פאולו סורנטינו
 | |
| לידה |
31 במאי 1970 (בן 54) נאפולי, איטליה  |
|---|---|
| מדינה |
איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1994 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני |
| בן או בת זוג |
Daniela D'Antonio |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פאולו סורנטינו (באיטלקית: Paolo Sorrentino; נולד ב-31 במאי 1970) הוא במאי, מפיק וסופר איטלקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בנאפולי ברובע ארנלה. בגיל 16 התייתם משני הוריו אשר נפטרו מהרעלת פחמן חד-חמצני שנפלט מתנור. בהתייחסות לכך הוא סיפר: "מראדונה הציל לי את החיים. במשך שנתיים שאלתי את אבי אם מותר לי ללכת למשחק חוץ של נאפולי, מאחר שבילינו את סוף השבוע בבקתת המשפחה ב[עיירת הנופש] רוקאראזו (אנ'), בכל פעם שביקשתי ללכת, הוא השיב שאני עדיין קטן מדי. בפעם הזו סוף סוף הוא הרשה לי ללכת: אמפולי-נאפולי. צלצל השוער. חשבתי שהוא מודיע לי שהגיע חברי לאסוף אותי. במקום זה הוא הודיע לי שקרתה תאונה."[1]
סורנטינו החל כבמאי מקומי, אשר עוסק בנושאים הפנימיים הבוערים של איטליה, ושל עירו נאפולי בפרט - פוליטיקאים מושחתים, עולם המאפיה, פערי הדורות ועוד. את הפריצה שלו עשה סורנטינו בעקבות סרטו מ-2004 "ההשלכות של האהבה", שמתאר איש עסקים בודד שעובד בעל כורחו עם הקאמורה - המאפיה הקמפאנית. ב"חבר המשפחה" תיאר את עולם ההלוואות של השוק האפור וב"דיוו"- עסק בפוליטקאי מעורר המחלוקת ג'וליו אנדראוטי. לאחר מכן, הוא עבד על "זה בוודאי המקום", סרט באנגלית שבו מגלם שון פן את דמותו של המוזיקאי רוברט סמית'. ב"יפה לנצח" מתוארים חיי הלילה של רומא מעיניו של ג'פ גמברלה, עיתונאי ופנסיונר, וב"נעורים" המלחין בדימוס פרד בלינגר (מייקל קיין) והמוזקיאי מייק בויל (הארווי קייטל) יוצאים לחופשה בהרי האלפים, שם יתעמתו עם משקעי העבר. סרטו האחרון "הם" היא ביוגרפיה על שערוריותיו של סילביו ברלוסקוני.
בנוסף על סרטיו, ביים וכתב סורנטינו מספר סדרות טלוויזיה: "הקבוצה" על יחידת משטרה בפישינולה נאפולי, הסדרות הקומיות "שבת ראשון שני" ו"הקולות שבפנים" על בסיס מחזותיו של אדוארדו דה פיליפו, ושתי הפקות הענק האפיפיור הצעיר והאפיפיור החדש - דרמות מומצאות על חיי האפיפיור האמריקני הראשון, פיוס השלושה-עשר ועל אנשי הותיקן. סורנטינו ציין כי מבחינתו, כל אחת מן הסדרות היא למעשה "סרט בן 10 שעות". זאת ועוד, סורנטינו נוהג לשתף פעולה ברוב יצירותיו עם השחקן טוני סרבילו (אנ') והצלם לוקה ביגאצי (אנ').
פרסים ופסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמישה מסרטיו הוצגו בפסטיבל קאן, כאשר סרטו "il divo" זכה בפרס חבר השופטים. ב-2014 סרטו "יפה לנצח" (La grande bellezza) זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בבאפט"א לסרט שאינו דובר אנגלית ובארבעה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, תשעה פרסי דויד של דונטלו ושש זכיות בסרט הכסף. ב-2015 הוא כתב וביים את סרטו באנגלית "נעורים" (עם מייקל קיין, רייצ'ל וייס והארווי קייטל) שזכה בשלושה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, כולל לסרט הטוב ביותר. ב-2016 כתב וביים ביחד עם ערוצי Sky וHBO את הסדרה האפיפיור הצעיר (עם ג'וד לאו ודיאן קיטון). ב-2020 עלתה עונת המשך, בשם האפיפיור החדש.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטים
| מספר | שנה | שם הסרט בעברית | שפת מקור | תפקידיו בסרט | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| במאי | תסריט | שחקן | |||||
| 1 | 1998 | האבק של נאפולי | Polvere di Napoli |  |
 |
| |
| 2 | 2001 | אדם אחד יותר | L'uomo in più | |
|
| |
| 3 | 2004 | ההשלכות של האהבה | Le conseguenze dell'amore | |
|
| |
| 4 | 2006 | ידיד המשפחה | L'amico di famiglia) | |
|
| |
| 5 | 2006 | הקיימן | Il caimano | |
|
| |
| 6 | 2008 | האלוהי | Il divo | |
|
| |
| 7 | 2009 | שאלה של הלב | Questione di cuore | |
|
| |
| 8 | 2011 | זה בוודאי המקום | This Must Be the Place | |
|
| |
| 9 | 2013 | יפה לנצח | La grande bellezza | |
|
| |
| 10 | 2014 | ריו, אני אוהב אותך | Rio, Eu Te Amo | |
|
| |
| 11 | 2015 | נעורים | Youth - La giovinezza | |
|
| |
| 12 | 2018 | הם | Loro | |
|
| |
| 13 | 2021 | יד האלוהים | È stata la mano di Dio | |
|
| |
| 14 | TBA | Mob Girl | כן | לא | לא | ||
- סדרות טלוויזיה
| שנה | שם הסדרה בעברית | שם הסדרה באיטלקית | תפקידיו בסדרה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| במאי | תסריט | שחקן | ||||
| 2000 | הקבוצה | La squadra | |
|
|
|
| 2004 | שבת ראשון שני | Sabato, domenica e lunedì | |
|
|
|
| 2010 | בוריס | Boris | |
|
|
|
| 2014 | הקולות שבפנים | Le voci di dentro | |
|
|
|
| 2016 | האפיפיור הצעיר | The Young Pope | |
|
|
|
| 2020 | האפיפיור החדש | The New Pope | |
|
|
|
| תוצרת בית (אנ') | Homemade | כן | כן | לא | פרק :"Voyage Au Bout De La Nuit" | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולו סורנטינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאולו סורנטינו, באתר AllMovie (באנגלית)
פאולו סורנטינו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- פאולו סורנטינו, באתר Metacritic (באנגלית)
פאולו סורנטינו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Aldo Cazzullo, Sorrentino: «Quella trasferta da ragazzo per vedere Maradona che mi ha salvato la vita», Corriere della Sera, 2016-10-22 (באיטלקית)