוזה[3]) - 4: 1970, 1984, 2010, 2012
- הגביע הברזילאי - 1: 2007
- טורניר ריו-סאו פאולו - 2: 1957, 1960
- אליפות ברזיל (ליגה ג') - 1: 1999
תואר כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינת ריו דה ז'ניירו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות ריו דה ז'ניירו: 31. שבע האחרונות: 1983-1985, 1995, 2002, 2005, 2012
- גביע המדינה ("גוואנברה" או "ריו"): 12, 1966, 1969, 1971, 1975, 1983, 1985, 1990, 1991, 1993, 2005, 2012, 2017.
שחקנים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדמיר
- ולדו מצ'דו
- ברנקו
- דידי
- דקו
- ז'רסון
- טלה סנטנה
- קרלוס אלברטו טורס
- קרלוס אלברטו פריירה
- רומאריו
- רומריטו
- ריבלינו
- מרסלו
- רונאלדיניו
- גוסטבו סקארפה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פלומיננסה
- פלומיננסה, ברשת החברתית פייסבוק
- פלומיננסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פלומיננסה, ברשת החברתית אינסטגרם
- פלומיננסה, ברשת החברתית טיקטוק
- פלומיננסה, ברשת החברתית LinkedIn
- פלומיננסה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פלומיננסה, באתר פליקר
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישנם מועדונים ותיקים יותר (כגון פלמנגו), אך למועדונים אלו לא היו קבוצות כדורגל בתחילת דרכם.
- ^ קבוצות "גדולות" הן אלו אשר מונות מספר רב של אוהדים ובדרך כלל משחקות בליגות החזקות של מדינותיהן.
- ^ הודעה על איחוד התארים הברזילאים באתר CBF (בפורטוגזית)
- ^ מוענק על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.
ליגת העל הברזילאית, עונת 2024 | |
---|---|
|