פולאקשין השני
.jpg) | |||||||
| לידה |
610 קרנאטקה, הודו  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
642 (בגיל 32 בערך) בדמי, הודו | ||||||
| שושלת צ'לוקייה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
פולאקשין השני, גם פולאקשי השני (בסנסקריט: द्वितीयपुलिकेशि), שהשתייך לקאסטת הלוחמים (קשטרייה), היה שליט ממלכת הצ'לוקייה של וטאפי (כיום בדאמי (אנ')) במערב דרום הודו, בערך משנת 610 עד 642. במהלך שלטונו, הצליחה הממלכה לכבוש חלקים נרחבים מצפון ודרום הודו.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות האזכור בעבודתו של הנזיר הסיני שוואנדזאנג, ששהה בחצרו בשנים 641–642, וכ-15 כתובות מפוזרות החרוטות באבן, המידע הכולל על פולאקשין השני דל למדי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולאקשין (שמו לפני ההכתרה היה ארייה) היה בנו של המלך קירטיווארמן הראשון, שמת כנראה צעיר; הוא הדיח את דודו מנגאלשה (אנ'), שהחזיק בכס המלכות משנת 597 עד 609 בערך ולא היה מוכן לוותר עליו לפולאקשין.
לפי שוואנדזאנג, מלך הצ'לוקייה פולאקשין השני היה טיפוס לוחמני ואהב "אמנויות צבאיות", מכיוון שהיה קשטרייה מלידה.[1] צבאו היה מאורגן היטב וזו הייתה הסיבה להצלחתו של פולאקשין השני מעבר לרכס וינדהיה. הוא כלל חיל רגלים, פרשים, חיל פילים וצי רב עוצמה. שוואנדזאנג כתב שלצבא של צ'לוקייה היו מאות פילים שהושקו במשקאות חריפים לפני קרב. עם הצי שלהם הם כבשו את רוואטידוויפה (גואה), ואת פורי בחוף המזרחי של הודו. כתובות של שושלת רשטראקוטה משתמשות במונח "קרנאטאקבאלה" ("הכוח של קרנאטקה") כאשר מתייחסים לצבאות צ'לוקייה החזקים.[2]
מאוחר יותר הוא כבש את אימפריית קדאמבה (אנ'), ולאחר מכן נכנעה גם אימפריית אלופה (אנ') ששלטה ברצועת חוף במערב הודו (כיום דרום קנארה (אנ'), והוא נשא לאישה נסיכה משושלת זו. כתובת באיהולה (אנ') מזכירה עמים נכבשים אחרים בצפון (למשל הלטה, המלאווה והגורג'רה). במזרח הודו הוא הכניע את אזור קאלינגה (אנ') והטריד את אימפריית פלאווה מדרום, עם בירתה קאנצ'יפורם (אנ'), שאותה מעולם לא הצליח לכבוש. הצלחתו הצבאית הגדולה ביותר הייתה הניצחון בשנת 630 על הארשווארדאנה, ששלט על חלקים נרחבים של צפון הודו וניסה להתרחב לדרום הודו, בקרב על נהר על גדות הנהר נרמאדה (אנ'), מה ששם קץ לניסיונותיו של הארשווארדאנה לכבוש את הדרום. נחתם הסכם שבו הארשווארדאנה הפך לשליט בכל האזורים מצפון לנרמאדה, בעוד פולאקשין שלט בכל האזורים שמדרום לנהר וקיבל את התואר דקישינפאדשווארה ("אדון הדרום"). לאחר מכן הוא הביס את שושלת וישנוקונדינה (אנ') בדרום-מזרח הדקאן. הוא כנראה מת במהלך פלישה של הקיסר נרסימהווארמן הראשון (אנ') משושלת פלאווה בווטאפי או בסמוך לה בשנת 642, פלישה שנבעה מפרובקציה שהוא עצמו עורר.
שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכות שלו היו נסיכות משושלת אלופה (אנ') של דרום קנארה (אנ') ושושלת הגנגה המערבית (אנ') של טלאקד (אנ'), קלאנים עמן ניהלו הצ'לוקייה קשרי משפחה ונישואים קרובים.
הקיסר הפרסי ח'וסרו השני החליף שגרירים עם פולאקשין השני.[3]
עם זאת, המעשה החשוב ביותר שלו, היה רפורמה במטבע: מטבעות הזהב שלו עם דמות של חזיר בר עדיין היו במחזור זמן רב לאחר מותו תחת השם וראהה.
יורש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 624 הוא מינה את אחיו קובג'ה וישנובארדהאנה (שלט 624–641) לשליט השטחים הנכבשים במזרח, ובכך הניח (שלא במתכוון) את היסודות לשלטון שושלת צ'לוקייה המזרחית (אנ') במזרח הדקאן. הם שלטו מוונגי (אנ') עד המאה ה-11 בערך.
- מחלוקות על כס המלכות נמשכו כ-13 שנים בין חמשת בניו של פולאקשין, עד שויקראמדיטיה הראשון (אנ') (שלט 655–680) גבר לבסוף.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- K. A. Nilakanta Sastri: The Chaḷukyās of Bādāmi. In: Ghulam Yazdani (Hrsg.): The Early History of the Deccan. Bd. I–VI. Oxford University Press 1960.
- K. V. Ramesh: Chalukyas of Vātāpi. Agam Kala Prakashan 1984.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jain, S. (2011). THE INDIA THEY SAW (VOL-1): THE INDIA THEY SAW (VOL-1) by SANDHYA JAIN: Perspectives on India. The India They Saw: Foreign Accounts. Ocean Books. p. 266. ISBN 978-81-8430-106-9.
- ^ Dikshit, Durga Prasad (1968). POLITICAL HISTORY OF THE CHALUKYAS OF BADAMI. Abhinav Publications, New Delhi.
The Rashtrakuta inscriptions also praise the heroic nature of the Chalukyan army (Karṇāṭakabala, in their records)
- ^ The Buddhist Caves at Aurangabad: Transformations in Art and Religion, Pia Brancaccio, BRILL, 2010 p.82