לדלג לתוכן

עקבי הצאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקבי הצאן
שער הספר עקבי הצאן במהדורתו הראשונה
שער הספר עקבי הצאן במהדורתו הראשונה
מידע כללי
מאת אברהם יצחק הכהן קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1906 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עִקְבֵי הַצֹּאן הוא ספר שהוציא הרב אברהם יצחק הכהן קוק הכולל שבעה מאמרים על נושאים שונים במחשבת היהדות, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור. הספר הודפס בכ"ח אייר ה'תרס"ו (1906), שנתיים בדיוק לאחר עלייתו של הרב קוק ארצה בכ"ח אייר ה'תרס"ד,[1] אך יצא לאור רק בתשרי תרס"ז.[2] חלק מהמאמרים בספר יועדו לבני היישוב הישן וחלק לבני הישוב החדש.[3] הספר יצא לאור בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר.

בשנת ה'תשכ"ז (1967), הוציא הרב צבי יהודה הכהן קוק את הספר מחדש, וחיבר אותו עם הספר אדר היקר.

עם עלייתו ארצה, בשנת ה'תרס"ד (1904), ראה הרב קוק שקיים פירוד בין שתי הקבוצות החיות בארץ.[4] מצד אחד, אנשי "היישוב הישן" הדתיים, ומן הצד השני אנשי "הישוב החדש", שרובם היו חילונים. הדתיים, שעסקו בעיקר בלימוד תורה והתפרנסו מכספי החלוקה, לא ראו בעין טובה את העולים החדשים, שלא קיימו חיים דתיים בסיסיים. החילונים, מצדם, לא הבינו את מנהגיהם ואורח חייהם של אנשי היישוב הישן. ההבדלים בין הציבורים גרמו לניתוק מוחלט ביניהם. כדי לגרום לכך ששני הציבורים לפחות יבינו אחד את השני, החליט הרב קוק לכתוב את הספר, כשחמשת המאמרים הראשונים ("הדור", "הענג והשמחה", "הפחד", "המחשבות" ו"דרישת ה'") מיועדים לבני "היישוב הישן" – כדי להראות את הדברים החיוביים הנמצאים בתרבות החילונית, שהדתיים יכולים וצריכים ללמוד מהם; ושני המאמרים האחרונים ("דעת אלהים" ו"עבודת אלהים") מיועדים לבני "הישוב החדש" – כדי להסביר להם את משמעותה של האמונה באלוהים ואת הסיבה לקיום המצוות.[5]

משמעות שמו של הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבה זו נקרא הספר "עקבי הצאן", על פי הפסוק הנדפס בשער הספר:

אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.

פירוש הפסוק הוא שעם ישראל צריך להביט אל מנהיגיו כדי לדעת מה לפעול. היות שהספר נכתב כדי לתת הדרכה ציבורית, לכן נקרא על שם הפסוק הזה. וייתכן גם שמשום שהוא מדריך על תקופת הגאולה, כמו שמבאר המדרש הנדפס גם כן בתחילת הספר:

"צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן" – מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֹּל פַּרנְסֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, עַד הֶעָקֵב.

כלומר, שהדור האחרון, שלמענו כתב הרב קוק את הספר, נקרא "עקב", לכן נקרא הספר "עקבי הצאן".[6]

תוכן המאמרים שבספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מאמר הדור

המאמר המפורסם ביותר בספר. עיקר המאמר מבאר שדורנו הוא דור של גאולה ולכן אינו כמו הדורות הקודמים. הכפירה באלוהים הנראית בקרב החילונים אינה מתוך מוסריות ירודה, אלא דווקא מתוך אידיאליזם גדול. לכן, דור זה ”לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עמה.”

הענג והשמחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסק בצורך ההכרחי בתחושת הזדהות עם תכנים רוחניים. קיום מצוות עם תחושת מועקה, אינו קיום מצוות הנעשה בתכלית השלימות.

פחד מלחשוב, או לשאול שאלות הוא הפחד המזיק ביותר. פחד זה גורם לכך שגם רוחניותו של האדם תהיה ירודה, דבר המונע השראת שכינה. בימי הגאולה, תשוב הגבורה לאומה הישראלית.

מחלק את הרעיונות הרוחניים לשלושה סוגים:

  1. רעיונות שהם נחלת כל אדם חכם בעולם.
  2. רעיונות שהם כלליים, אבל יתבטאו אצל כל אומה באופן שונה.
  3. רעיונות השייכים אך ורק לעם ישראל. בזמן שישראל חוזרת להיות אומה בארצה, יש צורך להדגיש יותר את הסוג השלישי.

עוסק בצורך הקיים להבין את משמעות המצוות והמעשים האלוהיים ולא רק לעשות אותם. הבנה זו תביא לשמחה וסיפוק בעשיית המצוות וגם לשלימות המעשים בעצמם.

מבאר שאדם המאמין באלוהים אינו אדם המצמצם את כוחותיו ודוחק את רצונותיו, אלא דווקא מפתח ומגלה אצלו צדדים החבויים בתוכו. במאמר מתוארות הרבה תפיסות של האדם את אלוהים וביאור נרחב על תפיסת היהדות את אלוהים.

עבודת אלהים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסק במשמעות המושג "דת" ומסביר מדוע ישנו צורך בקיום רעיונות רוחניים בצורה מעשית. עם ישראל מקיים מצוות משום שהן ביטוי של כל האידיאלים הגדולים הקיימים במציאות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאמר הדור מבואר על ידי הרב חגי לונדין, הוצאת מכון בניין התורה, עלי, תשס"ט. עמ' 20.
  2. ^ ראו: הרב יוסף אביבי, קבלת הראי"ה, ירושלים תשע"ח, כרך ד, עמודים 1774-1775
  3. ^ צמח צבי, מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק, איגרת א'.
  4. ^ http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=18771&cat_id=4380
  5. ^ ע"פ צמח צבי, מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק, איגרת א'.
  6. ^ ראו ספר "ביאורים במאמר הדור", מאת הרב חגי לונדין, עמ' 22, הערה מס' 5.