מתי גולן

מתי גולן
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	6 בדצמבר 1936
פטירה	9 במרץ 2022 (בגיל 85); רם און, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות	1966–2022 (כ־56 שנים)
מעסיק	הארץ, גלובס, טלגרף, רשות השידור

מתי גולן (6 בדצמבר 1936 – 9 במרץ 2022) היה סופר, עיתונאי, מחזאי, עורך, בעל טור, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. זוכה אות אביר איכות השלטון לשנת 2003 .^[1]

ביוגרפיה

גולן נולד בישראל^[2]. היה בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין בתחילת 1966.^[3]

קריירה מקצועית

קריירה עיתונאית

בשנים 1969–1978 שימש כתב ופרשן מדיני של העיתון "הארץ".

דיפלומט

בשנים 1978–1980 שימש ציר הסברה בשגרירות ישראל בקנדה.

חזרה לארץ ולקריירה העיתונאית

עם חזרתו לישראל מונה לראש מערכת "הארץ" בירושלים, ובשנים 1982–1988 היה עורך המשנה של "הארץ" תחת המו"ל והעורך הראשי גרשום שוקן^[4]. בשנת 1988 מונה לעורך הראשי של העיתון הכלכלי "גלובס". בתחילת 1992 הוחלף על ידי אדם ברוך בתפקיד העורך, ונשלח להקים מהדורה אנגלית של העיתון בניו יורק^[5]. שחזר מניו-יורק עם תוכנית עסקית, הודיע לו המנכ"ל והמו"ל חיים בר און שהעיתון החליט להשקיע בזיכיון לערוץ 2 ולא בעיתון בניו-יורק. במקביל באותה עת פנתה אליו קבוצת משקיעים בהצעה שיערוך עיתון כלכלי חדש בשם "טלגרף". "גלובס" מצידו הגיש תביעה נגד גולן בבית הדין לעבודה, בטענה שעדיין היה מקושר בחוזה לעיתון, ולאחר שנדחתה הגיש גם עתירה לבג"ץ והפסיד^[6]. גולן שימש עורכו הראשי של "טלגרף" בשנים 1993–1996.

בשנת 1990 הועמד לדין יחד עם עוד שלושה עיתונאים, בטענה להפרת חוק אימוץ ילדים, עקב פרסום פרטים מזהים של ילד מאומץ ואמו, ויצא זכאי^[7].

מאז 1996 היה גולן בעל טור פובליציסטי קבוע בעיתון "גלובס"^[8], עד לפיטוריו בשנת 2019. לאחר פיטוריו תבע את העיתון^[9], בטענה שפוטר מסיבות פוליטיות^[10].

מגיש תוכניות רדיו

גולן הגיש את תוכנית הרדיו "דוקומדיה" ברשת ב' של קול ישראל, שעסקה בביקורת אמצעי התקשורת, ובהמשך הגיש וערך את תוכנית הטלוויזיה "דוקומדיה, ביקורת התקשורת" בערוץ 1.

ביוני 2003 אירח גולן ב"דוקומדיה, ביקורת התקשורת" אם שכולה, שמתחה ביקורת על קטעים אחדים בתוכנית הרדיו "שי ודרור" שעסקו בפיגוע שבו שכלה את בתה בת השבע, ושלדבריה היו פוגעניים ולא דברי סאטירה. שי גולדשטיין ודרור רפאל סירבו לבוא לאולפן כדי להגיב, וגולן החליט לפעול כמוהם (בדרך שבה הם נוהגים להתקשר באופן בלתי מתוכנן לאישים שונים) ולהתקשר לבקש את תגובתם. השניים התחמקו מלענות לשיחות הטלפון שלו, וגולן מתח עליהם ביקורת בתוכניתו ואמר כי "ברגע שהם ניתקו את השיחה הם איבדו את זכותם המוסרית לטלפן לאנשים אחרים". בעקבות זאת, כבר באותו היום החלו שי ודרור לפעול באופן שבית המשפט הגדיר: "מסע צלב של נקם והתחשבנות" נגד גולן, שנמשך במשך שמונה תוכניות רדיו רצופות, במהלכן הכפישו שי ודרור את גולן. גולן הגיש נגדם תביעת דיבה, ובפסק הדין חויבו שי ודרור וחברת ההפקה שלהם לשלם לו פיצוי בסך 60,000 ש"ח.^[11]

