נתן שפירא הירושלמי
רבי נתן שפירא הירושלמי (נקרא גם: נתן בן ראובן דוד (טעביל) שפירא, החיד"א מזכיר אותו בשם "הרב הנשי"א" - ה'רב נ'תן ש'פירא י'שמרהו א'להים; נולד בקרקוב, ונפטר ברגיו שבאיטליה בסביבות שנת תכ"ז, 1667), היה רב, דיין ומקובל ושד"ר בירושלים. בשנת תט"ו (1655) הוא נשלח על ידי עדת האשכנזים בירושלים לאיטליה, הולנד ואשכנז והשתמש באמצעי תעמולה רבים לאיסוף כספים, ולא נמנע מלקבל תרומות מנוצרים[1]. נמצא חתום על תעודה בירושלים בשנת תי"ז (1657)[2]. הוא חי באיטליה כעשר שנים עד פטירתו.
בספר "גינת ורדים" מאת ר' אברהם הלוי מסופר שרבני ירושלים התירו לו לקחת אשה נוספת פרט לאשתו הראשונה בחתימת היתר מאה רבנים, והוא גר עם שתי נשיו בחצר בית הכנסת הספרדים[3].
כאשר יצא לשליחות מארץ ישראל לאירופה, הוא נפגש בוונציה עם ר' משה זכות אשר אחר שנפטר כתב את נוסח מצבתו. שם הוא חיבר את ספרו טוב הארץ, והדפיס אותו בוונציה בשנת 1655. חלקו הראשון של הספר עוסק בבירור מעלתה של הארץ ומעלת המגורים בה. בהקדמת הספר הוא כותב כי דבריו מיוסדים על תורת האר"י ותלמידו רבי חיים ויטאל וגם על תורת רבי משה קורדובירו ורבי אברהם אזולאי.
ערך את כתבי האר"י שנכתבו על ידי ר' חיים ויטאל, במקביל לעריכה הנפוצה של בן דורו, ר' מאיר פאפרוש. חלק ראשון בשם מאורות נתן נדפס בספר "פרי עץ חיים", בקוריץ בשנת תקמ"ב[4][5]. החלק השני של ספר "מאורות נתן" נקרא בשם מחברת הקודש ונדפס גם הוא בקוריץ בשנת תקמ"ג. נקרא גם בשם "ספר הכוונות".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו הרב ראובן דוד טעביל שפירא זצ"ל היה דיין מצוין בקראקא, דודו, גם הרב נתן נטע שפירא, היה מפורסם ונקרא בשם "המגלה עמוקות". שתי בנותיו נישאו לר' יחיאל ור' נתנאל פואה שהיו רבנים בריגיו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוב הארץ נדפס לראשונה בויניציאה בשנת תט"ו (1654)., טוב הארץ, חלק א' על מעלת ארץ ישראל חלק ב' על משניות דעשר קדושות במס' כלים על פי סוד חלק ג' "שפר תיקונים" כולל סדר תיקון חצות וביאור המזמורים,נדפס בשנית בזאלקווא שנת תקמ"א, אח"כ ירושלים, תרנ"א (1890), באתר היברובוקס. מהדורות נוספות, ירושלים,תשס"א (2001) ותשס"ו, (2006)
- יין המשומר, על שתיית "סתם יינם" והשחתת הזקן בקבלה, נדפס בוויניציאה בשנת ת"כ (1659).
- מצת שמורים, ביאור סוד מצוות מזוזה, תפילין וברכת השחר על פי קבלת האר"י, נדפס בוויניציאה בשנת ת"כ (1659).
- הגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים.
- הגהות על כוונת האר"י נדפס בשם פרי עץ חיים בקארעץ בשנת תקמ"ב (1781).
- תורת נתן - נדפס לראשונה בשנת תרנ"ד (1893)
- פירוש על ההגדה, בכתב יד אוקספורד, בו הוא חותם: נתן המכונה נטע בן ראובן טעבל הדיין המצוין מק"ק קראקא, השוכן לעת עתה בירושלים.[6]
- דרשות, בכתבי יד, דרשה אחת במעלת הכוונה בקריאת שמע ובנפילת אפים נדפסה - מן הגנזים, מודיעין עילית תשע"ד הוצאת קהילות ישראל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א. יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 277, ירושלים, תשי"א
- ^ ישעיהו זנה, קובץ על יד כרך ה' (טו), מקיצי נרדמים, 1950, עמ' עמ' ריד
- ^ שלום הלל (עורך), מן הגנזים, מודיעין עילית: אהבת שלום, תשע"ד, עמ' עמ' 54
- ^ פרי עץ חיים -- ויטל, חיים בן יוסף, קוריץ תקמ"ב, באתר hebrewbooks.org
- ^ פרי עץ חיים -- ויטל, חיים בן יוסף, ירושלים תשכ"א, באתר hebrewbooks.org
- ^ תולדות חכמי ירושלים, פרומקין ח"ב, עמ' 39-42.
בקרת זהויות  |
|
|---|