עקבי הצאן
שער הספר עקבי הצאן במהדורתו הראשונה | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אברהם יצחק הכהן קוק |
שפת המקור | עברית |
הוצאה | |
מקום הוצאה | ירושלים |
תאריך הוצאה | 1906 |
עִקְבֵי הַצֹּאן הוא ספר שהוציא הרב אברהם יצחק הכהן קוק הכולל שבעה מאמרים על נושאים שונים במחשבת היהדות, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור. הספר הודפס בכ"ח אייר ה'תרס"ו (1906), שנתיים בדיוק לאחר עלייתו של הרב קוק ארצה בכ"ח אייר ה'תרס"ד,[1] אך יצא לאור רק בתשרי תרס"ז.[2] חלק מהמאמרים בספר יועדו לבני היישוב הישן וחלק לבני הישוב החדש.[3] הספר יצא לאור בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר.
בשנת ה'תשכ"ז (1967), הוציא הרב צבי יהודה הכהן קוק את הספר מחדש, וחיבר אותו עם הספר אדר היקר.
מטרת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם עלייתו ארצה, בשנת ה'תרס"ד (1904), ראה הרב קוק שקיים פירוד בין שתי הקבוצות החיות בארץ.[4] מצד אחד, אנשי "היישוב הישן" הדתיים, ומן הצד השני אנשי "הישוב החדש", שרובם היו חילונים. הדתיים, שעסקו בעיקר בלימוד תורה והתפרנסו מכספי החלוקה, לא ראו בעין טובה את העולים החדשים, שלא קיימו חיים דתיים בסיסיים. החילונים, מצדם, לא הבינו את מנהגיהם ואורח חייהם של אנשי היישוב הישן. ההבדלים בין הציבורים גרמו לניתוק מוחלט ביניהם. כדי לגרום לכך ששני הציבורים לפחות יבינו אחד את השני, החליט הרב קוק לכתוב את הספר, כשחמשת המאמרים הראשונים ("הדור", "הענג והשמחה", "הפחד", "המחשבות" ו"דרישת ה'") מיועדים לבני "היישוב הישן" – כדי להראות את הדברים החיוביים הנמצאים בתרבות החילונית, שהדתיים יכולים וצריכים ללמוד מהם; ושני המאמרים האחרונים ("דעת אלהים" ו"עבודת אלהים") מיועדים לבני "הישוב החדש" – כדי להסביר להם את משמעותה של האמונה באלוהים ואת הסיבה לקיום המצוות.[5]
משמעות שמו של הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסיבה זו נקרא הספר "עקבי הצאן", על פי הפסוק הנדפס בשער הספר:
אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
פירוש הפסוק הוא שעם ישראל צריך להביט אל מנהיגיו כדי לדעת מה לפעול. היות שהספר נכתב כדי לתת הדרכה ציבורית, לכן נקרא על שם הפסוק הזה. וייתכן גם שמשום שהוא מדריך על תקופת הגאולה, כמו שמבאר המדרש הנדפס גם כן בתחילת הספר:
"צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן" – מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֹּל פַּרנְסֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, עַד הֶעָקֵב.
— ילקוט שמעוני, שיר השירים, תתקפ"ב.
כלומר, שהדור האחרון, שלמענו כתב הרב קוק את הספר, נקרא "עקב", לכן נקרא הספר "עקבי הצאן".[6]
תוכן המאמרים שבספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמר הדור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מאמר הדור
המאמר המפורסם ביותר בספר. עיקר המאמר מבאר שדורנו הוא דור של גאולה ולכן אינו כמו הדורות הקודמים. הכפירה באלוהים הנראית בקרב החילונים אינה מתוך מוסריות ירודה, אלא דווקא מתוך אידיאליזם גדול. לכן, דור זה ”לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עמה.”
הענג והשמחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוסק בצורך ההכרחי בתחושת הזדהות עם תכנים רוחניים. קיום מצוות עם תחושת מועקה, אינו קיום מצוות הנעשה בתכלית השלימות.
הפחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]פחד מלחשוב, או לשאול שאלות הוא הפחד המזיק ביותר. פחד זה גורם לכך שגם רוחניותו של האדם תהיה ירודה, דבר המונע השראת שכינה. בימי הגאולה, תשוב הגבורה לאומה הישראלית.
המחשבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלק את הרעיונות הרוחניים לשלושה סוגים:
- רעיונות שהם נחלת כל אדם חכם בעולם.
- רעיונות שהם כלליים, אבל יתבטאו אצל כל אומה באופן שונה.
- רעיונות השייכים אך ורק לעם ישראל. בזמן שישראל חוזרת להיות אומה בארצה, יש צורך להדגיש יותר את הסוג השלישי.
דרישת ה'
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוסק בצורך הקיים להבין את משמעות המצוות והמעשים האלוהיים ולא רק לעשות אותם. הבנה זו תביא לשמחה וסיפוק בעשיית המצוות וגם לשלימות המעשים בעצמם.
דעת אלהים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבאר שאדם המאמין באלוהים אינו אדם המצמצם את כוחותיו ודוחק את רצונותיו, אלא דווקא מפתח ומגלה אצלו צדדים החבויים בתוכו. במאמר מתוארות הרבה תפיסות של האדם את אלוהים וביאור נרחב על תפיסת היהדות את אלוהים.
עבודת אלהים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוסק במשמעות המושג "דת" ומסביר מדוע ישנו צורך בקיום רעיונות רוחניים בצורה מעשית. עם ישראל מקיים מצוות משום שהן ביטוי של כל האידיאלים הגדולים הקיימים במציאות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיעורים על עקבי הצאן – מהאתר של הרב אורי שרקי
- הרב הראל כהן, 54 שיעורים בכל ספר עקבי הצאן
- עקבי הצאן באתר היברו בוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאמר הדור מבואר על ידי הרב חגי לונדין, הוצאת מכון בניין התורה, עלי, תשס"ט. עמ' 20.
- ^ ראו: הרב יוסף אביבי, קבלת הראי"ה, ירושלים תשע"ח, כרך ד, עמודים 1774-1775
- ^ צמח צבי, מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק, איגרת א'.
- ^ http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=18771&cat_id=4380
- ^ ע"פ צמח צבי, מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק, איגרת א'.
- ^ ראו ספר "ביאורים במאמר הדור", מאת הרב חגי לונדין, עמ' 22, הערה מס' 5.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
---|---|---|
כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
|
ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד |
כתבי הראי"ה | ||
---|---|---|
בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". |