כתיבת מחזות

בשנת 1973 שימשו ראיונות שערכו גולן ודן מרגלית בסיס למחזה שהמחיז אילן רונן, "משהו על ירושלים - עיר אחת", והועלה בתיאטרון החאן.^[12] גולן כתב בעצמו מחזות אחדים: "הדלפה" הועלה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1989,^[13] ו"ערפל", על פרשת צאלים ב', הועלה בתיאטרון בית ליסין בשנת 1997.

בשנת 2001 העלה התיאטרון הקאמרי את המחזה "אטום" פרי עטו של גולן, המתאר תרחיש אפוקליפטי שבמרכזו השתלטות חרדים קיצוניים על המדינה והובלתה לאבדון במטרה לקרב את ביאת המשיח. המחזה ספג ביקורת חריפה מצד המגזר החרדי והדתי^[14] ומצד צופים אחרים, כמו דן מרגלית שכתב "לראשונה נטשתי בזעם הצגת תיאטרון בטרם ירד עליה המסך. לעומת מה שנראה ב'אטום' מחווירות עלילות הדם המקוריות".^[^{דרוש מקור]} הביקורת הובילה לדיון בעניין בכנסת.^[15] בעקבות הלחץ הציבורי הורד המחזה מבמת "הקאמרי" לאחר שמונה שבועות.^[16] בכמה מקרים נוספים נמתחה על גולן ביקורת בעניין יחסו לחרדים ולאמונה היהודית.^[17]

פרסים

1973 פרס סביסלצקי על עבודה עיתונאית פרלמנטרית.^[18]
2003 אביר איכות השלטון

חיים אישיים

גולן היה נשוי לניצה ולהם 2 ילדים, בהמשך נישא לנילי. הם התגוררו במושב רם און.^[19]

גולן נפטר ב-9 במרץ 2022 בגיל 85, והובא למנוחות בבית העלמין של רם און .

ספריו

אלבום מצעד צה"ל / המערכת - מתי גולן ... [ואחרים]. תל אביב: מול-ארט, תשל"ג 1973.
נתיבם של חניכים, ירושלים: יסודות-ארגון מוסדות חינוך של הנוער הציוני, תשל"ה 1975.
השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, ירושלים: שוקן, תשל"ו 1976. להוצאתו לאור של ספר זה קדם עימות של גולן עם הצנזורה הצבאית, שתחילה פסלה את פרסום הספר.^[20]
פרס, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשמ"ב 1982. (ביוגרפיה)
רופא: משה רחמילביץ', תל אביב: זמורה, ביתן, תשמ"ט 1989.
ההדלפה, תל אביב: אור-עם, תשמ"ט 1989.
כסף תמורת דם: יהדות אמריקה נגד מדינת ישראל, תל אביב: הוצאת כנרת, 1992.

