מרכז ג'אווה
| |||
 | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | ג'אנגר פרנובו | ||
| נפות במחוז | 29 | ||
| ערים במחוז | 6 | ||
| בירת המחוז | סמראנג | ||
| תאריך ייסוד | 1945 | ||
| שטח | 32,801 קמ"ר (דירוג: 18) | ||
| גובה | 561 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 3,428 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 36,516,035[1] (דירוג: 3, 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,113 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2020) | ||
| קואורדינטות | 7°30′S 110°00′E / 7.5°S 110°E | ||
| https://www.jatengprov.go.id | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מרכז ג'אווה רגילה) | |||
  | |||
מרכז ג'אווה (באינדונזית: Jawa Tengah) הוא אחד ממחוזות אינדונזיה, הממוקם במרכז האי ג'אווה. המחוז הוקם באוקטובר 1945 עם עצמאות המדינה. המחוז מחולק ל-29 נפות ו-6 ערים ובירתו היא העיר סמראנג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור מרכז ג'אווה היה מיושב עוד מהתקופה הפרהיסטורית. עד סוף המאה ה-16 הדתות הדומיננטיות במרכז ג'אווה היו ההינדואיזם והבודהיזם, אך מצב זה השתנה עם הגעת האסלאם שהפך לדת הדומיננטית.
במקום שכנו גם השלטונות ההולנדיים אשר ביססו את שלטונם באמצעות חברת הודו המזרחית ההולנדית. במהלך המלחמות הנפוליאוניות בתחילת המאה ה-19 האיים היו באופן זמני תחת שלטון האימפריה הבריטית. בסופו של דבר השלטון ההולנדי חזר לאינדונזיה בעקבות קונגרס וינה.
במרץ 1942 האימפריה היפנית כבשה את ג'אווה. רבים מן התושבים המקומיים נעצרו, עונו ואף הוצאו להורג בשרירותיות על ידי השלטון היפני, ונשים רבות הפכו לשפחות מין. כ-2.4 מיליון בני אדם מתו בג'אווה מרעב בשנים 1944–1945. לאחר המלחמה ג'אווה הפכה למוקד לחימת גרילה של בדלנים אינדונזיים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-36.5 מיליון תושבים, כ-98% מהם ג'אווניסים.
החלוקה הדתית של המחוז:
- 95.7% – מוסלמים
- 4.12% – נוצרים
- 0.18% – אחרים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז ג'אווה (באינדונזית)- מרכז ג'אווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרכז ג'אווה, ברשת החברתית פייסבוק
מרכז ג'אווה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מרכז ג'אווה, ברשת החברתית אינסטגרם
מרכז ג'אווה, סרטונים בערוץ היוטיוב