קישורים חיצוניים

מתי גולן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מאמריו של מתי גולן באתר גלובס
מתי גולן, באתר News1 מחלקה ראשונה
מתי גולן, באתר "הבמה"
רשימת הפרסומים של מתי גולן, בקטלוג הספרייה הלאומית
עמית אטיאס, ‏העיתונאי והסופר מתי גולן הלך לעולמו, באתר ‏מאקו‏, 9 במרץ 2022
עופר אדרת, העיתונאי מתי גולן מת בגיל 85, באתר הארץ, 9 במרץ 2022
אריק בנדר, ‏העיתונאי והסופר מתי גולן הלך לעולמו בגיל 85, באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2022
מתי גולן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שמואל דקלו, ‏מתי גולן נבחר לאביר איכות השלטון בשנת 2003, באתר גלובס, 13 באפריל 2003
^ איש התקשורת מתי גולן נפטר בגיל 85, באתר חדשות 13, 9 במרץ 2022
^ 75 עו"ד יוסמכו היום, דבר, 28 בפברואר 1966
^ מתי גולן יפרוש מתפקידו ב'הארץ', מעריב, 29 במרץ 1988
^ עמירה שגב, עובר לוול-סטריט, חדשות, 27 במרץ 1992
^ אביבה לורי, העתיד נראה ורוד, חדשות, 16 באפריל 1993
^ נפתח משפטם של ארבעה עתונאים: נאשמים בפרסום פרטים מזהים של ילד מאומץ ואמו, מעריב, 31 במאי 1990;
אורי אבנרי ומתי גולן זוכו מהפרת חוק האימוץ, מעריב, 3 בינואר 1991
^ אורן פרסיקו, פוגעני, מאכזב, משפיל ומעליב, באתר העין השביעית, 13 במאי 2019
^ ענת רואה, מתי גולן מאשים את גלובס ב"השתקה פוליטית", באתר כלכליסט, 13 במאי 2019
נתי טוקר, "גרם נזק תדמיתי ועסקי": מתי גולן תובע מ"גלובס" 1.2 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2019
^ אורן פרסיקו, מתי גולן ינסה לשכנע את ביהמ"ש כי פוטר מ"גלובס" מסיבות פוליטיות, באתר העין השביעית, 21 בדצמבר 2019
^ א 3148/03 מתי גולן נגד שי גולן, דרור רפאל ומטר פלוס, ניתן ב-9.5.2007
נורית רוט, שי גולדשטיין ודרור רפאל חויבו לשלם למתי גולן 60 אלף שקל בגין לשון הרע, באתר הארץ, 17 במאי 2007
^ "אנו תובעים שהמחזה ישקף נאמנה את החומרים שהבאנו", דבר, 23 ביולי 1973;
יהודית ליבנה, עיר אחת - אמיתות הרבה, דבר, 2 באוגוסט 1973
^ תלמה אדמון, ההדלפה, מעריב, 6 בינואר 1989;
אליקים ירון, שיעור בעתונות צהובה, מעריב, 27 בינואר 1989;
כרזת המחזה "הדלפה", באתר הספרייה הלאומית
^ מרב יודילוביץ', כבוד הרב ראש הממשלה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2001
לירון מרוז‏, החרדים נגד מתי גולן, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2001;
צופה בתיאטרון הקאמרי: ההצגה מסיתה לרצח דתיים, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001
^ ישיבה מאתיים וחמישים ושלוש של הכנסת החמש עשרה יום ד', 28 בנובמבר 2001
^ מתי גולן, ‏המחזה "האנטישמי" שלי, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015;
ירידת המחזה "אטום" חדשות רוטר נט
^ מנכ"ל 'ביג בן טורס' שמואל פלדמן מאיים בתביעה משפטית, אתר 'בחדרי חרדים', 19 ביולי 2009;
שי הורוויץ, שלום 'גלובס', לא להתראות מתי גולן, בחדרי חרדים, 20 ביולי 2009;
ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן מנהל המרכז הרפואי מעיני הישועה, מחאה על טור של גולן בגלובס באתר רדיו קול חי 4 בנובמבר 2015
^ הוענק פרס סביסלוצקי, דבר, 13 בדצמבר 1972
חולק הפרס ע"ש שמואל סביסלוצקי ז"ל, מעריב, 15 במרץ 1973
^ סמדר שיר, "אני מקווה מאוד שמנחם גולן מחכה לאבא בשער גן עדן ומחתים אותו על סרט מתיחות" במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, עמוד 49, 30 באוקטובר 2020
^ הצנזור הראשי דחה בקשת גולן לקבל ספרו כדי לתקנו, דבר, 5 ביוני 1975
;הצנזורה אישרה הספר של גולן, מעריב, 9 ביולי 1975

[1] שמואל דקלו, ‏מתי גולן נבחר לאביר איכות השלטון בשנת 2003, באתר גלובס, 13 באפריל 2003

[2] איש התקשורת מתי גולן נפטר בגיל 85, באתר חדשות 13, 9 במרץ 2022

[3] 75 עו"ד יוסמכו היום, דבר, 28 בפברואר 1966

[4] מתי גולן יפרוש מתפקידו ב'הארץ', מעריב, 29 במרץ 1988

[5] עמירה שגב, עובר לוול-סטריט, חדשות, 27 במרץ 1992

[6] אביבה לורי, העתיד נראה ורוד, חדשות, 16 באפריל 1993

[7] נפתח משפטם של ארבעה עתונאים: נאשמים בפרסום פרטים מזהים של ילד מאומץ ואמו, מעריב, 31 במאי 1990;
אורי אבנרי ומתי גולן זוכו מהפרת חוק האימוץ, מעריב, 3 בינואר 1991

[8] אורן פרסיקו, פוגעני, מאכזב, משפיל ומעליב, באתר העין השביעית, 13 במאי 2019

[9] ענת רואה, מתי גולן מאשים את גלובס ב"השתקה פוליטית", באתר כלכליסט, 13 במאי 2019
נתי טוקר, "גרם נזק תדמיתי ועסקי": מתי גולן תובע מ"גלובס" 1.2 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2019

[10] אורן פרסיקו, מתי גולן ינסה לשכנע את ביהמ"ש כי פוטר מ"גלובס" מסיבות פוליטיות, באתר העין השביעית, 21 בדצמבר 2019

[11] א 3148/03 מתי גולן נגד שי גולן, דרור רפאל ומטר פלוס, ניתן ב-9.5.2007
נורית רוט, שי גולדשטיין ודרור רפאל חויבו לשלם למתי גולן 60 אלף שקל בגין לשון הרע, באתר הארץ, 17 במאי 2007

[12] "אנו תובעים שהמחזה ישקף נאמנה את החומרים שהבאנו", דבר, 23 ביולי 1973;
יהודית ליבנה, עיר אחת - אמיתות הרבה, דבר, 2 באוגוסט 1973

[13] תלמה אדמון, ההדלפה, מעריב, 6 בינואר 1989;
אליקים ירון, שיעור בעתונות צהובה, מעריב, 27 בינואר 1989;
כרזת המחזה "הדלפה", באתר הספרייה הלאומית

[14] מרב יודילוביץ', כבוד הרב ראש הממשלה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2001
לירון מרוז‏, החרדים נגד מתי גולן, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2001;
צופה בתיאטרון הקאמרי: ההצגה מסיתה לרצח דתיים, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001

[15] ישיבה מאתיים וחמישים ושלוש של הכנסת החמש עשרה יום ד', 28 בנובמבר 2001

[16] מתי גולן, ‏המחזה "האנטישמי" שלי, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015;
ירידת המחזה "אטום" חדשות רוטר נט

[17] מנכ"ל 'ביג בן טורס' שמואל פלדמן מאיים בתביעה משפטית, אתר 'בחדרי חרדים', 19 ביולי 2009;
שי הורוויץ, שלום 'גלובס', לא להתראות מתי גולן, בחדרי חרדים, 20 ביולי 2009;
ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן מנהל המרכז הרפואי מעיני הישועה, מחאה על טור של גולן בגלובס באתר רדיו קול חי 4 בנובמבר 2015

[18] הוענק פרס סביסלוצקי, דבר, 13 בדצמבר 1972
חולק הפרס ע"ש שמואל סביסלוצקי ז"ל, מעריב, 15 במרץ 1973

[19] סמדר שיר, "אני מקווה מאוד שמנחם גולן מחכה לאבא בשער גן עדן ומחתים אותו על סרט מתיחות" במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, עמוד 49, 30 באוקטובר 2020

[20] הצנזור הראשי דחה בקשת גולן לקבל ספרו כדי לתקנו, דבר, 5 ביוני 1975
;הצנזורה אישרה הספר של גולן, מעריב, 9 ביולי 1975

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]